מעבר לתוכן


מפי הגבורה :)


  • Please log in to reply
7 replies to this topic

#1 אורח - פרנצ'סקה

אורח - פרנצ'סקה
  • אורחים

פורסם 29/01/2011 - 13:43

מזמן חשבתי על שרשור כזה, ולא כל-כך מזמן הצעתי לJT לפתוח. הוא זרק את הכדור בחזרה אלי, ועכשיו הכדור הזה נוחת כאן. מקווה שתיהנו. שבת שלום ומבורך :)

כמה ציטוטים (לא מבינה איך נהיה "כמה") מתוך "על פולחן הספרים" של בורחס. פורסם בקובץ "מבוכי הזמן", 1986.


"...המורה בוחר בתלמידו, אך הספר אינו בוחר את קוראיו, ואלה עשויים שיהיו רשעים או מטומטמים." (82)


"...בעיני המוסלמים אין הקוראן (המכונה בפשטות "הספר", אל כיתאב) רק יצירתו של האל, בדומה לנפשות בני-אדם או ליקום עצמו; הוא אחת מתכונותיו של האל, בדומה לנצחיותו או לזעמו" (84)

"...היהודים היו אקסטרווגאנטיים אפילו מן המוסלמים בעניין הזה. בפרק הראשון של התנ"ך מצוי המשפט הנודע "ויאמר ה' יהי אור ויהי אור"; המקובלים גרסו שסגולתו של צו אלוהי זה בכך שהאל מתקדם כאן מן האותיות אל המילים. ב"ספר היצירה", שהותקן בסוריה או בארץ-ישראל סביב למאה השישית, מתגלה שאלוהי צבאות, אלוהי ישראל, האל הכל-יכול, ברא את העולם באמצעות המספרים מאחת עד עשר ובאמצעות כ"ב אותיות האלף-בית. לפי הדוגמה של פיטאגוראס ושל יאמבליכוס המספרים הם כלים או אמצעים של הבריאה; אך הרעיון שגם האותיות הן כלים או אמצעים של הבריאה, הריהו הוכחה ברורה לפולחן החדש, פולחן הכתב. הפסקה השניה של הפרק השני אומרת: "עשרים ושתים אותיות היסוד: האל רשמן, חרט אותן, קישר ביניהן, שקל אותן, שינה אותן, ומכל אלה ברא את כל שיש ואת כל שיהיה." אחר- כך מתגלה לאיזו אות יש שליטה על האוויר, לאיזו שליטה על המים, לאיזו על האש, לאיזו על החכמה, לאיזו על השלום ולאיזו על החסד, ולאיזו על החלום ולאיזו על הזעם..." (84-85).

"...הנוצרים הרחיקו לכת עוד יותר. הסברה שהאלוהות כתבה ספר הביאה אותם לידי סברה נוספת, שלפיה כתבה האלוהות שני ספרים, והספר האחר הוא היקום. (85).
...מאוחר יותר יכתוב על כך לאון בלואה: "אין יצור אנושי עלי אדמות המסוגל לומר מיהו הוא עצמו. איש אינו יודע לשם איזו תכלית בא לעולם הזה, למה מכוונות פעולותיו, רגשותיו, רעיונותיו, ואף לא מהו שמו האמיתי, שמו שאינו יכול לכלות, הרשום בספר האור...ההיסטוריה הריהי טקסט אדיר, ליטורגי, שבו ערך קוצו של יו"ד וערכן של נקודות אינו פחות מערכם של משפטים שלמים או של פרקים, אלא שחשיבותם של אלה ושל אלה אינה מוגדרת והיא נסתרת במעמקים" (בספר נפשו של נאפוליאון, 1912). לפי מאלארמה קיים העולם כדי להתגלגל בספר; לפי בלואה אנו הננו משפטים או מילים בתוך ספר מאגי, ואותו ספר שאינו פוסק מלהיכתב הוא הדבר היחיד הקיים בעולם; הריהו, מוטב לומר, העולם עצמו. " (86).

נ.ב. אה כן, יצא קצת הרבה הפעם...מקווה שזה בסדר... B)

#2 אורח - כפריניה

אורח - כפריניה
  • אורחים

פורסם 29/01/2011 - 21:03

כפרה על בורחס :wub:

#3 אורח - פרנצ'סקה

אורח - פרנצ'סקה
  • אורחים

פורסם 30/01/2011 - 14:03

כפרה על בורחס :wub:


:כן: הוא בסדר הוא B)

וגם את :מסמיק:

Jorge Luis Borges - Happiness


#4 אורח - כפריניה

אורח - כפריניה
  • אורחים

פורסם 30/01/2011 - 15:32

זהו, זה רשמי! פרנצ'סקה- :wub: איי לאב יו :rolleyes:

#5 אורח - פרנצ'סקה

אורח - פרנצ'סקה
  • אורחים

פורסם 30/01/2011 - 22:34

זהו, זה רשמי! פרנצ'סקה- :wub: איי לאב יו :rolleyes:


:מסמיק: ... :wub:

וגם...רעיונות מוצלחים יותר לכותרת יתקבלו בברכה :) וציטוטים כבר אמרנו?

#6 אורח - פרנצ'סקה

אורח - פרנצ'סקה
  • אורחים

פורסם 01/02/2011 - 01:16

הסוד של לני / מיכאל אנדה, עמ' 48-51 (כולל האיורים :)

כאשר הציבה סוף-סוף את רגלה על האי כשהיא חצי קפואה, עמדה לני לפתע שוב על השטיח בחדרה של הפיה. פרנציסקה פנטזיה ישבה ליד השולחן הקטן העגול שלה בעל שלש הרגליים. דרך החלון חדרו קרניה של שמש הצהרים; והקוקיה, אשר קפצה מתוך שעון הקיר, היתה עכשיו אמיתית וקראה שתים-עשרה פעמים: "קוקוקו!" גם הפעם הופיע על השעון המספר שתים-עשרה שתים-עשרה פעמים.

"היעוץ השני," אמרה פרנציסקה פנטזיה ללא הקדמה, "נעשה תמיד, ובאופן עקרוני, בשעה שתים-עשרה בצהרים. זה פשוט כך."

לני ויתרה על האפשרות לשאול למה.

"את חייבת להחליט עכשיו," המשיכה הפיה, "איך הענין צריך להמשך. כבר כמעט הסתיים הזמן שבו עדין אפשר להחזיר דברים לקדמותם. את זה את הרי מבינה?"

"לא לגמרי," הודתה לני.

"האם השתעשעת היטב, ילדתי?" שאלה הפיה.

"כן," אמרה לני בהיסוס, "לפחות בהתחלה."
"אז אם את רוצה," הסבירה הפיה, "מעכשיו והלאה זה תמיד ימשך כך. ההורים שלך יהיו תמיד יותר ויותר קטנים. את יכולה לתת להם בהתחלה לגור בתוך קופסת גפרורים. אחר-כך תוכלי, כמובן, לראות אותם רק בזכוכית מגדלת או אפילו דרך מיקרוסקופ. זה בטח נורא מצחיק, את לא חושבת?"

לני שתקה ומשכה בכתפיה.

"את חייבת להחליט עכשיו," הוסיפה עוד הפיה, "מפני שמרגע מסוים זה יהיה מאוחר מכדי להחזיר הכל להתחלה. מי שהלך רחוק מדי, חייב להמשיך ללכת. כך זה קורה לעיתים קרובות בחיים. את זה את הרי מבינה? אז את רוצה ללכת הלאה? את רק צריכה להגיד זאת, ילדה."

#7 אורח - אורח

אורח - אורח
  • אורחים

פורסם 21/06/2012 - 19:53

זה ספר / ליין סמית

http://www.am-oved.c...21564&bsp=13500

הוא יודע לסמס?

לכתוב בלוג?

לגלל?

להתחבר בווי-פי?

לציץ בטוויטר?

לא... זה ספר.

#8 אורח - פרנצ'סקה

אורח - פרנצ'סקה
  • אורחים

פורסם 09/12/2012 - 14:26

אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם, ירושלים, תשס"ג, עמ' 124, כפי שמובא בחלומו של הכוזרי, מיכה גודמן 2012, עמ' 80:

על פי השל, כל אדם חש לאורך חייו מעין ניצוצות של וודאות. ידיעה ברורה ומוחלטת שהוא לא לבד ביקום, שמעבר למה שנראה יש עוד משהו. אלה ניצוצות שמבליחים ונעלמים, ומותירים את האדם לבד עם ספקותיו. אמונה, לפי הגדרתו האלגנטית של השל, היא נאמנות לאותם רגעים של ודאות.


חג אורים ותומים שמח <:-)




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים