מעבר לתוכן


- - - - -

זכות השתיקה


  • Please log in to reply
1 reply to this topic

#1 אורח - ירדן

אורח - ירדן
  • אורחים

פורסם 06/05/2010 - 08:29

http://www.ynet.co.i...2731323,00.html

http://www.diogines.co.il/crime/

זכות השתיקה היא זכות השמורה לאדם הנמצא בחקירה משטרתית (או בחקירה על ידי אחת מזרועות הממשלה האחרות), שלא להפליל את עצמו, ולשתוק במקום לענות לשאלות חוקריו, כאשר תשובה לשאלות אלה עלולה להפלילו. זכות השתיקה היא אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית, אך אין להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.
זכות השתיקה הנה הביטוי המובהק ביותר לחיסיון מפני הפללה עצמית. החוק מחייב אדם לשתף פעולה עם רשויות המדינה, ולהשיב תשובות מהימנות לשאלות החוקרים במשטרה, בבית המשפט או ברשויות אחרות הממונות על אכיפת החוק. זכות השתיקה היא הזכות לסרב לענות לשאלות החוקרים במקרה שהתשובה עלולה להפליל את הנחקר, וזאת בלי לחשוש מעונש על עצם הסירוב.
זכות השתיקה ואי-ההפללה העצמית קיימת בכל מערכות המשפט הנהוגות במערב, כולל המשפט הישראלי. היא נחשבת לאחת מזכויות האדם בכלל, ולחלק מהזכות להליך הוגן בפרט. גישה זו נהוגה גם במשפט העברי, המחמיר אף יותר עם הרשויות, בקביעה "אין אדם משים עצמו רשע" – גם הודאה שנתן אדם נגד עצמו מרצון חופשי אינה קבילה. החוק בישראל אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל עדות כזו אם היא ניתנה מרצון חופשי.
העיקרון העומד מאחורי גישה זו הוא כי כל אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת. חובת ההוכחה חלה על המאשים, קרי על המשטרה ופרקליטות המדינה, ואין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו.

זכות השתיקה לאישי ציבור בישראל
לתודעת הציבור בישראל חדרה זכות השתיקה כאשר שר הפנים, אריה דרעי, בחר לנצל אותה במהלך כל חקירתו במשטרה בעניין חשדות שהופנו כלפיו. לאחר מכן השתמשו בזכות זו אישי ציבור נוספים, ובהם ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ נעמי בלומנטל, ח"כ שלמה בניזרי, וגלעד שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון. שתיקתם של אישי ציבור, בפרט כאשר הם מכהנים בתפקידם, עוררה זעם רב, ועלתה הצעה לחייב איש ציבור לפרוש מתפקידו הציבורי כאשר הוא בוחר לממש את זכות השתיקה. בינואר 2003 ראש הממשלה אריאל שרון אף פיטר עקב כך את נעמי בלומנטל מתפקידה כסגנית שר.
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בסוגיה זו, יצאה בהצהרה לפיה "אין זה ראוי שנבחרי ציבור ועובדי ציבור במשרות בכירות ישמרו על זכות השתיקה". פרופ' קנת מן, הסניגור הציבורי, שנכח בדיון זה, הביע דעה הפוכה: "המשטרה נוהגת בתחבולות ומעשי רמיה. הדרך היחידה של נחקר להתגונן היא זכות השתיקה. הפריבילגיה של חפים מפשע היא להגן על עצמם מפני השגת מידע שלא כדין". ב-19 במאי 2004 דחתה הכנסת הצעות חוק פרטיות שבאו לצמצם את זכות השתיקה של נבחרי ציבור


זכות השתיקה

עקרונות שנפגעים/טיעוני הגנה:
1. נוגד את הכלל כנגד הפללה עצמית
2. מכח זכות השתיקה קמה זכות יסוד של נאשם שלא לעשות מאומה ("שב ואל תעשה") ולא לשתף פעולה עם התביעה בהוכחת האישום שהוגש כנגדו
a. חובת נטל ההוכחה על התביעה + זכות השתיקה
3. מטרת זכות השתיקה (בג"ץ חכמי) : למנוע טרילמה בין:
a. החובה המוסרית והמשפטית לומר את האמת
b. החולשה האנושית לשקר כדי להציל את עורו
c. הסתבכות בביזיון בית המשפט עקב סירובו להעיד
4. הטעמים שבסיס זכות השתיקה (רע"פ שרון – המשנה לנשיא אור):
a. קיים החשש כי חוקרי המשטרה ישתמשו לרעה בכוח המצוי בידיהם, על מנת לגבות הודאות מחשודים – הזכות קיימת כדי להגן עליו מפני התנהגות לא ראויה של חוקריו.
b. מניעת הודאות שווא של חשודים – חשש כי החשוד יענה שקר לשאלות בחקירה, בשל הבלבול, הלחץ והמצוקה בהם הנו שרוי.
i. הודאות שווא כאלה תסכלנה את מטרות החקירה - גילוי האמת והתחקות אחר עבריינים.
c. השאיפה להימנע מלהטיל על אדם חובות עשה, במיוחד לאור פגיעתה של החקירה בפרטיותו ובכבודו.
d. הדבר מתיישב גם עם אופיו האדברסרי של ההליך הפלילי, לפיו על התביעה לגייס את הראיות ולא על הנאשם לספקן.
e. אציין בהקשר זה, כי הקנייתה של זכות שתיקה מוחלטת לחשוד, מבטיחה שהחשוד לא יסתכן באמירת דברים אשר בדיעבד יסתבר שהיה בהם כדי להפלילו, גם אם בשעת החקירה נראה היה שאין בדברים כדי להוות ראיה מפלילה בעתיד
5. איזון ויחסיות זכויות הנאשם השופטת בייניש:
"....אל מול זכות השתיקה של החשוד והנאשם, הזכות להיוועץ בעורך-דין והזכות להליך הוגן, עומדים אינטרסים ציבוריים חשובים כגון הלחימה בפשע, הגנה על בטחון המדינה ושלום הציבור, חשיפת האמת, ואף הצורך להגן על זכויותיו של קורבן העבירה שנפגע בעקבות המעשה הפלילי. לפיכך, נדרשת מלאכת איזון עדינה ומורכבת בין מיגוון זכויות, ערכים ואינטרסים מתחרים, בהתאם לערכי שיטתנו המשפטית ולפי גדריה של פיסקת ההגבלה ..."
6. מקור זכות השתיקה –
a. זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו = הנשיא ברק במאמרו "הקונסטיטואליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)" שפורסם בכתב העת מחקרי משפט.

#2 Something New

Something New

    כל דבר רק שלא יהיה כתוב כאן "כסף"

  • רשומים+
  • 2970 הודעות:

פורסם 10/05/2010 - 12:35

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2731323,00.html

http://www.diogines.co.il/crime/

זכות השתיקה היא זכות השמורה לאדם הנמצא בחקירה משטרתית (או בחקירה על ידי אחת מזרועות הממשלה האחרות), שלא להפליל את עצמו, ולשתוק במקום לענות לשאלות חוקריו, כאשר תשובה לשאלות אלה עלולה להפלילו. זכות השתיקה היא אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית, אך אין להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.
זכות השתיקה הנה הביטוי המובהק ביותר לחיסיון מפני הפללה עצמית. החוק מחייב אדם לשתף פעולה עם רשויות המדינה, ולהשיב תשובות מהימנות לשאלות החוקרים במשטרה, בבית המשפט או ברשויות אחרות הממונות על אכיפת החוק. זכות השתיקה היא הזכות לסרב לענות לשאלות החוקרים במקרה שהתשובה עלולה להפליל את הנחקר, וזאת בלי לחשוש מעונש על עצם הסירוב.
זכות השתיקה ואי-ההפללה העצמית קיימת בכל מערכות המשפט הנהוגות במערב, כולל המשפט הישראלי. היא נחשבת לאחת מזכויות האדם בכלל, ולחלק מהזכות להליך הוגן בפרט. גישה זו נהוגה גם במשפט העברי, המחמיר אף יותר עם הרשויות, בקביעה "אין אדם משים עצמו רשע" – גם הודאה שנתן אדם נגד עצמו מרצון חופשי אינה קבילה. החוק בישראל אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל עדות כזו אם היא ניתנה מרצון חופשי.
העיקרון העומד מאחורי גישה זו הוא כי כל אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת. חובת ההוכחה חלה על המאשים, קרי על המשטרה ופרקליטות המדינה, ואין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו.

זכות השתיקה לאישי ציבור בישראל
לתודעת הציבור בישראל חדרה זכות השתיקה כאשר שר הפנים, אריה דרעי, בחר לנצל אותה במהלך כל חקירתו במשטרה בעניין חשדות שהופנו כלפיו. לאחר מכן השתמשו בזכות זו אישי ציבור נוספים, ובהם ח"כ יצחק הרצוג, ח"כ נעמי בלומנטל, ח"כ שלמה בניזרי, וגלעד שרון, בנו של ראש הממשלה אריאל שרון. שתיקתם של אישי ציבור, בפרט כאשר הם מכהנים בתפקידם, עוררה זעם רב, ועלתה הצעה לחייב איש ציבור לפרוש מתפקידו הציבורי כאשר הוא בוחר לממש את זכות השתיקה. בינואר 2003 ראש הממשלה אריאל שרון אף פיטר עקב כך את נעמי בלומנטל מתפקידה כסגנית שר.
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בסוגיה זו, יצאה בהצהרה לפיה "אין זה ראוי שנבחרי ציבור ועובדי ציבור במשרות בכירות ישמרו על זכות השתיקה". פרופ' קנת מן, הסניגור הציבורי, שנכח בדיון זה, הביע דעה הפוכה: "המשטרה נוהגת בתחבולות ומעשי רמיה. הדרך היחידה של נחקר להתגונן היא זכות השתיקה. הפריבילגיה של חפים מפשע היא להגן על עצמם מפני השגת מידע שלא כדין". ב-19 במאי 2004 דחתה הכנסת הצעות חוק פרטיות שבאו לצמצם את זכות השתיקה של נבחרי ציבור


זכות השתיקה

עקרונות שנפגעים/טיעוני הגנה:
1. נוגד את הכלל כנגד הפללה עצמית
2. מכח זכות השתיקה קמה זכות יסוד של נאשם שלא לעשות מאומה ("שב ואל תעשה") ולא לשתף פעולה עם התביעה בהוכחת האישום שהוגש כנגדו
a. חובת נטל ההוכחה על התביעה + זכות השתיקה
3. מטרת זכות השתיקה (בג"ץ חכמי) : למנוע טרילמה בין:
a. החובה המוסרית והמשפטית לומר את האמת
b. החולשה האנושית לשקר כדי להציל את עורו
c. הסתבכות בביזיון בית המשפט עקב סירובו להעיד
4. הטעמים שבסיס זכות השתיקה (רע"פ שרון – המשנה לנשיא אור):
a. קיים החשש כי חוקרי המשטרה ישתמשו לרעה בכוח המצוי בידיהם, על מנת לגבות הודאות מחשודים – הזכות קיימת כדי להגן עליו מפני התנהגות לא ראויה של חוקריו.
b. מניעת הודאות שווא של חשודים – חשש כי החשוד יענה שקר לשאלות בחקירה, בשל הבלבול, הלחץ והמצוקה בהם הנו שרוי.
i. הודאות שווא כאלה תסכלנה את מטרות החקירה - גילוי האמת והתחקות אחר עבריינים.
c. השאיפה להימנע מלהטיל על אדם חובות עשה, במיוחד לאור פגיעתה של החקירה בפרטיותו ובכבודו.
d. הדבר מתיישב גם עם אופיו האדברסרי של ההליך הפלילי, לפיו על התביעה לגייס את הראיות ולא על הנאשם לספקן.
e. אציין בהקשר זה, כי הקנייתה של זכות שתיקה מוחלטת לחשוד, מבטיחה שהחשוד לא יסתכן באמירת דברים אשר בדיעבד יסתבר שהיה בהם כדי להפלילו, גם אם בשעת החקירה נראה היה שאין בדברים כדי להוות ראיה מפלילה בעתיד
5. איזון ויחסיות זכויות הנאשם השופטת בייניש:
"....אל מול זכות השתיקה של החשוד והנאשם, הזכות להיוועץ בעורך-דין והזכות להליך הוגן, עומדים אינטרסים ציבוריים חשובים כגון הלחימה בפשע, הגנה על בטחון המדינה ושלום הציבור, חשיפת האמת, ואף הצורך להגן על זכויותיו של קורבן העבירה שנפגע בעקבות המעשה הפלילי. לפיכך, נדרשת מלאכת איזון עדינה ומורכבת בין מיגוון זכויות, ערכים ואינטרסים מתחרים, בהתאם לערכי שיטתנו המשפטית ולפי גדריה של פיסקת ההגבלה ..."
6. מקור זכות השתיקה –
a. זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו = הנשיא ברק במאמרו "הקונסטיטואליזציה של מערכת המשפט בעקבות חוקי היסוד והשלכותיה על המשפט הפלילי (המהותי והדיוני)" שפורסם בכתב העת מחקרי משפט.



לא כ"כ ברור מה הקשר בין זכות השתיקה לבין כל האמור.

הזכות שלא להגיב לפני התייעצות עם עו"ד - ברורה לחלוטין. אף אדם פרטי לא בקיא בכל ההשלכות של מוצא פיו ואנשים עלולים להפליל את עצמם מבלי שיהיו אשמים כלל.
עד כאן - ברור לגמרי.

מעבר לכך - אם הנאשם לא מכחיש את ההאשמות - אז?
מה משמעותה של זכות השתיקה? או של השתיקה?

ואם לא קיימת זכות שתיקה, אז השוטרים כאילו לא יסחטו הצהרות בכוח? הם עדיין יכולים לעשות את זה כשהנאשם שותק בדיוק כמו כשהוא מדבר ומכחיש את העברות המיוחסות לו.

כי אם האדם לא אשם מה הבעיה לומר "אני לא אשם!" הרי זו בדיוק הזכות שעומד עליה הנאשם החף מפשע
ובאשר לנאשם שאיננו חף מפשע - אז כל מה שיגיד פרט ל "אני לא אשם", כולל שתיקה - לא מפליל אותו כבר, כי הוא כבר אשם.
Ïf you sing loud and clear, someone passing by will surely hear you
No, you can't be afraid, if you ever want somebody near you

--Emilie Autumn
Raphunzel




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים