מעבר לתוכן


תמונה

--שירים וסיפורים שלנו--


  • Please log in to reply
134 replies to this topic

#76 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 04/08/2004 - 11:29

שומעת
מתרגשת
מבינה
מגיבה
רוצה
ויודעת
אך לא מוכנה.
שואלת
מחפשת
אין לה תשובה
ממשיכה
מתלקחת
אהבתה שוב ניצחה.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#77 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 04/08/2004 - 11:37

פסנתר שולח צלילי הבנות
גיטרה שטופה ומלאת כוונות
קול שחודר לנימי גופה
בהתחלה מילמול - עכשיו זו שפה.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#78 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 04/08/2004 - 13:11

פסנתר שולח צלילי הבנות
גיטרה שטופה ומלאת כוונות
קול שחודר לנימי גופה
בהתחלה מילמול - עכשיו זו שפה.

יפה.

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#79 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 04/08/2004 - 19:54

(החמצה מתוקה)

אז ככה אני אזכור אותך?
עומד בדלת בתחתונים ומסתכל עלי
יוצאת לרחוב שרוף משמש של בוקר.
אבל האם עצרתי לעוד נשיקה אחת ?
את זה אני לא זוכרת.
את כל השאר כן.
וכמובן וכרגיל
דברים שלא נאמרו
דברים שכמעט והיו
וכן הלאה.

#80 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 04/08/2004 - 21:06

מצולות

ספינות שקופות,

מנסות שוב לצוף,

ושוקעות בכפייה,

לקרקעית הטירוף.

מוצאות בו עניין,

ואני שם איתן.

פורק חפצי מתא המטען.

מוצא שם חיים,

מוצא שם קביעות,

במצולות נפשי,

במעמקי הבדידות.

קולות משונים,

מבשרים שגעון,

מראות וצלילים,

מחזקים את הטון.

אם המציאות

הופכת סגרירית....

ספינתך, בים סוער,

צא נא להשיט...

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#81 אנדימקפרלן

אנדימקפרלן

    הג'יימי אוליבר וסטיב מקווין

  • רשומים+
  • 1436 הודעות:

פורסם 05/08/2004 - 00:06

חם. חם ואתה מזיע. הזיעה יוצאת מכל הנקבוביות וסוחבת איתה זוהמה וריח ומלח אבל לא נהרות של כאב. וזה הדבר שהכי היית רוצה להזיע. אתה מקווה. מקווה שבין כל הסרחון והגועל והבתי שחי והדיאודורנטים יזרמו החוצה גם נהרות של כאב. יישפכו החוצה וישאירו אותך נקי יותר ואולי תהיה נקודה של אור בחום הנורא הזה. אולי יצא משהו טוב מכל אדי הקיץ האלה. אבל אין. הכאב לא זורם החוצה ואתה נשאר עומד עם הזיעה והריח ושונא. שונא את החול בעיניים והשמש והאויר שלא זז.
אבל זה קיץ, וצריך להנות בקיץ ואתה משתדל. בחיי שאתה משתדל. הולך לים , מחייך, בוחן כל בת ברית שתסכים להיות שותפה לברית איתך. כל-כך מנסה להתעלם מהכרס הקטנה והזיעה שמטפטפת לעיניים. אבל הכרס שם ואין בת ברית שלא רואה אותה והחיוך הנבוב רק מתעצם בתוך הזיעה הזאת שלא מוציאה איתה כלום חוץ ממלח ומועקה. והמועקה שוקעת פנימה עם הכרס והחיוך והופכת לעוד כאב ועוד כאב ועוד.
והנה ראש על כרית תחת מאורר ורק לישון. לישון עד שיגיע החורף וישטוף איתו הכל. ואתה תצא החוצה ותרקוד עם הטיפות. וגשם לא שוטף את הכאב. גדם לא מנקה את הבפנים. אבל בגשם, בגשם לא רואים את הדמעות.
אתר פר"ח- המקום לשאול ולבדוק על העבודה הכי פופלרית בקמפוס.[color=blue]
צ'ינצ'ילות מכורות לקיליליש
[size=4]harry: she's like that girl in high school you always wanted but never got
perry:yeah, i have that
harry: yeah?
perry:yeah. bobby mills.
harry:mmm. well i have five dollars that say you can still get him
perry:really?i have ten that say "pass the pepper" and two quarters that sins some enchanted evening harmoniously
harry:what?
perry: talking money
harry:talking monkey?
perry:yeah. talking monkey. came from the future. ugly son of a bitch. only said "ficus"

#82 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 05/08/2004 - 09:30

קולות הרקע שיגעו אותה
אינה בטוחה עוד בכלום
רחשי הלילה שינו אותה
מבטה הפך לאטום.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#83 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 05/08/2004 - 09:40

זורחת כל יום מחדש
שמחה לכסות את כולם
הירוק שוב חוזר
הכחול מתגבר
החום משחים,
והלב מאדים.
פעימותיו חזקות יותר.
אינו מוצא מנוחהההההה.
הוא מפסיק.
דממה.
הצבעים מתערבבים
הכאוס מתגבר
חוסר ידיעה משתלט.
והלב-
מצטער.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#84 אורח - וונוס

אורח - וונוס
  • אורחים

פורסם 07/08/2004 - 04:43

פוסט פרידה

הדמעות התערבבו בסבון וזלגו במורד הגוף
דמעות של אחרי פרידה

למה אין מדעים מדויקים של הלב, הרהר לעצמו
מדוע אין נוסחאות לאהבה

ליבו השבור הושלך ככלי אין חפץ בו לערימת הלבבות השבורים
העת לגדל לב חדש הגיעה

גרמת לי להזיל דמעה :(

#85 אורח - וונוס

אורח - וונוס
  • אורחים

פורסם 07/08/2004 - 04:50

חם. חם ואתה מזיע. הזיעה יוצאת מכל הנקבוביות וסוחבת איתה זוהמה וריח ומלח אבל לא נהרות של כאב. וזה הדבר שהכי היית רוצה להזיע. אתה מקווה. מקווה שבין כל הסרחון והגועל והבתי שחי והדיאודורנטים יזרמו החוצה גם נהרות של כאב. יישפכו החוצה וישאירו אותך נקי יותר ואולי תהיה נקודה של אור בחום הנורא הזה. אולי יצא משהו טוב מכל אדי הקיץ האלה. אבל אין. הכאב לא זורם החוצה ואתה נשאר עומד עם הזיעה והריח ושונא. שונא את החול בעיניים והשמש והאויר שלא זז.
אבל זה קיץ, וצריך להנות בקיץ ואתה משתדל. בחיי שאתה משתדל. הולך לים , מחייך, בוחן כל בת ברית שתסכים להיות שותפה לברית איתך. כל-כך מנסה להתעלם מהכרס הקטנה והזיעה שמטפטפת לעיניים. אבל הכרס שם ואין בת ברית שלא רואה אותה והחיוך הנבוב רק מתעצם בתוך הזיעה הזאת שלא מוציאה איתה כלום חוץ ממלח ומועקה. והמועקה שוקעת פנימה עם הכרס והחיוך והופכת לעוד כאב ועוד כאב ועוד.
והנה ראש על כרית תחת מאורר ורק לישון. לישון עד שיגיע החורף וישטוף איתו הכל. ואתה תצא החוצה ותרקוד עם הטיפות. וגשם לא שוטף את הכאב. גדם לא מנקה את הבפנים. אבל בגשם, בגשם לא רואים את הדמעות.

יפייפה אין לי את המילים המתאימות למה שגרמת לי להרגיש...

#86 אורח - וונוס

אורח - וונוס
  • אורחים

פורסם 07/08/2004 - 05:00

כוכב בשמיים כמו הכוכב הנוצץ בעינייך
קשה לי הריחוק והקירבה
ואני יודעת שלא קוראים לזה אהבה

וקשה לי בלעדייך כשאתה רחוק
בלי המגע או חיוך שחודר עמוק
אני צריכה אותך ואצה יודע
מפחד משותק ובורח

לפעמים בעינייך יש מדבר שומם
ואני אבודה בתוכו מחפשת אותך
לפעמים יש ים בעינייך
ואני טובעת בו מחפשת אותך
ואני יודעת שלא קוראים לזה אהבה

*** מה יקרה אם אבכה הלילה
איפה תיהייה היום?
האם תיתן לי חיבוק
עם הידיים שנגעו בה אתמול?... :no:

#87 אורח - וונוס

אורח - וונוס
  • אורחים

פורסם 07/08/2004 - 05:03

לירון

אתה עכשיו רחוק כמו הירח
ולידך אני קטנה כמו כוכב
זה ברור שלא נהיה ביחד
זה ברור שלא נאהב...


כמה גרמת לי לבכות...

#88 שלום

שלום

    מתחיל/ה להבין בדיחות פורום

  • רשומים+
  • 297 הודעות:

פורסם 09/08/2004 - 15:35

"משפחה במאסר":

הימים ימי-האימים של סטאלין. מאסרי-פתע והוצאות להורג הם מעשים שבכל יום. ר' אליעזר קובלנוב, חסיד חב"ד מלנינגרד, רעייתו עלקא, בניהם נתן ומענדל ושלוש בנותיהם, חיה, ליבה ושטרנה – נתפסו ונאסרו בתוך כמחצית השנה. כולם הואשמו בעוון 'בגידה במולדת', לאחר שניסו לחצות בגנבה את הגבול לפולין דרך לבוב.

בתחילה נכלאו בכלא בלנינגרד, בתאים נפרדים, ונמנע מהם לראות זה את זה. כמה חודשים לאחר מכן הועברו לכלא בעיר קירוב, כאלף ק"מ מלנינגרד. לאחר מכן פוזרו בין בתי-כלא ומחנות-עבודה בסיביר. הוטלו עליהם עונשים של שמונה עד עשר שנות מאסר ועבודה.

בספר 'מדור לדור' מספר ר' מענדל קובלנוב את קורותיו. מהן אפשר ללמוד רבות על התקופה, על רדיפת השלטונות ועל מידת מסירות-הנפש המופלאה של יהודים רבים:

לכלא בקירוב נסענו ברכבת, בתוך קרון המיוחד לאסירים – בלי חלונות, חוץ מאשנב קטן ומסורג בגובה גג הקרון. ברכבת היו אסירים ותיקים יותר, שנראו במצב נורא ואיום. רזים, בגדיהם קרועים, ושערות ראשם מגודלות פרא. לאחר נסיעה של כשלוש יממות הגענו לבית-הכלא בקירוב.

הוכנסתי לאולם שהכיל כמאתיים אסירים, רובם בעלי רקע פלילי. הבטתי סביבי בדאגה. הם נראו אלימים ומסואבים, חלאות-אדם. לפתע ראיתי ביניהם שני יהודים. אחד מהם סימן לי להתקרב.

"האינך בנו של ר' לייזר קובלנוב?!", שאל אותי. השבתי בחיוב. זה היה המשפיע הרב מנחם-מענדל פוטרפס, שנתפס ונכלא משום שעסק בסיוע להברחת יהודים אל מחוץ לרוסיה. היהודי השני שעמד לידו היה המשפיע הרב משה וישצקי, שנאסר בעוון הקמת 'חדרים' ומקוואות, בשליחות אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש.

הרב וישצקי הכיר את אבי עוד מהעיירה נעוול, ששם נולד. הוא הראשון שזיהה אותי בגלל דמיוני לאבא. סיפרתי להם את קורותיי ושאבא, אימא וכל שאר בני-המשפחה נמצאים אף הם כאן בבית-הסוהר.

"תפילין אתה רוצה להניח?", שאלו אותי פתאום. התקשיתי להאמין למשמע אוזניי. מהיכן השיגו תפילין בכלא?! מאז תחילת מאסרי, לפני חמישה חודשים בערך, לא ראיתי תפילין והשתוקקתי בכל ליבי לקיים את המצווה.

"ודאי שאני רוצה!", אמרתי. "אינך מפחד?", שאלו. "אני מפחד", השבתי, ביודעי כי אם אתפס, רע ומר יהיה גורלי, "ואף-על-פי-כן רוצה אני להניח". ניגשנו לאחת הפינות. הם עמדו לפניי, מסתירים אותי בגופם ובבגדיהם. התכווצתי ככל יכולתי והנחתי תפילין, בהתרגשות עצומה.

שמחתי נמשכה רק שלושה ימים. לאחר מכן הועברו השניים לכלא אחר ואני נותרתי שוב בודד ומדוכא.

אחרי כמה ימים נפתחה דלת התא ולפתע ראיתי מולי את אבא. עמו היה גם הרב משה-מרדכי עפשטיין. הרב עפשטיין למד בבחרותו בישיבת תומכי-תמימים הראשונה, שהוקמה ופעלה בעיירה ליובאוויטש. לימים שימש רב בניעז'ין ואחרי-כן היה רבה של קהילת חב"ד בעירנו, לנינגרד. תלמיד-חכם גדול ובעל מידות טובות ומסירות-נפש. למרות כל הרדיפות, מעולם לא קיצץ בזקנו. בכל החקירות שעבר, מתוך עינויים קשים, מעולם לא הלשין על איש. אני זוכר כיצד באחת משנות ילדותי, בהושענא-רבה, החזיק הרב עפשטיין סט של ארבעת המינים – מצרך נדיר ביותר באותם הימים. הוא הקיף את הבימה, ממרר בבכי. היה על מה לבכות.

עתה, בראותי את השניים, ממש נבהלתי. אבא היה חיוור ורזה מאוד. הוא עמד ליד הדלת וסקר בעיניו את החדר. "אבא! אבא!", קראתי לעברו ומיהרתי אל הדלת. כל האסירים מסביב הביטו ובכו.

ניגשתי לאבא והחזקתי בידו. בידו השנייה החזיק שקית ובה חתיכות לחם יבש. אבא כבר היה שנה בכלא, אחרי חקירות קשות מאוד. הם התיישבו והתחלנו לדבר.

אבא הבחין במצב-רוחי הירוד והחליט לתת לי 'טיפול פסיכולוגי'. הוא הרעיף עליי מילות ניחומים ואמר שבעזרת ה' נחזור כולנו להיות יחד ושהעתיד יהיה טוב הרבה מן ההווה.

לא רציתי לאכול מהאוכל שהוגש בכלא, שבקושי היה ראוי לאכילת כלב, אבל אבא ציווה עליי לאכול והרב עפשטיין אמר שחובה עליי לשמוע לקול אבי. אחרי כחודשיים לקחו את אבא ואת הרב עפשטיין ומאז לא ראיתים.

משם נשלחתי למחנה רודניק שבצפון קזחסטאן. היה שם מכרה נחושת. מכיוון שהייתה לי הכשרה רפואית, התחלתי לשמש שם רופא. כך יכולתי לעזור רבות לאסירים היהודים. יום אחד הופיע במחנה ה'משפיע' הרב וישצקי. זו הייתה הפעם השנייה שפגשתיו בעת מאסרי. התפילין כבר לא היו עמו, אבל הוא שפע אמונה ועידוד. "מענדל", אמר לי, "בעזרת ה' ניסע לארץ-ישראל!".

"ר' משה!", אמרתי לו בבהלה, "איך אתה מעז לדבר?! הלוא אוזניים לכותל!".

כעשרים שנה לאחר מכן (בשנת תשל"ד) עליתי ארצה עם בני-משפחתי. פעם אחת, כשישבתי בהתוועדות חסידים וסיפרתי כי בראשית מאסרי ישבתי בכלא 'שפאלרקי' בלנינגרד, בתא שמספרו מאה ושישים – נזדעק אחד היושבים סביב השולחן בהתרגשות ואמר: "הלוא זה אותו תא שבו ישב במאסר רבנו הריי"צ!"...
נשוי באושר+4, ב"ה

#89 שלום

שלום

    מתחיל/ה להבין בדיחות פורום

  • רשומים+
  • 297 הודעות:

פורסם 11/08/2004 - 23:51

שהשנמה יורדת לתוך הגוף וצועקת ואי ואי

עד שכל זה הוא כדאי

נשוי באושר+4, ב"ה

#90 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 12/08/2004 - 02:15

לוחשת.
גופה הרך נוגע.
נושמת,
הוא החל שוקע.
עוצרת,
מרגישה פעימותיו,
ממשיכה.

מפסיק.
לא רוצה להרגיש אותה.
מתנשף,
היא לא חודלת.
ממשיכה,
מרגיש פעימותיה
מפסיקה.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים