מעבר לתוכן


תמונה

אהבה בימי כולרה*


  • נושא נעול נושא זה נעול
24 replies to this topic

#1 איה

איה

    המניבה

  • רשומים+
  • 2710 הודעות:

פורסם 19/05/2006 - 12:50

אחרי סדרה של ספרים די מחורבנים שיצא לי לקרוא, אני גאה לבשר על ספר משובח שראוי לכל התשבוחות האפשריות:


אהבה בימי כולרה
גבריאל גרסיה מארקס


אני ממש לא מתכוונת לכתוב כאן את העלילה, כי היא כל כך יפה וכל כך מרגשת, שחבל להרוס לכם את הטוויסטים המבריקים שמארקס עושה שם.

מה שכן אפשר להגיד זה שהספר הזה עמוס בתובנות נוגעות ללב על האדם, על תקופות חייו השונות, על הרגשות שלו, המיניות שלו. וככל רומן מעולה, את התובנות הללו אתה מסיק לאו דווקא באמצעות מה שנכתב, אלא באמצעות המבנה שהסופר בונה ואתה מוסיף עליו לבנים פרטיות משלך.

מארקס שייך לז'אנר הספרות המתפתלת (אני בטוחה שלאנשים שלמדו ספרות יש מונח מקצועי יותר, אבל ככה אני מגדירה את זה...) - הוא פורש מרבד עשיר של דמויות ומספר לנו על כל אחת ואחת מהן, ונכנס לתתי-סיפורים שאוזן קשובה תוכל לזהות את ההקרנה שלהם על הסיפור המרכזי. כשקוראים את הספר הזה אפשר ממש לראות את העיר שעליה מארקס כותב, וגם כשקוראים על הוילות המפוארות, בקצה התודעה שלנו, אנחנו זוכרים את הסמטאות הצרות והמפויחות, והן צובעות מחדש את קירות העלילה בוילות. זו ספרות דגולה!

וכמה אהבה יש בספר הזה...
החל מתאוות בשרים חשקנית וכלה באהבת אם טהורה. כל אחת מן האהבות המתוארות שם כל כך מדויקת, כל כך אמפתית לאוהבים שלה. ובדיוק מהחומרים הללו נוצרת יצירת מופת - מהאמפתיה האמיתית הזו, מהיכולת להציג דמויות שהעסיסיות שלהן נובעת ממלאותן, מכך שאנחנו אוהבים אותם גם כשהם כותבים שירי געגועים קורעי לב וגם כשהם מקיאים ומשלשלים מרוב אהבה.

אני לא אתחיל אפילו להלל ולפאר את המוטיבים שבהם הוא משתמש, אבל אני רק אגיד, שמעכשיו, אני לא אוכל לאכול שקדים בלי שטעמם יזכיר לי עשרות סיטואציות מכמירות לב מן הספר הזה.


לסיכום - ספר משובח! 5 זנבות בסולם איה.
"אל תשכח שזנב הוא לא רק זנב, ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו!"

#2 shir

shir

    happy when it rains

  • רשומים+
  • 1875 הודעות:

פורסם 19/05/2006 - 16:13

קראתי את הספר כשהייתי בתיכון ובעקבותיו קראתי בערך את כל הספרים של גבריאל גרסיה מארקס שתורגמו לעברית :)
קראת את מאה שנים של בדידות? אחד הגדולים. וגם ספר קצר שלו ושונה לגמרי מהשניים האלה, כרוניקה של מוות ידוע מראש, מומלץ מאוד.

serenity now, insanity later

:The Positive thinking poem

Little bird in the sky
You look up and it shits in your eye
You don't mind and you don't cry
You just thank God that cows don't fly

תמונה מצורפת
*אופטימיות זהירה *סיפור קצרצר ללא שם *בעייתי *עניין של מזל *1945 *בסוף היום *החדש *מרקו פולו *אנשי הלילה *לב כפוי טובה
העקשנות משתלמת!





#3 הברון מינכהאוזן

הברון מינכהאוזן

    מאצילי הנפש של הפורום

  • רשומים+
  • 1489 הודעות:

פורסם 19/05/2006 - 21:59

אחרי סדרה של ספרים די מחורבנים שיצא לי לקרוא, אני גאה לבשר על ספר משובח שראוי לכל התשבוחות האפשריות:
אהבה בימי כולרה
גבריאל גרסיה מארקס


ספר פשוט מדהים.

Life is what you make of it, never is too late to start the making
G.S.


#4 איה

איה

    המניבה

  • רשומים+
  • 2710 הודעות:

פורסם 20/05/2006 - 18:35

קראת את מאה שנים של בדידות? אחד הגדולים. וגם ספר קצר שלו ושונה לגמרי מהשניים האלה, כרוניקה של מוות ידוע מראש, מומלץ מאוד.

קראתי מזמן את מאה שנים של בדידות, ועכשיו אחרי שכל כך נהניתי מהספר הזה, אני רוצה גם לחזור למאה שנים, וגם לקרוא ספרים נוספים שלו! :)
"אל תשכח שזנב הוא לא רק זנב, ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו!"

#5 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 20/05/2006 - 22:18

נסי את הסיפור העצוב והלא יאמן על ארנדירה וסבתה האכזרית :)

#6 aurora

aurora

    ג'ינג'ית אמיתית

  • רשומים+
  • 7503 הודעות:

פורסם 26/05/2006 - 14:45

קראתי לפני כמה שנים ועדיין יש משפט אחד שתקוע לי בראש: "רק אלוהים יודע כמה אהבתי אותך".
זה לא עוזב אותי.
תן לי סיבה להאמין שהעצב יש לו סוף

#7 גרציה

גרציה

    משתמש באימונים

  • רשומים
  • 65 הודעות:

פורסם 04/07/2006 - 11:46

אחחחח...גבריאל היקר שלי....

הגעתי אליו בכיתה ח'....בתור תולעת ספרים רשמית ומוכרת לרשויות החוק, נטלתי לידיי את "בית הרוחות", ספר חמוד ביותר...הסופרת כתבה שהיא הושפעה רבות מספרו של ג.ג.מארקס "מאה שנים של בדידות" אז רצתי לקרוא מהר, לפני שייגמר ונדהמתי. חווית קריאה שכזו לא חוויתי בחיי הקצרים (אך מלאי הספרים..) יצירת מופת הנטווית בצורה כה מרשימה, כה מהפנטת, כה ציורית, ספרות עם ניחוחות...
נפלתי שדודה בעולמו של גרסיה
קוראת בשקיקה (כמעט) את כל ספריו..
אהבה בימי כולרה, סתיו של פטריאך, השלכת, איש אינו כותב אל הקולונל, ימי רעה והאחרון הקצרצר (לא הביוגרפי)- זכרונות מהזונות העצובות שלי..

סופר נפלא ואישיות מרתקת.
הייתי נותנת הכל בשביל לשתות איתו קפה ולשוחח...אולי נפגש יום אחד במקונדו...
"רק אחריי שאחרון העצים יכרת,
רק אחריי שאחרון הנחלים יזוהם,
רק אחריי שאחרון הדגים ייכחד,
רק אז נבין, שכסף אי אפשר לאכול..."


A n t i - S h a n t i u n d e r c o v e r

#8 גרציה

גרציה

    משתמש באימונים

  • רשומים
  • 65 הודעות:

פורסם 04/07/2006 - 11:48

אחחחח...גבריאל היקר שלי....

הגעתי אליו בכיתה ח'....בתור תולעת ספרים רשמית ומוכרת לרשויות החוק, נטלתי לידיי את "בית הרוחות", ספר חמוד ביותר...הסופרת כתבה שהיא הושפעה רבות מספרו של ג.ג.מארקס "מאה שנים של בדידות" אז רצתי לקרוא מהר, לפני שייגמר ונדהמתי. חווית קריאה שכזו לא חוויתי בחיי הקצרים (אך מלאי הספרים..) יצירת מופת הנטווית בצורה כה מרשימה, כה מהפנטת, כה ציורית, ספרות עם ניחוחות...
נפלתי שדודה בעולמו של גרסיה
קוראת בשקיקה (כמעט) את כל ספריו..
אהבה בימי כולרה, סתיו של פטריאך, השלכת, איש אינו כותב אל הקולונל, ימי רעה והאחרון הקצרצר (לא הביוגרפי)- זכרונות מהזונות העצובות שלי..

סופר נפלא ואישיות מרתקת.
הייתי נותנת הכל בשביל לשתות איתו קפה ולשוחח...אולי נפגש יום אחד במקונדו...



אה וכמובן- כרוניקה של מוות ידוע מראש.........אההה...גבריאל, גבריאל...זכותו תגן עלינו....
"רק אחריי שאחרון העצים יכרת,
רק אחריי שאחרון הנחלים יזוהם,
רק אחריי שאחרון הדגים ייכחד,
רק אז נבין, שכסף אי אפשר לאכול..."


A n t i - S h a n t i u n d e r c o v e r

#9 pega

pega

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 309 הודעות:

פורסם 16/07/2006 - 22:52

התחלתי אותו לפני כמה שנים.
התייאשתי אחרי שלושה עמודים.הרגשתי עומס יתר של מילים.
חזרתי אליו לא מזמן - ונהניתי.
ספר שאפשר לדמיין איפה הוא מתרחש, למרות שמעולם לא הייתי בדרום אמריקה.
הכל כבר ידוע מראש,אנו כאן להעביר את הזמן

http://stage.co.il/Authors/NoaYariv

#10 אורח - אורח_בועז ח_*

אורח - אורח_בועז ח_*
  • אורחים

פורסם 20/07/2006 - 11:38

איה

אני בהחלט מסכים שמדובר בסופר מוכשר ביותר. קראתי רק את כרוניכה של מוות ידוע מראש (הסוף די צפוי - חה חה - בדיחה). יש לי בעיה רצינית אם מרקס ואני אסביר אותה באמצעות פראפרזה לדברים שכתבת (הומאז', אם תרצי):

גם כשקוראים פנינות ספרותיות טהורות, בקצה התודעה שלנו, אנחנו זוכרים את האנטישמיות האפלה של הסופר, והיא צובעת מחדש את קירות העלילה. זה מסריח!

#11 אורח - אורח_בועז ח_*

אורח - אורח_בועז ח_*
  • אורחים

פורסם 20/07/2006 - 11:44

גרסיה

בתחום הפילוסופיה אני בהחלט מעריך את היידגר, יש לו במה להעשיר את עולמי. אני בכל זאת לא מעוניין להפגש לקפה עם הפילוסוף של התנועה הנאצית.

קפה עם מרקס עלול להפתיעה אותך כחוויה צורמת.

עם להרחיב במשהו את מה שכתבתי לאיה- קריאה של מרקס משולה בעיני לטיול במקום מהמם ביופיו אך אפוף סירחון.

#12 גרציה

גרציה

    משתמש באימונים

  • רשומים
  • 65 הודעות:

פורסם 20/07/2006 - 13:57

גרסיה

בתחום הפילוסופיה אני בהחלט מעריך את היידגר, יש לו במה להעשיר את עולמי. אני בכל זאת לא מעוניין להפגש לקפה עם הפילוסוף של התנועה הנאצית.

קפה עם מרקס עלול להפתיעה אותך כחוויה צורמת.

עם להרחיב במשהו את מה שכתבתי לאיה- קריאה של מרקס משולה בעיני לטיול במקום מהמם ביופיו אך אפוף סירחון.





תקשיבו,
נראה לי שפספסתי משהו...סליחה על הבורות אך אולי מישהוא יכול להאיר את עייני ולהסביר לי מה הקשר בים גבריאל היקר לאנטישמיות...?
(כי אז אצטרך לשקול מחדש את כמו הסימפטיה שאני רוכשת לאיש... :הממ: )

"רק אחריי שאחרון העצים יכרת,
רק אחריי שאחרון הנחלים יזוהם,
רק אחריי שאחרון הדגים ייכחד,
רק אז נבין, שכסף אי אפשר לאכול..."


A n t i - S h a n t i u n d e r c o v e r

#13 אורח - אורח_בועז ח_*

אורח - אורח_בועז ח_*
  • אורחים

פורסם 20/07/2006 - 14:51

גרציה

קודם כל אני מתנצל על הטעות בהקלדת שמך עד כה.

לא כל חוסר ידיעה היא בורות. אני לא חושב שאת בורה- קבלתי את הרושם שאת קוראת הרבה.

עד כמה שידועה לי מארקס רשם ל"זכותו" כמה התבטאויות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. דמות המשנה היהודית המופיעה ב"כרוניקה של מוות..." משקפת ככל הנראה אספקט ממחשבתו של הסופר. בניגוד לזוכה נובל אחר- המינגווי, אצל מרקס יש גילוי אמיתי של אנטישמיות. גם אצל המינגווי מופיעה דמות של יהודי - רוברט כוהן - כדמות שלילית ( " וזרח השמש " ). העניין הוא שכל הדמויות של המינגווי בספר משקפות אספקטים שונים של הבעיה של דורן. רוברט כוהן הוא יהודי אמריקאי ממעמד מסויים המשקף משהו מבעיות הקהילה שלו ובני עמו ותקופתו. הכתיבה של המינגווי מאוזנת היטב ואני באופן אישי שולל את ההאשמות בגיזענות שהופנו נגדו- לא כל מי שמספר על יהודי שלילי הוא אנטישמי.

אצל מרקס אין זה כך - תאור היהודי שלו מכיל פניה לרבדים של המיתוסים הישנים של שנאת ישראל. האמת היא שלמען ההגינות אני צריך לחפס ברשת ציטוטים מסויימים שלו מחוץ לספריו. עברו 12 שנים מאז שלמדתי את העניין ואני לא זוכר במדוייק את דבריו. אשתדל למצוא ציטוטים רלוונטים בזמן הקרוב.

#14 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 26/07/2006 - 02:31

גרציה

קודם כל אני מתנצל על הטעות בהקלדת שמך עד כה.

לא כל חוסר ידיעה היא בורות. אני לא חושב שאת בורה- קבלתי את הרושם שאת קוראת הרבה.

עד כמה שידועה לי מארקס רשם ל"זכותו" כמה התבטאויות אנטישמיות ואנטי-ישראליות. דמות המשנה היהודית המופיעה ב"כרוניקה של מוות..." משקפת ככל הנראה אספקט ממחשבתו של הסופר. בניגוד לזוכה נובל אחר- המינגווי, אצל מרקס יש גילוי אמיתי של אנטישמיות. גם אצל המינגווי מופיעה דמות של יהודי - רוברט כוהן - כדמות שלילית ( " וזרח השמש " ). העניין הוא שכל הדמויות של המינגווי בספר משקפות אספקטים שונים של הבעיה של דורן. רוברט כוהן הוא יהודי אמריקאי ממעמד מסויים המשקף משהו מבעיות הקהילה שלו ובני עמו ותקופתו. הכתיבה של המינגווי מאוזנת היטב ואני באופן אישי שולל את ההאשמות בגיזענות שהופנו נגדו- לא כל מי שמספר על יהודי שלילי הוא אנטישמי.

אצל מרקס אין זה כך - תאור היהודי שלו מכיל פניה לרבדים של המיתוסים הישנים של שנאת ישראל. האמת היא שלמען ההגינות אני צריך לחפס ברשת ציטוטים מסויימים שלו מחוץ לספריו. עברו 12 שנים מאז שלמדתי את העניין ואני לא זוכר במדוייק את דבריו. אשתדל למצוא ציטוטים רלוונטים בזמן הקרוב.


לפחות תגיד באיזה ספר זה מוזכר? או ציטוט של התיאור?

#15 אורח - אורח_יובל_*

אורח - אורח_יובל_*
  • אורחים

פורסם 26/07/2006 - 21:32

אממ.. אם אני זוכר נכון, גם ב"מאה שנים של בדידות" מופיעים רמזים אנטישמיים. אך הם מתוארים כתפיסת ההמון או הכנסייה ולא מופיעה דעתו הישירה המספר.




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים