עד כמה שאני יודע בזמן שאתה מת יוצא מהגוף שלך 10% של גז ש(אני לא יודע את שמו)
ויחד אם זה מופרשים הורמונים מסוים (שגם אותם שחכתי) בלידה ובמוות.
אני חושב שזה תלוי במה עשית בחייך,לא מבחינת עבודה.
כמה היית משמועתי וחשוב בחיים של האנשים הסובבים אותך.
שיזכרו אותך. שירגשו בחסרון שלך.
אני מאמין שאז העד והתודעה שלך ישמרו בעולם.
שהאנרגיה שלך בעולם תוכל להשאר ולאוו דווקא "להחליף" את הגוך שנוכחי שלך. פשוט להיות.
הגוף עצמו...נקבר באדמה תולעים אוכלות אותך סוף סיפור.
אזהרה לרגישים - תשובה שאינה נעימה במיוחד:
אני אתחיל בהורמונים, ואספר לך שאלו חומרים שמפרישים המון סוגי תאים בגוף, והם יוצרים תגובת שרשרת ביוכימית. הם גורמים לך להפריש חומרים אחרים בגוף, ליצור חלבונים, לפתוח תעלות יונים... שום דבר שקשור איכשהו לנשמה.
ולגבי הגזים הנפלטים, אענה לך בשני שלבים:
1. יש שני מקומות מהם ייפלטו גזים, והם פה-אף והרקטום. מהפה ייפלטו שאריות גזי נשימה שהיו בריאות, יחד עם איזה גרעפץ עסיסי כגז שנוצר בעיכול הסעודה האחרונה של המנוח/ה. מהרקטום, הגז שנפלט אפילו לא קשור ישירות לאותו אדם, כי הוא תערובת גזים שונים שנוצרו במטבוליזם של מיליוני מיקרובים שעושים פיקניק משפחתי במעיים. היא הנותנת, אחרי המוות נוצרים עוד ועוד גזים במעי, והגוף הופך בלון נפוח של מתאן (להפנות לנר, וללחוץ בעדינות במרכז הבטן

).
לא נפלט שום גז "ספייר". וגם אם היה נפלט, יש היו האמצעים לכלוא אותו, ולנתח אותו במכשור שאפילו לא מבין הממש מתוחכמים.
2. בוא נניח שאכן היה נפלט גז ואכן היה 10% ממשקל הגוף. נניח בחורה במשקל 50 ק"ג, בטמפ' גוף 37 שנשמרה עם המוות בעזרת שמיכת פוך אמיתית מנוצות אווז, ועם נפח גוף של 50 ליטר בקירוב. נניח שהגז הנפלט הוא מבין הכבדים הקיימים, קסנון, אשר כל כך כבד, שהוא נופל לרצפה כמו משקולת. בחישוב קל ניתן למצוא שאותו גז צריך להיות דחוס במאה תשעים אטמוספרות בגוף. בבלון המנופח בלחץ יש פחות מזה בהרבה. אני מכיר לפחות 5 אנשים שונים שהתישבו על נעצים בחייהם, ובחיים לא ראיתי אותם מתפוצצים ומתפזרים לכל עבר (אני לא מדבר על אמצעי לחימה קצת יותר מתקדמים). זאת ועוד, זהו לחץ של 1800 מטר עומק בתוך הים. רוב הצוללות לא מגיעות לשם, ובטח לא אנשים.
אגב, אם זה היה מימן, היה מדובר בקרוב ל-13000 אטמוספרות, פי 424 ממה שיש בצמיג תקני של רכב פרטי.
מצטער לאכזב...
הכרתי במהלך חיי הרבה תאוריות, וחלק קטן מהן היו הגיוניות להפליא כיוון שהן לא ניסו להכניס מושג מערופל וא-פיזיקלי כמו נשמה לתוכן. הבעיה איתו היא שהן מסובכות ושפשוט אין סיבה להאמין בהן.
כמו שSpiderGoat אמר, אפשר להסביר המון דברים בעזרת פעולת המוח, והעניין הוא שזה כל כך מסובך שזה כמעט אלוהי בעצמו. אם מתעקשים להשאיר גרעין נצחי, הרי שהוא חסר חשיבות. תוריד את החלק במוח שאחראי על תכנון לעתיד, תוריד את הזכרונות החושיים שלך- אמנזיה, ומה נשאר לך?
אני חושב שהנחת שמקבלים ממחשבות על המשכיות הקיום לא שווה את המחיר שמשלמים- ניהליזם של מוסלמים קיצוניים בצד השני של העולם שמתגבר עם הזמן. אני מוכן לוותר על כל אמונה מנחמת ובלבד שהיא צפסיק לנחם אנשים אכזריים.
צריך להשלים עם העובדה שאתה פה על זמן קצוב ושמה שיכול להאריך ולקצר אותו זה לא מעשים מוסריים- אלא כמה אתה מעשן, למשל.
צודק! X10
ואגב, הענתיקות פה קוראות לי ספיידי...
איזו סיבה יש להאמין בקיום נפש כמשהו לא מטריאליסטי, חוץ מרצון עז שהוא תוצאה של אינסטינקט השימור העצמי? החיים בכדור הארץ הם בעלי רמת שכלול משתנה מקצה לקצה בצורה מאוד הדרגתית. ברור שלוירוס או לאמובה (amoeba) אין נפש, למה שלאדם תהיה? באיזה שלב שכלול הופך ממטריאליסטי למשהו שאינו מטריאליסטי?
מ.ש.א!
אבל רק שתדע, שאלו שמאמינים בגלגולי נשמות מאמינים שגם לאמבות יש נשמה, ובמזרח הרחוק מאמינים שנשמה יכולה להתגלגל גם לסלע וכד'.
לכל התומכים במטריאליזם מוחלט, הנה שתי שאלות להרהר בהן:
1. נניח שממציאים מכונת טלפורטציה. המכונה תפרק את האטומים של הגוף שלכם, תעביר אותם למקום אחר, ותבנה את הגוף מחדש. האם תסכימו להיכנס למכונה כזאת?
2. אותו דבר, רק שכעת במקום להעביר את האטומים עצמם, מעבירים רק את המידע מאילו אטומים מורכב הגוף, הורסים את הגוף, ובונים העתק מוחלט במקום אחר. האם תסכימו להיכנס למכונה כזאת?
3. אותו דבר, רק שכעת קודם יוצרים את העותק החדש של הגוף, ואז הורגים אתכם. האם כעת תסכימו להיכנס למכונה כזאת?
אני בעיקרון נוטה גם כן למטריאליזם, אבל השאלות האלה (שמי שמעלה באופן טבעי הם פילוסופים של הנפש), הן לא כל כך קלות לדעתי.
אכן שאלות מעניינות.
לשתי הראשונות הייתי משיב בחיוב. הזיכרון, התפישה, ההחתמות - הכל כבר כתוב בחומר ממנו אנו עשויים. זה לא משנה אילו אטומים ספציפית נמצאים שם, כי חמצן הוא חמצן, פחמן הוא פחמן, וכל אטום זהה לאחר השייך לאותו חומר. מה שמשנה הוא הכמות והסדר במרחב (כל עוד נמשכת גם מגמת התנועה - אסור לעצור את הזרימה).
על השלישית קשה לי לענות, אך לא בגלל שזה "אני", אלא בגלל שזה עוד יצור עם זכרונות, תפיסה, אינטליגנציה ופוטנציאל חיים שיבוזבז. זה כמו לרצוח אחד מתאומים בטענה שכבר יש אחד כזה. אני אמנם מטריאליסטי, אך אין הדבר אומר שאין לי כבוד לחיים. דוקא בגלל הזמניות שלהם, אני מוקיר אותם יותר מאלו שמאמינים בהמשכיות שלהם.