מעבר לתוכן


תמונה

אז מה היה לנו..., שרשור במעגל השנה


  • Please log in to reply
76 replies to this topic

#1 T-Bone

T-Bone

    נושא כלים

  • רשומים+
  • 267 הודעות:

פורסם 22/04/2004 - 00:27

נכון שהדבר מתבקש אבל מכיוון ש(כמעט) אף אחד לא נוטל יוזמה...

יהיה ממש נחמד אם אנשים יתרמו מהידע שלהם (או של אחרים - התורה שייכת לכ-ו-ו-ו-ל-ם) בפורום הזה - זה יכול להיות משהו שקשור לפרשת-שבוע, חג שמתקרב או סתם משהו נחמד שהוא רוצה לשתף את כולם בו. רצוי דברים שקשורים לזמן הנוכחי (למשל - ראש חודש, צום, וכדו').

הפורום הזה תלוי בכם - הוא יכול להיות אוסף של שאלות ותגובות והוא יכול גם להוות מקור מידע דינמי ומתחדש (שיגרור מן הסתם גל נוסף וארוך יותר של תגובות :P ).

ומכיוון שהעליתי את הרעיון אני אתחיל את השרשור הזה ואדבר על ספירת העומר - למעשה הספירה נמשכת מפסח עד שבועות.

המקור מהתורה "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג, ט"ו).

בזמן שבית המקדש היה עומד על תילו, נערך בליל ט"ז ניסן - שעה שהיהודים בגלויות חוגגים את הסדר השני - מעמד חשוב, הלא הוא קצירת העומר. זוהי מצות-עשה בפרשת "אמור": "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". בארץ ישראל הייתה השעורה מתחילה להבשיל בחודש ניסן.
אולם איש לא היה רשאי להתחיל בקציר התבואה, עד שבית הדין בירושלים. יחד עם טובי העיר, היו פותחים את הקציר בטקס חגיגי. בליל ט"ז ניסן היה בית הדין יורד לשדה שמאחורי העיר, כשהוא מלווה על ידי חשובי האזרחים עם מגלי יד בידיהם וקוצרים את העומר בשמחה רבה ובטקס גדול (העומר הוא מידה, עשירית האיפה, שהיא מידה למדידת כמויות של תבואה (כשני ליטרים)). גרעיני התבואה שנתקבלו מן הקציר היו ירוקים ולחים והיה צורך לייבשם. לשם כך היו שוטחים אותם באילפסים גדולים ומיבשים אותם באש, עד שנהיו יבשים לגמרי. לאחר מכן היו טוחנים אותם ברחיים ואת הקמח היו מנפים בכברה שלוש עשרה פעמים, עד שהקמח יצא מנוקה וטהור לגמרי ואפילו פסולת כלשהי לא נמצאה בה.

מכמות הקמח שנתקבל, היו לוקחים כמות של "עומר" אחד והקריבו אותו על גבי המזבח, לאחר שהכהן הניף את העומר, תנופה לפני ה’. הנפה זו נעשתה בצורה כזו, שהכהן היה מניע בידו את העומר לכל הכיוונים וכן גם למעלה ולמטה, כמו שאנחנו מנענעים את הלולב בחג הסוכות. עצם הקרבת העומר היה בה משום תפילה והודיה לה’, על תבואת השדה וכמו כן היא באה להפגין כי ה’ הוא בעל הבית בעולם כולו. לאחר הקרבת העומר, הותר כבר לכל היהודים לאכול מהתבואה החדשה שקצרו מן השדות.

בפרשת "אמור" נאמר להלן (כפי שצוטט לעיל) כי ה’ ציוה אותנו לספור שבעה שבועות מלאים, ארבעים ותשעה יום מהיום שבו הביאו את העומר ועד יום החמישים שהוא חג השבועות.

למרות שאת העומר היו מקריבים רק "בפני הבית". כלומר רק בזמן שבית המקדש היה קיים ובימינו אין מצוות הקרבת העומר בתוקף, בכל זאת מצות ספירת העומר קיימת בכל המקומות ובכל הזמנים. משום כך אנו מתחילים בספירת העומר בליל השני של פסח ומקדימים לכך את הברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ספירת העומר". וכך אנחנו ממשיכים לספור כל ערב עם ברכה, עד שמגיעים לחג השבועות.
כמו לגבי כל מצוות עשה שהזמן גרמא (הכוונה למצוות הנעשות בזמן מסוים בשנה ולא תדיר - חנוכה מהווה יוצא דופן, אגב), כן גם במצוות ספירת העומר, נשים פטורות ממנה. אולם אם הן רוצות, הרשות בידיהן לספור. ואכן יש נשים רבות הסופרות את העומר כמו גברים.

סדר הספירה היא כזו, מיד אחר הברכה אנו אומרים: "היום יום אחד לעומר" ולמחרת : "היום שני ימים לעומר" וכן הלאה. משגמרנו שבעה ימים, אנו אומרים : "היום שבעה ימים, שהם שבוע אחד לעומר". וכך הלאה, אנו מציינים את הימים ואת השבועות, עד שמגיעים ליום האחרון, שהוא "תשעה וארבעים יום, שהם שבעה שבועות לעומר". מיד אחרי ספירת-העומר, אנו מעלים זכר בית המקדש ואומרים : "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה, במהרה בימינו אמן סלה". והואיל וספירת העומר מזכירה לנו את חורבן בית המקדש וכן בגלל סיבות אחרות, אין אנו מברכים ברכת שהחיינו בעת ספירת העומר.

אני מזמין את הבא בתור להסביר על מנהגי האבלות בתקופה זו....
" חוק הדתיים השלובים:
אתה מביא מקרה אחד ומוכיח את כל השאר באינדוקציה "
דניבוי, סטודנט

#2 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 22/04/2004 - 00:52

שחר ( לא יו"ר האגודה )

ביקשת משהו על האבילות אז ככה -

דווקא חלק האבילות ידוע יותר ושכולם אומרים (על הזקן) הם מתכוונים על האבילות
והיטבת להסביר על מהות אמיתית של ימים אלו

בנוסף באותם ימים , בין פסח לשבועות אומרת הגמרא שמתו תלמידי רבי עקיבא ,סה"כ 24000
איש , שאומרת הגמרא שלא נהגו כבוד אחד לשני .
אחר כך רבי עקיבא הלך ולימד 5 אנשים שיהיו תלמידיו והזהירם שיכבדו אחד את חבירו

לכן נוהגים בימים אלו למעט בשמחה , לא מתחתנים וריקודים של שמחה , וגם נוהגים לא לגלח
כמו אבל
אומרים שב ל"ג בעומר פסקו תלמידיו מלמות ולכן באותו יום רב הציבור נוהג להפסיק את מנהגי האבילות

ימים אלו של עלייה לקראת יום שבועות , ימים של בירור של אדם לעצמו ,
חשוב להקפיד על אדם לחבירו
שלא תהיה בתקופה זו שוב קטרוג ,חשוב לשמור על אחדות עם ישראל

#3 אורח - אורח_aviyat

אורח - אורח_aviyat
  • אורחים

פורסם 22/04/2004 - 02:18

אני מודה שאני לא תורמת את חלקי כי לא ממש חשבתי על מה לכתוב אבל ממש ממש כל הכבוד על היזמה!!!!!!!!!!!!!!!

#4 T-Bone

T-Bone

    נושא כלים

  • רשומים+
  • 267 הודעות:

פורסם 22/04/2004 - 13:32

אני מודה שאני לא תורמת את חלקי כי לא ממש חשבתי על מה לכתוב אבל ממש ממש כל הכבוד על היזמה!!!!!!!!!!!!!!!

תודה על הפרגון... ;)

חוצמזה שאין כאן כוונה שרק מי שיודע על חידושים של ה'קצות' או איזה תוספות מסובך שהוא למד עכשיו יכתוב. הכוונה היא שכל אחד יכתוב.
יש מספיק אנשים שנכנסים לפורום הזה כדי לחפש משהו, אפילו קטן ביהדות ולכן כל דבר הוא בעל ערך.

אני מקווה שאף אחד לא נמנע מלכתוב בגלל סיבות כאלה... :unsure:
" חוק הדתיים השלובים:
אתה מביא מקרה אחד ומוכיח את כל השאר באינדוקציה "
דניבוי, סטודנט

#5 wizardi

wizardi

    משתמש כבד

  • רשומים+
  • 1020 הודעות:

פורסם 23/04/2004 - 01:44

לפי הידע שלי, והאמת גם הרעיון שנראה לי שעומד מאחורי האבלות, שבגללה אנחנו נוהגים אותה גם כיום, היא ש"לא נהגו כבוד זה בזה" אומר שלא היתה סובלנות, וכבוד הדדי לדעה השונה של חברך.
כמה זה אקטואלי גם כיום.
מאז תחילת העומר, לפחות 10 חבר'ה במחלקה שלי שאלו אותי למה אני לא מתגלח, וכשזה היה ההסבר שלי, ושבעצם אנחנו עדיין בוכים על זה שלא למדנו את הלקח ולצערנו עדיין אנחנו לא מסוגלים לכבד אחד את השני, למרות שדעותיו שונות, אני חושב שלפי התגובה שלהם, חצי מטרה באבילות הזאת כבר השגנו...
ולפעמים אין שום דבר חכם להגיד...

#6 T-Bone

T-Bone

    נושא כלים

  • רשומים+
  • 267 הודעות:

פורסם 26/04/2004 - 13:49

דברים שכתב הרב משה ברגמן בנוגע לחנוכה, פסח ויום העצמאות ועיקרם העצמאות:

בכל שנה ושנה, ביום ה' באייר, אנו חוגגים בבתי הכנסת שלנו את יום העצמאות. מבחינתנו, יום זה הוא יום חג כמו כל חג דתי אחר, בו אנו מודים לקב"ה על שזיכנו מחדש להקים את השלטון היהודי העצמאי בארץ ישראל.
אולם יש החושבים, שיום העצמאות הוא חג חילוני בלבד, ואין מקום לחוגגו בבית הכנסת. שאלה מפורסמת שהם שואלים פעמים רבות היא: היכן מצינו בעבר, בדורות הקודמים של העם היהודי, שקבעו יום חג על החזרת השלטון? היכן מצינו שדבר זה הוא דבר חשוב שיש לחוגגו? מדוע לא קבעו רבותנו יום חג על חזרת השלטון היהודי בימי בית ראשון ושני?
על ימי בית ראשון למעשה אין שאלה כלל, שהרי עצמאות מדינית כבר היתה לישראל מימות יציאת מצרים. אמנם ללא ארץ ואדמה, אך כבר בימי משה יצאנו מעבדות מצרים לחירות ושלטון עצמי. חג הפסח נקרא גם "חג החירות", וחירות כוללת גם את העצמאות שזכינו בה. נמצא שחג הפסח, כולל בתוכו כבר את כל האלמנטים של שמחה על השלטון העצמאי, ולאחריו בימי דוד ושלמה לא נוסף מאומה מהבחינה של השלטון העצמאי של העם היהודי.
אולם אין ספק, שעם חורבן בית ראשון אבדו כל סממני השלטון העברי. מדוע אז, כשחזרו עזרא ונחמיה וכוננו מחדש מדינה עברית, לא קבעו יום חג של יום העצמאות?
כל מי שקורא את ספרי עזרא ונחמיה, ימצא בקלות תשובה לשאלה זו. בימיהם אמנם היתה אוטונומיה ליהודים, אך הם היו באופן מוחלט נתונים לשליטתם של מלכי מדי ופרס, שקבעו כל מה שיעשה בארץ. כל תקומת בית שני התחילה רק בזמן שכורש, מלך פרס נתן רשיון לעלות (עזרא א, א), והעבודה נפסקה מיד כשהמלך החליט לבטלה (ד, כא). רק כשהצליחו היהודים לקבל שוב את רשות המלך, לאחר 22 שנה, יכלו להמשיך את הבנין (ו,ז). עזרא עצמו מתאר את מצב היהודים בסוף ספרו: "כי עבדים אנחנו, ובעבדותנו לא עזבנו אלוקינו, ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס" (ט, ט). וכן בספר נחמיה: "הנה אנחנו היום עבדים, והארץ אשר נתת לאבותנו...הנה אנחנו עבדים עליה...ועל גויותנו מושלים, ובבהמתנו כרצונם, ובצרה גדולה אנחנו" (נחמיה ט, לו־לז).
ודאי שבמצב כזה, אין מה לחגוג יום עצמאות, כשאין שום עצמאות אמיתית. מצב זה, של חוסר שלטון עצמי יהודי, נמשך כמאתיים שנה. לאחר שמלכות פרס נפלה, שלטו בארץ היונים ומנעו מהיהודים שלטון עצמי.
מתי זכו היהודים בעצמאות מדינית? רק עם ניסי חג החנוכה. כאשר יהודה המכבי וחבריו נצחו את היונים, חזר השלטון העצמי לישראל.
והנה מצאנו דבר מענין ־ הרמב"ם, בתארו את נס החנוכה, כותב (הלכות חנוכה ג, א):
"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות... עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני ".
הרמב"ם בפירוש מציין, שחלק מהשמחה שלנו בחג החנוכה, היא על חזרת השלטון העצמאי היהודי. נמצא שאכן מצאנו תקדים לכך, שרבותנו קבעו חג גם על חזרת השלטון העצמאי, הוא חג החנוכה.
ויש לדקדק בדברי הרמב"ם, שהשמחה אינה רק על שלטונו של יהודה המכבי, שהיה שומר התורה כהלכה. אנו חוגגים את המלכות שחזרה ליותר ממאתים שנה, הכוללת בתוכה גם מלכים שהם רשעים גמורים. למשל ־ ינאי המלך, שהרג את כל חכמי ישראל (קידושין סו). עצם החזרה של המלכות והשלטון לישראל, היא סיבה לשמוח ולהודות לה', למרות שלפעמים הדרך שבה מונהגת המדינה, אינה לצערנו דרך ההלכה. לפעמים ה' שולח את הגאולה לעם גם בדרכים שקשה לנו להבין אותם, כמו שאנו רואים דוגמא לכך בפרשת השבוע שלנו. דוקא מעשה החטא של יהודה ותמר, הוא שסובב את לידת משפחתו של דוד המלך, ובזמן חטא זה אמרו חז"ל (בראשית רבה, פה), שהקב"ה "בורא אורו של מלך המשיח".
נמצא אם כן, ששלוש פעמים בשנה אנו חוגגים את יום העצמאות שלנו: בפסח את העצמאות הראשונה, בחנוכה את העצמאות של בית שני, ובה' באיר את העצמאות של הגאולה השלישית.
אנו מקוים שבמהרה, נזכה לחגוג בה' באיר לא רק את הגאולה הגשמית, אלא גם את הגאולה הרוחנית של העם היהודי.
יום עצמאות שמח לכולנו!
" חוק הדתיים השלובים:
אתה מביא מקרה אחד ומוכיח את כל השאר באינדוקציה "
דניבוי, סטודנט

#7 OSIBABE

OSIBABE

    המשגיחה של הפורום

  • רשומים+
  • 1387 הודעות:

פורסם 26/04/2004 - 14:18

מאת הרב שמואל אליהו:

כל מי שלא אמר שלש דברים אלו ביום העצמאות – לא אמר דבר:
אנשים – אין גאולה באה לעולם אלא דרך ישראל שחוזרים לביתם בארץ ישראל ובירתה ירושלים.

מעשים – הקב"ה עוזר למי שעוזר לעצמו, שנאמר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ".

ניסים – אנחנו לא רק מאמינים בניסים, אנחנו מתחשבים בהם.

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו חלק מהתנ"ך ולזכור כי מה שנעשה איתנו היום נכתב בתורה, שנוי בנביאים, משולש בכתובים וכל חכמינו ז"ל דיברו על כך, שרו, בכו והתפללו שלוש פעמים בכל יום. הלא כך הבטיח אלוקים לרחל אימנו: "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם: (ירמיה לא טו)

------------------------

כמה מעלות טובות למקום עלינו.


אילו הצילנו מידי אומות העולם ולא העלנו לארץ ישראל - דיינו.

אילו העלנו לארץ ישראל ולא נתן לנו כאן ממשלה שלטון – דיינו.

אילו נתן לנו ממשלה ושלטון ולא נתן לנו צבא להגן עלינו – דיינו.

אילו נתן לנו צבא ולא הצילנו מידי מדינות ערב שקמו עלינו – דיינו.

אילו הצילנו ממדינות ערב ולא הכירו בנו אומות העולם – דיינו.

אילו הכירו בנו אומות העולם ולא הפך אותנו לעם אחד – דיינו.

אילו הפכנו לעם אחד ולא האירה לנו הארץ פנים – דיינו.

אילו האירה לנו הארץ פנים ולא הייתה "עליה" מכל הארצות – דיינו.

אילו היתה "עליה" ולא בנינו ערים, כבישים ומפעלי תעשייה חכמים – דיינו.

אילו נבנתה כאן מדינה ולא גדל פה דור מלא מסירות והקרבה – דיינו.

אילו גדל פה דור נפלא ולא היינו מובטחים לגאולה שלמה – דיינו.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שהצילנו מידי אומות העולם, העלנו לארץ ישראל, נתן לנו כאן ממשלה שלטון, נתן לנו צבא להגן עלינו, הצילנו ממדינות ערב שקמו להשמידנו, הכירו בנו אומות העולם, הפך אותנו לעם אחד, האירה לנו הארץ פניה, היתה "עליה" לארץ ישראל מכל הארצות, בנינו ערים, כבישים ומפעלי תעשייה מתוחכמים, גדל פה דור מלא מסירות והקרבה, ומובטחים אנחנו מאיתו לגאולה שלמה במהרה בימינו – אמן.

------------------------

ברוך אלוקינו שהבטיח לאבותינו והחל לקיים לנו "וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָריו אָחוֹר לֹא יָשׁוּב ריקם" והבטיח לנו גאולה שלמה, ביאת משיח ובנין בית המקדש. עומדים אנו, מתפללים ומייחלים ליום שבו: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".
זה מטוס. לא! זו ציפור. לא! זו OSIBABE!!!

כבר לא בדיוק רווקה...

#8 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 05/05/2004 - 18:42

ל"ג בעומר מסתבר שזה אינו סתם היום ה- 33 לספירה לקראת חג השבועות הקרב ובא
אלא זהו היום שבו לפי מסורתינו הפסיקו תלמידי רבי עקיבא מלמות ,
לאחר שאנו אבלים על כך במשך תקופה זו .

בהקשר לזה שרבי שמעון בר יוחאי מת ביום זה ( יש האומרים שזה גרם שיפסיקו מלמות )

נוהגים לכבוד המאורע ולכבוד רשב"י לעשות הילולא שבה עולים לקברו
על מה שהפך ההילולה בימינו אני לא ארחיב (נושא טעון)

אבל ביום זה מפסיקה האבילות לרב השיטות שיש , עם סייג קטן שהספרדים נוהגים 33 ימים מלאים ולכן מחכים עד יום ל"ד בבוקר כדי להתגלח ושאר דברים .

כיוון שהשנה לג בעומר יוצא המוצ"ש לכן נהגו האשכנזים שמפסיקים ביום לג את האבילות, להתגלח כבר בים שישי לכבוד שבת קודש

משהו אחד שכחתי וזה סיבת המדורות האם מישהו יוכל להזכיר לי-
למה עושים מדורות ??? :unsure:

#9 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 09/05/2004 - 14:57

טוב אז מצאתי מקום שעונה על סיבת המדורות

אך לצערי זה מאוד ארוך ,אולי בהמשך אביא קיצור ובינתיים זה הקישור-
www.kipa.co.il/ask/show.asp?ip=41752

ום טוב לכולם

אגב כולם חגגו בלילה ועשו מדורות ???

#10 T-Bone

T-Bone

    נושא כלים

  • רשומים+
  • 267 הודעות:

פורסם 09/05/2004 - 19:02

טוב אז מצאתי מקום שעונה על סיבת המדורות

אך לצערי זה מאוד ארוך ,אולי בהמשך אביא קיצור ובינתיים זה הקישור-
www.kipa.co.il/ask/show.asp?ip=41752

ום טוב לכולם

אגב כולם חגגו בלילה ועשו מדורות ???




שחר, הקישור הנ"ל לא עובד...
" חוק הדתיים השלובים:
אתה מביא מקרה אחד ומוכיח את כל השאר באינדוקציה "
דניבוי, סטודנט

#11 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 09/05/2004 - 23:39

מצטער ,לא יצא לי קישור

אז פשוט עד שאלמד לעשות קישור תצטרכו לכתוב את הכתובת הרשומה

#12 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 09/05/2004 - 23:47

הבנתי שאין מצב שזה יעבוד אז
בקרוב תקציר של מה שנאמר במאמר ההוא

#13 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 10/05/2004 - 11:40

טוב אז זה בערך תקציר הדברים

1. כאשר רבי שמעון בר יוחאי היה במערה ולמד תורה , אז מרב עצמת התורה יצאה אש שליוותה אותו
ולזכר זה מדליקים מדורות ביום לג בעומר

2. יש אומרים שביום זה התחיל המרד של בר כוכבא וע"י המדורות סימנו אחד לשני

זהו אתם מוזמנים להוסיף כי מה שאני זוכר , זה נעלם לי כרגע

#14 שחר

שחר

    משתמש חדש

  • רשומים
  • 46 הודעות:

פורסם 11/05/2004 - 00:43

אז היום היה לי שיעור עם הרב שטטנר בנושא לג בעומר
והנה ההסבר שלו למדורות ( או לפחות איך שאני זוכר )

1. המדורה משמשת כנר זיכרון לעילוי נשמת רבי שמעון בר יוחאי
2. האור מסמל את אש התורה , תורת הנסתר שרשב"י הביא לעולם

אני מצטער אבל אני זוכר רק קיצורם של דברים , אולי wizardi שגם היה זוכר יותר

#15 someone2

someone2

    מתחיל/ה להתמכר לפורום

  • רשומים
  • 71 הודעות:

פורסם 11/05/2004 - 00:58

יש עוד קצת זמן עד אז.. אבל הנה משהו לקראת יום ירושלים..
לכבוד יום ירושלים
"A positive attitude may not solve all your problems, but it will annoy enough people to make it worth the effort."
-- Herm Albright


"אין דבר מעשי יותר מתיאוריה!"

"לחץ"- המצב הנוצר כאשר השכל בולם את להיטות הגוף לחנוק למוות מישהו שמגיע לו!




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים