מעבר לתוכן


Red missy

הצטרף: 15/05/2010
לא מחובר נראה לאחרונה: 06/07/2010 - 18:17
-----

הודעות שכתבתי

בשרשור: החיים...

22/06/2010 - 17:02

סבבה. אחרי שתסיימי עם זה, הכלים בכיור מוסרים לך ד"ש.


:huh:
חמוד, אתה אוכל סרט קשה. כלים לא יכולים לדבר.

בשרשור: החיים...

22/06/2010 - 16:36

:huh: עוד סנופקין. תגוונו בנות, זו אפילו לא דמות נשית.


מה?? סנופקין לא נחשב לדמות נשית?!? אוי ואבוי, אם כך אני אחליף אותו מיד לתמונה של פרחים ופרפרים.

בשרשור: החיים...

22/06/2010 - 16:14

כותבת יקרה,

לעניות דעתי, הבעיה מתחילה כשמחפשים תכלית לחיים.
עובדים רוב הזמן, יש דאגות, כאבי לב, אכזבות ועוד דברים שנראים כאילו לא שווה לחיות בגללם.
אבל יחד איתם, יש מיני רגעים,
כאלו שאפילו הזיכרון בהם מעלה חיוך מאוזן לאוזן.
אלו חוויות שרוכשים במהלך החיים, ושלעיתים ניתן לחוות אותן שוב דרך הזיכרון.
יש רגעים שהלב מאיץ למהירות מטורפת, או שהבטן כואבת מרוב צחוק, או שהסנתר כואב כי נפל לרצפה בשל תדהמה ממשהו.
גם אם דברים נראים עכשיו סתמיים בטירוף, יהיו לך המון רגעים שפשוט שווים את השגרה הזו.
כמו החיים גם השמים, רוב שטחם הוא שחור, אבל יש את הכוכבים שגורמים להם להראות לגמרי אחרת.
ובינינו, גם אם יש רק כוכב אחד של לפנות ערב, עדיין שווה להעיף מבט, לא?
וזה נכון שברגע שמתים שום דבר מכל זה כבר לא נשאר איתך, אבל זו הסיבה בדיוק שאת צריכה לחיות את הרגע, ולחיות אותו טוב.
במקום לתכנן להיות עבד לחיים, נסי לתכנן את החיים כך שיתנו לך מקסימום הגשמת חלומות ומקסימום חוויות.
תחיי את השגרה, אך במקביל נסי לחפש איך לשבור אותה מידי פעם.
תכיני לעצמך רשימה של חלומות ארוכי טווח וקצרי טווח, ובדקי איך ניתן להגשים אותם.



אני ממש שמחה לראות שיש כאן מישהו שלוקח ברצינות את הבעיה שהוצגה כאן ולא מנצל אותה להעברת צחוקים.
אני באמת חושבת שיש מקומות מסוימים שזה לגיטימי לצחוק ולהעביר דחקות, וזה כיף להעביר את הזמן בפורומים האלה ולהשתחרר קצת בין מבחן למבחן, אבל קצת עצוב לראות שיש כאן יותר הודעות שנועדו להצחיק מאשר הודעות שנועדו לעזור לפותחת השרשור עם הבעיה שלה.

יש גם פורומים לדברים האלה חברים.  אל תפספסו את העיקר, לא בהודעות מהסוג הזה.

ולפותחת השרשור-
כולם עוברים את תקופת ה"מה לי ולכל זה" בחיים שלהם- ואז הם מגלים בדיוק את מה שSpiderGoat כתב כאן ותיאר בצורה מדוייקת..
שווה לחיות גם בשביל הרגעים הרעים, כי לידם הרגעים הטובים נוצצים הרבה יותר.

את בת 18 ובטח מתגייסת עוד מעט. אל תוותרי על החוויה הזו, את תביני למה אני אומרת את זה רק אחרי החצי שנה הראשונה לשירות שלך בערך. משם דברים יתחילו להסתדר לך. :)

בשרשור: מתוסכל מהחיים

19/06/2010 - 13:44

מתוסכלי כפרה,
אני מכירה את הבעיה שלך מקרוב (אומנם לא עלי - אבל על מישהו אשר מאוד קרב אליי)
ואני מבינה עד כמה זה קשה, אבל השינוי באמת צריך להתחיל מבפנים. אל תחכה עד שתסיים את התואר, בחדר לימוד דבר עם הבחורה על מה היא לומדת ובסוף תשאל אותה אם היא רוצה לדבר יותר מאוחר. משום מה היום נהיה יותר נוח לאנשים לבקש פייסבוק, כאילו זה שלב ביניים בין מספר הטלפון ללא-כלום. אבל זה בהחלט משהו..:)

אני זוכרת שכל פעם שאני הייתי צריכה להתגבר על הביישנות שלי פשוט הייתי לוקחת נשימה עמוקה ומדמיינת את עצמי כמו מי שאני רק בלי כל הביישנות וכל הדילמות הקטנות שמציקות בכל דבר. זה עוזר.

יש לי חברה ממש טובה שהיא מטופלת על ידי הפסיכולוגים באוני' בכלום כסף. ממש כלום כסף. תבדוק את זה.


בקיצור, פעם הבאה שאתה רואה בחורה תשכח שאתה ביישן, שים הכל בצד ודבר איתה, ונסה להרגיש בחופשיות. אם היא זורמת - סבבה, אם לא, לא נורא, רוב הסיכויים שלא תפגוש אותה יותר. ובכלל, יש עוד 80938598745348650945603845 בחורות בישראל (בקירוב). נא לא לאבד תקווה! :)

בשרשור: האם זה נחשב בגידה?

29/05/2010 - 19:12

טוב נניח וטעיתי והגזמתי, למה בכלל היא רקדה איתו? ואיך הוא הגיע אליה לפה אם הם לא רקדו קרוב או צמוד? קצת תמוה, ונניח שהוא הפתיע אותה וכו..
עולות כמה שאלות, האם היא עצמה את העיניים בנשיקה? למה היא לא העיפה אותו וברחה לו עוד לפני? בדר"כ כשמנשקים אז מסתכלים קודם לאדם בעיניים, האם זה קרה?
בקיצור, מה שאני מנסה לומר הוא שבשביל להבין את הסיטואציה לעומק צריך להיות שם, לי זה נשמע לא טוב ויכול להיות שעברה לה המחשבה על זה שהחבר שלה עכשיו בחו"ל לכמה חודשים והיא רוצה בתת מודע איזושהי קירבה למישהו או משהו בסגנון.
ולא אני לא כולא את חברתי בבית אבל בטח שלא נותן לה את ההרגשה שלרקוד עם מישהו זה בסדר, כל אחד והגבולות שלו ועם מה שהוא יכול להתמודד.



אלוהים ישמור, כבר הגעת לסין, לא די?
היא מכירה את עצמה ואת הסיטואציה מספיק טוב ואני בטוחה שהיא לא תשקר לעצמה שזה היה בכוונה, אחרי הכל כולנו אנשים בוגרים .