מעבר לתוכן


- - - - -

טבע האדם


  • Please log in to reply
18 replies to this topic

#1 אורח - שולה

אורח - שולה
  • אורחים

פורסם 01/12/2004 - 14:43

החלטתי להרים את הכפפה!!!
לא פעם אני מותקף פה על היותי דמגוג, קוץ שרק שולל כל רעיון שעולה פה באמצעים מניפולטיבים (לוגיקה ומחשבה) ושימוש במשחקי מילים (לוגיקה ומחשבה). זו בדיוק הסיבה שעד עכשיו שללתי כל רעיון שעלה פה באמצעים מניפולטיבים ושימוש במשחקי מילים.
אבל לאחרונה נתבקשתי, בצורה ראויה, על ידי יהודי חכם להראות לו כיצד אני מבין את המושג "טבע האדם"...
עד כמה חשוב מושג זה? ומדוע נראה שאני סתם דמגוג. הנה לראשונה שולה אומר חיוב ולא שלילה.
אין ספק שמושג זה ומשמעותו, הם הבסיס לכל תפיסת מוסר באשר היא.
מכיוון והאדם הוא... אז... ככה מתחילה כל הוכחה למוסר באשר היא.

אבל למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "טבע האדם"? ישנן שתי גישות למושג זה: האחת היא הגישה האידיאית והשנייה היא הגישה האמפירית (שום קשר, או לפחות לא קשר מיידי, למושגים רציונליזם אמפריציזם).

הגישה האידיאית: לפיה קיים בנו מושג של אדם: אנו יודעים מהו האדם בלי קשר לאנשים שאנחנו פוגשים ברחוב, המושג טבוע בנו. לפי גישה זו, אני מכיר מהו אדם באופן בלתי אמצעי וכאשר אני פוגש בני אדם, אני משווה אותם למושג שיש לי. כמה שהם קרובים אליו ככה הם אנשים יותר טובים. ככל שהם רחוקים ממנו ככה הם אנשים יותר גרועים או רעים.
לא צריך לשלול את הגישה הזאת על הסף אבל צריך לברר אם כך מה הם פני הדברים.
בוא נראה מה היה אם באמת כך היו פני הדברים. האם יכול להיות שהיינו מתווכחים על השאלה "מיהו אדם טוב?". אם לכולנו היה אותו מושג טבוע מלידה של המושג הזה הרי שלא היה נתון לויכוח השאלה "מיהו אדם טוב?" לכן גם אם טבוע בנו מושג כזה, הרי שמדובר במושג פרטי ולא במושג ציבורי. כל אחד יש לו "טבוע בו" מושג אישי משלו של האדם ואין קשר בין המושגים השונים שיש לנו. עכשיו נשאל מה הקשר בין מושג זה לבין האדם שעומד מולנו, האם מושג זה הוא של האדם שאני פוגש? ברור שלא. הרי שהאדם שאני פוגש שונה מכל וכל מהמושג שיש לי והרי שהמושג שיש לי הוא משהו פרטי ולא ציבורי. לכן אין לי סיבה להחליט שמושג זה אמור לחול על האנושים שמסביבי.

הגישה האמפירית: לפיה אני מסתכל סביבי ורואה בני אדם. אני מסתכל מה אני צריך כדי לקרוא לבן אדם בן אדם. עיניים? לא, יש כאלה בלי עיניים. פה? לא. רגליים? לא. וכן הלאה. לכן כל הדברים האלו אינם קשורים למהותו או טבעו של האדם. אבל מה לעשות, שיטה זו מובילה לאבדון, מילולית היא מובילה לאבדון. לאט לאט אני רואה שאני נשאר בלי כלום.
יותר גרוע מזה הוא שאי אפשר בעזרת גישה זו לקבל שום תשובה על השאלה מיהו אדם אלא להיפך, גישה זו יכולה רק להגיד לי מהו המושג אדם. ואנחנו מחפשים לענות על השאלה מיהו אדם ולא להיפך.
ואני אבהיר את הבעיה: ניקח דוגמא של אדם שכולם אוהבים: אדולק הישלר. אדולק הישלר הוא בחור מרושע שאוהב לחנוק חתולים. נשאל את עצמינו האם אדולק הישלר הוא לא אדם? והתשובה היא שהוא כן, אם כך האם אדם הוא מישהו שחונק חתולים? לא בהכרח, אבל נשאל שאלה יותר קשה: האם אדם הוא מישהו שלא חונק חתולים? אם כך היה הרי שלא הייתי מקשר את אדולק שלנו לקבוצת בני האדם, והנה בכל זאת אני מקשר אותו: לכן אדם יכול להיות מישהו שחונק חתולים, מכאן שטבע האדם לא שולל את האפשרות לחנוק חתולים. כיצד נגיע למסקנות מוסריות עם גישה כזו?
למעשה גישה כזו יכולה להוביל אותנו אך ורק למסקנה הרקורסיבית: אדם הוא בן לאדם. מכיוון וכמות האנשים היא סופית הרי שהגדרה רקורסיבית היא הגדרה טובה (רק צריך למצוא את הראשון שנקרא לו אדם, נכון שיש עם זה בעיות אחרות אבל לצורך העניין בוא לא נתעסק בבעיות שלא מעניננו).

ובכן אלו שתי הגישות העיקריות לקבל את המושג אדם.
אבל אפשר להמשיך הלאה: נאמר שיש לי את המושג אדם: בצורה הרקורסיבית שהצגתי, כעת אני אשאל "מה צריך כדי להמשיך להיות אדם?" והתשובה תהיה "התנהגות מסויימת" במקרה של יהודי חכם: "התנהגות רציונלית". כעת נראה את זה כ"טבע האדם". אבל שים לב.
אני רוצה להראות שבמהלך זה יש הנחה סמויה ומעגלית: ההנחה היא שטבע האדם הוא להתקיים.
כעת יצעק יהודי, מה זאת אומרת? ברור שטבעם של דברים הוא להתקיים, זה המשמעות של טבע של דבר.
אבל אז יצטרך לענות לי : מהו טבעו של חזיז? מהו טבעו של קליע?.
ובכן, אם נסתכל על צורת השימוש שלנו במושג "טבע" או "מהות" נראה שדברים במהותם יכולים להוביל לסופם, יכול להיות שדבר כל שהוא כדי לממש את מה שהוא נועד להיות הרי שהוא יצטרך להתפוצץ: וברור לכל שקליע שלא יכול להתפוצץ הוא קליע פגום: משמע קליע שלא יכול להפסיק להתקיים הוא פגום.
ברור שדבר זה יהיה נכון גם לאדם: כי אדם שלא ימות לא יהיה אדם אלא אלוהים. לכן סופם של דברים אכן הוא חלק ממהותם.
נראה כאילו יש כאן סתירה: "במהותו של דבר להפסיק להיות דבר". אבל סתירה זו נראית על פניו רק אם נסתכל על קיום או אי קיום כתכונה ואם נסתכל על מוות כפעולה.
למעשה כאשר אדם עושה דברים להקריב את עצמו: לא נכון להגיד שהוא חדל להתקיים ולכן הוא לא התנהג.
על פניו נראה כאילו ברור שאדם טבעו לחיות. מדוע? כי אדם מת הוא לא אדם.
אבל טבע האדם לא גורר המשך טבע האדם: בהחלט יכול להיות שאני אתקיים בתקופת זמן מוגדרת למען מטרה מוגדרת ולא מעבר אליה. המושג "טבע האדם" לא שולל את האפשרות שהאדם קיים בין זמן כך לזמן כך על מנת שיקיים את מהותו.
לכן אין מנוס מלהגיע למסקנה שאין לנו שום דרך לקבוע מהי מהות האדם: ויותר גרוע מזה היא המסקנה הבאה, היא המסקנה האקזיסטנציאליסטית: האדם הוא שבוחר את מהותו, או לחילופין "הקיום קודם למהות" קודם אדם נמצא exist מה הוא יעשה עם עצמו, זו החלטה שלו. החלטה זו היא שתקבע מי הוא במהותו. אם הוא רע או טוב, זו קביעה שהוא יעשה. לכן רק האדם הוא שיכול לקבוע מה טוב ומה רע: הוא היחידי שצריך לקבוע מה טוב ומה רע וזוהי הכרעה שהוא חייב לעשות, אין ולא יהיה לו שום טבע שיגביל אותו לאיזושהי התנהגות.
כאן נצטרך להיפרד לשלום מהמושג "האדם" ולעבור לשאול על "אדם". לא עוד נבנה פילוסופיות שמדברות על "אהבת האדם" מכיוון ואין אנו מכירים במושג הזה יותר "האדם". אנו רק יודעים שקיימים בני אדם: כל קשר בינינו לא קיים. לא עוד נטען שחיכוכים בינינו נובעים מחוסר היכולת שלנו להבין ולמלא את מהותנו, אלא נבין שחיכוכים נובעים מחוסר הסכמה אוטנטית: מהעובדה שאנו שונים ואין בינינו שום דבר שיקשר בינינו תחת גג אחד של מוסר אחד.
ומהר מהר אני אבהיר את הנקודה האחרונה למען לא יטענו שאני רלטביסט. אין זה אומר שאם חומייני הוא פונדמנטליסט ואני דמוקרט הרי שכל אחד הוא מי שהוא ולכן אני לא יכול לשפוט אותו. חס וחלילה זה אומר שמכיוון וחומייני הוא פונדמנטליסט ואני מכריע שפונדמנטליזם זה רע, הרי שאני מחוייב להילחם בחומייני.
לגבי דרך הלחימה ברוע: זו שאלה שמקומה בכבודה מונח. אני חושב שאלבר קאמי, בספרו "האדם המורד" מציג את הדילמה באופן יפה מאוד.

#2 אורי

אורי

    נרקומן וירטואלי

  • רשומים+
  • 11295 הודעות:

פורסם 01/12/2004 - 16:14

פתחת תיבת פנדורה שתבלע אותך לפני שתספיק להגיד "קאנט."

לפני שאתה מגדיר את מושג טבע האדם או מושג האדם, עליך להגדיר את המושג "מושג."
מהו "מושג" ?

I want philosophically educated people: those who understand ideas, care about ideas, and spread the right ideas. That’s how
my philosophy will spread, just as philosophy has throughout all history: by means of people who understand and teach it to others

Ayn Rand, 1981 --

#3 כורה_היתוך

כורה_היתוך

    .

  • רשומים+
  • 2393 הודעות:

פורסם 01/12/2004 - 16:19

וכך בדיוק בתוך השתבללות לכאורה "אינטלקטואלית", במנעד שבין פוסטמודרניזם להפרטה מדעת , אתם מאבדים כל קשר למציאות.

אם כל התובנה שהצלחתם להפיק מקאנט, קאמי , פוקו (הפלוץ) וכו'...
זה אין

זה אומר שאם חומייני הוא פונדמנטליסט ואני דמוקרט הרי שכל אחד הוא מי שהוא ולכן אני לא יכול לשפוט אותו. חס וחלילה זה אומר שמכיוון וחומייני הוא פונדמנטליסט ואני מכריע שפונדמנטליזם זה רע, הרי שאני מחוייב להילחם בחומייני.
לגבי דרך הלחימה ברוע: זו שאלה שמקומה בכבודה מונח. אני חושב שאלבר קאמי, בספרו "האדם המורד" מציג את הדילמה באופן יפה מאוד


אזי באמת שיחקתם אותה....


בהצלחה.

#4 אורח - שולה

אורח - שולה
  • אורחים

פורסם 01/12/2004 - 19:48

לפני שאתה מגדיר את מושג טבע האדם או מושג האדם, עליך להגדיר את המושג "מושג."
מהו "מושג" ?


לא יודע.

#5 Mojo_jojo

Mojo_jojo

    קוף רשע!

  • רשומים+
  • 10478 הודעות:

פורסם 01/12/2004 - 20:38

לפני ששולה מגדיר מושג, עליו להגדיר הגדרה.

מהי הגדרה?
כולכם מוזמנים להאזין למוסיקה שלי!

Last.fm


#6 אורי

אורי

    נרקומן וירטואלי

  • רשומים+
  • 11295 הודעות:

פורסם 01/12/2004 - 21:55

לפני ששולה מגדיר מושג, עליו להגדיר הגדרה.
מהי הגדרה?

שאלה טובה. נחכה לתשובה משולה.

I want philosophically educated people: those who understand ideas, care about ideas, and spread the right ideas. That’s how
my philosophy will spread, just as philosophy has throughout all history: by means of people who understand and teach it to others

Ayn Rand, 1981 --

#7 Mojo_jojo

Mojo_jojo

    קוף רשע!

  • רשומים+
  • 10478 הודעות:

פורסם 01/12/2004 - 22:24

לא משנה מה שולה ישיב, השאלה הבאה תהיה:

מהי הגדרה של הגדרה?
כולכם מוזמנים להאזין למוסיקה שלי!

Last.fm


#8 אורח - שולה

אורח - שולה
  • אורחים

פורסם 02/12/2004 - 13:24

לפני ששולה מגדיר מושג, עליו להגדיר הגדרה.
מהי הגדרה?


שאלה טובה. נחכה לתשובה משולה.


אין מה לחכות.
אותה תשובה כמו מקודם.

#9 אורי

אורי

    נרקומן וירטואלי

  • רשומים+
  • 11295 הודעות:

פורסם 02/12/2004 - 15:44

טוב, אם אתה לא יודע אז נמשיך בדיון ובמהלכו נגדיר דברים.

ובכן אלו שתי הגישות העיקריות לקבל את המושג אדם.

יש גישה שלישית, והיא תאוריית הקונצפטים האובייקטיבית של איין ראנד.

מטרת הדיון היא להגדיר את "טבע האדם," אבל בשביל זה צריך להגדיר "טבע" ו"אדם" בנפרד.
אני אתחיל עם "אדם," אבל לא אגדיר את זה אלא אנסה להוביל אותך לתאורייה של ראנד בשלבים, באמצעות שאלות שאשאל אותך (לא קנטרניות!).

אמרת

הגישה האמפירית: לפיה אני מסתכל סביבי ורואה בני אדם. אני מסתכל מה אני צריך כדי לקרוא לבן אדם בן אדם. עיניים? לא, יש כאלה בלי עיניים. פה? לא. רגליים? לא. וכן הלאה. לכן כל הדברים האלו אינם קשורים למהותו או טבעו של האדם. אבל מה לעשות, שיטה זו מובילה לאבדון, מילולית היא מובילה לאבדון. לאט לאט אני רואה שאני נשאר בלי כלום.

וצדקת, עד שלושת המשפטים האחרונים.

עובדה היא שאתה רואה בני-אדם, ושאתה רואה גם דברים אחרים שאינם בני-אדם.
עובדה היא שאתה יודע לזהות בני-אדם. לא משנה מה הם לובשים, אם הם עומדים על שתיים או אם הם בכסא גלגלים, אם הם שמנים, רזים, קרחים, שעירים, כהים, בהירים, יפים, מכוערים, גבוהים, נמוכים -- לא משנה מה הצורה של אותו קונקרט פרצפטואלי שאתה תופס בחושים -- אתה יודע שמדובר ביישות קונקרטית השייכת לאותה קבוצת יישויות הנכללת תחת המושג האבסטרקטי "אדם."
כל אלו הן עובדות במציאות ולא ניתן להתווכח עליהן (אלא אם כן אתה חושב שחושיו של האדם אינם ואלידיים לזיהוי המציאות -- ואז אין לנו על מה לדבר בכלל).

מאחר ועובדה היא שאתה יודע לזהות אדם כאדם, וכל דבר שאינו אדם כ"לא-אדם," נותר רק לחשוב איך בדיוק אתה עושה את זה. מאחר ואינך עושה זאת במודע (אחרת היית יודע מה עשית ואיך זיהית אדם או לא-אדם), לא נותר אלא להסיק שיש מנגנון שעושה זאת עבורך אוטומטית, מבלי שמודעותך הרצונית תהיה מעורבת: הזיהוי אינו מתבצע מבחירה.

בתחילת הציטוט הנ"ל התחלת ברמה החושית, כלומר זיהית בני-אדם בחושים, וכשהגעת לרמה הקונצפטואלית, לרמה שבה קראת ליישות שזיהית בחושים בשם "אדם," התחלת להילחץ ולדבר על "אבדון," במקום להסיק את המסקנה שהזכרתי כמה שורות למעלה.
אבל עובדה היא שזיהית את האדם. לכן כל מה שנותר הוא לחשוב איך. גישתך היא נטישת השכל והתכחשות למציאות: התכחשות לעובדה שהנך יודע לזהות אדם ולהבדילו מ"יישים" אחרים.
למה להגיד שגישה זו מובילה לאבדון, אם הזיהוי קיים (זיהית את פעולת זיהוי האדם כקיימת) ואם המושג "אדם" קיים?
התנהגת כאן בדיוק כמו האנשים שמתווכחים עם משפטים מתמטיים: טענה מקבל סטטוס של "משפט" רק כשהיא חלה על מספר אינסופי של מקרים, כלומר על כל מקרה. יחד עם זאת, יש אנשים שטוענים "לא, זה לא קורה במקרה הזה." אני הייתי עד לזה בכמה שיעורי אלגברה 1.
אבל, אחזור בפעם המיליון, עובדה שזיהית את האדם כאדם. זו עובדה במציאות.
לטעון את זה לגבי טענות מתמטיות אבסטרקטיות, מילא. אבל לצאת נגד התודעה של עצמך? להגיד שזיהוי בני-אדם מוביל ל"אבדון" רק כי לא הצלחת לתאר את התהליך בצורה מושגית (מילולית) מודעת? זה כבר כמעט מחלת נפש!

אתה מסכים עם מה שכתבתי כאן ועם היות זיהויו של אדם בחושים עובדה במציאות?

(נקודה אחרונה: ברור לי שאתה מדבר על "טבע" האדם.
אני לוקח את הכל שלב אחד אחורה, לרמה הפיסכו-אפיסטמולוגית, לעצם יצירת המושג "אדם" בתודעתך.)

I want philosophically educated people: those who understand ideas, care about ideas, and spread the right ideas. That’s how
my philosophy will spread, just as philosophy has throughout all history: by means of people who understand and teach it to others

Ayn Rand, 1981 --

#10 אורי

אורי

    נרקומן וירטואלי

  • רשומים+
  • 11295 הודעות:

פורסם 02/12/2004 - 15:48

אגב: יש לשים לב שהתעלמתי לחלוטין מה"גישה האידאית" המייצגת קדימות של התודעה על המציאות (primacy of consciousness).
אני שולל גישה זאת מן היסוד וחושב שאינה ראויה לדיון.

I want philosophically educated people: those who understand ideas, care about ideas, and spread the right ideas. That’s how
my philosophy will spread, just as philosophy has throughout all history: by means of people who understand and teach it to others

Ayn Rand, 1981 --

#11 Mojo_jojo

Mojo_jojo

    קוף רשע!

  • רשומים+
  • 10478 הודעות:

פורסם 02/12/2004 - 15:52

אגב: יש לשים לב שהתעלמתי לחלוטין מה"גישה האידאית" המייצגת קדימות של התודעה על המציאות (primacy of consciousness).
אני שולל גישה זאת מן היסוד וחושב שאינה ראויה לדיון.


סבבה, אבל ראוי להסביר לפחות למה אתה שולל אותה.

לפעמים גם מה שלא נכון ראוי לדיון.
כולכם מוזמנים להאזין למוסיקה שלי!

Last.fm


#12 liquid

liquid

    דובר אמת תמיד

  • מנהלי פורום
  • 15807 הודעות:

פורסם 02/12/2004 - 16:50

יש אך ורק דבר אחד הנכון לכל בני האדם ורק לבני האדם. זהו הגנום האנושי. לא קיים גנום כזה באף דבר אחר. לא ניתן למצוא שום דר נוסף שמשותף לכל בני הדם ובנוסף לא כולל גם שום דבר אחר.

#13 אורח - אורח_אורח_יניב_*

אורח - אורח_אורח_יניב_*
  • אורחים

פורסם 02/12/2004 - 17:44

אסגור את הפינות כדי לאפשר לאורי להמשיך בעיקר:

יש אך ורק דבר אחד הנכון לכל בני האדם ורק לבני האדם. זהו הגנום האנושי. לא קיים גנום כזה באף דבר אחר. לא ניתן למצוא שום דר נוסף שמשותף לכל בני הדם ובנוסף לא כולל גם שום דבר אחר.

כבר בגיל 5, לפני שהיה לך מושג כלשהו של "גנום", היתה לך יכולת להחליט לגבי כל עצם אם הוא אדם או לא. משמעות הדבר היא שיש תכונות פשוטות יותר, פרספטואליות (ניתנות לתפיסה חושית מיידית), אשר באמצעותן אתה יכול לקבוע במדויק מה אדם ומה לא אדם.

לפעמים גם מה שלא נכון ראוי לדיון.

לגבי גישה "אידיאית" מול "אמפירית" - הדיון שקול לדיון "אמפיריציזם" מול "רציונליזם".
O-יזם שוללת את שתי הגישות, ובמיוחד את הדיכוטומיה הנוצרת בינהן.
"אמפיריציזם"/"גישה אמפירית" מבוססת על ניתוק השכל מן המציאות והסתמכות על החושים (ללא מחשבה),
"רציונליזם" (קאנט)/"גישה אידיאית" מבוססת על ניתוק השכל מן המציאות והסתמכות על השכל (הנמצא בואקום, הוא לא מקבל קלטים מן המציאות).
מובן שיש דיכוטומיה בין הגישות ומובן ששתיהן אינן מאפשרות להגיע לידע כלשהו.
זה לדעתי כל הדיון הראוי בגישה לא נכונה.

הערה: באמצעות "רציונאליזם" למעשה "הוכיח" קאנט כי הידע אינו אפשרי, אותו קאנט אשר שולה לא קרא, מכיוון שאף אדם לא קרא ולא יכול לקרוא את קאנט - השפה שלו אינה מוגדרת. מי ש"מבין" בקאנט לכל היותר מסתמך על פרשנות יד-שניה, ולכן על ההנחה שהפרשן משום מה כן מבין את קאנט.


ופינה אחרונה, הגדרת המושג "הגדרה":
"הגדרה של A" היא פסוק במשתנה חופשי X אשר מקבל ערך T אמ"מ X=A.
שימו לב שההגדרה משתמשת בסימן "=" ולכן כל הגדרה מניחה מבנה שיש בו יחס שוויון.
משמעות פילוסופית: ללא אפשרות להשוות בין עצמים אין אפשרות להגדיר.

#14 אורח - שולה

אורח - שולה
  • אורחים

פורסם 02/12/2004 - 21:51

רגע, רגע...

הגישות שהצגתי הן בהחלט לא הדרך שהאדם מזהה משהו.
ברור גם שאני לא שולל את הטענה שאני מסוגל לזהות בני אדם.

אבל כמו ששאמרת השאלה היא לא "האם אני מזהה בני אדם" אל "איך אני מזהה בני אדם".
ישנן שתי הצעות שהוצעו לבעיה הזו.
העיקרית כרגע היא הגישה האמפירית.
מה שאני טוען, שאם אנחנו משחזרים את ה"אלגוריתם" שמוצע על ידי גישה זו (להוריד כל מה שלא חשוב), יוצא שאנחנו מקבלים כלום.
הביקורת שלי הוא לא לטענה "אנחנו יכולים לזהות אדם" אלא נגד הטענה "אפשר לגלות מהי אותה תכונה שכשאנחנו רואים אותנו אנחנו רואים אדם". גם נראה לי שאתם מסכימים על נקודה זו, אלא אם כן אתה מציע תכונה שתזהה בכל בן אדם אז ברור שלא באופן זה אנחנו מזהים בני אדם.

אם תרצה: הדיון יכול להמשיך מהנקודה "כיצד אנחנו מזהים בני אדם?" כאשר מקובל על הבריות שאנחנו מזהים בני אדם. אפשר גם לקבל את זה כאקסיומה "אנחנו מזהים בני אדם" (זה משפט שיכול לקבל ערך אמת).

לגבי גישה "אידיאית" מול "אמפירית" - הדיון שקול לדיון "אמפיריציזם" מול "רציונליזם".

בסופו של דבר כן, אבל מכיוון ובתוך הרציונליסטים יש ויכוחים מה כן טבוע בך ומה לא, חשבתי שמה שחשוב הוא ההבחנה אם יש בך אידיאת אדם או לא.

"רציונליזם" (קאנט)/"גישה אידיאית" מבוססת על ניתוק השכל מן המציאות והסתמכות על השכל (הנמצא בואקום, הוא לא מקבל קלטים מן המציאות).


הערה: באמצעות "רציונאליזם" למעשה "הוכיח" קאנט כי הידע אינו אפשרי, אותו קאנט אשר שולה לא קרא, מכיוון שאף אדם לא קרא ולא יכול לקרוא את קאנט - השפה שלו אינה מוגדרת. מי ש"מבין" בקאנט לכל היותר מסתמך על פרשנות יד-שניה, ולכן על ההנחה שהפרשן משום מה כן מבין את קאנט.


קודם כל, לא מנומס לקבוע קביעות על מה אמר קאנט ומה לא אמר קאנט ואז לטעון שהוא בכלל לא קריא. זה גם לא קונסיסטנטי וגם זה מתפרש כמו ניסיון להגיד את הדבר אחרון בצורה לא הוגנת.
שנית כל, צודק יניב שלקרוא קאנט בלי להעזר בדיעות של אחרים זה כמעט בלתי אפשרי (גם בגלל שלרוב כולנו פוגשים דיעות של אחרים על קאנט לפני שיוצא לנו לקרוא את קאנט). לגבי היותו אי-קוהרנטי זה אפילו לא נתון לויכוח.
אבל קאנט הוא לא רציונליסט (למרות שבעינייני מוסר הוא כן, לדעתי הוא כן.) אלא הוא גם מנסה לשבור את הדיכוטומיה בין שתי הגישות, זה אחד המהלכים הקאנטיאנים היותר מפורסמים שלו.

#15 Mojo_jojo

Mojo_jojo

    קוף רשע!

  • רשומים+
  • 10478 הודעות:

פורסם 02/12/2004 - 22:27

חוץ מזה, קאנט זו מילה גסה.
כולכם מוזמנים להאזין למוסיקה שלי!

Last.fm





0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים