מעבר לתוכן


תמונה

משהו שכתבתי פעם


  • Please log in to reply
1 reply to this topic

#1 סטודנט לשעבר

סטודנט לשעבר
  • רשומים
  • 1 הודעות:

פורסם 15/02/2009 - 18:59

Strange is our situation here upon earth. Each of us comes for a short visit, not knowing why, yet sometimes seeming to divine a purpose.
-Albert Einstein






עוד מנעורי הוטרדתי בבעיות אקזיסטנציאליסטיות שלא הרפו. התחלתי לקרוא ספרי פילוסופיה בתקווה להגיע לפתרון או הבנה כלשהי, וככל שקראתי יותר, על דעותיהם של הפילוסופים השונים נהייתי יותר מבולבל ונבוך. לא רק שהם ניסחו במדויק בעיות שהתרידו אותי, הם גם הוסיפו לי עוד בעיות קיומיות רבות שלא הציקו לי מלחתחילה ועכשיו הכבידו עלי יותר. אבל פתרון? אותו תכלס שמתבקש בסוף כל ספר, מעולם לא הגיע.

לאחר חיפושים פילוסופיים, שהסתובבו סחור סחור ולא הגיעו למאומה, ניסיתי את דרכי במדע. אך גם שם הבנתי שהשאלות רבות מהתשובות. גם המודלים המדעיים, אינם אמיתות אוניברסליות , אלא הן משתנות ומתפתחות כל הזמן. אולם הכבוד של המדע במקומו מונח, כי גם אם הוא לא עונה על הכל, הוא מספק את תמונת המצב הכי טובה שהאנושות, על גדולי מוחותיה, הצליחה להגיע אליה ברגע זה.

אולם, למרות כל החיפושים הכושלים, הזיק בעיני לא כבה, הייתי משוכנע שאני אמצא משמעות, ואם לא, לפחות אחפש משמעות כל חיי. עד שיום אחד, הפתרון לתלאוטי הגיע ממקום לא צפוי, נהייתי עסוק (צבא טיול אוניברסיטה) וכל הבעיות הערילאיות שהטרידו אותי, חלפו כלא היו ואת מקומם תפסו בעיות רגילות של יום יום. לא שפתרתי את הבעיות הישנות, הם פשוט הפסיקו להציק לי ואפילו נראו לי טפשיות.

הגעתי למסקנה שלא אמצא משמעות קוסמית לחיי, ולכן מוטב שאצור לעצמי תפיסת עולם שהיא לא בהכרח הכי "נכונה" וקרובה לאמת אבסולוטית, אלא לאמץ את הגישה שתהיה הכי יעילה בשבילי.

הגישה שלי היא כזו:

מדע: בשבילי המדע הוא לא "אמת טהורה" אלא אוסף ההשערות הכי טובות שהאנושות הצליחה להסיק, עם מכשירי המדידה המוגבלים שלה, נכון לנקודות זמן זו. גם התודעה האנושית היא "מכשיר מדידה מוגבל", יש גבול ליכולת התפיסה שלנו כפי שיש גבול למרחק שניתן לראות בטלסקופ. לכן המדע מלמד על אופן התפיסה של האדם את מה שהוא קולט מחושיו, יותר משהוא מלמד על האמת.

אולם, מאחר שאין לי מקורות מידע אמינים אחרים, אני מקבל את המדע כאמת הכי נכונה בשבילי, אני מניח נכונות בסבירות גבוהה, אני לא רואה את העולם כאמת או שקר, אלא כהתפלגויות שונות של סבירות שיכולות לשאוף ל 1 אך לעולם לא מגיעות אליו.

לכל מה שהמדע לא מספק הסברים אני משאיר מקום ריק בראשי ולא מחפש פתרונות ממקורות אחרים(דת, תשובות איזוטריות אחרות).

אז עם מה אני נשאר? לפי העובדות הקרות של המדע, אנחנו רק צבירי אטומים שבמקריות מופלאה התפתחו ליצורים חושבים, והיקום אינו אלא ישות פיזיקלית ללא כל רצון שאיפה או משמעות.

אכן! ליקום אין "משמעות" היקום הוא כעצם דומם, למה קשה לקבל שליקום אין משמעות אבל קל לקבל שלנייר אין משמעות?

גם לחיים אין "משמעות", לסמל יכולה להיות משמעות כלפי החיים, החיים הם המושא של משמעויות שאנחנו נותנים להם.

המחשבה שאין לחיים משמעות עלולה להיות קודרת לאנשים ולכן הם ממהרים לקבל כל הסבר שנתנו להם בגיל מוקדם, לא רציונלי ככל שיהיה, ולדבוק בו כל חיים. עד כדי כך חזק הוא הצורך של אנשים במשמעות.

אכן, אנשים לא יכולים להרגיש שהם חיים ללא סיבה וסבלם לשווא הוא. לכן, אדם צריך לצקת משמעות לחייו בעצמו, ז"א שמשמעות לא באה מגורם חיצוני לנו, אלא כל אדם צריך לבחור מה משמעותי לו בחיים, ולהפוך את זה למשמעות חייו. לדוגמא אהבה, משפחה , עבודה, יצירה וכו'.





אנחנו חשים (ולא יודעים) את העולם דרך 5 חושים, ומנתחים את הקלט המוגבל הזה בעזרת מוח מוגבל וסובייקטיבי. לכאורה אסון, איך נגיע אל האמת האובייקטיבת? התשובה היא שלא נגיע.

אבל יש במוגבלות שלנו גם יתרון, מאחר וממילא אנו קולטים את העולם דרך המסננת הקוגניטיבית שבנינו אשר כוללת (אמונות רצונות וכו') אנחנו יכולים לשנות את המסננת כך שנקלט את מה שטוב לנו לקלוט ונסנן את מה שלא.



אני מאמין שיש לאדם צורך ברוחניות, צורך פסיכולוגי עמוק, זה לא אומר שיש אלוהים, אבל כל הדתות השונות בכל העולם עונות על הצורך הזה , כל אחת בדרכה שלה שמתאימה לאוכלוסיה שלה. טיפוח מתמיד של הצד הרוחני חיוני לבריאות נפשית ופיזית, אך במה נאמין אם כל הדתות הם סיפורים? האם ננסה להאמין אמונות לא רציונליות כדי לספק את הצורך הרוחני הלא ברור, ובכך נוותר על הצורך שלנו לקוהרנטיות רציונלית בהשקפת עולמנו? ובעצם, מה יש בדת , על סיפוריה חוקיה קסמיה ותפילותיה שגורם לכל כך הרבה אנשים לנהור אחריה ולטעון לסיפוק רוחני שאדם חילוני לא יוכל לדעת?

התשובה היא שכל המנגנונים של הדת הם כלי שלו מספר מטרות : חלקן רעות :עידוד שליטה פוליטית וצייטנות ע"י הערצת כהני דת, בידול וקסנופוביה.

וחלקן יכולות להיות שימושיות : גישה אל התת מודע ואל מקומות עמוקים במוח האדם.

מאחר וכל תפיסת העולם שלנו נוצרה על ידינו, אנו יכולים לשנות אותה לתפיסה שיותר תתאים לנו וע"י כך להעצים את חיינו ולהגביר את יכולותינו ואושרנו. דוגמאות לדברים שניתן לעשות הם : ביטול פחדים, טראומות, הגברת ביטחון עצמי, הגברת שלווה נפשית, ריפוי מחלות נפשיות ופסיכוסומטיות, הפיכת תפיסת עולם של לוזר קורבן עצלן לתפיסת עצמי של מצליחן עם תחושת יכולת אופטימית.

השפעות אלה, שבעבר קונו "קסם" כשרופא אליל\כהן ביצע אותם, אפשריות לביצוע ע"י "תכנות" של המוח. ניתן לתכנת את המוח ע"י הגעה למצב סוגסטבילי, ולמצב זה ניתן להגיע למשל ע"י דת, מדיטציה, היפנוזה וסמי הזיה. מאחר וילדים נמצאים במצב זה יותר ממבוגרים, בן אדם נהיה מתוכנת בילדותו ולאחר מכן קשה לו מאוד לשנות את הרגליו הרעים. כל ילד מאמין בניסים וככל שאדם מתבגר הוא לומד לבקר הכל בצורה אנליטית ולכן הוא נהיה פחות סוגסטבילי ופתוח לשינויים ונשאר "תקוע" עם הרשמים שהוא קיבל בגיל צעיר.

ע"י "חיקוי" של תופעות דתיות כגון מדיטציה ותפילה ניתן לפתוח פתח אל התת מודע וליצור השפעות רבות עמוקות,


כמו ההשפעות שחווה אדם שחווה חוויה מיסטית.

#2 Professor Kof

Professor Kof

    מתחיל/ה להבין בדיחות פורום

  • רשומים
  • 132 הודעות:

פורסם 14/04/2009 - 18:49

Strange is our situation here upon earth. Each of us comes for a short visit, not knowing why, yet sometimes seeming to divine a purpose.
-Albert Einstein





הגישה שלי היא כזו:


אז עם מה אני נשאר? לפי העובדות הקרות של המדע, אנחנו רק צבירי אטומים שבמקריות מופלאה התפתחו ליצורים חושבים, והיקום אינו אלא ישות פיזיקלית ללא כל רצון שאיפה או משמעות.

אכן! ליקום אין "משמעות" היקום הוא כעצם דומם, למה קשה לקבל שליקום אין משמעות אבל קל לקבל שלנייר אין משמעות?

גם לחיים אין "משמעות", לסמל יכולה להיות משמעות כלפי החיים, החיים הם המושא של משמעויות שאנחנו נותנים להם.

המחשבה שאין לחיים משמעות עלולה להיות קודרת לאנשים ולכן הם ממהרים לקבל כל הסבר שנתנו להם בגיל מוקדם, לא רציונלי ככל שיהיה, ולדבוק בו כל חיים. עד כדי כך חזק הוא הצורך של אנשים במשמעות.

אכן, אנשים לא יכולים להרגיש שהם חיים ללא סיבה וסבלם לשווא הוא. לכן, אדם צריך לצקת משמעות לחייו בעצמו, ז"א שמשמעות לא באה מגורם חיצוני לנו, אלא כל אדם צריך לבחור מה משמעותי לו בחיים, ולהפוך את זה למשמעות חייו. לדוגמא אהבה, משפחה , עבודה, יצירה וכו'.


שלום,
הדברים שכתבת היו מעניינים אז חשתי צורך להגיב.
אני מסכים עם 80% מהדברים שאמרת על החושים ועל ההשקפה הכללית על המדע ועל רוחניות. אבל..............
אני לא מבין את הקביעה שלפי ה"מדע" אין לחיים משמעות, איך המדע נכנס לפה? (אני גם לא מסכים עם הטענה הזאת.)




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים