מעבר לתוכן


Justin Time

הצטרף: 06/07/2004
לא מחובר נראה לאחרונה: פרטי
****-

הודעות שכתבתי

בשרשור: ג'אסטין טיים - 2

25/01/2011 - 10:44

קקטוס חבל שלא הקראת לו את ה"מירנדה" שלו.
ג'סטין, תשובותיך יכולות וישמשו במידת הצורך נגדך אם העניין אכן יגיע למחוזות אחרים וחבל
בכלל שהועלו השאלות והתשובות שניתנו להן

אני נמצא בין הפטיש לסדן. מצד אחד, אם אני לא אענה אז אנשים ימשיכו לחשוב שמה שמרמלדה אומרת הוא נכון, מצד שני עצם  זה שאני עונה נותן לה את הבמה והלגיטימציה להמשיך להתלהם ולהתקיף.

אם זה אכן יגיע למחוזות אחרים יש לי את כל ההוכחות הדרושות. אם מרמלדה נאמנה למילה שלה (ציטוט: "בניגוד למה שנראה לך, אף אחד לא מנסה להרוס אותך") היא לא תמשיך עם זה הלאה.

בכל מקרה, אני לא הולך להמשיך בשטויות האלה. זו הפעם האחרונה שאני הולך להגיב פה - אנשים יודעים איך ליצור איתי קשר אם צריך.


למה אתה מתייחס רק לקשר שלך עם מרמלדה ולא עם שאר המשתמשות שהעלו טענות פה? היא לא היחידה שהתלוננה. אשמח אם תענה על השאלות הללו גם ביחס לדיון, קטנה, והשאר.

אתה מתחמק.

כנראה לא קראת את כל השרשור.

שיהיה יום נפלא,
JT

בשרשור: ג'אסטין טיים - 2

25/01/2011 - 00:32

ג'סטין, אותי מעולם לא הטרדת, להפך, עזרת לי בהרבה מקרים ובסך הכל אנחנו ביחסים טובים. אבל מה שנאמר כאן בעיני מאוד חמור ומאחר וכל הדיון הזה מתבצע בבימה פומבית, אני אשמח אם תענה לי לשאלות האלה, ב"כן\לא":

1. האם בהתכתבויותך עם משתמשת אחת או יותר בפורום הזה העלית ביוזמתך הצעה\בקשה\תיאור בעל אופי מיני?
2. אם כן, האם זה קרה יותר מפעם אחת עם אותה משתמשת?
3. אם כן, האם השתמשת ביותר מיוזר אחד במהלך ההתכתבויות האלה?
4. האם המשכת למרות שביקשה ממך להפסיק?

חשוב לי שתבין שאין זה משנה איך אתה הבנת את בקשותיה או איך אתה הבנת את פניותך אליה (אני נחמד, אני מציע עזרה, אני מנומס) או האם כוונותיך היו טובות או לא. מה שחשוב, הדבר היחיד שחשוב הוא האם התוכן היה מיני, האם התבקשת להפסיק והאם המשכת לאחר שהתבקשת להפסיק. כי אם כן, ג'סטין, זו הטרדה מינית, ויש מצב שאתה לא מודע לזה בכלל וכדאי שתפקח עיניים ותבין את זה. אבל אם לא, יש פה האשמה מאוד חמורה (בהתבסס על הדברים שציטטתי ממרמלדה) ואני במקומך הייתי עובדת קשה כדי למצוא את הה"פים האלה ובודקת בדיוק מה הלך שם, כי מה שמתואר ע"י מרמלדה זו עבירה פלילית.

בבקשה, למרות שאני חושב שזו לא הבמה לדון בדברים כאלה.

1. כן, אבל רק בבדיחות (דוגמא: "נו, אפשר לעשות שלישיה... את החבר ואני" או "אני והפלוס הגדול שלי נמצא מקום אחר שמעריכים אותנו" - הפלוס זה הרמז לידע שלי במחשבים...).
2. כמובן, זה היה סט של בדיחות ששותף איתו פעולה ("בטח, רק תיקח מספר ותחכה בתור כמו כולם")
3. יוזר אחד בלבד.
4. היא מעולם לא ביקשה שאפסיק, היא שיתפה פעולה בבדיחות ואחרי 2-3 הודעות זה נגמר. לא היה יותר מזה. לא היו רמיזות מיניות כלשהן (מלבד הבדיחות הללו וגם אלו לא היו).

עכשיו, ברור לי שמרמלדה תגיע ותנסה לסלף ולשקר כפי שרק היא יודעת.

בשרשור: ג'אסטין טיים - 2

24/01/2011 - 12:58

למה לא ציטטת את חוק הגנת הפרטיות? ואת החוק למניעת הטרדה מינית? הם דווקא נראים לי יותר רלוונטיים לגביך מאשר חוק איסור לשון הרע, במיוחד לאור העובדה שאתה לא נחשפת, שימך המלא לא נחשף, אתה תמשיך להטריד בלי שבסביבתך ידעו שאתה מהווה סיכון, אתה תחליף כינוי בלי שבפורום ידעו שמדובר באותו אדם מאחורי Justin Time.

אז גם אם אתה מצטט חוקים לפחות תיראה הגיוני. הוצאת לשון הרע לא הייתה כאן, אלא אם כן היה נכתב "ישראל ישראלי הינו עבריין מין סדרתי". מבין?



עכשיו, במסגרת השיעור אני מצרפת חוק נוסף שכדאי לך להכיר:

סעיף 242 לחוק העונשין, תשל"ז-1977
פרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט
סימן א': שיבוש עשיית משפט





אז לידיעתך, העובדה שמחקת את העדויות המראות את ההטרדה שביצעת בה"פ, לאחר שלא נענתי למעשיך, ולאחר שגילית שעירבתי משתמש נוסף בעניין, וכן העובדה שחסמת אותי מלצפות בשאר הה"פים המציגים את ההטרדות החוזרות ונישנות שלך - הינה בגדר השמדת ראיות, מכיוון שהם היו נחוצים עבורי להוכחת טענותיי.

יש בידיי הוכחות אחרות להטרדה הנמשכת שלך, אולם הסתבר לי שאני יצאתי בזול מההיכרות איתך, אז אני לפחות מקווה שתבין שזו לא דרך להכיר נשים, ועצה אישית ממני - אל תעשה מחוץ לפורום מה שלא תעז לעשות בגבולותיו.

לתשובתך:
1. כבר אמרתי שאני לא הולך לכתוב פה בפורום יותר מלבד לכל ההכפשות. עצם זה שאת אומרת שאמשיך לכתוב פה ו"להטריד" משתמשות כבר מרמז על כך שאני שקרן - עוד הוצאת דיבה.
2. את "השמדת הראיות" עשיתי במרץ. את לא יכולה לטעון שהשמדתי את הראיות עוד לפני כל התלונות הללו.
3. הוצאת לשון הרע לכינוי דינה כדין הוצאת לשון הרע לשם של בן אדם.
4. אי אפשר לחסום אף אחד מלראות ה"פ (את מוזמנת לעשות ניסיון עם ששת היוזרים הנוספים שיש לך) ואני בטח ובטח שלא חסמתי אותך מלראות שום ה"פ. אם את מנפיצה ה"פים שלא היו ולא נבראו זה כבר בעיה שכדאי שתלכי לראות רופא בגינה. אל תדאגי, יש לי עותק גם מהה"פים שדאגת למחוק.
5. מסתבר שאת כל ההודעות שמחקתי במרץ שמרתי מבעוד מועד על מחשב אחר. אם את כל כך רוצה אוכל לשלוח אותם בסוף השבוע (כשאהיה ליד המחשב שבו נשמר החומר) למנר"ש/ית שמטפלת במקרה שלנו כדי שיוכל/תוכל לשפוט.

בשרשור: ג'אסטין טיים - 2

24/01/2011 - 07:25

חייבת לומר שהדברים האלה מקוממים אותי.
אין לי שום חיבה למרמלדה (באמת, אפילו לא טיפה), אבל אם היא העלתה האשמות כל כך חמורות (או שלא הבנתי מה היא ניסתה לעשות בלצטט את החוק להטרדה מינית) אז יש להתייחס אליהן בחומרה ללא שום קשר למי העלתה אותן.

גם לי אין בעיה לצוטט חוקים ובניגוד למרמלדה, לטענות שלי דווקא יש בשר אבל זה עדיין לא אומר שאלך איתם למשטרה:

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965*(1)

פרק א': פרשנות
1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית;
בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד.

2. (א) פרסום, לענין לשון הרע — בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:
(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;
(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.
3. אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.
4. לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

5. לשון הרע על אדם שפורסמה אחרי מותו, דינה כדין לשון הרע על אדם חי, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא אם ביקש זאת בן-זוגו של המת או אחד מילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

פרק ב': אחריות ותרופות
6. המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו — מאסר שנה אחת.
7. פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית, ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים 2(2) עד 15, 55ב, 58 עד 61 ו-63 עד 68א לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944.

7א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.
(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.
(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.
(ד) לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף זה, בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת.
(ה) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין סעיף קטן זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;
"המדד הבסיסי" – מדד חודש ספטמבר 1998.

8. עבירה בשל לשון הרע לפי חוק זה תהא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
9. (א) נוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע, לצוות —
(1) על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את לשון הרע או על החרמתם; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצאים עותקים כאלה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעותקים שהוחרמו;
(2) על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע או על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ודרך שיקבע בית המשפט.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום על ידי הפרט.
10. הודה הנאשם או הנתבע שמקצת הדברים שפורסמו יש בהם לשון הרע או שמקצתם אינם אמת, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון לפני מתן פסק-הדין, לצוות על פרסום של תיקון או הכחשה לאותם הדברים כאמור בסעיף 9(א)(2).
11. (א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.
(ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.
(ג) בחוק זה –
"אמצעי תקשורת" – עתון כמשמעותו בפקודת העתונות (להלן – עתון) וכן שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור;
"עורך אמצעי תקשורת", בעתון – לרבות עורך בפועל, ובשידור – לרבות עורך התכנית שבה נעשה הפרסום;
"אחראי לאמצעי התקשורת", בעתון – המוציא לאור, ובשידורי רדיו וטלויזיה – מי שאחראי לקיומם.

12. פורסמה לשון הרע בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים יום או פחות המוצא לאור על פי רשיון בעל תוקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע גם מחזיק בית הדפוס, כמשמעותו בפקודת העתונות, שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל לשון הרע.

פרק ג': פרסומים מותרים; הגנות והקלות
13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי —
(1) פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, וחובותיהם, תשי"א–1951;

(2) פרסום בישיבת הממשלה;
(3) פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו;
(4) פרסום על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום כאמור מטעמו;
(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

(6) פרסום על ידי חבר ועדת חקירה, כמשמעותה בסעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת או בפקודת ועדות חקירה, שנעשה תוך כדי דיון בפני הועדה, או בדין וחשבון שלה, או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הועדה, בא כוחו של אדם כזה או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

(7) דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6) בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21;
(8) דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של ארגון בין-לאומי שמדינת ישראל חברה בו, של ועידה בין-לאומית שאליה שלחה ממשלת ישראל נציג, של בית דין בין-לאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של ההסתדרות הציונית העולמית — הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
(9) פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור;
(10) העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך אחר הפתוחים על פי חיקוק לעיון כל דורש;
(11) פרסום נכון והוגן — מלא, חלקי או תמציתי — של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (3), (4), (7), (8), (9) או (10), ופרסום חוזר כאמור של מה שפורסם בישיבת הממשלה והממשלה התירה לפרסמו.
14. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

15. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(1) הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3;

(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;
(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר;
(4) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
(5) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע —
(א) כבעל דין, כבא כוחו של בעל-דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור בסעיף 13(5), ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21, או
(ב) כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור בסעיף 13(6), או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
(6) הפרסום היה בקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אמנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים, או על פעולה שעשה בפומבי, ובמידה שהדבר כרוך בבקורת כזאת — הבעת דעה על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה יצירה או פעולה;
(7) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגותו או אפיו של הנפגע בענין שבו הנאשם או הנתבע ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, והפרסום היה מוצדק על ידי היותו ממונה כאמור;
(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה.

(9) הפרסום היה דין וחשבון נכון והוגן על אסיפה פומבית או על אסיפה או ישיבה של תאגיד שלציבור היתה גישה אליה, והיה בפרסומו ענין ציבורי;
(10) הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן;
(11) הפרסום לא היה אלא מסירת ידיעה לעורך אמצעי תקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פרסומה באמצעי התקשורת;

(12) הפרסום נעשה בשידור רדיו או טלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע הוא מי שאחראי לפי סעיף 11 והוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע.

16. (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום באחת הנסיבות האמורות בסעיף 15 ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב.
(ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה:
(1) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו;
(2) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא;
(3) הוא נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים על-ידי סעיף 15.
17. (א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת לא תעמוד הגנת תום לב לעורכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת אם הנפגע, או אחד הנפגעים, דרש ממנו לפרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע ולא פרסם את התיקון או ההכחשה בכותרת מתאימה במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה אותה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה ובלבד שהדרישה היתה חתומה בידי הנפגע, שהתיקון או ההכחשה לא היה בהם משום לשון הרע או תוכן בלתי חוקי אחר וארכם לא חרג מתחום הסביר בנסיבות.
(ב) היה הפרסום בעתון המופיע בתדירות פחותה מאחת לשבוע, יפורסמו התיקון או ההכחשה, לפי דרישת הנפגע, גם בעתון יומי.

18. הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות על-ידי בעלי הדין.
19. בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנאשם או הנתבע גם באלה:
(1) לשון הרע לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
(2) הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;
(3) הוא לא נתכוון לנפגע;
(4) הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים.
20. חוק זה אינו בא להתיר פרסום האסור על פי דין אחר ואינו בא לגרוע מחסינות הניתנת על-פי דין אחר.
פרק ד': שונות
21. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פרסום ברבים של הליכי בית המשפט — לרבות כתבי טענות, כתבי בי-דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק דין כל עוד אינו חלוט — במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט ואולם לא יאסור בית משפט ולא יעכב זמנית את פרסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפרסום של כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם התנגד לכך הנפגע; העובר על האיסור לפי סעיף זה, דינו — מאסר ששה חדשים או קנס 5000 לירות.

22. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה שפרטים אלה נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר הבאת ראיה או חקירת עד כאמור –
(1) במשפט פלילי, אחרי הרשעת הנאשם – להמתקת דינו;
(2) במשפט אזרחי, אחרי ההחלטה שהנתבע חייב בפיצויים – להפחתת הפיצויים;
(3) במידה שהנפגע מצדו העיד או הביא ראיה או חקר עד בדבר שמו, אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו הטובים;
(4) אם שוכנע בית המשפט שהדבר דרוש לעשיית צדק ולגילוי האמת, אם בעמידה על מהימנות עדותו של הנפגע ואם בדרך אחרת.

23. הוגש עותק של עתון או של דבר-דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפסה לשון הרע, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר-דפוס.
24. במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על-פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן.
25. (א) אדם שנפגע על-ידי לשון הרע ותוך ששה חדשים לאחר פרסומה מת בלי להגיש תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים — אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.
(ב) אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל לשון הרע ומת לפני סיומה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים — אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיע כאמור, יבואו הם במקום התובע או הקובל.
25א. (א) פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו, לפי הענין (בסעיף זה - החלטה עדכנית), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לענין סעיף זה, "הורשע" - לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה.
(ב) החלטה עדכנית תפורסם בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן.
(ג) (1) מעשה או מחדל בניגוד להוראות סעיף זה הוא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות פסקה (2).
(2) על מעשה או מחדל בניגוד לסעיף זה יחולו הוראות סעיפים 7א(ב), (ד) ו-(ה), 9(א)(2), 10, 11(א) ו-(ג), 12, 23 ו-25, בשינויים המחויבים.

26. (א) בפקודת העתונות, ברישה לסעיף 23(1), יימחקו המלים "או דיבה אחרת".
(ב) בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, בסעיף 66(2), במקום  "מזכיר הממשלה" יבוא "שר האוצר".
27. בטלים –
(1) בפקודת החוק הפלילי, 1936 – הסעיפים 201 עד 203, 205 עד 209;
(2) בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 – הסעיפים 16 עד 22.

בשרשור: ג'אסטין טיים - 2

22/01/2011 - 22:16

מעבר לטענות הדביליות לגמרי שמעלה פרדטור, אפשר לחשוב איזה נזק ממשי נגרם פה לג'סטין-טיים המסכן...
מי שמקיש בגוגל את שמו האמיתי יגיע לשרשור הזה? לא.
מישהו יתלונן עליו במשטרה? לא נראה לי (וכנראה גם שאין על מה).
מישהו ילך להרביץ לו בעקבות דברים שקרא פה? גם לא.

טעות! חרושת השמועות פה היא דבר מאוד חזק, היא גרמה לי לנתק קשר עם חלק מהחברים שלי מהפורום על ידי מחיקת הטלפון שלהם לצמיתות. נכון, אמנם ביקשתי מהם סליחה על שמחקתי אותם מרשימת החברים שלי אבל ככה הבטחתי לעצמי שאני לא אעשה בטעות butt-dialing ובכך אואשם בהטרדה בטלפון. המחיקה הזו גם מבטלת כל אפשרות שלי להתקשר "להפחיד עדות" או "לשחד שופטים".

ההשלכה היחידה פה היא שהוא והטריקים שלו נחשפו והוא כבר לא יוכל להתחיל עם בנות מהפורום (או לפחות לא תחת הכינוי הזה).
אולי האנשים שמכירים אותו גם במציאות (ולא ידעו) יסתכלו עליו עכשיו קצת אחרת, אבל זה עדיין לא כאילו פירסמו בידיעות אחרונות שהוא פדופיל מסוכן או משהו, אז אל תעשו מזה כזה סיפור.

אני הפסקתי "להתחיל" עם בחורות מהפורום עוד ברגע שהפרשה עם קטנה "התפוצצה".
ולגבי ה"פדופיל מסוכן" - זה בדיוק מה שעשו לי כאן.

ואם לרגע כן נחזור לטענות הדביליות-
מצחיק שאתה אומר שמיעוט התגובות שלו פה מוכיח עד כמה הוא נפגע, אלא שתוכן התגובות רק מוכיח שהוא עדיין מרגיש שמותר לו לעשות מה שבא לו ושאף אחד לא יכול לעשות לו כלום. תגובות שמעליבות את האינטליגנציה, תגובות שבהן הוא מנסה להתגונן, אבל רואים שאין לו ממש מה לטעון להגנתו חוץ מלסלף עובדות.
אם כבר אז התגובות המעטות שלו רק מוכיחות יותר את אשמתו ובטח לא מראות כמה קשה הוא נפגע מחשיפת הסיפור.

גם לא נכון. בגלל כל הסיפור הזה הייתי חולה במשך שבוע שלם ובחלקו הייתי אפילו מרותק למיטה ולכן לא נכנסתי כעט לפורום. מעבר לזה, אני משתדל בכלל שלא להיכנס לפורום כי כל השרשור הזה עושה לי רק רע.
אני לא מנסה להתגונן פה כי זה לא משפט ראווה כמו שאתם רוצים שיהיה. את כל טיעוני ההגנה אשטח בפני המנהלים הראשיים לכשיציגו בפני את מה שהבחורות טוענות שעשיתי להן.

בינתיים כל מי שכותב בשרשור הזה הוא שותף פעיל בריקוד שמוביל ג'ק מרידיו, צועקים "הרוג את החיה, שחט אותה, שפוך את דמה!". אתם רק מחכים שאשמיע קול כדי לדעת איפה אני ולנעוץ את החנית. הרי את המקל המחודד משני צדדיו כבר יש לכם.

שיהיה שבוע נפלא,
JT