מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

שירים של אחרים


  • Please log in to reply
53 replies to this topic

#31 shovatz

shovatz

    cunning linguist

  • רשומים+
  • 2596 הודעות:

פורסם 08/01/2010 - 01:37

בשינוי קל:

כמו כל אחת אחרת
את מוחמאת מהקסמתך אותי
כמו כל אישה חמת דם
פשוט רצית לחשוק בדבר מה
אבל אני לא רשאית
אני לא מוזמנת
מעט חבל

זה ודאי מרגש באופן מוזר
לחזות בהתפתלות הכובש את יצרו
זה ודאי מפעים
לצפות במפגש רועים
אבל אני לא רשאית
אני לא מוזמנת
חבל למדי

כמו אי שטרם נגלה
את מאוד מסקרנת
אני מדברת על אהבתך כאילו
חוויתי שכמותה בעבר
אבל זה בפירוש אסור
אני לא מוזמנת
כמה חבל

את לא חושבת שאיני ראויה
אבל את צריכה לשקול זאת לרגע

א. מוריסט

#32 אורח - מושיק

אורח - מושיק
  • אורחים

פורסם 12/01/2010 - 02:16

בלוז בתי הזיקוק
מילים: הילה רז
לחן: קובי רכט
קיים ביצוע לשיר זה :
ביצוע: דני שטג בסרט צומת וולקן

קשת חיוורת מעל בתי הזיקוק
אני קונה מנה, למטה זרוק
שוכב בחול החם רואה עשן,
עשן הוא לא ענן הוא לא יעוף
עשן עולה אל על לבד הוא לא ימות

בתי חרושת ורוח מזרחית
רואה זה ריח אביב שלי
אתה לא יכול לנשום אתה נחנק,
אתה לא יכול לנשום אתה נחנק
סותמים לך תפה בעוד אבק.

אלך לשם בלילה מחופש
הלב של העולם עליי נמאס
אל רדיוס המוות אני מתקרב
מתחת לפוזה דופק לי הלב
אני מזמן מחפש אותם
אני הולך לפוצץ אותם
לפוצץ אותם.

הפתיל נדלק החול תלייה קצר,
עוד רגע וכל העולם נגמר
הו, אלוהים האש כל כך יפה
הו אלוהים האש כל כך יפה
אני שופך עוד נפט על השריפה

#33 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 15/01/2010 - 01:14

שיר משמר
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש השדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב!

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש השדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

שמרי נפשך העיפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#34 אירוס

אירוס

    כסף

  • מנהלי פורום
  • 7397 הודעות:

פורסם 15/01/2010 - 09:00

אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינלקטואלי של משוררים
ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים
למראות כה פעוטים כמו בוקר ושמיים וצבע של עיניים
ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים
ומי בכלל מבין מה המילים ומי רוצה לדבר
הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר

אבל כמה אפשר לשקר ולהעמיד פנים
כאילו השמש בוערת גם בלילה ואין כבר יותר עננים
והאופק איננו נעול ואפשר כבר לחצות את הגבול

מי בכלל מוכן להודות סוף סוף שהוא סגור
בתוך רשימה אין סופית של אסור ומותר ואסור
ומי יכול להתשחרר
הלא אפילו קוף קופץ בכלוב חופשי יותר

אבל כמה אפשר לזמזם שוב ושוב את השיר הנגמר
ולהתנהג כאילו באמת אמרנו דבר שעדין לא נאמר
לקוד קידה ושוב להתחיל למין ההתחלה
עם אותם השירים במקום אחר
ומי ישאר אחרי שהמסכה תיפול והמסך יסגר
ומי יזיל דמעה ומי ירצה להזכר
הלא אפילו ליצנים בקרקסים בוכים יותר

מי הכותב/ת? תמיד תביאו קרדיט..

את תלכי בשדה

חוה אלברשטיין

מילים: לאה גולדברג
לחן: חיים ברקני

האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם.
ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספספת
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן.
ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן.

ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב.
ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב.

את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם.
וביושר לבב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם.


שיר משמר
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש השדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה!
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד!
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד!
אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב!

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש השדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

שמרי נפשך העיפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

רואה את השירים האלה וישר מתחילה לשיר אותם. תודה :)
אתר הברכות הישראלי

אחליה- ברכות ואיחולים


כותבת ברכות לימי הולדת, חגים ואירועים

#35 Mrs. Smith

Mrs. Smith

    מה בנוגע?

  • מנהלי פורום
  • 5869 הודעות:

פורסם 18/01/2010 - 21:11

יש יותר מדי.

החיים שיש לך

החיים שיש לך
הם החיים שחיית
הבט אחורה בהבנה
מצא את נקודת הבראשית
הבריאה
ברא את עצמך
זה העולם הטוב ביותר
היחיד
שתוכל לברוא
כל זה מצוי בתוכך
גלה אותו
התחל מהתחלה
הבט על חייך
כעל שיעור רע
על מה שהיה
כעל עונש
הרחקה
עמידה בפינה
נוקאאוט בסיבוב הראשון
תקן
כאחד שהבריא
כאחד שחלה.
=====

ההכרה שלי נמוגה


ההכרה שלי נמוגה
כמו נרות נשמה ביום כיפור.
יונה יונה הזיכרון מתוק
אבל אני בזמן לבד.
איפה כל החפצים שלי
שם אחד ריח מין ישן
עצם מציאות דרכו להתקיים,
אני בוכה ומתאמצת מתאמצת ובוכה
=====

את יותר מדי

אל תביטי בדרך עד סופה
אל תביטי בדרך עד סופה
אל תביטי בה

אל תושיטי יד כשאת רוצה
אל תושיטי יד כשאת רוצה
אל תושיטי יד

את יותר מדי רוצה

אל תבכי בקול כשאת בוכה
אל תבכי בקול כשאת בוכה
אל תבכי בקול

את יותר מדי בוכה

אל תשתקי לרגע כשאת שקטה
אל תשתקי לרגע כשאת שקטה
אל תשתקי יותר

את יותר מדי שקטה.
=====
בעיות זהות

ציפור מה את מזמרת
מישהו אחר
מזמר מגרונך
מישהו אחר
חיבר את שירך
שר בבית
דרך גרונך.
ציפור ציפור
מה את שרה
מישהו אחר שר
דרך גרונך.
=====
נ.ב.

כי איתך זה רק בגלל שאני אוהבת
כי איתך זה רק בגלל שאני רוצה
כי איתך זה לא בגלל שאני חייבת
כי איתך זה רק בגלל שאני רוצה
=====
גם הים נסוג

גם הים נסוג
ויש לו אולי
רגשי אשמה
כמו לי

פתאום
והכל חוף
ויש צדפים לאסוף
וחיות
וצריך לחזור
מהנסיגה
ולאסוף

=====

וכמובן...

יונתן

אני רץ על הגשר
והילדים אחרי
יונתן
יונתן הם קוראים
קצת דם
רק קצת דם לקינוח הדבש
אני מסכים לחור של נעץ
אבל הילדים רוצים
והם ילדים
ואני יונתן
הם כורתים את ראשי בענף
גלדיולה ואוספים את ראשי
בשני ענפי גלדיולה ואורזים
את ראשי בנייר מרשרש
יונתן
יונתן הם אומרים
באמת תסלח לנו
לא תיארנו לעצמנו שאתה כזה.

הפורום הכי צבעוני ברשת - ללהטבים, מתלבטים ותומכים

When life gives you lemonade, make lemons. Life will be all, like, 'WHAAAT?!'


#36 אורח - חיים

אורח - חיים
  • אורחים

פורסם 19/01/2010 - 01:34

ביאליק


הכניסיני תחת כנפך

והיי לי אם ואחות

ויהי חיקך מקלט ראשי

קן תפילותי הנידחות.


ובעת רחמים בין השמשות

שחי ואגל לך סוד יסוריי

אומרים יש בעולם נעורים

היכן נעורי?


הכניסיני תחת כנפך

והיי לי אם ואחות

ויהי חיקך מקלט ראשי

קן תפילותי הנידחות.


ועוד רז אחד לך אתוודה

נפשי נשרפה בלהבה

אומרים אהבה יש בעולם

מה זאת אהבה.


הכניסיני תחת כנפך

והיי לי אם ואחות

ויהי חיקך מקלט ראשי

קן תפילותי הנידחות.


הכוכבים רימו אותי

היה חלום אך גם הוא עבר

עתה אין לי כלום בעולם

אין לי דבר.


הכניסיני תחת כנפך

והיי לי אם ואחות

ויהי חיקך מקלט ראשי

קן תפילותי הנידחות.

#37 מוכן להירשם

מוכן להירשם
  • רשומים
  • 9 הודעות:

פורסם 26/01/2010 - 01:33

שיר אהבה
מאת יהודה עמיחי

זֶה הִתְחִיל כָּךְ: בַּלֵּב פִּתְאֹם
נַעֲשָׂה רָפֶה וְקַל וּמְאֻשָּׁר, כְּמוֹ
כְּשֶׁאָדָם חָשׁ שֶׁשְׂרוֹך נַעֲלוֹ נִפְתָּח קְצָת,
וּמִתְכּוֹפֵף.

אַחַר כָּךְ בָּאוּ יָמִים אֲחֵרִים.

וְעַכְשָׁו אֲנִי כְּמוֹ סוּס טְרוֹיָנִי
שֶׁל אֲהָבוֹת נוֹרָאוֹת,
כָּל לַיְלָה הֵן יוֹצְאוֹת וּמִשְׁתּוֹלְלוֹת,
וּבַשַּׁחַר חוֹזְרוֹת לְתוֹךְ הַבֶּטֶן הָאֲפֵלָה.



#38 אירוס

אירוס

    כסף

  • מנהלי פורום
  • 7397 הודעות:

פורסם 10/02/2010 - 02:09

למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים / מתי שמואלוף


קדֶם תַּחְזִירוּ לִי אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה

וְאַחַר כָּךְ אֶת סִפְרֵי הַלִּמוּד

וְאַל תַּגִּידוּ לִי שֶׁהַשִּׁיר שֶׁלִּי הוּא מָנִיפֶסְט פּוֹלִיטִי

כְּשֶׁאֵין לָכֶם מֻשָּׂג עַל עָוֶל, אָז הִנֵּה קְצֵה חוּט

אֲנִי רוֹצֶה פִּצּוּי מִבַּנְק יְשְֹרָאֵל

לַפָלַסְטִינִים, לַמִּזְרָחִים, לַנָּשִׁים לַהוֹמוֹ-לסביות,

עַל כָּל הֶעָרָה, מַעְבָּרָה, שֶׁטַח צְבָאִי סָגוּר, הַעֲלָמָה, הַשְׁחָתָה

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּפְתְּחוּ אֶת הַכַּסֶּפֶת שֶׁל הַשִּׁירָה

וְתַחְזִירוּ אֲדָמוֹת לְמִי שֶׁלְּקַחְתֶּם וּתְנוּ פִּצּוּי עַל כִּבּוּשׁ נוֹרָא

אֲנִי אֲחַכֶּה בְּצַד בַּנְק יִשְׁרָאֵל, מִבַּעַד לְחַלּוֹנוֹת בִּטּוּח לְאֻמִּי

מִתַּחַת לִמְכוֹנִיּוֹת מִשְרַד הָאוֹצָר

עַד שֶׁתִּתְּנוּ פִּצּוּי רָאוּי עַל כָּל הַגִּזְעָנוּת הַצְּרוּפָה

וְרַק אָז כְּשֶׁיַּלְדֵי יְלָדַי הַמְפֻּצִּים יִלְמְדוּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּחֶבְרָה שָׁוָה

לְלא בִּזּוּי, רַק אָז אֶהְיֶה מוּכָן לִכְתב שִׁירֵי אַהֲבָה

יִשְרְאֵלִיִּים.
אתר הברכות הישראלי

אחליה- ברכות ואיחולים


כותבת ברכות לימי הולדת, חגים ואירועים

#39 asafgil

asafgil
  • רשומים
  • 6 הודעות:

פורסם 23/02/2010 - 22:47

המקום לשים שירים של אמנים אחרים שאהבתם, שירים שהיוו עבורכם השראה או שירים שסתם בא לכם להכיר לשאר באי הפורום



.

ההודעה נערכה על ידי dune: 24/02/2010 - 00:15
אין קשר לשרשור. ניתן לתת קישור לטקסט המלא הנכון או פשוט לכתוב אותו. את התלונה ובקשת העזרה כבר פרסמת בשרשור נפרד.


#40 אורח - טורח פורח

אורח - טורח פורח
  • אורחים

פורסם 16/03/2010 - 14:05

הזמן עוטף את עצמו
בתחפושות של אנשים
קורא להם בשמות
רוקם להם פרצופים ואישיות
תופר להם אופי
דיבור וחיוך
וגורם להם ללכת
זה לצד זה - סמוך
הם באים במגע מתחברים, מתמזגים
מקימים חבורות, קבוצות, אוהבים
והכל בחייהם כל-כך נצחי ויקר
והכל ממשי, אין עתיד אין עבר
ופתאום המסכות נושרות
והזמן מתגלה
החבורות מתפרקות
סיפור האהבה מתכלה
והזמן הופך להיות כל-כך חזק
וכואב...


עפר לוי (לא הזמר)

#41 Justin Time

Justin Time

    כן, הזמן הזה אבוד, אבל לא בשבילי...

  • מנהלי פורום
  • 5876 הודעות:

פורסם 12/04/2010 - 21:26

ברוח היום הזה שהיה וכיוון שאין שרשור מקביל לסיפורים/חלקי סיפורים, מצאתי לנכון לפרסם את זה כאן.
אין שנה ביום השואה שאני לא נזכר בקטע הזה.

שכנו של הבעל שם טוב / דן אלמגור

יום אחד אחזה בבעל שם טוב, עליו השלום,
סקרנות רבה.
מי יהיה שכנו לחדר בעולם הבא?
עצם את עיניו וכיוון את לבבו
והתשובה לא אחרה לבוא:
בכפר פלוני, צדיק, ושמו גדליה.

החליט הרב ללכת לצדיק,
לגור במחיצתו מספר ימים.
אחרי הכל, צריך להתרגל לגור יחד.
שכנים, או לא?

הלך הרב לכפר הנ"ל.
כפר קטן,
כל הסיפורים עוסקים בכפר קטן
אבל הכפר הזה היה באמת קטן.
כפר קטן. וליהודים? - אין סימן.

ניגש הבעש"ט לאיכר אחד:
"סליחה, אולי שמע היכן נמצא כאן
צדיק, רבי גדליה?"
"יהודי?, בכפר שלנו יש רק יהודי אחד
לא רב ולא צדיק. זפת. שם, בקצה הכפר שם הוא גר"
"זפת?! ודאי צדיק נסתר. צדיק גדול!"

מה זה? בית משונה, מט לנפול.
כלבה גדולה ונירגזה
ואין אפילו מזוזה!
"מי שם?" - "רבי גדליה?" - "מי זה?"
ועל הסף - הזפת.
גוליית, עוג מלך הבשן.
כתפיים רחבות, ומתחתן כרס עצומה ומבקיעה.
צדיק גדול כזה עוד לא היה!


"מי אתה?"
"רבי גדליה?"
"זה שמי"
"רבי?!"
"שטויות. לא יודע אפילו צורה של אות.
אני עובד בזפת. מה אתך?"
"אולי אפשר ללון, פה אצלך?"
"ללון? אצלי? כאן?"
"רק ליום יומיים!"
"כאן לא מלון ואין לי כלום"
"תמורת תשלום..."
"תשלום?"
"חצי רובאל ליום!"
"חצי רובאל?" -

עוד מלומד שנשתטה תמיד אמרתי שללמוד אסור.

"אין לי מיטה!"
"אישן על התנור!"
"כן?! שם אני ישן!"
"על הרצפה איפוא!"
"אבל..."
"רובאל ליום!"
"רובאל? בבקשה,
כל הרצפה שלך!"


השחר בא. מן הרצפה
מציץ הבעל שם-טוב בעין אחת.
הזפת
פקח את העיניים, וקם.
בלי נטילת ידיים. בלי תפילה. בלי ברכה.
ישר -- לארוחה !!!
ואיזו ארוחה !!! יושב ואוכל, ואוכל.
כיכר לחם שלמה, הייתה? נעלמה.
ועוד כיכר.

צדיק מוזר...
ועוד כיכר נוספת בדרך לדוד, להרתיח זפת
ושוב, ללא מלה -- ישר לאכילה!
לא נטל. לא ברך. שוק על ירך!
כבשה שלימה היתה? -- נעלמה.
יושב וטורף, וטוחן, וטוחן.
"במה זכה להיות לי שכן?"


ובערב כנ"ל
ישב וזלל. "הוא בגן עדן?! איזה נס!
אם רק יניחו לו להיכנס הוא יחסל, תוך פרק זמן קטן, את שור הבר ואת הלוויתן!".


ולמחרת - אותו זפת! אוכל ואוכל ואינו חדל. אוכל וגדל וגדל וגדל...
נכון, אומנם, של"ווניק אינו חייב להיות רזה
אך לא נברא עוד ל"ווניק עם תאבון כזה!

"יש צדיקים נעלמים המתגלים רק
בשבת. אם אשאר פה עוד מעט...
עד יום ראשון..."
"תשכח מזה. לא בא בחשבון!
ובכלל..." - "עוד שני רובל?"
"שני רובל? בתנאי אחד - רק עד מוצאי שבת!".

שבת בבוקר והרב מציץ דומם:
אולי עכשיו? אולי הבוקר? קצת תפילה? איפה?!
הוא שוב כולו זלילה. הסעודה הראשונה לא תמה עוד ומגיעה - סעודה שניה.

אולי בסעודה שלישית, נראה במה האיש חסיד?"
אך זו נמשכת עד אין קץ. האיש עומד להתפוצץ. לא יאומן. הוא עוד רעב.
"שלא תשכח שאתה עוזב מיד אחרי הארוחה!" - "במה זכה? במה זכה?
אולי... אולי בזכות אבות?"

"אבי? זכות אבות?
אבי היה סמרטוטר פשוט. מלקט סחבות.
מעיל ישן פה, מכנסים טלואים שם.
מכפר לכפר, סמרטוטר.
וגם אני הייתי סובב אתו, כשהייתי ילד...


פעם,
בערב שבת, בתחילת הסתיו, ביער
שני קוזאקים. עם צלב.

אמרו לאבא, אבא שלי: 'נשק!'
ואבא סרב.

'נשק יהודי מטונף, או שתיצלב'
ואבא סרב. אבא שלי. ואמר פשוט:
'אני סמרטוטר, אבל לא סמרטוט'
'נשק!' אבל הוא התעקש. אבא שלי.
והם קשרו אותו לעץ, והעלו אותו באש.

את אבא שלי. יהודי קטן. צנום.

סחבה. להבה קטנה כזאת.

רגע אחד, ופתאום כלום.

אבא שלי...

ומאז

מאז נשבעתי: לאכול. לאכול. לאכול.
לא לחדול. לגדול. לגדול.
כל החיים. בלי להפסיק. בלי להתבייש.
שאם, יום אחד יתפסו הקוזאקים גם אותי
ויעלו אותי באש -

זאת תהיה להבה!
לא ככה סתם, להבה קטנה ודי, כמו אבא שלי.

אני אבער לאט. אני אבער הרבה.
שיראו, שיראו את האש למרחקים.
עד קצווי עולם. עד סוף הגלות.

שיראו. שידעו
שיהודי אינו בוער ככה סתם בקלות."


"ואותו רגע"

כך אמר הבעל שם-טוב לתלמידו.
השגתי בהשגה רבה,
במה זכה זפת ושמו גדליה לעולם הבא.
"רק דבר אחד אני לא תופש"
אמר הרב הזקן -
"במה זכיתי אני להיות לו לשכן?"

#42 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 10/06/2010 - 12:51


עַל זֹאת / נתן אלתרמן
בְּעֶצֶם יְמֵי הַקְּרָבוֹת נִתְעוֹרֵר עַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ
שַׂר-הַבִּטָּחוֹן וְהוֹסִיף לַנֶּאֱמָר כָּאן אֶת תֹּקֶף סַמְכוּתוֹ
הַמְּפֹרֶשֶׁת. מַעֲשֵׂהוּ זֶה, שֶׁאֵינוֹ מִן הַשְּׁכִיחִים
בְּפָרָשׁוֹת מִלְחָמָה, שָׁוֶה כָּל שִׁיר שֶׁהוּא, הֵן מִצַּד
הַתַּכְלִית וְהֵן מִצַּד הַמּוֹפֵת וְהַכֹּחַ הַפְּנִימִי.

חָצָה עֲלֵי גִ'יפּ אֶת הָעִיר הַכְּבוּשָׁה,
נַעַר עַז וְחָמוּשׁ... נַעֵר-כְּפִיר.
וּבָרְחוֹב הַמֻּדְבָּר
אִישׁ זָקֵן וְאִשָּׁה
נִלְחֲצוּ מִפָּנָיו אֶל הַקִּיר.

וְהַנַּעַר חִיֵּך בְּשִׁנַּיִם-חָלָב:
"אֲנַסֶּה הַמִּקְלָע"... וְנִסָּה.
רַק הֵלִיט הַזָּקֵן אֶת פָּנָיו בְּיָדָיו...
וְדָמוֹ אֶת הַכֹּתֶל כִּסָּה.

זֶה צִלּוּם מִקְּרָבוֹת-הַחֵרוּת, יַקִּירִים.
יֵשׁ עַזִּים עוֹד יוֹתֵר. אֵין זֶה סוֹד.
מִלְחַמְתֵּנוּ תוֹבַעַת בִּטּוּי וְשִׁירִים...
טוֹב! יוּשַׁר לָהּ, אִם-כֵּן, גַּם עַל זֹאת!

וְיוּשַׁר לָהּ אִם-כֵּן עַל "מִקְרִים עֲדִינִים"
אֲשֶׁר שְׁמָם, בְּמִקְרֶה, רְצִיחָה.
וְיוּשַׁר עַל שִׂיחוֹת שֶׁל שׁוֹמְעִים-מְבִינִים,
עַל בְּנוֹת-צְחוֹק שֶׁל וִתּוּר וּסְלִיחָה.

אַל יֻגַּד "רַק פְּרָטִים הֵם בְּפֶרֶק הַפְּאֵר".
פְּרָט וּכְלָל
הֵמָּה צֶמֶד-כַּחֹק,
אִם הַכְּלָל כָּך מַקְשִׁיב לוֹ לַפְּרָט הַמְּסַפֵּר
וְאֵינֶנּוּ חוֹבְשׁוֹ בַצִּינוֹק!

כִּי חוֹגְרֵי כְלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם,
מִי בְּפֹעַל
וּמִי בִטְפִיחַת הַסְכָּמָה,
נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם",
לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה.

אַכְזָרִית מִלְחָמָה! הַמַּטִּיף הַתָּמִים
בְּאֶגְרוֹף מִפָּנֶיהָ יֻחְזַר!
אַך לָכֵן
צַו הַיֹּשֶׁר וְצַו הָרַחֲמִים
לוּ יִהְיֶה בָהּ כָּמוֹהָ אַכְזָר!

וְלִקְהַל הַמְּפַיְּטִים רַק עַל קֶסֶם הוֹדָהּ
וְתוֹרְמִים לָהּ רַק דְּבַשׁ עַל מִרְדֶּה
לוּ יוּכְנוּ בְיָדָהּ עֳנָשִׁים שֶׁל פְּלָדָה!
בָּתֵּי דִין צְבָאִיִּים שֶׁל שָׂדֶה!

תְּמֻגַּר הַשַּׁלְוָה הַלּוֹחֶשֶׁת "אָכֵן"...
וִירֵאָה אֶת פָּנֶיהָ בָרְאִי!
יַעֲמֹד הַחַיָּל הָעִבְרִי! יִתְגּוֹנֵן
מִקֵּהוּת הַצִּבּוּר הָעִבְרִי!

וּמִלְחֶמֶת הָעָם, שֶׁעָמְדָה לִבְלִי חָת
מוּל שִׁבְעַת הַגְּיָסוֹת
שֶׁל מַלְכֵי הַמִּזְרָח,
לֹא תֵחַת גַּם מִפְּנֵי "אַל תַּגִּידוּ בְגַת"...
הִיא אֵינָהּ פַּחְדָנִית כְּדֵי-כָך!

הטור השביעי, ספר ראשון, תש"ג-תשי"ד, ספרית פועלים
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#43 maayanula

maayanula

    אוי אלוהים...

  • רשומים+
  • 391 הודעות:

פורסם 06/08/2010 - 13:08

יהודה עמיחי / לא כברוש (1962)

לא כברוש,
לא בבת אחת, לא כולי,
אלא כדשא, באלפי יציאות זהירות ירוקות,
להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק
ואחר מחפש

יש אנשים שפשוט לא מבינים כלום
הכי טוב ג'ינג'יות


"השעה שעת בין-הערביים, ואני עודני מופתע מכך שהשמש אינה שוקעת בים אלא זורחת ממנו." (עשו / מאיר שלו)
Of all the things I've lost, I miss my mind the most" -Ozzy Osbourne"


#44 אורח - פרנצ'סקה

אורח - פרנצ'סקה
  • אורחים

פורסם 15/08/2010 - 16:10

שתיים ושש דקות אחר חצות / פנחס שדה

איך שהאדמה רועדת. האדמה אובדת. הזמן –
אינני רוצה לחשוב על הזמן. לפתע – הרגע – תפשתי
מהו הזמן. זהו כאב שאין לו שם.

מה לעשות? מה לעשות? איך שהכל אובד –
מה שאבד, מה שאובד, פיסת שמלה לבנה, אצבעותיה
שליטפוני – לנצח! לנצח!

הרגע הזה: שתיים ושש דקות בלילה. הוא כבר הולך ונמוג, ועמו
הבהלה, הכאב. אני עוין את המילים האלה, הדקדוק, הכתב, הדיו
אבל אין לי במה להיאחז.

---

מתוך ספר האגסים הצהובים.

#45 Mrs. Smith

Mrs. Smith

    מה בנוגע?

  • מנהלי פורום
  • 5869 הודעות:

פורסם 27/08/2010 - 23:15

כי אהבה היא צורך / פרץ-דרור בנאי

כִּי אַהֲבָה הִיא צֹרֶךְ
וצֹרֶךְ הוּא כְּאֵב
רַבּוֹת הֵן הַפְּעָמִים שֶׁכָּאַבְנוּ
וְרַבּוֹת הֵן עוֹד יוֹתֵר
הַפְּעָמִים שֶׁנּוֹתַרְנוּ חֲצוּיִים מִשּׁוּם שֶׁ -
בְּמִרְכֶּבֶת הָאַהֲבָה הַשְּׁנַיִם הֵם אֶחַדו ְ
אֶחָד לְבַדּוֹ הוּא רַק חֵצִי
כְּכָל שֶׁרוּחֵךְ הִשְׁלִים אֶת רוּחִי
לְמַשַּׁק מַחֲצִיתוֹ
הִשְׁתּוֹקֵק עֲפָרִיכָּךְ שֶׁעַל כָּל לַיְלָה
שֶׁבֵּינֵינוּ עָבַר שַׁחַר שָׁב וְהִפְצִיעַ
וְלֵב
אֲשֶׁר בַּיֹּפִי עוֹד נִפְקַח
אֵינֶנּוּ שְׁרִיר בִּלְבַד
מַצָּעוֹ כְּתַכְלִית עוֹלָם יִרְחַב

הפורום הכי צבעוני ברשת - ללהטבים, מתלבטים ותומכים

When life gives you lemonade, make lemons. Life will be all, like, 'WHAAAT?!'





0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים