מעבר לתוכן


שאלה בקשר לשם


  • Please log in to reply
1 reply to this topic

#1 אורח - אורחת

אורח - אורחת
  • אורחים

פורסם 12/09/2010 - 23:10

שנה טובה ומתוקה!
אני מעוניינת להוסיף שם מפני ששמי הוא אינו יהודי אלה לועזי,
ויש כבר שם שאני רוצה אך קודם לכן מאוד חשוב לי ללכת לרב שיאשר או ימליץ על שם אחר שאולי יותר יתאים לי,
עכשיו שאלתי היא האם ישנם רבנים או רבניות אשר מתמחים בזה בין אם כן ובין אם לא האם אני יכולה לפנות לכל רב?
או למישהו המוסמך בשמות או תורת המספרים והאותיות?
אודה לכל עזרה,
בברכה,
גמרת חתימה טובה.

#2 rabbigil

rabbigil

    רב הקמפוס

  • מנהלי פורום
  • 127 הודעות:

פורסם 03/11/2010 - 19:12

ב"ה

לשואלת שלום רב

נושא השמוות באופן כללי,
שם האדם הוא דבר חשוב מאוד, והוא בעצם צינור החיים של הנשמה והגוף, כמוכח בתנ"ך,
וכמבואר בספרי קבלה וחסידות.
בגמרא מסופר שרבי מאיר היה מדייק בשמות, והיה מגלה את תכונות נפשם של אנשים לפי שמותיהם.
מהתורה שבכתב ושבעל-פה ברור, שיש חשיבות רבה לשמו של האדם.
על-פי כתבי האריז"ל, אותיות שמו של האדם הן "צינור החיים, המחבר את הנשמה עם הגוף".
לכן, לפי מנהג ישראל והדרכת גדולי ישראל, אין לשנות או להוסיף שם ללא סיבה חשובה.
על-פי-רוב שוקלים הוספת שם כדי לבקש רחמים על חולה מסוכן, כמאמר חז"ל:
ששינוי השם הוא מהדברים ש"מקרעים גזר דינו של אדם".
משתדלים לעשות זאת בעצת גדולי תורה, ובפרט אדמו"רים ומקובלים מוסמכים.
גם אז רק מוסיפים לו שם לפני שמו הקודם (למשל אם היה שמו יעקב, קוראים לו "חיים יעקב").
כדי שלא לעקור את צינור החיות לגמרי, נהוג בקהילות רבות מכל העדות רק להוסיף שם.
על-פי-רוב מוסיפים שם בעל משמעות של רפואה וישועה, כמו רפאל, חיים וכדומה.
כאשר מתוסף שם - השם החדש הוא העיקרי, והוא בא כשם ראשון, לפני השם הוותיק.
נוסף על כך יש לזכור שעל-פי-רוב נקראים על שם סבא או גדולי-ישראל,
והשם הוא קשר עם שלשלת הדורות, שמסרו נפשם על התורה והיהדות.
לכן אין למהר ולהחליף שם,
ובהחלט ראוי להסתייג מה'אופנה' החדשה,
שאנשים בלתי-מוסמכים ושרלטנים למיניהם- מציעים 'תרופת-פלא' לכל בעיה - לשנות שם,
לפי 'הבנתם' המפוקפקת והשטחית בספריים 'פופולרים' מפוקפקים ואו גויים,
בענייני עבודות זרות או קבלה להמונים.

כן משנים למי שאין לו שם יהודי כלל (אף לא שם לועזי המקובל בקהילות ישראל).
אדם בעל שם לועזי כזה המבקש להחליף את שמו לשם יהודי,
הרי אם השם הלועזי היה בשימוש בקהילות ישראל (כצורתו או בשינוי קל) - אין להחליפו.
דבר מצוי במיוחד אצל נשים, וניתן לבדוק זאת בספרים העוסקים ברשימות של 'שמות נשים' לענייני גיטין.
הרבי מליובאוויטש מסביר, שהאדם הוא 'בעל-בית' על שמו (ועל שמות ילדיו) גם מהצד הרוחני של העניין, ולעניין שם רשעים או לועזי:
"הובא בפוסקים ראשונים ואחרונים, שהאדם – בעל-הבית על שמו,
ובאם משנה אותו... נעשה זה שמו לכל הפרטים".
דרך השינוי היא, שיעלה לתורה בשמו החדש ויברכוהו אחר-כך בשם זה (בלבד) שלוש פעמים.
מובן שעליו להשתדל שסביבתו, ובפרט הקרובים אליו, יקראו לו בשם זה בלבד.
(החתימה חשובה פחות לעניין זה).

בהלכה נידון הדיוק בשם בעיקר בעניין כתיבת שטרות וגיטין.
שמו האמיתי של האדם נקבע על-פי השם הרווח בין הקרובים אליו, על-פי חתימתו על מסמכים,
ולפי השם בו קוראים לו לעלות לתורה או מברכים אותו בקריאת התורה.
אדם רשאי, על-פי ההלכה, לשנות את שמו בכל עת לשם אחר,
ואם קוראים לו בשם החדש שלושים יום - זהו שמו וצינור החיות שלו לכל דבר,
אף-על-פי שלא נקרא כך בשעת ברית-המילה. שם שאינו בשימוש ("נשתקע"),
אינו נחשב שמו לשום עניין.
אדמו"רי חב"ד לא נהגו לייעץ להורים כיצד לקרוא שם לרך הנולד, כיוון שעל-פי הקבלה,
"כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם... הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא".
הורים, שמתוך אי-ידיעה מבקשים לתת לילדם שם של רשע, כגון 'נמרוד',
הרי בהסתמך על הפסוק "שם רשעים ירקב",
אמרו חז"ל: "רקבובית תעלה בהם, שאין קוראים בשמם" - על הרב וכו' להסביר להם
, שאין הדבר תורם לתוספת ברכה.
מימי-קדם נהוג לקרוא לילד על שם דורות קודמים. ורבים הקוראים על שם צדיקים,
כדי שיזכה הילד להיות צדיק וירא-שמים. לא רצוי לערב את שם הצדיק עם שם הקרוב.
כיוון שמתן השם מגלה ומעורר את צינור החיות לאדם, לכן, לבן קוראים שם בברית המילה.
לפי מנהג חב"ד, קוראים שם לבת מיד בקריאת התורה הסמוכה ללידה, ואין ממתינים עד שבת וכדומה.
גיל הכהן בליזובסקי
רב אוניברסיטת בן גוריון




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים