פורום סטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון: פורום סטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון -> אג'ל נגד "המומחים"

כשמדברים על חברה כמו אג'ל, שעוסקת בתחום תוספי התזונה, חשוב להבין את ההקשר הרחב יותר.

הסרט הבא מסביר מהי מהפכת ה-wellness, שאג'ל היא חלק ממנה ולמה זה הדבר החם הבא.

זה תמיד מצחיק אותי כאשר ה"מומחה" התורן מתחיל את "מנטרת הפירמידה" שלו.

מה שמצחיק כאן זה השילוב של אגרסיביות ובורות - בדרך כלל אותו "מומחה" מגלה זילזול מוחלט באינטלגנציה של אנשים אחרים ומשום מה חושב שהוא הראשון שהעלה את השאלות אותן הוא מעלה.
אותם "מומחים" מסרבים בתוקף ללמוד מן ההיסטוריה ולכן חזרתם העיקשת על הצהרות שקיבלו מענה עוד לפני שלושים שנה היא חצי מעציבה/ חצי מעליבה.

מצד שני מי בודק את התעשייה הזאת ברצינות מגלה שטובי הכלכלים ואנשים עסקים היום הם תומכים נלהבים של המודל:

הנה כמה דוגמאות למה טובי הכלכלנים אומרים על שיווק רשתי

למען כל "המומחים" וגם עבור כאלה שמתעניינים באמת הוספתי קישור למצגת של דר' שעיה אמיד, גסטרואנרולוג, מומחה לבעיות מערכת העיכול.

במצגת הוא מספר מה היתרונות שהוא ראה במוצרים של אג'ל בתור רופא וגם מרחיב על הטכנולוגיה מאחורי המוצרים

אנשי שיווק רשתי משתמשים בדרך כלל במטאפורה של עץ, כשמתארים תכניות תמלוגים.

ה"מומחים" רואים שם תמיד פירמדיה.

מי אמר "סמל פאלי" ולא קיבל?

לפני כמה ימים קרה משהו קטן שמאוד ריגש אותי. אישה שאני אפילו לא מכיר שלחה לי אימייל, שבו הדותה לי על המאמרים שאני כותב.
היא סיפרה שהצטרפה לאחרונה לחברת שיווק רשתי (לא, לא אג'ל :-) ) ובגלל הלחצים של הקרובים התחילה להתלבט. היא כתבה שאחרי שקראה מספר מאמרים שלי שראתה ברשת, זה חיזק את הביטחון שלה והיא החליטה לעשות את העסק למרות הכול.

דבר קטן, אבל מחמם לב - זה הוכיח לי שהדיונים שאני מנהל כאן עם ה"מומחים" הם לא לשווא...

החלטתי להוסיף מאמר כללי המיועד לכל מי שמתעניין בתעשיה הזאת, אך עדיין לא החליט מה נכון עבורו.

אז בוא נתחיל...

אחת הסיבות העיקריות לכישלון בשיווק רשתי היא בחירת לא מוצלחת של החברה. מטרת המאמר היא להציג 5 פרמטרים קריטיים אותם יש לבחון כשבוחרים חברת שיווק רשתי.

אז מהם אותם 5 פרמטרים?

• החברה
• המוצרים
• תכנית עסקית
• צוות/מערך הדרכה
• תזמון

בואו נרחיב על כל אחד מן הפרמטירים הקריטיים הללו:

החברה
נתחיל עם קצת סטטיסטיקה:

• רק אחת מתוך כ-300 חברות שיווק רשתי עוברות בשלום את השנתיים הראשונות ורק אחת מ-500 שורדות חמש שנים.
• על מנת להיחשב לאחת החברות הענקיות על החברה להראות מחזור מכירות של מעל 100 מילון דולר לשנה במשך 7 שנים ברציפות. עד היום רק 27 חברות הגיע להישג הזה
• הסיכוי להיות אחת מן הענקיות הוא בערך אחד ל10000

מתוך הסטטיסטיקה הזאת ברור שללא בחינה מדוקדקת, קל מאוד ליפול על החברה הלא נכונה.
שני הדברים עיקריים צריכים להתקיים בחברה רצינית:

• החברה צריכה להיות יציבה מבחינה פיננסית עם מקורות מימון נרחבים
• הבעלים וההנלה צריכים להיות בעלי רקורד מוכח בתעשיה - הצלחה עסקית בתחומים אחרים לא מבטיחה דבר לגבי שיווק רשתי, מדובר בתעשיה עם אתגרים וחוקים משלה.

המוצרים

• המוצרים צריכים להיות ייחודיים, כדי לספר לחברה ייתרון תחרותי מול המתחרים
• רצוי שלחברה יהיה פטנט על המוצרים - הדבר יבטיח בלעדיות של החברה בתחום שלה
• הם צריכים להיות מוצרים מתכלים - הזמנות קבועות של המוצרים על ידיד לקוחות הם תנאי הכרחי ליצירת הכנסה פאסיבית יציבה בשיווק רב שכבתי.
• הם צריכים לעבור בדיקות איכות קפדניות
• המוצרים צריכים מגובים במחקרים מדעיים

תכנית עסקית (תכנית תמלוגים)
כיום קיימות בתחום ארבעה סוגי תכניות תמלוגים עיקריות. לא ארחיב עליהם דיבור כאן, אך אציין מספר פרמטרים שצרי לשים אליהם לב:

• עומק - המלצתי היא להימנע מתכניות שמגבילות את העומק ממנו אתם מקבלים עמלות. למשל, חברות כמו נוסקין או ניקן משלמות עד 6 דורות ואם מצטרף אליכם מישהו בדור שביעי שבונה ארגון ענק, לא תתוגמלו על זה, וזה חבל :-{
• רוחב - חלק מן התכניות הם בעלי רוחב מוכתב מראש, כלומר עליכם לבנות דו ראשון של נגיד חמישה אנשים. הבעיה עם התכניות כאלה היא שהן מעודדות תרחות מקום שיתוף פעולהבין אנשים שמצטרפים אליכם. נגיד שאתם מצרפים מספר חברים, אז הייתם מעדיפים חשים אותם באותו קו, כדי שיוכלו לעזור אחד לשני, לכן תוכניות בינריות (עם שתי רגליים) הן עדיפות מן הבחינה הזאת, כי הן יוצרות מיקוד ושיתוף פעולה מכסימליים.
• התנתקות - כשחלק מן הארגון שלכם מגיע לרמה מסוימת מגיע לרמה מסוימת הוא מתנתק אותם מקבלים עמלה מוקטנת מן הפעילות שלו. תופעה לא נעימה - כאילו גנבו לכם חלק ממה שבניתם, במיוחד עם מדובר באנשים הכי איכותיים בקבוצה שלכם. המנגנון הזה קיים ברוב תכניות התמלוגים של החברות הישנות, דוגמת נוסקין, ניקן, הרבלייף או סאנריידר, והוא מאוד מקשה על יצירת הכנסה פאסיבית יציבה.

צוות/מערך הדרכה
אתם יכולים להצטרף לחברה הכי מדהימה עם מוצרים מהפכניים ותוכנית עסקית הכי הוגנת, אך לא תרוויחו פרוטה אם תתחילו להמציא את הגלגל. תעשיית השיווק הרשתי קיימת כבר מעל חמישים שנה ובתקופה הזאת פותחו שיטות עבודה מדויקות ואפקטיביות שמאפשרות לעבוד בצורה פשוטה ואפקטיבית. ודאו שהקבוצה אליה אתם מצטרפים עובדת לפי שיטה כזאת ותספק לכם את כל התמיכה והההדרכה שתצטרכו, במיוחד בשלבים הראשונים שלכם בעסק.

תזמון
כל חברה גדולה (לא רק בשיווק רשתי) עוברת שלוש תקופות חיים:

• חדירה לשוק, כשהחברה מתבססת
• מומנטום, כשהחברה כובשת שווקים חווה צמיחה מאוד מהירה
• בגרות, כשהחברה כבר גדולה וקצב הצמיחה מואט

המצב האידיאלי הוא כמובן להצטרף לחברה לפני שלב המומנטום, אך כמובן האתגר הוא למצוא חברה שאכן תגיע לשלב הצמיחה הגדולה. הפרמטרים לעיל עוזרים להקטין את הסיכונים של השלב הזה וזהות חברות בעלי סיכויי הצלחה גדולים.

כמה מילים לסיום.

אחרי שבחרתם חברת שיווק רשתי לפי הפרמטרים שהצגתי לעיל, הכדור אצלכם!
תזכרו - העסקים לא גדלים מעצם, אלא דורשים מאמץ ממוקד ועקבי ושיווק רשתי אינו יוצא מן הכלל. המודל של שיווק רשתי מספק את אחד המנגנונים שעוצמתיים ביותר ליצירת מינוף - אם תעבדו נכון ובחרה נכונה, תוכלו למנף מאמצים של אלפי אנשים בכל רחבי העולם.

כמו שאמר המיליארדר הידוע פול גטי:
"אני מעדיף לקבל 1% ממאמצים של 100 אנשים, מאשר 100% ממאמצים שלי בלבד"
הכנסה ממונפת שיכולה להפוך להכנסה פאסיבית הינה כוח עצום שיכול לשנות בצורה דרסטית את רמת החיים שלכם.

הכדור אצלכם - אתם יכולים לבחון כעת כל הזדמנות ולהגיע למסקנות שלכם על סמך ניתוח רציונלי ולא שכנועים או טענות סרק.
לא משנה מה הסיפור שלכם, מה המצב שלכם, מה המטרות שלכם, מה הכישורים שלכם - אם אתם באמת רוצים להשיג פריצת דרך כלכלית, תעשו את שיעורי הבית שלכם ובחרו את הזדמנות הכנונה עבורכם!

נ.ב. המאמר הזה מבוסס בחלקו על הדו"ח של דארן פאלטר בשם "איך לבחור חברת שיווק רשתי?" שניתן להוריד בחינם דרך האתר שלי.

ואם כבר התחלנו לדבר על מחקרים ובדיקת מקורות מידע מהימנים, הנה עוד דוגמא מעניינת - מאמר קצר שכתבתי לפני כשלושה חדשים:

-------------------------------------------------------------------------------------------------------



כידוע עיתונאים אוהבים סקופים - כל דבר שמעורר רעש ומגביר את המכירות זוכה להגיע לעמודים הראשונים (זאת דרך אגב, הסיבה למה אני כמעט לא קורא עיתונים ולא רואה טלוויזיה - אני פשוט מכיר יותר מדי טוב את כל התכסיסים המניפולטיביים שהמדיה משתמשת בהם).

בזמן אחרון אולי נתקלתם בכתבות צעקניות סטייל "מחקר חדש קובע: ויטמינים מקצרים חיים" שהופיעו בין השאר במעריב, ב-ynet ובערוץ 10. הכתבות הללו מצטטות מחקר שנערך על ידי חוקרים מדנמרק שהמסקנות שלו לכאורה הן שנוגדי חמצון מסוימים עשויים להזיק לבריאות ואף לקצר את תוחלת החיים שלכם.

עכשיו אני חייב להבהיר – ההשכלה הראשונה שלי אינו בתחום הרפואה, אלא במתמטיקה, והדוקטורט שלי עסק בתחום הניתוח הסטטיסטי, אבל מכיוון שנושא תוספי התזונה מאוד מעניין אותי, הדבר הראשון שעשיתי כששמעתי על המחקר הדני היה ללכת למקורות ולקרוא את המאמר המדובר – Mortality in Randomized Trials of Antioxidant Supplements for Primary and Secondary Prevention - שפורסם לפני שנה בJournal of American Medical Association

לפני שאגיע למסקנות שלי מקריאת המאמר, אני רוצה לציין שהעובדה שמאמר בן שנה פתאום מגיע לכותרות, ישר עוררה אצלי חשד שמאחורי ה"חגיגה" עומדים עיתונאים צמאי סקופים זולים או גורמים אינטרסנטים אחרים, ואכן כאשר חקרתי את הנושא לעומק, החשדות שלי התאמתו.

אז מה גיליתי?קריאת המאמר עוררה אצלי זיכרונות מן הלימודים שלי בטכניון – נזכרתי בספר המפורסם "איך לשקר עם סטטיסטיקה", אשר דן בשיטות מתוחכמות יותר ומתוחכמות פחות, בעזרתן החוקרים נוהגים לעוות את הנתונים על מנת להגיע למסקנה הרצויה.

• מחקר אחד שכלל 13,017 מטופלים עם ממוצע הגילאים של 49, אשר הראה ששימוש מאוזן בויטמינים C ו-E וסלניום גורם לירידה של 22% בתמותה בזמן תקופת המעקב.
  
• מצד שני מחקר אחר כלל 18,314 מטופלים – כולם מעשנים כבדים עם ממוצע הגילאים של 58, שנטלו כמויות גדולות של ויטמין A ובטא-קרוטן. חברו את זה עם העובדה הידועה שמינונים גדולים מדי של ויטמינים הלו יוצרת תגובה עם הניקוטין, ולא תופתעו מן הממצאים שהראו עליה של 16% בשיעורי התמותה במהלך תקופת המעקב.

עכשיו שימו את שני המחקרים הללו ביחד, ערבבו טוב-טוב ומה תקבלו? השוואה של תפוחים לתפוזים, מסקנות חסרות שום משמעות, סטטיסטית או רפואית. אבל הבעיות לא נגמרות בשיטת המחקר, אלא מתבטאות גם בבחירה של המחקרים שנכללו בניתוח. להלן כמה מן הבעיות שזיהיתי:

• חלק מן המחקרים כללו מינונים מוגזמים (megadoses) של נוגדי חמצון – למשל,60 מ"ג של ויטמין A, זאת בזמן שהמינון היומי המומלץ הוא 0.9 מ"ג, או 5000 מ"ג של ויטמין E, בזמן שהמינון היומי המומלץ הוא 15 מ"ג - מה הפלא שאחת המסקנות של "המחקר" הייתה שלוויטמינים .A ו-E יש השפעה שלילית על אריכות ימים.

• מתוך 747 מחקרים שהיו מועמדים להיכלל בניתוח, נבחרו רק 68. אתם יכולים לשאול בצדק "מה קרה לשאר 679 מחקרים שהתעלמו מהם?".מה היה הקריטריון לפיו הוחלט איזה מחקרים לקחת בחשבון? כמו שאומרים האמריקאים - This is a good one - המחקרים שזכו לכבוד היו אך ורק המחקרים שכללו לפחות מקרה מוות אחד. אתם מבינים – מתוך 747 מחקרים בנושא, רק 68 כללו מקרי מוות – בין אם המוות נגרם מהתקף לב, סרטן, רצח או התאבדות, לאו דווקא עם קשר כלשהו לשימוש בתוספי התזונה.

Oops :-( נדמה לי שהמדיה שכחה לציין את העובדה הלא חשובה זאת.

• ואם זה לא מספיק, מתברר שרוב המשתתפים באותם 68 המחקרים שזכו להיכלל בניתוח היו קשישים. במספר מחקרים ממוצע הגילאים היה מעל 80 (ואחד המשתתפים היה בן 103). מישהו אמר כאן "חיים קצרים"?

• רוב המחקרים התמקדו באנשים חולים, הסובלים ממחלות לב, סרטן, כשל כליות, דלקת פרקים, סכרת, קטרקט, פרקינסון ואלצהיימר. נכללו גם מחקרים שכללו מעשנים כבדים ואנשים עם מצבים קדם סרטניים. רק מספר קטן של מחקרים התנהל עם משתתפים בריאים.

הרי את מי באמת מעניינות העובדות?

אחת הטענות הנפוצות שמתנגדי שיווק רשתי נוהגים להשתמש בהן היא "המחירים של המוצרים שנמכרים בשיווק רשתי הם גבוהים מדי".

בדרך כלל הטענות הללו נזרקות לאוויר מבלי שמישהו יטרח לערוך סקר שוק על מנת לבדוק איך מוצרים דומים מתומחרים.

להלן אני מביא תגובתו של אחד ה"מומחים" יחד עם התשובה שלי:

ציטוט

צר לי לאכזב אותך, אבל החיים הם קצת יותר מסובכים ממה שאתה מנסה להציג כאן.
מה שחשוב בתוספי תזונה זה לא כמות החומר שנמצאת במוצר, אלא כמות החומר שנספגת בגוף.
בכדורים אחוזי הספיגה עומדים על בין 10% ל30%, וזאת הסיבה ששמים שם יותר חומר.

עכשיו, לגבי המחיר.

אתה אומר שאתה מעדיף לקנות צנטרום ב60 אגורות ליום (הכי זול שאני מצאתי ברשת היה 1ש"ח, אבל ניחא), יש כאלה שיעדיפו סולגר שיוצא סדר גודל של 2.5 ש"ח ליום, אבל כאן אנחנו מסתלכים על תוספי תזונה בדרגת "חיפושית" - הקצה התחתון של הספקטרום. עכשיו כמו שיש אנשים שנוסעים בחיפושית ויש כאלה שנוסעים במרסדס, גם בתוספי תזונה יש קטגוריות מחיר/איכות שונות. בוא נבדוק מה עוד יש לנו בשוק:

• מוליויטמין של Sigtag - כ100$ ל90 קפסולות, כלומר 30$ לחודש, 3.5 ש"ח ליום.
  
• מולטיויטמין בספריי מבית הייוצר של "לומינה" - $35 לחודש, כלומר כ4 ש"ח ליום
  
• ויטמין נוזלי של אינטרמקס - 78$ לחודש, כלומר פחות או יותר כמו MIN של אייג'ל

בתור קוריוז אפשר להביא גם את המים עם ויטמינים של Glaceua בעלות של 3.5$ לבקבוק (כ12 ש"ח), אבל כאן מדובר יותר במוצר גימיק, כי המינונים שם הם הרבה מתחת לRDI.
(כל המוצרים והמחירים שהזכרתי לקוחים מאמזון)

אז מה ראינו עד עכשיו - MIN של אייג'ל מתומחר בקצה העליון של הפסקטרום, אבל לא מעבר לזה.
ברור שיהיו אנשים שיעדיפו מוצרים יותר זולים, אבל אג'ל גם לא מתיימרת לכבוש את כל השוק - ההערכות הפסימיות מדברות על 5-10% של אנשים שהאיכות יותר חשובה להם מן המחיר, ובמושגים עולמיים זה שוק ענקי.

בוא נלך עם זה עוד צעד - נסתכל על FIT - מוצר לבקרת משקל.

בואו נראה מה יש בשוק:

• מרזי מורית - 200 ש"ח לערכה שמספיקה לחודש (6.5 ש"ח ליום)
  
• Hoodia (אחד הרכיבים הצמחיים בFIT) כמוצר נפרד של חברת "מקסימייז" - 45$ לבקבוק של 120. צריך לקחת 6 קפסולות ליום, כלומר זה מספיק ל20 יום, העלות ליום - כ7.5 ש"ח.
  
• ערכה בסיסית של מעבדות רוקח - 435 ש"ח, כלומר 14.5 ש"ח ליום

מה אנחנו רואים?

מוצר של אייג'ל יושב לו בשקט באמצע הספקטרום של המחירים.

השוואה אחרונה וזהו - OHM, מוצר אנרגיה.

מה יש בשוק:

• כוס אספרסו - 7 ש"ח
  
• רדבול - 7 ש"ח
  
• מחיר טיפוסי של משקאות אנרגיה בארה"ב 2-3$.

עכשיו אם נזכור שOHM זה מוצר טבעי שלא מכיל קפאין, גם כאן אנחנו מקבלים מוצר תחרותי לגמרי ללא שום קשר למודל שיווק

-------------------------------------------------------------------------------------------------

לסיכום, כל אחד יכול לטעון מה שבראש שלו (במיוחד ברשת) ומכיוון שכולנו מוצפים בשפע של מידע, בדרך כלל אף אחד לא יטרח לבדוק האם לטענה שקראנו יש בסיס כלשהו במציאות.
לטוב ולרע קרציות כמוני שמורגלים לא לסמוך יותר מדי על מה שכתוב ברשת או במדיה וללכת למקורות מידע מהימנים זה תופעה נדירה. :-)

אבל היסודיות הזאת ולקיחת אחריות על כל מילה כתובה זה מה שמבדיל בין חאפרים למקצוענים.

בפוסט הקודם כתבתי על ההשלכות של הבעת עמדה שלנו לגבי שיווק רשתי בפומבי במרחב האינטרנטי וכשסיימתי לכתוב את הפוסט, חשבתי שחסרות בו עוד כמה נקודות קריטיות.
הפוסט הקודם התרכז בעיקר בהיבט אישי-כלכלי, כלומר בשיווק רשתי כהזדמנות עסקית והזדמנות לשנות את אורח החיים שלנו.

דבר מאוד חשוב נשאר מחוץ לדיון וזה המוצרים.

אני אגיד מייד שאני לא שייך למשווקים רשתיי פנאטיים שחושבים שהמצרים שלהם הם מוצרי פלא שיפתרו כל בעיה אפשרית.
אך יחד עם זאת יש מספר מוצרים שיכולים להיות קריטיים לאוכלוסיות מסוימות ומי שפוסל את אג'ל על הסף, מבלי להניח שקיימת אפשרות (קטנה ככל שתהיה :-) ) שהוא טועה, עושה לדעתי עוול לאותם אנשים שאיכות החייים שלהם יכלה להשתנות בצורה דרמטית בעזרת אותם מוצרים.

אקח מוצר אחד בתור דוגמא:

FLX - מוצר לטיפול בדלקות פרקים

קודם כל קצת סטטיסטיקה:

• כ50% מאנשים מעל גיל 60 סובלים מדלקות פרקים
  
• הטיפול הנפוץ הוא תרופות אנטי-דלקתיות לא-סטרואידיות:
  • בארה"ב בלבד נרשמים מדי שנה 70 מיליון מרשמים
    
  • 30 מיליארד כדורים נמכרים מדי שנה ללא מרשם
    
  • "תופעות לוואי" של השימוש בתרופות הללו:
    • 107,000 מטופלים מאושפזים מדי שנה בעכבות סיבוכים במערכת העיכול
      
    • 16,500 מקרי מוות בשנה נגרמים על ידי תופעות לוואי הללו

תוספי תזונה כמו גלוקוזאמין קיבלו בעשור אחרון הכרה כאלטנרטיבה בטוחה לתרופות אנטי-דלתיות לא-סטרואידיות - תכשירים ידועים כמו "מגה-גלופלקס" מכילים גלוקוזאמין יחד עם חומר נוסף שנקרא כונדרויטין.

המוצר של אייג'ל מכיל בנוסף לשני אלה עוד שני חומרים ידועים - סלדרין וMSM שמשלימים את שני הראשונים ויצרים אפקט סינרגטי שלא קיים באף אחד מן המוצרים הקיימים היום בשוק - אתם לא צריכים להאמין לי בנושא הזה, המוצר קיבל הוקרה ב-American Business Award כשהגיע לגמר בקטגוריית "מוצר חדש של השנה" ב-2006.

אני מכיר אישית כבר מספר דוגמאות של אנשים לקחו מגה-גלופלקס במשך חודשים ללא שיפור משמעותי ועם FLX הרגישו שיפור תוך שבוע.
אקדים תרופה למכה ואגיד שאם מישהו חושב לעצמו "פסלבו. שכנוע עצמי", אז לא -חלק מאותם האנשים היו סקפטיים עוד עוינים לרעיון של אייג'ל.

עכשיו דמיינו אדם שאחד מן האנשים הקרובים לו סובל מדלקות פרקים או משחיקת סחוסים. הוא שומע על אג'ל ובמקביל להזדמנות עסקית כמובן רואה גם את המוצרים כולל הFLX.
הוא מתחיל לבדוק, רואה כל מיני פרסומים ברשת או אולי מתייעץ עם חברים שמתוך טוב הלב שלהם אומרים לו "כן שמענו על הפירמידות האלה, עזוב אותך משטויות", ומחליט להגיד לא לעסק וגם לא למוצרים.

זוכרים את אותו חבר (ששמו אלכס) שסיפר לי על אייג'ל וחשבתי האם "להציל" אותו מזה?

נניח הייתי עושה זאת, אומר לו "עזוב, עובדים עליך", לא נכנס בעצמי לעסק ומשכנע גם אותו לצאת מזה.

דיברנו כבר על המחירים האישיים שכל אחד מאיתנו היה משלם על זה, אבל היום אני רוצה לדבר על משהו אחר.

כי יש טויסט מעניין לסיפור הזה:

לאותו אלכס יש סבתה בת 91 שלפני כחצי שנה לא הצליחה לקום מן המיטה ואושפזה בבית חולים עם אבחון "שחיקת סחוסים מן האגן מטה".
במשך חודשיים-שלושה לקחה מגה-גלופלקס וזה בכלל לא הזיז לה - הרופאים אמרו לילדים שלה "אין מה לעשות, היא הולכת לבית אבות סיעודי".
באותו זמן אלכס הביא מחו"ל קופסא של FLX (שעדיין לא נמכר בארץ), נתן אותו לסבתא שתוך שבוע קמה על הרגליים ואחרי חודש שוחררה מבית חולים.
היום היא לא רק קמה בלי שום בעיה מן המיטה אלא ממשיכה לנהל אורח חים עצמאי, מבשלת לעצמה ואפילו הולכת לסופר.

אם הייתי קצת יותר תקוע במה שחשבתי שידעתי, היא מזמן כבר הייתה באותו בית אבות סיעודי.

אתם יודעים איך נחשפתי לעסק של אג'ל?

חבר התקשר לאישתי - הוא לא פנה אליי, כי חשב שלי זה בטח לא יתאים - ואמר שהוא החליט להתעשר והצטרף לחברת שיווק רשתי והוא ביקש שנבוא לתמוך בו במצגת הראשונה.
כששמעתי את זה, התגובה הראשונה שלי הייתה "איזה מסכן, למה הוא נכנס!"

הלכנו לשם מתוך נימוס - בכול זאת חבר - ישבתי שם והסתכלתי בהתנשאות על המרצה, התקלתי אותה בשאלות שהיא לא ממש יכלה לענות לי, הסתכלתי על החבר עם רגשות מעורבים (להגיד לו שהוא סתם ביזבז את הכסף שלו או לא לבאס אותו?), אבל משהו קרה באותו ערב. גיליתי שני דברים - הראשון: שלא היה לי מושג על ממדי התופעה הזאת - תמיד התייחסתי לזה כאל משהו שולי - ושני: שמה שראיתי היה שונה ממה שחשבתי שאני יודע על שיווק רשתי.

למרות שהתגובה האינסטינקטיבית הראשונה היתה ביטול מזלזל ("עזבו אותי משטויות האלה!"),היות ואני בן אדם מאוד ייסודי, אחרי שחזרתי הביתה החלטתי לחקור את זה עוד קצת, וככל שהתעמקתי יותר, ככה גיליתי יותר ויותר דברים שלא היה לי מושג עליהם.

יומיים אחרי זה החלטנו אני ואישתי ללכת על זה...

עכשיו, שנה וחצי אחרי, כשאני נזכר באותו ערב, אני חושב לעצמי "מה היה קורה, אילו הייתי קצת יותר עקשן, קצת פחות פתוח להקשיב? כמה הייתי מפספס? עד כמה הכיוון הכללי של החיים שלי היה שונה?"
ההצטרפות שלי לשיווק רשתי לא רק נתנה לי הזדמנות עסקית ענקית, אלא שינתה את החשיבה שלי ואת דרך הפעולה שלי בהרבה תחומים אחרים - זוגיות, יחסים על המשפחה, אימון אישי, כתיבה.

וזה מביא אותי לשאלה האם האנשים שמביאים ברשת את דעתם הנחרצת על שיווק רשתי עוצרים לפעמים ושואלים את עצמם שאלה פשוטה:

ומה אם קיים סיכוי של 1% שאני טועה?

הרי ברור שהשאלה כאן אינה "מי צודק ומי טועה" - השאלה הזאת היא בדיוק כמו לשאול "מי צודק, ימנים או שמאלנים?" - התשובה לשאלות מן הסוג הזה תמיד "זה עניין של דעה"

השאלה האמיתית מבחינתי היא מהן ההשלכות של זה שאני או אתם מביאים את הדעה שלנו בפומבי.

לפי איך שאני רואה את הדברים, רוב האנשים אינם מרוצים מן המקום שהם נמצאים בו בחיים שלהם (לפי סקר שערכתי אצלי בבלוג, רק כ-20% אחוז מאנשים אוהבים את העבודה שלהם).
כשהם פוגשים שיווק רשתי, נפתחת מבחינתם דלת - אפשרות לשנות את המצב הקיים.

האם כולם יכנסו לדלת שנפתחה?

כמובן שלא.

האם כל מי שיכנס, אכן יממש את כל אשר קיווה לו?

כמובן שלא - כמו בכל תחום, גם בשייווק רשתי חוק פרטו עובד ואומר ש20% מן האנשים יוצרים 80% מן התוצאות.

מה שכן - נפתחת כאן הזדמנות חדשה, אבל כל פעם שבן אדם שעומד בפתח ומתלבט האם להיכנס או לא והוא שומע או קורא את "מנטרת הפירמידה", הסיכוי שיעיז לעשות שינוי קטנים.

מתנגדי השיטה בטח יראו בזה דבר מבורך - "הנה הצלנו נפש בישראל" - אבל אני מזמין אתכם שוב לשאול את עצמכם את אותה השאלה הפשוטה - "ומה אם קיים סיכוי של 1% שאתם טועים?"

האם אתם מוכנים לקחת על עצמכם אחריו אישית על עוד חלום שנגנז?