מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

ניסוי שני הסדקים - פיזיקה קוונטית


  • Please log in to reply
650 replies to this topic

#1 edoson

edoson

    כסף

  • רשומים+
  • 3469 הודעות:

פורסם 03/06/2007 - 01:54

הבעיה המושגית החמורה ביותר שמעוררת מכניקת הקוונטים נקראת "בעיית המדידה".
בעייה זו נוסחה לראשונה בשנות ה-30, וכדי להמחיש אותה נדון בה בהקשר של ניסוי מפורסם, הנקרא בשם "ניסוי שני הסדקים", ושיש לו כמה וריאציות מעניינות.

במקור, ניסוי שני הסדקים אמור לבחון תופעה פיסקילית לגביה יש מחלוקת האם היא גל, או חלקיק.
חלקיק הוא פיסת חומר מסוימת. גל הוא התפשטות של הפרעה במרחב.
לדוגמא, אם נזרוק אבן לתוך שלולית מים, נוכל לראות הפרעה מעגלית מתפשטת בתוך השלולית. הפרעה זו היא גל. דוגמא נוספת היא גלי ים.

בתחילת המאה ה-19 ניסוי שני הסדקים אכן בוצע כדי להכריע בויכוח שהתנהל באותה תקופה בקשר לטיבו של האור. באותה תקופה, התוצאות של ניסוי זה היוו את אחד הנימוקים המשכנעים ביותר בזכות ההשקפה שהאור הוא גל. אולם כאשר מבצעים את הניסוי בתנאים שבהם התופעות הקוונטיות יכולות לבוא לידי ביטוי, מקבלים תוצאות מוזרות... כ"כ מוזרות עד שכיום ההנחה המקובלת היא שהאור הוא גם חומר, וגם גל!

את ניסוי שני הסדקים ערך לראשונה הפיזקאי האנגלי תומס יאנג, ב-1801. הניסוי עצמו מורכב מקור חלקיקים (פנס כמקור פוטונים, או תותח אלקטרונים) , קיר ובו שני סדקים קטנים קרובים מאוד אחד לשני, ומסך הנמצא מאחורי הקיר המגיב לחומר אותו אנחנו יורים לעבר הסדקים. (לדוגמא מסך פלורצנטי המנצנץ עם פגיעת האלקטרון, או סרט צילום הרגיש לפגיעת פוטונים)

כעת יורים פוטונים\אלקטרונים לעבר שני הסדקים, ומסתכלים על הצורה המתקבלת על המסך מאחורי הקיר. כאן בסרט, ניתן לראות את מערכת הניסוי ואת התוצאות האפשריות על המסך.

מבלי להכנס להסברים על איך נוצרות התצורות הבאות על המסך (ניתן לראות זאת בסרט) אציין רק שישנם 3 תצורות עיקריות:

1. תבנית פגיעה של חלקיקים – במצב זה נקבל שני כתמים עיקריים של פגיעות על המסך, כתם מול כל סדק. (מצב זה מתואר בסרטון החל מהשנייה ה-20 ועד השנייה ה-45)


2. תבנית עקיפה של גל – תבנית זו מתקבלת כאשר גל עובר דרך סדק אחד בלבד. הגל מבצע תהליך שנקרא עקיפה - התפלגות האלקטרונים תהיה מקסימלית מול הסדק, ותרד בהדרגה לצדדים. (ניתן לראות תופעה זו החל משנייה 45 בסרטון)


3. תבנית התאבכות של גל – תבנית זו מתקבלת כאשר גל אחד עובר דרך שני סדקים. מכל סדק נותר גל חדש (ע"י עקיפה, כמו מקודם) אך כעת ישנם שני מקורות גלים (מן הסדק העליון, ומן הסדק התחתון), אם נבחר נק' כלשהי על המסך, הרי שהיא מקבלת תרומות משני הגלים. מכיון שהמרחק מנק' מסוימת על המסך לכל אחד מן הסדקים שונה, הגלים מגיעים בד"כ בהפרש מופע מסוים, כלומר השיאים שלהם אינם מתלכדים זה עם זה. עוצמת הגל שתתקבל על המסך תלויה בהפרש המופע בין שני הגלים. אם גל אחד מגיע בשיא, וכך גם הגל השני, תתקבל עוצמה פי 2 חזקה. אם הגל הראשון מגיע בשיא, והשני בשפל, הם יבטלו זה את זה ועוצמת הגל בנק' תהיה 0. (כלומר לא נראה עדות על המסך לפגיעה של גל) אם נסקור את הנק' על המסך מלמעלה למטה נקבל תבנית שנקראת תבנית פסי התאבכות. (התהליך כולו מתואר בסרטון החל מ-1:16, ואת פסי ההתאבכות ניתן לראות ב 1:25.)

עד כאן עניינים פשוטים ןידועים של תופעות חלקיקיות וגליות. כעת נשנה במעט את הניסוי, ונתבונן בתוצאות:
את הניסוי הבצע עם אלומה של אלקטרונים. מה נראה על המסך?
האלקטרונים הם חלקיקים ולכן על המסך נראה הבזק של אור בכל פעם שאלקטרון הגיע מהאלומה למסך. כאשר מבצעים את הניסוי, מקבלים הבזקי אור בנק' שונות על המסך, כך שאם מסתגלים על ההתפלגות לאורך זמן, מקבלים תבנית של פסי התאבכות על המסך!

עבור מי שלא מבין מדוע שמתי סימן קריאה על המשפט האחרון, בואו נחשוב ביחד. האלקטרון הוא חלקיק. ולכן עם נירה חלקיק דרך שני סדקים, מה נצפה לקבל? נצפה לקבל שני כתמים של פגיעות על המסך, מול הסדקים. בדיוק כמו במקרה 1. (אני מפנה שוב לסרט בנק הזמן המתאימה)
במקום זה, קיבלנו תבנית התאבכות, המאפיינת גל העובר דרך שני הסדקים בו זמנית! אז האלקטרון הוא גל, או חלקיק?!

גם הפיזקאים הופתעו... והועלתה הסברה שאולי האלקטרונים, בשעה שכל אחד מהם עובר בנפרד דרך סדק אחד, והשני דרך הסדק השני, מפריעים זה לזה איכשהו, וגורמים לתבנית פסי ההתאבכות.
כדי לבדוק זאת, עשו מעשה פשוט. כעת ירו אלקטרונים בקצב איטי יותר, כך שבכל רגע יש לכל היותר אלקטרון אחד בכל מערך הניסוי. ואכן, מידי שניה התקבל ניצוץ על המסך, שהעיד על פגיעתו של אלקטרון יחיד במסך. אך כאשר הסתכלו על הפיזור הסטטיסטי, מה קיבלו? שוב, פסי התאבכות! (בסרט – 2:48 – 3:20)

מאוד מוזר! האלקטרון פוגע במסך בנק' אחת, כמו חלקיק, אך באיזו שהיא צורה עובר דרך שני הסדקים בבת אחת, ומתרבך עם עצמו, כמו גל! אבל איך יתכן שהאלקטרון עובר דרך שני הסדקים???

שאלה טובה. משהו פה לא הגיוני. נניח שאנחנו מאמינים שבכל זאת, כל אלקטרון עובר דרך סדק אחד ויחיד, והפיזור הסטטיסטי שקיבלנו על המסך הוא סכום הפגיעות של כל האלקטרונים שעברו מהסדק התחתון, והאלקטרונים שעברו דרך הסדק העליון. אולי, מסיבה כלשהי, ישנה איזו שהיא הפרעה אחרת בדרך למסך, הגורמת לפסי ההתאבכות.
אולםף אם ההסבר הזה נכון, אזי סביר שאם נבצע שוב את הניסוי, כשהסדק העליון סגור, נקבל חלק מסוים מפסי ההתאבכות. אם נסגור את הסדק התחתון ונפתח את העליון, נקבל את החלק האחר של פסי ההתאבכות. כך שסכום הפגיעות שיתקבלו משני הניסויים יחד יצור את פסי ההתאבכות עצמם. (שלהזכירכם, איננו יודעים עדיין מה מקורם)

אולם, שמבצעים את הניסוי בצורה הזו, זה בכלל לא מה שקורה!
כסוגרים את אחד הסדקים – פסי ההתאבכות נעלמים לחלוטין. במקומם מופיע על המסך התפלגות סטטיסטית של פגיעות, המתאימה לאופי הלקיקי של האלקטרון. . כלומר, התפלגות מקסימלית מול הסדק, כפי שמתואר בסעיף 1.
תוצאה זו מוזרה מאוד... ראשית, האלקטרון חוזר להתנהג כמו חלקיק. דרך הסדק. אבל מה שיותר חשוב הוא שאופי התנועה של האלקטרון תלוי בשאלה האם הסדק השני פתוח או לא. להזכירכם, כאשר שני הסדקים פתוחים, ישנן נק' אליהם לא מגיעים אלקטרונים כלל (נק' התאבכות הורסת). אולם כאשר סדק אחד סגור, דווקא כן מגיעים לנק' אלו אלקטרונים! (בניגוד לצפייה שלנו, שסכום הפגיעות מסדק העליון בנפרד + סדק תחתון בנפרד, יהיה שווה לסכום הפגיעות כאשר שני הסדקים פתוחים). כלומר אלקטרון שעבר דרך הסדק התחתון, יכול להגיע לנק' אלו רק בתנאי שהסדק העליון סגור! כיצד יתכן שפתיחת הסדק העליון "מונעת" מהאלקטרון הבודד שעבר דרך הסדק התחתון מלהגיע לנק' אלו? כיצד "יודע" האלקטרון הבודד שעבר דרך הסדק התחתון אם הסדק העליון פתוח???

בוא נראה מה אפשר לעשות כדי להבין יותר טוב מה קורה פה.
מקור המבוכה הוא, כמובן, שאיננו יודעים מה קורה כאשר האלקטרונים עוברים את הסדקים. הבה נתחכמה להם אם כך. כעת הציבו הפיסיקאים מכשיר מדידה ליד אחד הסדקים, ואכן, הם הצליחו לזהות בכל פעם דרך איזה סדק עבר האלקטרון. אלה מה? האלקטרון "חזר למוטב"! ברגע שמדדנו את האלקטרון וזיהינו את הסדק בו הוא עבר, נעלמו פסי ההתאבכות, ובמקומם מופיע על המסך פיזור סטטיסטי המתאים למעבר של חלקיקים. כלומר האלקטרון כביכול מפסיק לעבור דרך שני הסדקים (להתנהג כמו גל) ומתנהג כחלקיק העובר דרך גל אחד בלבד.

אולם, עד כמה שהתוצאה הזו מוזרה, ההשפעה של המדידה על פסי ההתאבכות איננה מסתורית כ"כ לכשעצמה. כדי למדוד את מיקום האלקטרון, בד"כ משתמשים במודד המבוסס על קינה א"מ בתדר גבוהה. לקרינה זו אנרגיה רבה כך שכאשר היא פוגעת באלקטרון, היא משנה את התנע שלו. המדידה עצמה משפיעה על האובייקט הנמדד, להסיט אותו ממסלולו המקורי, ולגרום לו לפגוע בנק' אחרת במסך.

אולם בכל זאת ישנה מוזרות כלשהי. נשים לב שאותן תןצאות של ניסוי מתקבלות עבור שתי פעולות פיזקליות שונות! פעולה אחת היא סגירת אחד הסדקים. פעולה אחרת היא מדידת הסדק בו עבר האלקטרון. בשני המקרים נעלמים פסי ההתאבכות ומופיעה במקומם תבנית זהה של פגיעה חלקיקית.
המשותף לשתי הפעולות איננו התנאים פיזיים שבהם נמצא האלקטרון, אלא מצב הקשור בידיעה שלנו. בשני המקרים, אנחנו יודעים בדיוק באיזה סדק עבר האלקטרון. בשני המקרים, כאשר אנחנו יודעים שהאלקטרון עבר דרך סדק אחד, ויודעים איזה סדק בדיוק, הוא מפסיק להתנהג כמו גל, וחוזר להתנהג כמו חלקיק!

האם זוהי תכונה כללית, או רק תוצאה מקרית הנובעת מן הדרך שבה בחרנו לעשות את המדידה? (כלומר ההשפעה של המדידה עצמה על האלקטרון)
נמניתוח של וריאציות נוספות לניסוי הזה, מסתבר שזו תכונה כללית:
אם מבצעים מדידה בדרך כלשהי המגלה לנו מאיזה סדק עבר האלקטרון, אזי האלקטרון מתגלה בסדק אחד בלבד, אבל פבי ההתאבכות העלמים.
אם לא מודדים, אזי מופיעם חזרה פסי ההתאבכות, כאילו שהאלקטרון עבר דרך שני הסדקים בבת אחת.
האלקטרון מתנהג כחלקיק כאשר מודדים את מקומו, וכגל כאשר אין מודדים את מקומו.
האם יתכן שמנגנונים פיזקליים שונים, כמו סגירת סדק ומדידה ישירה, קשרו קשר בינהם כדי לתת את אותן תוצאות ניסוי, כך שלא נוכל לדעת האם האלקטרון הוא חלקיק או גל?
(שימו לב שהגדרתי סגירת סדק כמדידה – למרות שאין זו מדידה אמיתית, מכיון שאין השפעה ישירה על האלקטרון)

וריאציה נוספת על הניסוי הזה תדגיש את המוזרות הזו יותר. בניסוי הבא, אנחנו הולכים לראות שלא המדידה עצמה היא הבעייתית, אלא עצם הידיעה עצמה! כלומר גם אם נדע באיזה סדק עבר האלקטרון מבלי למדוד אותו בפועל, האלקטרון יחזור למוטב ויתנהג כמו חלקיק. אבל על כך ביום אחר.



לקוח חלקית מתוך ספרו של יואב בן דב – מכניקת הקוונטים, ואתרי אינטרנט שונים.
.Emancipate your self from mental slavery, none but ourselves, can free our mind. Marcus Garvey

אהוב את אפלטון, אהוב את אריסטו, אבל את האמת אהוב יותר מכל. (תרגום חופשי לניוטון)

#2 אורח - the king of the zone

אורח - the king of the zone
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 02:17

מרתק.
אבל מכאן לגזור כל מיני מסקנות בסגנון "לאלקטרון יש תודעה" זה מרחיק לכת.

כל מה שאני מבין מהניסוי הזה הוא שאנחנו לא הגענו להבנה מוחלטת באשר לטיבו של אלקטרון ולא הגענו לבטחון מוחלט שהוא חלקיק בסיסי.

תודה.

#3 אורח - ליאור

אורח - ליאור
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 02:23

מרתק.
אבל מכאן לגזור כל מיני מסקנות בסגנון "לאלקטרון יש תודעה" זה מרחיק לכת.

כל מה שאני מבין מהניסוי הזה הוא שאנחנו לא הגענו להבנה מוחלטת באשר לטיבו של אלקטרון ולא הגענו לבטחון מוחלט שהוא חלקיק בסיסי.

תודה.

הסרטון הזה מציג את הבעיה, אבל לא מציג את הפתרון. בגדול הפתרון נמצא בעובדה שברגע שאנחנו מבצעים מדידה אנחנו הופכים לחלק מהמערכת הקוונטית.
קצת קשה להסביר את זה בצורה לא מתמטית, אבל יש תחום שלם שעוסק בנושא ונקרא תורת המדידה הקוונטית.

#4 אורח - the king of the zone

אורח - the king of the zone
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 02:25

הסרטון הזה מציג את הבעיה, אבל לא מציג את הפתרון. בגדול הפתרון נמצא בעובדה שברגע שאנחנו מבצעים מדידה אנחנו הופכים לחלק מהמערכת הקוונטית.
קצת קשה להסביר את זה בצורה לא מתמטית, אבל יש תחום שלם שעוסק בנושא ונקרא תורת המדידה הקוונטית.

בכל זאת, השפעת סגירת הסדק ועצם תבנית ההתאבכות הן בעיות שמעבר לבעיית המדידה.

#5 liquid

liquid

    דובר אמת תמיד

  • מנהלי פורום
  • 15807 הודעות:

פורסם 03/06/2007 - 02:40

מרתק.
אבל מכאן לגזור כל מיני מסקנות בסגנון "לאלקטרון יש תודעה" זה מרחיק לכת.



:אוי:
אף אחד לא חשב אפילו על לטעון את זה....

כל מה שאני מבין מהניסוי הזה הוא שאנחנו לא הגענו להבנה מוחלטת באשר לטיבו של אלקטרון ולא הגענו לבטחון מוחלט שהוא חלקיק בסיסי.

אם כוונתך בחלקיק בסיס היא לחלקיק שאינו מורכב בחלקיקים קטנים יותר- אז דווקה ידוע שהוא כן מורכב מכאלו. אבל מה זה שייך?

#6 אורח - the king of the zone

אורח - the king of the zone
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 02:46

:אוי:
אף אחד לא חשב אפילו על לטעון את זה....

אם כוונתך בחלקיק בסיס היא לחלקיק שאינו מורכב בחלקיקים קטנים יותר- אז דווקה ידוע שהוא כן מורכב מכאלו. אבל מה זה שייך?

כרגע מה שידוע הוא שהוא חלקיק בסיסי.
הפרוטון אכן מורכב מחלקיקים קטנים יותר.

אני לא רוצה להיכנס לכל מיני שאלות שעלו לי כתוצאה מהניסוי הזה בגלל שהרקע שלי בפיסיקה מודרנית הוא בסיסי ביותר.

אבל בכל מקרה הניסוי הזה לא מוכיח שום דבר מהטענות שלכם. זה שלאלקטרון (ולכל חלקיק אחר למעשה) יש תכונות גליות ואפשר לתאר אותו בתור גל לכל דבר זה ידוע מזמן (דה ברויי...)

#7 תומר$

תומר$

    $

  • רשומים+
  • 3568 הודעות:

פורסם 03/06/2007 - 02:48

הסרטון הזה מציג את הבעיה, אבל לא מציג את הפתרון. בגדול הפתרון נמצא בעובדה שברגע שאנחנו מבצעים מדידה אנחנו הופכים לחלק מהמערכת הקוונטית.
קצת קשה להסביר את זה בצורה לא מתמטית, אבל יש תחום שלם שעוסק בנושא ונקרא תורת המדידה הקוונטית.

לקרוא לקשקוש המיסטי של ייחוס מאפיין תודעתי לאלקטרון "בעיה" זה uderstatment.

:אוי:
אף אחד לא חשב אפילו על לטעון את זה....

כדאי שתנקה את האוזניים משום שזה בדיוק מה שנטען בסרטון -
למקרה שפיספסת :
"The electron decided to act differently as though it was aware it was being watched."

#8 אורח - the king of the zone

אורח - the king of the zone
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 02:51

"The electron decided to act differently as though it was aware it was being watched."

זו כבר יותר מטאפורה (או האנשה ספרותית) מאשר נקיטת עמדה לגבי "תודעתו של אלקטרון".
בכל מקרה עידו כן טען משהו בסגנון הזה ואני עדיין מחכה לניסוי שיוכיח זאת.

#9 תומר$

תומר$

    $

  • רשומים+
  • 3568 הודעות:

פורסם 03/06/2007 - 03:01

זו כבר יותר מטאפורה (או האנשה ספרותית) מאשר נקיטת עמדה לגבי "תודעתו של אלקטרון".

זה לא משנה אם נטען שלאלקטרון יש תודעה או שנטען שבעצם הזיהוי התודעתי שלך, התוצאה של הניסוי משתנה. שתי הטענות מגוחכות.

בכל מקרה עידו כן טען משהו בסגנון הזה ואני עדיין מחכה לניסוי שיוכיח זאת.

מילא עידו היה היחיד שאומר את זה. האבסורדים האלו מייצגים זרם אנטי מחשבתי של מדענים\פילוסופים שניתקו את הנוסחאות מהקונטקסט שלהם במציאות. במציאות אלקטרון פועל באופן דטרמניסטי כמו כל הזהויות חסרות התודעה. הבעיה, כמו שזיהית נכון, נוגעת להבנה שלנו את היישויות הפועלות ולא להתנהגות המיסטית שלהן. אין שום דבר מיסטי בזה.

#10 אורח - the king of the zone

אורח - the king of the zone
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 03:05

האבסורדים האלו מייצגים זרם אנטי מחשבתי של מדענים\פילוסופים שניתקו את הנוסחאות מהקונטקסט שלהם במציאות.

עם זה אני מסכים לחלוטין, זו תופעה פסיכולוגית שגורמת לאנשים לאמץ מיסטיקה כאשר יש דברים לא מובנים. זה לא שונה בהרבה משבטים עתיקים שראו בירח אל.
כנראה שזה קורה גם למדענים הכי טובים.

#11 אורח - ליאור

אורח - ליאור
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 03:08

מילא עידו היה היחיד שאומר את זה. האבסורדים האלו מייצגים זרם אנטי מחשבתי של מדענים\פילוסופים שניתקו את הנוסחאות מהקונטקסט שלהם במציאות. במציאות אלקטרון פועל באופן דטרמניסטי כמו כל הזהויות חסרות התודעה. הבעיה, כמו שזיהית נכון, נוגעת להבנה שלנו את היישויות הפועלות ולא להתנהגות המיסטית שלהן. אין שום דבר מיסטי בזה.

זו טענה מאוד חזקה. מאיפה הבטחון בנכונות שלה?

#12 תומר$

תומר$

    $

  • רשומים+
  • 3568 הודעות:

פורסם 03/06/2007 - 03:10

זו טענה מאוד חזקה. מאיפה הבטחון בנכונות שלה?

מהי לדעתך המשמעות של הביטוי "פועל באופן דטרמניסטי"?

#13 תומר$

תומר$

    $

  • רשומים+
  • 3568 הודעות:

פורסם 03/06/2007 - 03:15

כנראה שזה קורה גם למדענים הכי טובים.


“You believe in a dice-playing God and I in perfect laws in
the world of things existing as real objects.”
Albert Einstein
________________________________________

אני מת על המשפט הזה!

#14 אורח - ליאור

אורח - ליאור
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 03:25

מהי לדעתך המשמעות של הביטוי "פועל באופן דטרמניסטי"?

פועל באופן שניתן לחיזוי מראש. בהקשר הזה מזג אוויר הוא לא דטרמיניסטי כמו כל מערכת כאוטית אחרת.

“You believe in a dice-playing God and I in perfect laws in
the world of things existing as real objects.”
Albert Einstein
________________________________________

אני מת על המשפט הזה!

אתה מודע לכך שזו טענה נגד מכניקת הקוונטים, שבינתיים הוכחה כנכונה?

#15 אורח - the king of the zone

אורח - the king of the zone
  • אורחים

פורסם 03/06/2007 - 03:35

פועל באופן שניתן לחיזוי מראש. בהקשר הזה מזג אוויר הוא לא דטרמיניסטי כמו כל מערכת כאוטית אחרת.

מזג האויר הוא דטרמיניסטי אחושרמוטה, פשוט מדובר בתלות רגישה בתנאים התחלתיים. אם בכל רגע נתון הייתי מודע לכל התנאים ההתחלתיים ברמת דיוק מוחלטת ובנוסף היה לי מחשב עם אינסוף זכרון ויכולת חישוב בילתי מוגבלת --->מזג האויר היה ניתן לחיזוי בצורה מדויקת.

אין שום קשר בין כאוס לבין חוסר דטרמיניזם, בטח תגיד לי עכשיו שגם לטיפת גשם יש תודעה...

אתה מודע לכך שזו טענה נגד מכניקת הקוונטים, שבינתיים הוכחה כנכונה?

אתה מודע לכך שזו אגדה?

יש גישה שאומרת "כל הידע בידיים שלנו ומעכשיו כל תופעה לא מובנת היא בהכרח תופעה מיסטית שההיגיון לא חל עליה" -- לגישה זו שותפים עידו, האפיפיור, אוסאמה בין לאדן(אם כי אצלו זה מתחיל קצת לפני מכניקת הקוונטים, איפשהו בתקופה שגילו שכדוה"א נע סביב השמש...).

יש גישה שאומרת "נמשיך לחקור וללמוד עד שלכל דבר יהיה הסבר הגיוני" -- אלברט אינשטיין.

אינשטיין התנגד לניסיון של בוהר לגזור ממכניקת הקוונטים מסקנות מרחיקות לכת, הוא לא התנגד לכך שאפשר לייצג אלקטרון כפונ' גל ולהפיק מכך תועלת. הרי עוד בתקופת חייו היו לא מעט ניסוים בקוונטים...




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים