מעבר לתוכן


תמונה
* * * * * 1 הצבעות

מדף המומלצים של הנהלת הפורום


  • Please log in to reply
29 replies to this topic

#16 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 12/03/2010 - 19:21

דווקא מפני שמטפורות הן אמצעי שכיח מאוד בשירה, לעניות דעתי צריך להקפיד ולהיות מחושבים בשימוש בהן. על כן יש צורך להכריע הכרעות שונות לגבי מטפורה אפשרית שחשקה מחשבתנו להשתמש בה. דוגמאות להתלבטויות שאני נוטה לשקול: עד כמה להרבות ולהשתמש בהן בשיר מסוים, האם זו תהיה מטפורה פתוחה או סגורה, האם למשוך אותה לאורך חלק מהשיר או כולו, האם לקשרה לדימויים או רכיבים אחרים, להחליט האם השימוש במטפורה מסוימת הכרחי במכלול השיר, האם המטפורה לא שכיחה מידי מכדי שיהיה ניתן להשתמש בה, עולם התוכן אשר אליו יהיה לה זיקה וכו'.

כל השאלות שאתה מפרט הן נכונות וחשובות על מנת להוציא כתיבה איכותית.
השורה המודגשת מהווה מבחינתי את קו הגבול שבו כותב יכול לכתוב משהו נהדר אך בשל שימוש במטאפורה שכיחה מדי - הקטע יהפוך לנדוש ואפילו "קיטש". לטעמי זוהי הנקודה החשובה ביותר בדבריך.
תודה על ההרחבה הראויה לנושא.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#17 שין

שין

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 313 הודעות:

פורסם 08/04/2010 - 00:10

איזה יופי של פינה, כיף לקרוא
תודה
"...'אמור לי בבקשה, לאן אני צריכה ללכת?' שאלה עליסה. ' זה תלוי לאן את רוצה להגיע', אמר החתול. 'לא אכפת לי לאן', אמרה עליסה. 'אם כן, זה לא משנה באיזה דרך את בוחרת', ענה החתול." [עליסה בארץ הפלאות]

#18 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 08/04/2010 - 00:30

איזה יופי של פינה, כיף לקרוא
תודה

תודה לך. תודה גם על כך שהזכרת לי כמה הזנחתי את הפינה הזו. שכחתי שזמן רב לא פירסמתי דבר. אלך לי עתה בחיפוש אחר היצירה הבאה (הצעות בה"פ יתקבלו בברכה).
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#19 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 11/04/2010 - 10:55

בוקר טוב, היום ברצוני להציג טכניקה ספרותית שנקראת מטונימיה. הטכניקה הזו קצת פחות מוכרת אך למעשה אנחנו משתמשים בה כל הזמן.
מטונימיה היא דרך להמחיש מושג/ מקום/ דמות או איפיונים שלה על-ידי החלפה בגורם אחר שקרוב מבחינת זמן או מקום. דוגמה נפוצה היא תיאור של אדם דרך לבושו - חולצה מרושלת/ עניבה מסודרת/ צווארון מעומלן - פרטים קטנים של לבוש שאם שמים עליהם דגש מתקבלת התחושה שהאדם המדובר הוא בעל התכונות המיוחסות לבגדיו (=מרושל, מסודר, זקוף).

הדוגמה שבחרתי היא קטע שפורסם לאחרונה בפורום: יצירת המופת של ספיידרמן.

מרכז הלילה ואני מחדיר מבט באפילה.
הלילות שלי לא נמדדים בהיעדרה של שמש, הם אינם מתוזמנים באור.
הלילות שלי בוערים בעיני, הם שורפים ממני מחשבות ואני נכווה.
הלילות שלי עוקבים מתמשכים, בימים הפסקתי לבקר.
הלילות שלי בדממה תובעים את שנותיי, מצטברים לאיטם ואין לי רישום להעיד.
אפילו חשדות למגע הפסיקו לעבור אורח בלילות שלי, התרחקו מקדרות ידי.
מי בכלל בורא כזה חדר ריק, מי מהנדס מצייר מדמיין מתכנן כזו מלכודת ללילותיי, מי אחראי על יצירת המופת של הכליה, מי עמל וגיבש קירות ומצא הגשמה למען הלילות החדלים הנמקים שלי, נמוגים לחשיכה?.

ביצירה הזו הכותב מספר על לילותיו ומייחס להם תכונות שונות והתנהגות מסויימת. מפאת הקירבה לדובר (המבוססת בשורה הראשונה בבהירות) קשה לומר כי מדובר בדימוי. זהו משהו אחר, קצת יותר עדין. דרך תיאור הלילות אנחנו מבינים כי ההתנהגות והתכונות המתוארות יכולים באותה מידה להיות תיאור נפשו והלך רוחו של הדובר עצמו.
המטונימיה מגיעה לשיאה בשורה האחרונה כאשר הדובר שואל "מי בכלל" וכו'. החדר הריק שבו הוא יושב, המלכודת של לילותיו וכן הלאה - כל הדברים המהוים את סביבתו המיידית של הדובר מעידים עליו עצמו ועל הדרך שבה הוא רואה את חייו.

זהו אלמנט מאוד קל ליישום ורבים הכותבים שמשתמשים במטונימיה מבלי לשים לב לכך. אשמח אם הקוראים יפנו אותנו לדוגמאות נוספות (מתוך הכתבים בפורום כמובן).

שבוע טוב לכולם.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#20 קוואזר

קוואזר

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 579 הודעות:

פורסם 12/04/2010 - 21:54

dune, תענוג של פינה. מעשירה, מעניינת :) ועושה טוב לקטעים המפורסמים פה. שאפו.



"מה שאינו מצוי בנו, אין בכוחו לרגשנו" - הרמן הסה

"אני בן אדם, ושום דבר אנושי אינו זר לי" – פובליוס טרנטיוס אפר

I don't care what the future holds "
Cause I'm right here and I'm today .
"With your fingers you can touch me


thom york, "black swan." 1


#21 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 13/04/2010 - 08:39

תודה קוואזר. עליי להודות שזה מעשיר גם אותי לכתוב את הפינה הזו - זה מכריח אותי לחזור אל היסודות ולחקור מחדש כדי שאוכל לתת יצירות שאכן מדגימות היטב את הטכניקה שאתעכב עליה. קיויתי שיתפתחו כאן דיונים על כתיבה אבל כנראה שזה לא לגמרי מתאים לפורום הזה. אולי אצליח עוד לעורר דיונים בצורה אחרת.
עד אז - תודה רבה על העידוד.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#22 שין

שין

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 313 הודעות:

פורסם 15/04/2010 - 22:25

לגבי דיונים על כתיבה-
הלכתי לאיבוד פה עם כל השירים... קשה למצוא נושאים ספציפיים
בעיה בים החומרים פה... זה לא שלא רוצים...
לפחות מבחינתי
"...'אמור לי בבקשה, לאן אני צריכה ללכת?' שאלה עליסה. ' זה תלוי לאן את רוצה להגיע', אמר החתול. 'לא אכפת לי לאן', אמרה עליסה. 'אם כן, זה לא משנה באיזה דרך את בוחרת', ענה החתול." [עליסה בארץ הפלאות]

#23 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 05/05/2010 - 11:43

שלום לכולם,
היום ברצוני להתעכב מעט על אלמנט של היעדר = חוסר של דבר מה.
כשמשהו נעדר מתוך הטקסט, מידע חיוני לקרוא לצורך ההבנה, הקורא נאלץ להשלים מתוך דמיונו והבנתו המוגבלת וכך לפרש את השיר. היעדר מידע פותח פתח לפרשנויות רבות אבל גם מגביל את הקורא במידה מסויימת (כיוון שחופש רב מדי מקשה על החלטה).

דוגמה לכך ניתן למצוא בקטע קצר וחידתי שפורסם ע"י אורח:

ברכבת מאת אורח - נוצ

הרכבת
תכנס לתחנת תל-אביב
הכריז בשמחה נזכר
בנערות קלות דעת
וכבדות דד
בלוד היה
רשמי


היצירה שלעיל נותנת מעט מאוד רמזים לגבי מטרת הכותב והמסר שהוא מנסה להעביר.
הבה נתבונן מקרוב: המיקום הוא בתוך הרכבת (כמו שהכותרת מצביעה במפורש), שתי השורות הראשונות נראות כדבריו של הכרוז והמילה הבאה בשורה השלישית מרמזת שזוהי פרשנות מדוייקת. עם זאת, הכרוז ברכבת אינו נוהג להכריז "בשמחה". הוא נוהג להכריז ברשמיות (כמו שנראה שהוא מתנהג בהכרזה על כניסת הרכבת ללוד). אם כך, מהיכן הגיעה השמחה הזו?
ובכן, יש לנו עוד פועל בשורה. "נזכר" שייך לאדם נוסף או לכרוז עצמו. ניתן לקרוא את השיר כאילו הוא מדבר על מצבי רוחו של כרוז הרכבת ובמקרה זה חסר לנו פסיק (או נקודה) אחרי המילה "בשמחה". ניתן גם לקרוא את השיר כאילו הכרזותיו של כרוז הרכבת מעלות אסוציאציות באדם היושב ברכבת ובמקרה זה חסרה לנו נקודה אחרי המילה "הכריז".
אם כן, העדרם של סימני הפיסוק מאפשר לנו חירות פרשנית נהדרת.
ישנו היעדר נוסף שחובה להתייחס אליו שכן הוא המאפשר האמיתי של החירות הזו. כוונתי כמובן להיעדרו של שם גוף כלשהו מן הטקסט. אין אנו יודעים מי יושב ברכבת, אם בכלל. אין אנו יודעים אפילו מי הדובר בשיר כיוון שכולו בגוף שלישי עבר. עם זאת, הפועל "נזכר" נכתב בדיוק אותו הדבר בזמן עבר והווה (מנפלאות הדקדוק העברי) ולכן מאפשר לנו להציע פרשנות נוספת המתאפשרת רק בשל היעדרו של שם גוף. לפי פרשנות זו השיר כולו נכתב בגוף ראשון והוא מתאר חויה נוסטלגית. במקרה זה מה שחסר לנו הוא המילה "אני" אחרי "בשמחה". נסו לקרוא זאת כך:
"הרכבת
תכנס לתחנת תל-אביב
הכריז בשמחה אני נזכר
בנערות קלות דעת
וכבדות דד
בלוד היה
רשמי"
וכך, במחי מילה אחת, אנו מקבלים תמונה מלאה. יושב אדם ברכבת ומנסה להירדם, או שמא לקרוא עיתון. הכרוז מודיע על כניסת הרכבת לת"א והאדם נזכר בימי נעוריו חסרי הדאגות ורבי הפעלים. בלוד, חוזר האדם לשיגרת נסיעתו וכובד המחשבה שמביא עימו הגיל.
כמו כן, המעבר לזמן הווה כתוצאה מקריאה זו יכולה לאפשר קריאה של הווה מתמשך. כלומר, פרשנות המוליכה אותנו למחשבה כי בכל פעם שהדובר נכנס לת"א הוא מתרפק על העבר קל הדעת וזהו מקום המפלט שלו בבגרותו.

יכולתי להרחיב עוד בנושא זה אבל אעדיף להביא דוגמה נוספת במקום זאת.
אשמח אם למישהו מן הקוראים יש דוגמה להציע התואמת את הרעיון שאני מנסה להבהיר כאן. אם לא, אפרסם דוגמה נוספת בפעם הבאה שיהיה לי זמן לכתוב.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#24 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 21/05/2010 - 19:20

צר לי על העיכוב בהבאת הדוגמה הנוספת שהבטחתי. אין זאת בשל מחסור בדוגמאות. כמעט כל שיר נושא עמו העדר כלשהו, חידתיות הנובעת מחוסר מידע. זמני דחק לי מעט ולכן לא התפניתי לכך קודם. התנצלותי.

הדוגמה שבחרתי להביא שייכת ליוצר חדש.
טיפות של אדם עומר

אותו התופסן, שעל פקק העט,
שבור.

כפתור, אחד משורה שלמה של
כפתורים, פתוח.

חיוך עצוב, המואר מאור דמעה אחת
שעומדת למעל, חסרת-צבע, בזווית
העין.

אצעדה כסופה.

קווצת שערות.

מילה רכה, עטופה בעשן סמיך.

איזו התמצאות, המתבטאת
בגשמיות, ויציבות
נכבדת.

צלצולו האחד, מבהיל, כקורע קורי
שינה, של הפלאפון.

כלומר: את.

כלומר: הטיפות שלך.

המחסור כאן מורגש לאורך כל השיר עד שתי השורות האחרונות שמעניקות את המידע הדרוש. השיר בנוי כרשימה (תופסן, כפתור, חיוך ודמעה, אצעדה, שיער, מילה, תכונות אופי, צלצול טלפון). לכאורה, אין קשר רציף וגלוי בין הפריטים ברשימה. חלקם מתוארים באריכות עד כדי תיאור הדברים הנלווים אליהם (הדמעה שמאירה את החיוך) וחלקם רק מוזכרים ללא תיאור ("קווצת שערות"). חלקם עצמים גשמיים שיש בהם ממש (תופסן, כפתור, אצעדה) וחלקם מופשטים לחלוטין (חיוך, התמצאות, יציבות). קשה למצוא קשר בין הדברים, אין לקורא חוט עלילתי שיסייע במציאת הקשר.
הקריאה, אם כן, מתבצעת מתוך מתח מסויים לסופו של השיר. יש כאן ציפיה דרוכה למשמעות.
בשתי השורות האחרונות הקורא מקבל את המידע החסר בצורה הישירה ביותר - בצורת הסבר גלוי: "כלומר: את." המילה "כלומר" באה להצהיר על כך שמדובר בהסבר לכל מה שבא קודם. והמילה "את" היא החוט המקשר. מושא השיר היא המחברת בין כל פריטי הרשימה. כל הפריטים קשורים אליה באופן כלשהו.
השורה האחרונה חותמת את ההסבר: "כלומר: הטיפות שלך." הטיפות של מושא השיר, כטיפות הנושרות אחר אדם שיצא מן המקלחת ומסמנות את שביל הליכתו בבית, הן העקבות שהיא מותירה בחייה. אלה הם הסימנים שמהווים את אורח חייה ודרכה של מושא השיר ואולי אף את הדרך שבה מתבונן בה הדובר.

השימוש בהעדר נעשה כאן על מנת ליצור מתח ועניין בשיר עצמו. זהו שימוש מוצלח מאוד לדעתי וניתן לראות כאן כמה פשוט ליישם את האלמנט הזה בכל יצירה שהיא.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#25 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 09/06/2010 - 09:54

שלום, היום ברצוני לדבר על אינטרטקסטואליות. זוהי מילה גדולה שמתארת את העובדה שישנן מערכות יחסים בין טקסטים שונים. לעיתים מדובר ברמיזה או מחווה ולעיתים מדובר בציטוט ישיר.
ברגע שיוצר בוחר להפנות אותנו ליצירה אחרת הוא מעשיר את היצירה שלו כיוון שהוא מוסיף לה מערכת שלמה של סמלים מתוך היצירה הנוספת. היצירה הנוספת יכולה להאיר את החדשה באור אחר לחלוטין או פשוט לתת לה רקע. לעיתים זה כמעט כמו קישור אינטרנטי שלחיצה עליו מביאה אותנו לדף חדש ושונה - תשומת הלב שאנו מקדישים ליצירה נוספת יכולה להביא אותנו לזוית ראיה שונה לגמרי על היצירה שאנו קוראים.

כדוגמה בחרתי את שירו של קוואזר: לכל אדם - מוצאי אדם
 

לכל בעירה יש את שלהי האש
ולכל אדם - מוצאי אדם.
עובדתסופרמרקט מדביקה על חולצתה
תווית מחיר של בשר
תוך כדי אריזתו.

אולי בעתיד
כל הצומות לב האלו יבטלו
והצמתים יתעקלו
לכיכרות תנועה.

--------
"כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח..." – רמב"ם הליכות תענית פרק ב'.


האינטרטקסטואליות בולטת כאן במיוחד מכיוון שהכותב טרח והביא לנו מראה מקום בנוסף לנוסח המקורי.
נשאלת השאלה במה מעשירה הבנתנו המחודשת את הטקסט.
הבה נעיף מבט.
מדובר בבית השני אשר מדבר באופטימיות על העתיד. מה יקרה בעתיד? "כל הצומות לב האלו יבטלו/ והצמתים יתעקלו/ לכיכרות תנועה". כלומר הפינות והזוויות יתעגלו, לא עוד נצטרך לבחור בין ימינה ושמאלה (על כל המשמעויות הנלוות לכך) אלא נוכל לנוע במעגל המקיף את כל הזוויות ומכיל בתוכו את כל ההחלטות האפשריות. השורה החידתית מעט הנוגעת ל"צומות לב" מתבהרת לאור הטקסט המקורי שמובא לנו באדיבות הכותב.
הטקסט המקורי מדבר על ימות המשיח בהם כל הצומות (6 צומות יש ביהדות: יום הכיפורים, תשעה באב, צום גדליה, עשירי בטבת, תענית אסתר ו-י"ז בתמוז) יבוטלו ויהפכו מימי עצב לימי חג. הקושי הפיזי של הצום ועינוי הנפש שאנו מצווים עליו מן התורה יהפכו למסיבה שמחה. כך, יביא עימו המשיח הקלה גדולה שתורגש לאורך כל השנה ותיחגג בהתאם.

בשיר שלפנינו מדובר על קשיים קיומיים של ממש, עוולות חברתיות הקשורות בזיקנה, חוסר שוויון חברתי וכלכלי. צומות הלב הם למעשה עינויי הנפש שהדובר בשיר חש נוכח הקשיים האלו ונוכח חוסר הצדק שבעולמנו. האמירה כי אולי בעתיד יבטלו הצומות האלו מהווה את התקווה כי מצב זה לא יימשך לעד. יום יבוא ולא יתחמץ הלב נוכח דברים אלו ולא יהיה צורך לבחור כיצד לנהוג (ימינה או שמאלה, גם מבחינה חברתית...). הרי כל הצמתים יתעקלו לכדי כיכרות תנועה ונוכל לנוע במעגל שבו כל הכיוונים שווים.

השימוש בטקסט הנוסף בעצם מסביר לנו לא רק מהם "צומות לב" אלא מתארך את "אולי בעתיד" לימות המשיח. בכך למעשה מתפוגגת חלק מן האופטימיות של הבית השני כיוון שהביטוי של ימי המשיח נוגע לעתיד רחוק ולא ברור. עם זאת, נראה לי כי כוונתו של הכותב נגעה יותר למה שעתיד לבוא מאשר למתי ועל כן אוסיף ואחזיק בדעה כי מדובר באופטימיות נהדרת המיוצגת יפה מאוד בעזרת טקסט נלווה.


San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#26 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 12/06/2010 - 22:34

עלה בדעתי כי ישנו יוצר כאן בפורום אשר אינטרטקסטואליות היא כנר לרגליו בבואו לכתוב. באחד משיריו האחרונים ניתן לראות זאת בבירור שכן הוא מתייחס לתנ"ך, לספר התפילות ולמיתולוגיה היוונית בכפיפת שיר אחד. החלטתי אם כן להביא שיר זה כדוגמה נוספת ומובהקת עד מאוד לאינטרטקסטואליות.

מהדרין של מרסו.

מהדרין (7.2.2010).

מדוזה עולה בדלת האחורית
עטופה היטב
לבל נחשי פאתה יתפתלו בפיתוי בקדמת האוטובוס.
גורשה אחורנית,
מאלו שבין טוב ורע אינם מבדילים,
לכבודה,
הרי עיניי תלת-מימד ורנטגן
של היושבים במרומים
היו מפשיטים אותה,
בבידוק-החמדני בכניסתה,
זה בלתי נמנע.

הם לא יביטו לאחור אליהן
פן מחשבתם בתשוקתם, כמו ליבם, תתאבן.
היא ורעותיה תבכנה במסתורים
כי הגברים פצו פה אלוהים.

זה הכל לטובה
מאחור תוכלנה לזמר את תפילות הדרך
לא חשש ערווה:
פתח נא שער בעת נעילת שער
התר צרורה,
את גבהות הלב,
נורא.




*
http://he.wikipedia....%A8%D7%99%D7%9F

*תפילת נעילה:
פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום. היום יפנה, השמש יבוא ויפנה, נבואה שעריך. אנא אל נא, שא נא, סלח נא, מחל נא, רחם נא, כפר נא, כבוש חטא ועוון.

* שופטים יא: ל-לא, לד-מ:
"וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר: אם-נתון תתן את בני עמון בידי: והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי בשובי בשלום מבני עמון, והיה ליהוה, והעליתיהו עולה: ... ויבוא יפתח המצפה אל ביתו, והנה בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות, ורק היא יחידה, אין לו ממנו בן או בת: ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר: אהה בתי, הכרע הכרעתני ואת היית בעוכרי, ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב: ותאמר אליו: אבי, פציתה את פיך אל יהוה: עשה לי כאשר יצא מפיך, אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאויביך, מבני עמון: ותאמר אל אביה: יעשה לי הדבר הזה: הרפה ממני שניים חודשים, ואלכה וירדתי על-ההרים ואבכה על-בתולי אנוכי ורעיתי: ויאמר: לכי! וישלח אותה שני חודשים, ותלך היא ורעותיה, ותבך על-בתוליה על ההרים: ויהי מקץ שניים חודשים ותשב אל-אביה, ויעש לה את-נדרו אשר נדר, והיא לא ידעה איש, ותהי-חוק בישראל: מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת-יפתח הגלעדי, ארבעת ימים בשנה".

*"ותבט אשתו מאחוריו ותהי נציב מלח. בראשית יט."

*מתפילת אנא בכוח:
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא.


ראו גם תגובתי לאותו שיר המפרטת לגבי משמעותם של הטקסטים המאוזכרים בציטוטים וברמיזה.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#27 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 18/06/2010 - 09:17

תודה (הפעם פומבית) על הפינה (המרעננת בכלל ואת מחשבתי בפרט) ועל ההתייחסות לשירי.
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#28 קוואזר

קוואזר

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 579 הודעות:

פורסם 18/06/2010 - 15:06

dune, תודה רבה בשמי ובשם השיר. תמיד מרענן ומעורר חשיבה לקרוא את תגובתיך.



"מה שאינו מצוי בנו, אין בכוחו לרגשנו" - הרמן הסה

"אני בן אדם, ושום דבר אנושי אינו זר לי" – פובליוס טרנטיוס אפר

I don't care what the future holds "
Cause I'm right here and I'm today .
"With your fingers you can touch me


thom york, "black swan." 1


#29 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 24/06/2010 - 00:16

מרסו וקוואזר - תודה לכם על המילים החמות.

אולי זה הזמן להזכיר כי המדור הזה נועד, בסופו של עניין, לפתח תרבות דיון בזעיר אנפין אודות כתיבה בכלל וכתיבה בפורום בפרט. כל הקוראים, אורחים ורשומים כאחד, מוזמנים להביע דעתם על מה שנכתב כאן, לתרום דוגמאות ולהציע (ניתן גם בה"פים) תוספות/ דוגמאות/ טכניקות כתיבה וכיוצא בכך...

אשמח לשמוע דעות נוספות חוץ משלי.

בהצלחה לכולם בתקופת המבחנים הבעל"ט.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.


#30 dune

dune

    I know a place where summer strives

  • מנהלי פורום
  • 809 הודעות:

פורסם 22/09/2010 - 18:18

חג שמח לכולם,
היום ברצוני להציג אלמנט ידוע שלא תמיד קל ליישם אותו - מצלול. מצלול הוא שם הכולל בתוכו שיטות שונות ליצירת צלילים דומים בתוך מילה או בין מילים. הדמיון יכול להיות בתנועות או בעיצורים אך על-פי רוב מדובר בצירוף עיצורים שחוזרים על עצמם בכמה מילים.
החזרה על הצליל יכולה להעניק תחושה מסויימת שקשורה לאופיו של הצליל או להדגיש משמעות של אחת המילים באמצעות חזרות על הצלילים שלה.

הדוגמה שבחרתי לצורך זה היא קלאסית לענייננו כיוון שהיא יוצרת שדה חדש של פרשנות באמצעות המצלול:
רחש בשיער - קוואזר

רחש בשיער

מבלי שתשמעי, הייתי רוחש לך לשיער –
"אניאוהבאותך"
כמו שמלחשים סוד כמוס
סמוך לסבך עלי הסוף.


החזרה על אותיות שורקות ('ש', 'ס') יוצרת את הצליל של רחש בסבך עלי סוף המתואר בשורה האחרונה. הלחישה כמעט ונשמעת באוזנו של הקורא מעצם הגיית העיצורים של השורות השונות (נסו לקרוא את השיר בקול רם). רחש עלי הסוף הוא הרחש של הלחישה בתוך שיער האישה האהובה. בשל כך הדובר אינו לוחש לשערה אלא רוחש - לחישתו היא רחש, תנועה ולא צליל, מורגשת כלטיפת אויר בעלי הסוף ולא כנשיפה אנושית לתוך השערות. דימוי זה הוא שמאפשר לנו להבין כי לא רק הלחישה היא עדינה ומלטפת אלא גם השיער הוא עדין. הלחישה מורגשת פיזית ולא נשמעת ("מבלי שתשמעי") ולכן מדובר בליטוף אוהב אך שומר סוד ולא בוידוי על האהבה.

באופן אישי - צלילים של עיצורים שורקים תמיד גורמים לי לחשוב על לחישתו של נחש ודרך התקדמותו על הקרקע. בהקשר של איש ואישה הקונוטציה הראשונה שלי היתה לפרש את השיר כלחישתו של הנחש המפתה את האישה מבלי שתרגיש כי היא מתפתה... הקונוטציה הזו יצרה עבורי סאבטקסט מעניין מאוד בעת שקראתי את השיר בשנית.
San Andreas Fault

אני ממליצה לכל אחד פה לנהוג ביתר זהירות. יש כאן אנשים, שבשם "הסקרנות" שלהם מסוגלים לזחול על דמותכם הוירטואלית ולחפש נקודות תורפה כדי להגיע אליכם. יש גם מי שלא יהסס לנפנף זאת בפניכם ואף שלא בפניכם ויוכל תמיד להגיד שעשה הכל בתום לב. הייאוש יכול לגרום לכל אחד לשקר קצת, גם לעצמו.





0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים