מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

אלפרד היצ'קוק - סרטיו של הגאון


  • Please log in to reply
16 replies to this topic

#1 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 30/01/2013 - 00:53

טוב, אז בנסיון כמעט אחרון להחיות את הפורום הזה, וגם סתם כי מתחשק לי ואני יכול, החלטתי לפתוח שרשור על סרטיו של אחד הבמאים הגדולים, חשובים, מוערכים וכו' שהיו - היצ'קוק.

אלפרד היצ'קוק.

כל זאת, במטרה אולי לפתח איזשהו סוג של דיון פה.

לאחרונה הורדתי במכה את כל סרטיו של הגאון, ואני מתכוון לראות את כולם (או עד שאתייאש), כי יש לו הרבה קלאסיקות שטרם ראיתי במלואן.

והראשונה -

 

Psycho, 1960 - מי לא מכיר את אחד מסרטיו החשובים בכלל, ואחד מסרטי האימה המשפיעים בפרט? ג'נט לי מחליטה לברוח עם כסף שגנבה ממעסיקה כדי להתאחד עם אהובה העני, ובדרך מחליטה לעצור במוטל נטוש המנוהל ע"י גבר ערירי שחי עם אימו השתלטנית. בהמשך היא נרצחת, מה שמוביל מס' אנשים להתחקות על עקבותיה, עד לגילוי המפתיע (שאני בכל זאת לא אקלקל למרות שאני מאמין שאין מי שלא מכיר).

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? סצינת הרצח במקלחת, ככל הנראה אחת הסצינות הכי איקוניות אי פעם ושכיאה לכזו זכתה לאינספור חיקויים, מחוות ואיזכורים, החל מצללית הרוצח שעל הוילון, ועד לדם המסתחרר במורד פתח הניקוז.

 

איפה אלפרד? כשג'נט לי חוזרת למשרד, הוא נראה דרך החלון עומד לו ברחוב.



#2 Peaches

Peaches

    קטנונית אך חביבה (ותודה למיפ)

  • גנרלים בדימוס
  • 14237 הודעות:

פורסם 30/01/2013 - 07:00

באמת שניסיתי. ראיתי את פסיכו, ראיתי את הציפורים, ולא הבנתי ממה כל ההתרגשות.


But home is where the heart is
So your real home’s in your chest

#3 אורח - היצ'קוקולוגית

אורח - היצ'קוקולוגית
  • אורחים

פורסם 30/01/2013 - 17:08

אם מעניין אותך, אני כותבת בלוג על היצ'קוק

 

http://yasmineg.com/

 

 

 

טוב, אז בנסיון כמעט אחרון להחיות את הפורום הזה, וגם סתם כי מתחשק לי ואני יכול, החלטתי לפתוח שרשור על סרטיו של אחד הבמאים הגדולים, חשובים, מוערכים וכו' שהיו - היצ'קוק.

אלפרד היצ'קוק.

כל זאת, במטרה אולי לפתח איזשהו סוג של דיון פה.

לאחרונה הורדתי במכה את כל סרטיו של הגאון, ואני מתכוון לראות את כולם (או עד שאתייאש), כי יש לו הרבה קלאסיקות שטרם ראיתי במלואן.

והראשונה -

 

Psycho, 1960 - מי לא מכיר את אחד מסרטיו החשובים בכלל, ואחד מסרטי האימה המשפיעים בפרט? ג'נט לי מחליטה לברוח עם כסף שגנבה ממעסיקה כדי להתאחד עם אהובה העני, ובדרך מחליטה לעצור במוטל נטוש המנוהל ע"י גבר ערירי שחי עם אימו השתלטנית. בהמשך היא נרצחת, מה שמוביל מס' אנשים להתחקות על עקבותיה, עד לגילוי המפתיע (שאני בכל זאת לא אקלקל למרות שאני מאמין שאין מי שלא מכיר).

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? סצינת הרצח במקלחת, ככל הנראה אחת הסצינות הכי איקוניות אי פעם ושכיאה לכזו זכתה לאינספור חיקויים, מחוות ואיזכורים, החל מצללית הרוצח שעל הוילון, ועד לדם המסתחרר במורד פתח הניקוז.

 

איפה אלפרד? כשג'נט לי חוזרת למשרד, הוא נראה דרך החלון עומד לו ברחוב.

 



#4 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 01/02/2013 - 17:01

באמת שניסיתי. ראיתי את פסיכו, ראיתי את הציפורים, ולא הבנתי ממה כל ההתרגשות.

 

אז ממש במקרה, הסרט הבא שראיתי הוא...

 

The Birds, 1963 - האמת שראיתי את הסרט הזה כשהייתי ממש קטן, בערוץ 1 (!!!) אז הרבה לא זכרתי, רק זכרתי שהיה בו משהו שהיפנט אותי. הסיפור כמובן סובב סביב עיירה קטנה ושקטה שיום אחד ללא שום סיבה נראית לעין מותקפת על ידי להקות ציפורים גלים גלים. אני חושב שחלק מהיופי בקונספט כאן, מעבר ליכולת לגרימת פחד מדבר כל כך בנאלי שאנחנו רואים כמעט כל יום כמו ציפורים, הוא העובדה שבמהלך כל הסרט ועד לסופו עדיין אין שום סיבה נראית לעין. אין צידוק, אין סוד גדול, אין הסבר, רק טרור שמושלט על ידי... ציפורים.
אם להתייחס למה שכתבה פיצ'ז, אני בהחלט יכול להבין איך קשה להתנתק מהפערים בין הדורות. חלק מהסצינות ללא ספק רצות בזמן שאני חושב איך היה צריך לעשות אותן טיפה אחרת. כנראה לא כי אני גאון קולנועי, אלא יותר בגלל שיש לי במחשב האישי שלי יכולות שלא היו אז לצוות הפקה שלם. ועדיין, אני חושב שזהו אחד מסרטיו המעניינים, אם כי היה אפשר לחתוך ממנו לא מעט, אין צידוק לשעתיים שלמות.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? הסצינה הקלאסית בה נראית טיפי הדרן יושבת בחצר ביה"ס, כשמאחורי הגב שלה מתקבצות אט אט ציפורים, עד שהיא מסתובבת ומגלה שכל המתקנים בחצר ביה"ס כוסו כולם במאות ציפורים, היא אחת הטובות וכנראה דוגמה מצוינת לאיך להפיק אימה לאור יום (משהו שעד היום לא ראינו ממנו יותר מדי בקולנוע).

 

איפה אלפרד? פחות משתי דקות מתחילת הסרט, הוא נראה מוציא את שני הכלבים שלו (גם במציאות) מחנות חיות המחמד שמפגישה בין שני גיבורי הסרט לראשונה.



#5 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 01/02/2013 - 17:03

אם מעניין אותך, אני כותבת בלוג על היצ'קוק

 

http://yasmineg.com/

תודה, אנסה בהזדמנות.

 

ואגב, הנה רפרנסים לשני הסרטים שכבר ציינתי:

 



#6 euchkuh

euchkuh

    כסף

  • מנהלי פורום
  • 3690 הודעות:

פורסם 02/02/2013 - 00:12

רעיון נחמד. אני גם מאוד אוהב את היצ'קוק, אעפ שראיתי רק את המוכרים (פסיכו, חלון אחורי, ורטיגו וכו'..) פלוס מינוס, ולא את כל הפילמוגרפיה. אני גם צריך להוריד מתישהו..

אתן חוות דעת דווקא על הפחות מוכרים שמאוד אהבתי -

 

רבקה - בסרט מאוד שונה משאר הסרטים של היצ'קוק, ג'ואן פונטיין המקסימה מגלמת נערה נאיבית שנישאת לאלמן אמיד (לורנס אוליבייר הגדול), ולאחר המעבר לאחוזה שלו מוצאת את עצמה נרדפת על ידי הזכרון של אישתו המנוחה. הסרט משנת 1940 והוא מאוד מרשים ויזואלית, ומאוד חלוצי מבחינת הדרך בה הוא מעביר את האווירה והמתח, מאוד מומלץ.

 

מארני - טיפי הדרן מגלמת נערה בעייתית שנישאת לשון קונרי והוא מנסה לעזור לה להתגבר על בעיותיה הלא פתורות. אין בסרט הזה בשורה של ממש, אבל שוב פעם, היצ'קוק יודע ליצור אווירה שאני מאוד נהנה ממנה.



#7 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 02/02/2013 - 20:03

רעיון נחמד. אני גם מאוד אוהב את היצ'קוק, אעפ שראיתי רק את המוכרים (פסיכו, חלון אחורי, ורטיגו וכו'..) פלוס מינוס, ולא את כל הפילמוגרפיה. אני גם צריך להוריד מתישהו..

אתן חוות דעת דווקא על הפחות מוכרים שמאוד אהבתי -

יפה, אז שוב פעם ממש במקרה...

 

Rear Window, 1954 - העלילה (שנראית די בסיסית היום וכבר זכתה ללא מעט גירסאות כאלו ואחרות) סובבת סביב צלם ששבר את רגלו ולכן מרותק לכסא גלגלים בביתו למספר שבועות. מבלי עיסוק ממשי, הוא מעביר את הזמן בצפייה אובססיבית בשכניו לחצר הפנימית של הבניין. עם הזמן, הוא מפתח חשד שאחד משכניו רצח את אשתו, ובמהלך הסרט מנסה לשכנע אט אט את הסובבים אותו.

אני חושב שמה שיפה בסרט הזה זו ההפרדה הברורה בין גיבור הסרט אשר מרותק לדירה ולכן ניצב בצד אחד של העלילה, בעוד כל שאר השכנים (ולאט לאט גם הקרובים אליו, החברה והמטפלת) ניצבים בצד השני ולוקחים חלק פעיל יותר בעלילה. למעשה, כל הסרט נראה כאילו היצ'קוק מנסה לשים את הצופים ביחד עם הדמות הראשית, ופשוט לצפות במה שקורה מעבר למסך - או במקרה הזה מעבר לחלון הדירה.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? סצינת השיא של הסרט, ואני כמובן מדבר על הרגע בו המצלמה מתמקדת בפניו של גיבורנו, כדי שאנחנו ביחד איתו נבין שפה מתבצע המהפך שאליו כוונה העלילה מלכתחילה, ומי שהיה עד עכשיו הנבל בצד השני של העלילה יעבור לצד של הגיבור, לצד שלנו. כמובן שהרגע לא מאחר לבוא, והשכן החביב מופיע בחשיכה מאחורי הצלם מיודענו, לדו קרב הסופי.

 

איפה אלפרד? קופץ לתקן את השעון בביתו של נגן הפסנתר.



#8 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 13/02/2013 - 20:33

Life Boat, 1944 - לאחר שצוללת גרמנית במלחה"ע II הפציצה ספינה אמריקאית, 9 זרים מוצאים עצמם באותה סירת הצלה, כאשר אחד מהם הוא חייל נאצי שניצל מהצוללת. הסרט מתרחש כולו במקום אחד כמובן, וככזה (ואולי בין הראשונים שהפכו את הז'אנר הזה למרכזי) הוא שם את התסריט במרכז. אמנם היצ'קוק קיבל מועמדות לאוסקר על הבימוי שלו כאן, אבל היה לי מאוד קשה להתעלם מכמה שהסרט התיישן, בעיקר ברמת המשחק המופגנת שנראית מוקצנת עד בלתח אמינה. רוח התקופה אני מניח. בנוסף, חסר איזשהו טוויסט ראשי, מה שנותן את ההרגשה שהלכנו ללא מטרה ולכן גם לא הגענו לשום מקום בסוף.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? הסצנה בה אנו מגלים שלמרות הכחשתו, החייל הנאצי אכן היה בדרג הפיקודי בצוללת, אחרי שהצלמת צועקת לו בהפתעה "קפיטן" והוא עונה לא מתוך אינסטינקט.

 

איפה אלפרד? באחת מההברקות היותר גאוניות בהופעות האורח שלו, הוא מופיע במודעת לפני/אחרי ששל הרזייה במודעת עיתון אותו קרוא אחד הגיבורים.



#9 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 15/02/2013 - 21:56

Strangers On A Train, 1951 - אחד מסרטיו הידועים ביותר של היצ'קוק, שמצגי במרכזו רעיון פשוט אך גאוני. שני אנשים זרים נפגשים ברכבת, כאשר לשניהם יש אנשים בחייהם אשר לא היה אכפת להם להיפטר מהם, האחד מאביו והשני מאשתו המסרבת להתגרש ממנו. הבעיות מתחילות כאשר זה שהעלה את הרעיון חושב ששניהם הסכימו לעיסקה, ורוצח את אישתו של האחר. כשהשני כמובן מסרב לקחת חלק במימוש חלקו בעיסקה, העניינים מגיעים לכדי פיצוץ.

זכורה לי בתור ילד גם המחווה שעשה דני דה ויטו (ובילי קריסטל) בסרטו משנות ה-80 "זרוק את אמא מהרכבת" בעל הרעיון הכמעט זהה.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? הסצינה בה שחקן הגיבור מבחין בנמסיס שלו בקהל במהלך משחק הטניס, כאשר כולם עוקבים אחר הכדור מצד לצד ורק הוא לוטש בו מבט חודר, היא אחת הזכורות מהסרט.

 

איפה אלפרד? מעמיס את הקונטרה-בס שלו לרכבת כ-10 דקות מתחילת הסרט.



#10 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 22/03/2013 - 11:08

Dial M For Murder, 1954 - בעברית הסרט נקרא אליבי... הסרט מספר על זוג עשיר ונשוי, כאשר הבעל שמגלה שאשתו התחילה לבגוד בו עם סופר מתח מצליח לשכנע מכר שלו לרצוח אותה עבורו. הוא מתכנן את הרצח ומדריך את המכר כיצד לבצע זאת, אך כמובן שהעניינים מסתבכים, האישה מצליחה להתגבר על הרוצח ולהורגו, מועמדת למשפט על רצח, ועוד ועוד. הסרט זכה ללא מעט עיבודים חופשיים, ביניהם A Perfect Murder בכיכובם של מייקל דאגלס וגווינית' פאלטרו (שסטה מהמקור לא מעט).

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? אין סצינה זכורה במיוחד מהסרט הזה, אבל השימוש שלו בדמויות מאוד נבון (למשל ההצעה של סופר המתח שהיא בעצם האשמה ישירה).

 

איפה אלפרד? משתתף בתמונת כנס המחזור של הגיבור והרוצח כרבע שעה מתחילת הסרט.



#11 euchkuh

euchkuh

    כסף

  • מנהלי פורום
  • 3690 הודעות:

פורסם 22/03/2013 - 14:54

אם כבר, ראיתי את הסרט hitchcock עם אנתוני הופקינס שמספר על היחסים שלו עם אישתו במהלך הצילומים של psycho. בעקרון זה נחמד רק בתור קוריוז כהצצה למאחורי הקלעים, אבל בתור סרט הוא דיי סתמי ואולי אפילו משעמם.

מה שכן, הופקינס עושה עבודה מצוינת, כרגיל.



#12 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 23/03/2013 - 22:48

אם כבר, ראיתי את הסרט hitchcock עם אנתוני הופקינס שמספר על היחסים שלו עם אישתו במהלך הצילומים של psycho. בעקרון זה נחמד רק בתור קוריוז כהצצה למאחורי הקלעים, אבל בתור סרט הוא דיי סתמי ואולי אפילו משעמם.

מה שכן, הופקינס עושה עבודה מצוינת, כרגיל.

לא ראיתי, בעיקר כי הוא נראה לי ממבט ראשון כמו שתיארת אותו לאחר צפייה.

והבא בתור הוא...

 

Rope, 1948 - שני סטודנטים משכילים ונאורים, מחליטים להוציא לפועל רצח מושלם כיצירת אומנות (בדומה לסרט "נוסחה לרצח" גם כאן אחד דומיננטי יותר והשני מהוסס יותר), וכדי לסיים את הסאגה שלהם הם מזמינים לארוחת ערב כל מיני אנשים שהיו ועודם מקושרים לקורבן, כאשר גופתו חבויה בתוך השולחן עליו מוגש האוכל. כמובן שבמהלך הערב הם זורקים כל מיני עקיצות ורמיזות, עד שמתפתח קרב מוחות בינם לבין אחד האורחים, ולבסוף הכל מתפוצץ להם בפרצוף.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? הסרט מצולם יפה, וישנה חלוקה די ברורה ל-10 שוטים בלבד בהם השתמש היצ'קוק להרכבת הסרט כולו.

 

איפה אלפרד? נראה הולך ברחוב מחלון הדירה ממש עם כתוביות הפתיחה. חלק אומרים שגם בהמשך הסרט הוא "נראה" שוב, כאשר ניתן לראות מחלון הדירה שלט ניאון אדום בצורת הפרופיל המפורסם שלו מהבהב על אחד הבניינים הסמוכים.



#13 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 26/03/2013 - 15:04

North By Northwest, 1959 - ללא ספק אחד מסרטיו המוכרים, מצליחים ועטורים ביותר, ומעל הכל הוכחה ניצחת לכך שגם בשנותיה המוקדמות של המדינה האנשים שהיו אמונים על מלאכת תירגום שמות הסרטים ההוליוודיים היו קרובים מאוד לאבותינו הקופים, שכן הסרט תורגם ל"מזימות בינלאומיות". למי שלא מכיר, הסרט מגולל עיקרון שהיצ'קוק הציג לא פעם, והוא טעות בזיהוי - במקרה הזה, איש פירסום ניו יורקי נחשד בטעות כסוכן חשאי, מתמודד עם סנסיון התנקשות בחייו, מופלל ברצח, ומכאן העניינים רק הולכים ומסתבכים. כיאה להיצ'קוק, הוא בוחר להתייחס לסוגיה בצורה קצת קומית, כפי שמיטיב קרי גרנט לגלם את הגיבור שלמרות מצבו לא שוכח להיות ציני מדי פעם בפעם.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? ובכן, איפה להתחיל בסרט הזה... סצינת מטוס הריסוס בשדה היא אחת המפורסמות בעולם הקולנוע, וככזו זכתה לאינספור מחוות ופרודיות וכנראה נלמדה בכל בית ספר לבימוי מאז ומעולם. סצינת הסיום בהר ראשמור ניצבת לא הרחק מאחוריה, וממחישה יפה את קטנות האדם אל מול מנהיגי המדינה והאינטרסים שלה/שלהם.

 

איפה אלפרד? מיד עם סיום כותרות הפתיחה, הוא מאחר את האוטובוס בשנייה.



#14 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 16/04/2013 - 12:44

Frenzy1972 - שוב טעות בזיהוי, כאשר טייס לשעבר נחשד להיות רוצח סדרתי שחונק את קורבנותיו הנשיים באמצעות עניבה. כאשר אשתו לשעבר והחברה שלו נרצחות גם הן, הוא הולך ומסתבך. סרט סביר, שמוכיח את מה שכבר ידענו - ג'ינג'ים הם שטניים.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? כשהחברה של הגיבור נכנסת לדירה (שלא במודע) עם הרוצח, המצלמה אט אט יוצאת לאחור ומתרחקת מדלת הדירה, דרך חדר המדרגות והחוצה אל הרחוב, כאילו כדי להסביר לצופה את מה שהוא כבר ניחש בעצמו - שיש סיבה להתרחק משם, ומהר. משפט הסיום של חוקר המשטרה (אינך לובש עניבה...), גם הוא מהמפורסמים.

 

איפה אלפרד? במהלך נאום הפתיחה שלמרגלות התמזה, הוא עומד בקהל וגם היחידי שלא מוחא כפיים לנושא הנאום.



#15 מיקסולידי

מיקסולידי

    שלום, אפשר לבוא אליך ?

  • מנהלי פורום
  • 43914 הודעות:

פורסם 19/04/2013 - 12:00

The Man Who Knew Too Much, 1956 - ג'יימס סטיוארט ודוריס דיי, שניהם לא זרים לסרטיו של היצ'קוק, הם זוג נשוי בחופשה במרוקו יחד עם בנם. כשזר מסתורי שפגשו בדרך נרצח, הוא מחליט ברגעיו האחרונים להתוודות בפניהם על מזימה להתנקש בפוליטיקאי בכיר בלונדון, וכתוצאה מכך נחטף הילד שלהם על מנת להבטיח את שתיקתם. הזוג יוצא כמובן ללונדון על מנת להשיב את בנם, ואולי על הדרך גם יהיה סוף טוב בשאר החזיתות... זוהי גירסה שנייה לסרט, הראשונה הייתה בשנות ה-30.

 

למה אנחנו אוהבים את היצ'קוק? הסצינה המפורסמת של ההתנקשות ברויאל אלברט הול, כאשר זמן ארוך יחסית לחלק כל כך משמעותי בסרט אין כלל דיאלוגים אלא רק מוסיקת הקונצרט המתנגנת ברקע ומלווה את ההתרחשות.

 

איפה אלפרד? מתבונן במפוע האקרובטים, יחד עם בני הזוג ושאר הקהל בשוק של מרקש.






0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים