מעבר לתוכן


תמונה

--שירים וסיפורים שלנו--


  • Please log in to reply
134 replies to this topic

#121 אורח - Leto

אורח - Leto
  • אורחים

פורסם 01/10/2004 - 23:06

מה????
למה לא?:(

#122 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 02/10/2004 - 04:17

מה????
למה לא?:(

את השרשור הזה אני מסרבת להחריב.
קצת כבוד ליוצרים שבינינו. דפקט.
:גרוע:

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#123 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 02/10/2004 - 13:35

אראה אותך שוב.

לא רוצה לראות אותך רועדת לפניי
מקווה שתיצמדי בכל הכח אליי
מאד קשה, להישאר כל כך רגוע מול עינייך
הן רטובות וצועקות לי שאחזור אליך.

הכי חשוב - שתהיה רגועה
זה לא עצוב - כמו שזה נראה
הכי חשוב... זה שאראה אותך שוב.

אנשים, את אומרת, נוטים להשתנות
הם מאבדים קצת ת'רגש וקצת ת'זכרונות
אשאר קשור אליך בכל החוטים
סיפור חייך זה שהזמן תמיד קצת לא מתאים.

הכי חשוב שתהיי רגועה
זה לא עצוב כמו שזה נראה
הכי חשוב זה שאראה אותך שוב..
אראה אותך שוב..

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#124 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 02/10/2004 - 13:41

יושבת מולך ושותקת
עינייך היבשות
לא מביטות
ראשך מוטל לאחור
כאילו קורא לעזרה
ידייך עייפות
אך מושטות לרווחה
כמו ילדים אבודים
בעיר זרה,
חובקים יחד ומתנחמים
כי סערה.
שוב מולך
ועינייך מחייכות
הפעם ראשך מורם בגאווה
וידייך כל כך נעימות למגע
מסתכל על הילדה שבי
חודר לתוכי
הים הרועש
כאילו נדם,
אני ואתה - לבד בעולם.

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#125 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 02/10/2004 - 14:07

ימים שחלפו
דברים שתוקנו
אהבה מתעוררת
בראשה מרחפת.
יודעת עצמה
מרוב אושר.
שותקת איתו
הגיע הבוקר.
מרחפים שם למעלה
לא רוצים לנחות
שואלים אם ולמה
יש כל כך הרבה תשובות.
מאוהבת ברגע
לא רוצה שייגמר
מאוהבת בו.
לעולם לא תחליף באחר.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#126 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 06/10/2004 - 23:27

באמצע החורף היא שמה לב
שבליבה שוכן-
קיץ ניצחי.

בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#127 Fractured Unison

Fractured Unison

    Stand-up Philosopher

  • רשומים+
  • 3729 הודעות:

פורסם 10/10/2004 - 20:46

הרוח לא נרגעת,
וגם כאן בחוץ, קר
והעיניים לא נפתחות כי
פחד לראות
עצמך מול תהום, לזכור
שמשכת, שהמשכת
להאמין במה שיכול
להיות

ושוב להיות תלוי על הצוק,
הרוח לא נרגעת, ואפילו
שקר, לא להיות שם
מרעיד הכל
מי אמר שדרוש אומץ
לאהוב, האשלייה
מוכיחה שאומץ צריך
רק ליפול

אתה מבין פתאום
שלהאחז זה לא לחיות
כי העיניים נסגרות ולא
רואים את הסף
כי בסוף לקפוץ זה
לא רק ליפול, לרגע
שם באוויר אתה
גם עף


אתה חושב שאתה
מבין היכן ואיך ולמה
זה מתחיל ואיפה
זה נגמר
כבר לא להיות תקוע
באמצע, עוד שנייה
והגוף ממשיך אבל
הלב נשאר

ואולי בכל-זאת?
יש בך מקום
לשניים, שם בחושך,
בדממה?
רגע קצר ועוד
לחישה זרה: תעוף
רחוק, עמוק וקצר
ואז מה?

להתכרבל בעצב
לתפס בחזרה, ושם
עד הצוק הבא, תמצא...
אורך נשימה.
חתימה זו הורדה זמנית לצורך אחת מפוקחת יותר...

...Green is the new Blue

"פִּישֶן נישט פַארְצֶען, איז אזוֹי וִוי אַ כָאסֵענֶע אוּן קְלֶייְזמוּרֵען."

השיר היחידי שאני מוכן לשים בחתימה שלי: "ערב יום כיפור תל אביבי" של מרסו.

#128 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 10/10/2004 - 22:35

הרוח לא נרגעת,
וגם כאן בחוץ, קר
והעיניים לא נפתחות כי
פחד לראות
עצמך מול תהום, לזכור
שמשכת, שהמשכת
להאמין במה שיכול
להיות

ושוב להיות תלוי על הצוק,
הרוח לא נרגעת, ואפילו
שקר, לא להיות שם
מרעיד הכל
מי אמר שדרוש אומץ
לאהוב, האשלייה
מוכיחה שאומץ צריך
רק ליפול

אתה מבין פתאום
שלהאחז זה לא לחיות
כי העיניים נסגרות ולא
רואים את הסף
כי בסוף לקפוץ זה
לא רק ליפול, לרגע
שם באוויר אתה
גם עף


אתה חושב שאתה
מבין היכן ואיך ולמה
זה מתחיל ואיפה
זה נגמר
כבר לא להיות תקוע
באמצע, עוד שנייה
והגוף ממשיך אבל
הלב נשאר

ואולי בכל-זאת?
יש בך מקום
לשניים, שם בחושך,
בדממה?
רגע קצר ועוד
לחישה זרה: תעוף
רחוק, עמוק וקצר
ואז מה?

להתכרבל בעצב
לתפס בחזרה, ושם
עד הצוק הבא, תמצא...
אורך נשימה.

מדהים!
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#129 Fractured Unison

Fractured Unison

    Stand-up Philosopher

  • רשומים+
  • 3729 הודעות:

פורסם 10/10/2004 - 23:54

הרוח לא נרגעת,
וגם כאן בחוץ, קר
והעיניים לא נפתחות כי
פחד לראות
עצמך מול תהום, לזכור
שמשכת, שהמשכת
להאמין במה שיכול
להיות

ושוב להיות תלוי על הצוק,
הרוח לא נרגעת, ואפילו
שקר, לא להיות שם
מרעיד הכל
מי אמר שדרוש אומץ
לאהוב, האשלייה
מוכיחה שאומץ צריך
רק ליפול

אתה מבין פתאום
שלהאחז זה לא לחיות
כי העיניים נסגרות ולא
רואים את הסף
כי בסוף לקפוץ זה
לא רק ליפול, לרגע
שם באוויר אתה
גם עף


אתה חושב שאתה
מבין היכן ואיך ולמה
זה מתחיל ואיפה
זה נגמר
כבר לא להיות תקוע
באמצע, עוד שנייה
והגוף ממשיך אבל
הלב נשאר

ואולי בכל-זאת?
יש בך מקום
לשניים, שם בחושך,
בדממה?
רגע קצר ועוד
לחישה זרה: תעוף
רחוק, עמוק וקצר
ואז מה?

להתכרבל בעצב
לתפס בחזרה, ושם
עד הצוק הבא, תמצא...
אורך נשימה.

מדהים!

התלבטתי ברבע שעה האחרונה איך לענות לך על זה...

אבל כל מה הצלחתי לחשוב עליו זה תודה... המון תודה! :מסמיק:
חתימה זו הורדה זמנית לצורך אחת מפוקחת יותר...

...Green is the new Blue

"פִּישֶן נישט פַארְצֶען, איז אזוֹי וִוי אַ כָאסֵענֶע אוּן קְלֶייְזמוּרֵען."

השיר היחידי שאני מוכן לשים בחתימה שלי: "ערב יום כיפור תל אביבי" של מרסו.

#130 עטרה

עטרה

    האישה של הפורום...

  • רשומים+
  • 5956 הודעות:

פורסם 11/10/2004 - 11:03

התלבטתי ברבע שעה האחרונה איך לענות לך על זה...


כל מה שאני מצליחה להגיד לך זה שבפעם הבאה לא תתלבט רבע שעה!
:שורק:


להעיז לחלום.
לתת לו להתפשט
בכל נים בגופך הרך
לשקוע.
להעיז לעשות
מה שחושב שאסור.
לדבר.
לנשק את היופי
שמציץ בכל השתקפות.
לשתוק.
להאזין
לרוח ולכוכבים
להבין שאין טוב ממך.
לשמוע
כל תרועת ציפורים
ולדעת
את שהינך כל כך מפחד
לגעת
במה שהינך כל כך חושש

לחלום.
בכל בן אדם יש שמש קטנה, רק תנו לה להאיר...

#131 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 19/10/2004 - 15:55

שוב תקופת השפל,

תקופה ישנה הסתיימה.

מבטך השפל הראה היום

כמה אתה אוצר בליבך.

אתה מביט באישה שחולפת מולך,

מפחד שהאופק ישכיח אותה.

אך חוסר המעש והדממה

הם החסרונות הכי גדולים שלך.

היא חוזרת הביתה,

ריקה בתוכה

כששמיים פסימיים

מלווים את דרכה.

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#132 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 05/11/2004 - 14:24

המרחק שחתך כמו סכיןבעורה,
השחום העדין.

העדיפה לקרוע .

לא לחדול רק-
למנוע.

לא ידעה שוב תקווה
רק רצון לשלווה.

#133 Karnaf

Karnaf

    הקרנף של הפורום

  • רשומים+
  • 15319 הודעות:

פורסם 23/11/2004 - 18:17

סיפור קצר:
מיד אחרי זה הבאנו צמח קטן ומושקע , כזה שדורש הרבה צומת לב ,הרבה טיפול והשקיה מיוחדת.אבל נמאס לנו בשלב מסוים והחלפנו לצמח אחר, הוא קיבל מים מהטפטוף הקבוע בצינור ועכשיו הוא הושקה יחד עם הפינה של הצמח הגדול הירוק.דווקא התפתח יפה הצמח וגם הצמח על הקבר של הכלב .יום אחד באתי וקטפתי פרח אחד וטעמתי אותו.ירקתי אותו מייד וחשבתי לעצמי , יש לו טעם של נמלים , ואכן ראיתי שהפרח היה מלא בנמלים.הייתי מאוד מאוכזב האם זה הצמח הכי מבוקש במזרח התיכון ? מה כ"כ מיוחד בו ? לא הבנתי,סתם עוד צמח עם פרחים שמלאים בנמלים !
הלכתי...
"עכשיו הכל מתחבר..."
סוף אימון מתקדם - קורס מקרמה אוגוסט 1994

#134 Jospa

Jospa

    Viva La Resistance

  • רשומים+
  • 831 הודעות:

פורסם 18/12/2004 - 21:25

קטילות ייתקבלו בשמחה:

אבל זה כבר סיפור אחר.

זה היה יום דיי נורמלי. בכלליות, חוץ מכל הדברים המוזרים שקרו, בהחלט אפשר לומר שזה היה יום רגיל לחלוטין. הכל התחיל בזה שהתעוררתי, מיד כשזה קרה דברים התחילו להיות משונים, כולל הציחצוח שיניים. אבל זה כבר סיפור אחר.
אחרי ששתיתי את הקפה והתארגנתי, יצאתי מהדירה והשומר בכניסה אפילו לא אמר לי שלום. מצד שני, אף פעם לא היה לי שומר בכניסה אז לא לקחתי את העניין קשה מדי.
בעבודה נגמר הסוכר אבל גם ככה החלב היה מקולקל אז התקשרתי לחברה שלי כדי לומר לה שאני אוהב אותה. זו לא הפעם הראשונה שאני עושה את זה ותמיד היא אוהבת אותי בחזרה, אבל היום זה כבר לא קרה והיא אמרה לי שאני והיא זה כבר סיפור אחר. בסך הכל לא הייתי עצוב מדי, עיצבן אותי כל הקטע עם הסוכר אבל הצלחתי להעביר את היום.
בדרך חזרה הביתה חשבתי לנסוע באוטובוס אבל כל הצעקות האלו של הגמד מהתחנה גרמו לי ללכת ברגל. בכלל, כל הסצנה שהוא עשה שם עם הסוס והכבש היתה קצת הזוייה אבל זה כבר סיפור אחר.
כשהגעתי לדירה הבנתי שגם היום לא היה לי שומר בכניסה.
בן זונה. מילא לא לומר שלום אבל למה לגנוב את הטלוויזיה?
It doesn't have to be like this
All we need to do is make sure we keep talking

#135 G-B

G-B

    משתמש באימונים

  • רשומים
  • 69 הודעות:

פורסם 21/12/2004 - 19:57

ערום :ph34r:

ערום כביום היוולדי, ריק, ללא כיסוי.
נולדתי אתמול למלכת המזלות.
ערום.

הולך ללא מעטה כמו עלה שברירי, קל לי ליפול.
אין לי אהבה, אין לי הגנה.
ערום.

אני בודד, אולי אעשן, אולי אשתכר.
אל תפחידו אותי, אל תפגעו בי.
ערום.

הולך ללא סיבה, הולך ללא מטרה.
מחפש, מחפש, מחפש אות, מחפש אות.
ערום.

תנו לי לשאול ולענות, לחפש ולמצוא.
מחפש מטרה ורוצה אולי תשובה.
"ערום!".


ריח הניקוטין מצעיפי מזכיר לי את עצמי, ולא עושה לי טוב.
מזכיר לי נשכחות.
ערום.

אך חופשי, כמו תינוק רך שנולד.
שיודע רק אושר ותמימות בעיניו.

למה החיים הם לא פרק בבברלי?

הרגש הוא סתם ילד קטן לדעת ההיגיון.
לרגש קשה יותר כאן בעולם האמיתי.
אין לו מקום כמעט, סתם בוכה ובוכה חולם והוזה.
ההיגיון מקשה על הרגש.
אך גם הרגש מקשה על ההיגיון.
קרב הענקים.
קרב בין מציאות לחלום,
קרב בין ריאלי להומני.
קרב בין בוגר לילד.
רואים קרב זה בכל מקום.
למשל אצל הבריטים החננות שהולכים אחרי העבודה לפאב,
לשתות בירה להתפרק ולחלום...
רואים אותו אצל כלבים שנאבקים, כנוע ונכנע שולט ונשלט.
רואים אותו שם אצל כולם, כאן אצל כולנו.
המלחמה שם בחוץ.
לא עם תותחים ובלי אקדחים.
אך מלחמה.
מלחמה של הישרדות.

היתה לי פעם חברה

הרגש לחש לי שגם הוא רוצה.
גם לו מותר.
גם הוא רוצה לטעום קצת מהחיים.
"גם לי יש זכויות גם אני תכונה".
הרגש שיכנע אותי לחפש חברה, לתת ביטוי לסערתו.
הרגש חיפש מישהי כמוהו, מישהי דומה לו, "מרחפת" אחרת.
הרגש תמיד שם עין על הבנות מכיתת תיאטרון.
תמיד רצה את ה"ילדות החופשיות" שאצלהן יש רק רגש, אצלהן ההיגיון, מת מזמן.
הבנות החמודות האלה עם הגיטרה שמחייכות חיוך מפתה.
הרגש ביקש, הרגש התחנן, אז נתתי לו, בסדר.
מצאתי אחת כזאתי, שקונה בירה בקיוסק, חושבת שהיא בהודו ויודעת רק כיף.
ההיגיון הבליג והרגש לקח.
הרגשתי חצי שנה כמו בסרט, לא אמיתי.
היא לקחה אותי לעולמות שבחיים לא חשבתי שאגיע.
פגשתי אותה בפעם הראשונה בשוק הפשפשים מדברת עם מוכר הנרגילות.
כל כך תמימה, כל כך רגועה, הילה שלמה של שלווה כיסתה אותה.
היא היתה שם תמיד, תמיד הורגשה.
"שמי?" היא אמרה "חסר חשיבות, קרא לי איך שבא".
כל כך שלווה ולא מציאותית.
הרגש התאהב במבט ראשון.
הלכנו לטיולים וחשנו, "לאן כולם ממהרים?"
היא היתה טיפוס כזה.
ואני, אני נתתי לו לצאת, נתתי לרגש לשלוט.
אהבנו, חצי שנה אהבנו.
אבל אז ההיגיון, פתאום נזכר, פתאום הרגיש קצת מנוכר, קצת "פראייר" הוא חשב. "מה אני עושה?" אמר "הרי בעולמנו אנו, צריך להיות מישהו, לעשות משהו,
בעבודה קשה והרבה הקדשה ולא סתם ככה בבטלה"
ההיגיון אמר והרגש שתק.
כמו הבריון בכיתה שלו יש את המילה האחרונה,
כמו המפקד בצבא שמכריח לעשות שכיבות שמיכה.
ההיגיון חזק ושולט, "די מספיק, לא אתן לך עוד, חצי שנה אני שותק,
עכשיו תורי להיות. תורי למלא את ייעודי כאן" הוא אמר.
נפרדתי ממנה הסברתי לה שאני חייב להפסיק את הקשר
ושאני חייב ללמוד, למצוא עבודה טובה,
להיות מציאותי כאן, אין זמן למשחקים ובטלה.
היא בכתה, היא לא הבינה.
הרגש כמעט וניצח אך ההיגיון עצר בעדו.
קרב קשה היה אך הפעם ההיגיון לקח.
נפרדנו.
מאז הרגש אורב בפינה מחכה להחזיר לו בחזרה.
כמו שני ילדים הם משחקים במשחק המחשבה.
ההיגיון והרגש בתחילת המערכה.


היתה לי פעם יזיזה

קם בבוקר טלפון מסיגל זיון קצר וחד.
שוב היא מנסה להשיג אותי היא עדיין לא מבינה שאין אחר בעולמי,
עולם ההיגיון, זהו העולם שלי,
1+2=3, ברור לטעמי.
בו אני היחידי, סיגל או שאר האנשים משניים.
רק אני נחשב כאן, בעולמי.
בכל מקרה היא לא אוהבת שיורדים לה ואני, אני צריך את זה כאוויר לנשימה,
לביסוס שלטוני, להרגיש מעליה, כמו שאני.
נפטרתי ממנה.
היא המשיכה להתקשר, לשלוח הודעות, לנסות.
למרות שהסברתי לה, בצעקות רכות, שאין לה סיכוי, לא איתי.
"לא גם לא תוכלי להשתנות, לא יעזור, בעולמי אין אחד או אחת אחרת,
יש רק אותי ואת משנית לעומתי.
רק סקס מדי פעם, בסדר. אבל תבטיחי לי שארד לך, את תיהני
ואני, אני אבסס את שלטוני הבלתי מעורער כאן בעולמי.
בכלל במוחי ההגיוני מזל שנגמר הרגש, שעבר. חה.

עולם של דינוזאורים

היה היה דינוזאור, לא סתם דינוזאור, מלך הדינוזאורים.
חכם, יפה, חזק, כל הדינוזאורים האחרים אהבו אותו.
אך אפילו לדינוזאור, למלך בכבודו ובעצמו.
היה טיפ טיפה רגש, בצד ימין מעל הברך, קצת.
הוא ניסה להתעלם מהרגש הזה והתייחס אליו כמו אל יבלת ישנה, גירוד מציק.
כאשר רמס מישהו בדרכו להצלחה, היבלת שינתה קצת צבע, ניסתה להביע.
אך הוא המשיך לגרדה ולהשתיקה.
בעולם הדינוזאורים, כלפי חוץ כולם מתנהגים, כמלכם, בדינוזאוריות,.
אך בפנים לכל אחד מהם ואפילו למלכם המפורסם,
הדם משנה את צבעו ומבקש לצאת,
בפנים,
הכל בוער.


אשמח לתגובות.
"..All you need is love"




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים