70 replies to this topic

[Lance-allot]

מה זה משנה בכלל סוג תרופות?
מה זה משנה מה הבעיה??

התרופות האלו,זה פשוט בדיחה אחת ענקית.
ההבדל היחד שקיים בין כל תרופה אנטי-דיכאונית. הרגעה מניעת חרדה. ולהזיות.
זה שכל תרופות הSSRI הם חוקיות וחשיש גראס וכל שאר הסמים משום מה לא חוקים.
וזה עושה בדיוק את אותן ההשפעות.

התרפות האלה גם הן לא יותר שונות משתיית אלכהול כדרך בילוי.
כוס קפה ביום.
ואכילת שוקולד.

אין הבדל,חוץ מכמובן כמות הסרוטנין\דופמין\ואיטרפין (אם אני זוכר נכון בשעות כאלה...)
שמשתחרר מכל אחד בצורה וכמות שונה.

לאנשים יש שריטות,וזה אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לאחד אחד ואחד מכל מי שנמצא פה.

מה זה באמת משנה ?

[tinkerbell]

בסקס זה משתחרר ברגע הגמירה אבל בעיקר סרוטנין.
שוקולד צריך לאכול כמויות של מפעל אבל הדופמין משתחרר.
חשיש וג'אס זה משחרר הכל.
ותרופות,זה כבר תלוי בגורמים של משפחת התרופה לאיזו הפרעה היא מיודעת,
מינון,דרך כניסה לגוף.

אבל איי!
זה לא שונה עדיין מכל דבר אחר שציינתי.

כל עוד זה קליני כמובן.

אם אנשים מדוכאים היו מקיימים יחסי מין, זה באמת היה משפר את מצבם.
הבעיה היא שאחד הסימפטומים של דיכאון הוא חוסר חשק מיני. אז הרבה צריכים טיפול כדי להגיע למצב שבא להם משהו....

לקחת כל מיני סמים כדי לטפל בעצמך לא כדאי - כדי שלא תצטרך לטפל אח"כ בחרדות או בפסיכוזות שיתעוררו עקב נטילת הסמים.

[tinkerbell]

אפרופו, נשאלת השאלה האם אדם מדוכא לא רוצה לקיים יחסי מין או שאדם שלא מקבל יחסי מין הופך להיות מדוכא. אני בקטגוריה השנייה.

אם כך, אני מאוד מקווה שאתה מטפל בעניין. מין היום הפך להיות דבר הרבה יותר זמין מבעבר... וגם הטיפול הפסיכולוגי/פסיכיאטרי מתקדם יותר. בטוח שזה הרבה יותר מורכב ממה שאנו רושמים על גבי שורות אלו, אבל תהיה אופטימי

חוץ, אהבתי את הכינוי, "הילגראד"

[predator]

טינקרבל
אדם במצב דיכאוני,לרוב לא מתעסק בכלל עם מיניות.

הוא אפילו לא מאונן? איזה מסכן, לא פלא שהוא בדיכאון.

[tinkerbell]

טינקרבל
אדם במצב דיכאוני,לרוב לא מתעסק בכלל עם מיניות.
בתרופות שלוקחים יש את כמות מועטה למדיי של הורמונים שמחזירה את החשק המיני,
סביר להניח שלפחות אחרי החודש הראשון שהגוף מסתגל רק לתרפוה,והגוף נכנס לאט למצב של איזון הורמונלי.

עיניין הסמים זה משהו נפרד.
אי אפשר להאשים את הסמים שמישהוא בחר לקחת,בהפרעות נפשיות (בכל רמה שהיא)
המ שכן אפשר להאשים שהסמים כן היוו כ"טריגר" להוציא אותם החוצה.
אבל זה בעיקר הסמים היותר פסיכו-אקטיבים.
חשיש וגראס יכולים להוות גם טריגר להתקפי חרדה. אבל זה תלוי אדם.
מה שכ כיול להוות מקרים לחרדה Zה סביבה שבה האדם נמצא. בין אם זה האנשים עצמם למקום גאוגרפי.
הרגשה מנטלית באותו רגע,כי הרי ברור שאם את תעשני ואת בלחץ היסטרי,החשיש יגבר את זה.
אם את רגועה,הסיכוי שיהיה לך התקף חרדה או מינורי.

כל האנשים שמתו מ"מנת יתר" זה יותר נכון להגיד ממה הם באמת מתו,
בצקות.
כל אנשי הדולפין,תפוז,ושאר הדברים.
זה כי הם שתו כמויות מטורפות של מים בפרקי זמן מועטים מידיי.

זה בדיוק מה שאמרתי קודם - אחד הסימפטומים של דיכאון הוא איבוד החשק המיני. וציינתי, שאם הם כן היו עוסקים בפעילות מינית, זה היה יכול לשפר את מצבם. רק שהם צריכים קצת עזרה טיפולית כדי להגיע למצבים כאלו, ומצב של עירור החשק.

בעניים הסמים - לא נראה לי שהוכח אי פעם שהם מהווים טריגר להתפרצות מחלה כלשהיא רק אצל אנשים בעלי נטייה מוקדמת.
יש הפרעה פסיכוטית שנגרמה ע"י סמים או תרופות.
ויש לנו מצבים של פסיכוזה ודליריום - חוסר תפקוד כתוצאה ממצב רפואי, מגמילה מאלכוהול... (לכן לא מומלץ לטפל בעצמך ע"י אלכוהול במצב דיכאוני..).


כמובן שישנם גורמים חברתיים/גנטיים/משפחתיים/אישיים וכו' המחסנים את האדם מפני מצבים כאלו ואחרים, אבל לא חושבת שזה יהיה נכון לתת לגיטימציה לשימוש בסמים שונים לטיפול במצב נפשי ירוד.

[tinkerbell]

מה הכוונה יותר מתקדם? יש פסיכולוגיות שעושות אקסטרה מאמץ בנושא הזה? שלי לא
זה זמין לאנשים אסרטיביים, כאלה שמוכנים לוותר על כל חוש אתסטי אפשרי וללכת לאיינשטיין. מה גם שאני לא מכיר במושג "סטוץ" ואין לי שמץ של מושג איך אפשר להפריד מין מרגשות רומנטיים (תופעה אחת תוביל לשנייה בהכרח אצלי).
אני אומנם מאוד צעיר עדיין, אבל יחסית לאחד שכמו רובנו הכיר את נושא המין בתור ילד, אני בתקופת יובש ארוכה מדי.

יכול להיות שאתה בכלל מדוכא מזה שאתה לא מצליח למצוא קשר רומנטי??? (אם זה נכון).

[Ela.n]

מה זה משנה בכלל סוג תרופות?
מה זה משנה מה הבעיה??

התרופות האלו,זה פשוט בדיחה אחת ענקית.
ההבדל היחד שקיים בין כל תרופה אנטי-דיכאונית. הרגעה מניעת חרדה. ולהזיות.
זה שכל תרופות הSSRI הם חוקיות וחשיש גראס וכל שאר הסמים משום מה לא חוקים.
וזה עושה בדיוק את אותן ההשפעות.

התרפות האלה גם הן לא יותר שונות משתיית אלכהול כדרך בילוי.
כוס קפה ביום.
ואכילת שוקולד.

אין הבדל,חוץ מכמובן כמות הסרוטנין\דופמין\ואיטרפין (אם אני זוכר נכון בשעות כאלה...)
שמשתחרר מכל אחד בצורה וכמות שונה.

לאנשים יש שריטות,וזה אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לאחד אחד ואחד מכל מי שנמצא פה.

סוג של חי בסרט, הא?

מה עם הירידה מחשיש/גראס/אלכוהול?
היתרון של התרופות הוא בכך שזה טיפול ארוך טווח שמביא בסופו של דבר לאיזון במוח
(ואז צריך לרדת מהן בהדרגה כי אין צורך בהן יותר).

תראה אנשים שלוקחים תרופות לאורך זמן ואנשים שמשתמשים בסמים לאורך זמן, ההבדל הוא משמעותי.

אז ברור שעדיף בלי תרופות ועדיף פשוט לקום ולנער את זה,
אבל העובדה הנתונה היא שיש אנשים שלא מסוגלים בלי.
אז שיקחו. העיקר שיהייה להם טוב ויתפקדו ולא ירגישו שהחיים חולפים לידם.

קפה, אלכוהול ושוקולד????!?!?!?!?!??!?!?!!!!!??????
לך תשתה מיץ נבט חיטה שירגיע אותך.