מעבר לתוכן


תמונה

הנערים מרחוב פאל (מחניים)*


  • Please log in to reply
5 replies to this topic

#1 איה

איה

    המניבה

  • רשומים+
  • 2710 הודעות:

פורסם 06/01/2007 - 20:19

במסגרת המבצע של בנק הפועלים קניתי שני ספרי ילדים קלאסיים - "הנערים מרחוב פאל" (או כפי שרובנו אולי מכירים אותו בתרגום הישן: "מחניים"), ו"אבא ארך רגליים" (שהוצאת ידיעות אחרונות צריכה לתת לי פרס מיוחד על זה שבשבוע הספר מכרתי להם מאות עותקים ממנו במקום כל מיני זוועתונים של סמדר שיר שהילדות התכוונו לקנות). כל אחד מהם עלה 10 ש"ח, וזו קניה נהדרת!

בשבת קראתי את "הנערים מרחוב פאל" מאת פרנץ מולנאר, ואני מודיעה מראש שהפעם יהיו הרבה ספויילרים, לא מסומנים, כי אני מניחה שאתם כבר מכירים את הסיפור:

לאורך כל השבת תהיתי מתי נכתב הספר, כי הייתי משוכנעת שהוא נכתב בהשפעת מלחמת העולם הראשונה. ובכן, טעיתי. הוא נכתב בשנת 1907, אבל אל חשש, לאורך כל המאה ה-19 ההונגרים היו עסוקים בלהפסיד במלחמות על השטח שלהם, ולהיכבש על ידי עמים אחרים, כך שאפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהספר משקף את המציאות ההונגרית של המאה ה-19.

המלחמה המתוארת בספר אמנם נערכת בין שתי חבורות נערים הנלחמים על מגרש גרוטאות, אבל היא מהווה נגזרת של כל המלחמות באשר הן - הגנרלים עסוקים בגינוני כבוד, ההדיפלומטיה קורסת למרות שהיא הדרך ההגיונית ביותר, הפער בין ניצחון לתבוסה הוא קטן מאוד, בסופו של דבר המלחמה מתגלה כמיותרת, וכמו תמיד, יש גם קורבנות, או במקרה של הנערים מרחוב פאל, יש קורבן, אחד, נער בלונדיני קטן העונה לשם נמצ'ק.

מי לא התאהב בנמצ'ק בתור ילד? מי לא פחד יחד איתו בגן הבוטני, או נעלב כאשר אגודת השפכטל סילקה אותו משירותיה, או התלהב כשנמצ'ק חדר לשדה הקרב והביס את האויב? צריך להיות מעט מנוכר ואנוכי בשביל לא להתאהב בילד הזה, או במילים אחרות, צריך להיות ילד בשביל לא להתאהב בילד הזה. ואכן, הילדים האחרים השייכים לחבורת רחוב פאל, מותירים אותו בדרגת טוראי בזמן שהם מעניקים לעצמם תארי קצונה, ומתייחסים אליו כאל משרתם רק משום שהוא קטן ו(אין דרך אחרת לומר את זה: ) נמצ'קי. הם לא רעים, הם רק ילדים. וכילדים יש להם השקפת עולם אגוצנטרית שמונעת מהם להכיר בייחוד של "האחר".

הספר הזה הוא סיפור התבגרות של נער אחד בלבד. לכאורה אפשר לחשוב שהוא מתאר את התבגרותם של נמצ'ק ושל בוקא (מנהיג החבורה), אבל למעשה, נמצ'ק מעולם לא התבגר - הוא תמיד היה אמיץ, הוא תמיד שירת את הכלל בניגוד ליתר הילדים, והוא מעולם לא התבגר משום שלאחר שהוא טבל שלוש פעמים במים, בשביל להציל את החבורה, הוא מת מדלקת ריאות. נמצ'ק לא היה בוגר, אלא היה ילד מבוגר. בדמדומי המוות שלו הוא עדיין מדבר על מגרש הגרוטאות שעליו נלחמו החבורות כעל המולדת - הוא לא מבין שזה בסה"כ מגרש גרוטאות, ושאין טעם למות למענו. גם אם היו בנמצ'ק יסודות של התנהגות מבוגרת, עדיין כל המהלכים שלו, שנתפסו בעיניו כנאמנות פטריוטית, נראים לנו, הקוראים הבוגרים, כאינפנטיליות לשמה. מי שכן מתבגר בספר הזה הוא בוקא, אם כי, גם זו התבגרות חלקית. מלכתחילה בוקא היה הבוגר שבחבורה, ועל כן הוא נבחר לא פעם למנהיגה. אך לאחר מותו של נמצ'ק, וכשהוא מגלה שכל המלחמה הייתה לשווא, הוא מגיע לתובנה, שנכתבת במשפט האחרון בספר: "לראשונה עלו בנשמתו הצעירה דמדומי הכרה מה הם, בעצם, החיים, אשר - פעם בשמחה ופעם בעצב - כולנו עבדים נרצעים להם". (עמ' 161). בעקבות מותו של נמצ'ק בוקא מתחיל לראות את הילדותיות של יתר הנערים, את האירוניה במלחמה המיותרת שגבתה את חייו של נמצ'ק, ואת האומללות של משפחת נמצ'ק שגם ברגעי גסיסתו צריכה לאסוף פרוטה לפרוטה בכדי שנמצ'ק יזכה לקבורה ראויה.

הספר הזה נכתב כביקורת על החברה ההונגרית שעוברת תהליך של מודרניזציה במאה ה-19 על כל המשתמע מכך - עיור, לאומיות פטריוטית, מעמד בורגנות שהולך ומתעצם, ובירוקרטיה.

הבירוקרטיה באה לידי ביטוי בחלקים הקומיים של הספר, המתארים את הרישומים המדוקדקים בספרי אגודת השפכטל. אנחנו מדברים כאן בסך הכל על ילדים שנוהגים להוציא את המרק מהחלונות וללעוס אותו בשביל שיהיה רך, אבל לשם כך הם מקימים אגודה שאמנם חברים בה רק חמישה ילדים, אך יש בה מנגנון כלכלי, שיפוטי, חוקתי ומבצעי, וכולם מסורבלים ומיותרים (להזכירנו, כולה חמישה ילדים עם פטיש למרק חלונות).

הבורגנות מתבטאת בסוף הטראגי של הספר - נמצ'ק על ערש דווי, קודח מחום וממלמל משפטים סתומים על נאמנותו למולדת, ובזמן הזה מגיע מתעשר חדש לאביו החייט של נמצ'ק ודורש שיתקן את המקטורן שלו למרות שהוא עשוי ללא רבב. במקום שהאב ישב ליד מיטת בנו הגוסס, הוא נאלץ לתקן את המקטורן של הבורגני, וכשבנו מת, הוא מרחיק מעליו את המקטורן, כדי שהדמעות לא יזלגו עליו ויקלקלו אותו. ההשתעבדות של האדם הפשוט למנגנון הבורגני, קורעת לב במקרה הזה.

את הלאומיות הפטריוטית ניתן למצוא לאורך כל הספר בהתייחסות של הילדים אל המגרש כאל מולדת מקודשת, ובנאמנות העיוורת שלהם למנהיגי החבורות הנתפסים כמצביאים לכל דבר ועניין. הקרבות בין החבורות התחילו מכיוון שקבוצת הגן הבוטני איימה על ילדי רחוב פאל ב"איינשטנד" - מילה גרמנית שמשמעותה הכרזת מלחמה. לא קשה לראות בספר משל ליחסים הסבוכים שבין ההונגרים לגרמנים, ואכן מהר מאוד מתפתחת בין החבורות איבה שמבוססת על שנאת האחר, והם מוצאים את עצמם נלחמים על "הכבוד" ועל "הבית" (נשמע מוכר? עכשיו תחשבו על תוצאות המלחמה בין שתי החבורות).

העיור מופיע בתחילת הספר ובסופו. בתחילה מוסבר למה הילדים של רחוב פאל רואים במגרש הגרוטאות אוצר של ממש - בבודפשט הצפופה יש פינה אחת שבה הם יכולים לשחק בחופשיות. בסוף הספר מתבהרת האירוניה - הילדים נלחמו על שטח שמיועד לבניה, כך שמלחמתם הייתה לשווא, ובודאי שמותו של נמצ'ק היה לשווא. שוב נחשפת הטראגיות של המלחמה - אנשים מקריבים את חייהם למען אידיאל שברגע אחד יכול להפוך למיותר. אזור הונגריה הוא אזור שהיו תקופות שבהן כמעט בכל עשור הוא הוגדר אחרת - פעם השטח היה שייך למעצמה זו, ופעם למעצמה אחרת, פעם לעם זה ופעם לעם אחר. האם מותם של האנשים שהגנו על האזור היה הכרחי וכדאי? ספק. במקרה של מגרש הגרוטאות ברחוב פאל מתגלה שהמלחמה על "המולדת" הייתה לא יותר מאשר מלחמה על שטח נדל"ני שלילדים לא הייתה כל יכולת "לכבוש" אותו. המלחמה שלהם הייתה רק משחק ילדים, את המלחמה האמיתית לא מנהלים עם כדורי בוץ או התגוששויות, אלא עם עורכי דין ושטרי קניין. זו המלחמה בעולם המודרני. ההוכחה לכך שהילדים עוד לא התבגרו, היא שהם עדיין מנסים לשרוד בעולם המודרני באמצעי המלחמות של העולם הפרה-מודרני. ועכשיו, אחרי כל מה שנכתב כאן, תנסו לדמיין מה קרה לנערים האלו כעבור עשר או עשרים שנים כחיילים אוסטרו-הונגרים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

עלק ספר ילדים... ;)
"אל תשכח שזנב הוא לא רק זנב, ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו!"

#2 bamb@4@ll

bamb@4@ll

    לסביות הן העתיד של מדינת היהודים

  • מנהלי פורום
  • 2916 הודעות:

פורסם 06/01/2007 - 20:59

במסגרת המבצע של בנק הפועלים קניתי שני ספרי ילדים קלאסיים - "הנערים מרחוב פאל" (או כפי שרובנו אולי מכירים אותו בתרגום הישן: "מחניים"), ו"אבא ארך רגליים" (שהוצאת ידיעות אחרונות צריכה לתת לי פרס מיוחד על זה שבשבוע הספר מכרתי להם מאות עותקים ממנו במקום כל מיני זוועתונים של סמדר שיר שהילדות התכוונו לקנות). כל אחד מהם עלה 10 ש"ח, וזו קניה נהדרת!

בשבת קראתי את "הנערים מרחוב פאל" מאת פרנץ מולנאר, ואני מודיעה מראש שהפעם יהיו הרבה ספויילרים, לא מסומנים, כי אני מניחה שאתם כבר מכירים את הסיפור:

לאורך כל השבת תהיתי מתי נכתב הספר, כי הייתי משוכנעת שהוא נכתב בהשפעת מלחמת העולם הראשונה. ובכן, טעיתי. הוא נכתב בשנת 1907, אבל אל חשש, לאורך כל המאה ה-19 ההונגרים היו עסוקים בלהפסיד במלחמות על השטח שלהם, ולהיכבש על ידי עמים אחרים, כך שאפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהספר משקף את המציאות ההונגרית של המאה ה-19.

המלחמה המתוארת בספר אמנם נערכת בין שתי חבורות נערים הנלחמים על מגרש גרוטאות, אבל היא מהווה נגזרת של כל המלחמות באשר הן - הגנרלים עסוקים בגינוני כבוד, ההדיפלומטיה קורסת למרות שהיא הדרך ההגיונית ביותר, הפער בין ניצחון לתבוסה הוא קטן מאוד, בסופו של דבר המלחמה מתגלה כמיותרת, וכמו תמיד, יש גם קורבנות, או במקרה של הנערים מרחוב פאל, יש קורבן, אחד, נער בלונדיני קטן העונה לשם נמצ'ק.

מי לא התאהב בנמצ'ק בתור ילד? מי לא פחד יחד איתו בגן הבוטני, או נעלב כאשר אגודת השפכטל סילקה אותו משירותיה, או התלהב כשנמצ'ק חדר לשדה הקרב והביס את האויב? צריך להיות מעט מנוכר ואנוכי בשביל לא להתאהב בילדים הזה, או במילים אחרות, צריך להיות ילד בשביל לא להתאהב בילד הזה. ואכן, הילדים האחרים השייכים לחבורת רחוב פאל, מותירים אותו בדרגת טוראי בזמן שהם מעניקים לעצמם תארי קצונה, ומתייחסים אליו כאל משרתם רק משום שהוא קטן ו(אין דרך אחרת לומר את זה: ) נמצ'קי. הם לא רעים, הם רק ילדים. וכילדים יש להם השקפת עולם אגוצנטרית שמונעת מהם להכיר בייחוד של "האחר".

הספר הזה הוא סיפור התבגרות של נער אחד בלבד. לכאורה אפשר לחשוב שהוא מתאר את התבגרותם של נמצ'ק ושל בוקא (מנהיג החבורה), אבל למעשה, נמצ'ק מעולם לא התבגר - הוא תמיד היה אמיץ, הוא תמיד שירת את הכלל בניגוד ליתר הילדים, והוא מעולם לא התבגר משום שלאחר שהוא טבל שלוש פעמים במים, בשביל להציל את החבורה, הוא מת מדלקת ריאות. נמצ'ק לא היה בוגר, אלא היה ילד מבוגר. בדמדומי המוות שלו הוא עדיין מדבר על מגרש הגרוטאות שעליו נלחמו החבורות כעל המולדת - הוא לא מבין שזה בסה"כ מגרש גרוטאות, ושאין טעם למות למענו. גם אם היו בנמצ'ק יסודות של התנהגות מבוגרת, עדיין כל המהלכים שלו, שנתפסו בעיניו כנאמנות פטריוטית, נראים לנו, הקוראים הבוגרים, כאינפנטיליות לשמה. מי שכן מתבגר בספר הזה הוא בוקא, אם כי, גם זו התבגרות חלקית. מלכתחילה בוקא היה הבוגר שבחבורה, ועל כן הוא נבחר לא פעם למנהיגה. אך לאחר מותו של נמצ'ק, וכשהוא מגלה שכל המלחמה הייתה לשווא, הוא מגיע לתובנה, שנכתבת במשפט האחרון בספר: "לראשונה עלו בנשמתו הצעירה דמדומי הכרה מה הם, בעצם, החיים, אשר - פעם בשמחה ופעם בעצב - כולנו עבדים נרצעים להם". (עמ' 161). בעקבות מותו של נמצ'ק בוקא מתחיל לראות את הילדותיות של יתר הנערים, את האירוניה במלחמה המיותרת שגבתה את חייו של נמצ'ק, ואת האומללות של משפחת נמצ'ק שגם ברגעי גסיסתו צריכה לאסוף פרוטה לפרוטה בכדי שנמצ'ק יזכה לקבורה ראויה.

הספר הזה נכתב כביקורת על החברה ההונגרית שעוברת תהליך של מודרניזציה במאה ה-19 על כל המשתמע מכך - עיור, לאומיות פטריוטית, מעמד בורגנות שהולך ומתעצם, ובירוקרטיה.

הבירוקרטיה באה לידי ביטוי בחלקים הקומיים של הספר, המתארים את הרישומים המדוקדקים בספרי אגודת השפכטל. אנחנו מדברים כאן בסך הכל על ילדים שנוהגים להוציא את המרק מהחלונות וללעוס אותו בשביל שיהיה רך, אבל לשם כך הם מקימים אגודה שאמנם חברים בה רק חמישה ילדים, אך יש בה מנגנון כלכלי, שיפוטי, חוקתי ומבצעי, וכולם מסורבלים ומיותרים (להזכירנו, כולה חמישה ילדים עם פטיש למרק חלונות).

הבורגנות מתבטאת בסוף הטראגי של הספר - נמצ'ק על ערש דווי, קודח מחום וממלמל משפטים סתומים על נאמנותו למולדת, ובזמן הזה מגיע מתעשר חדש לאביו החייט של נמצ'ק ודורש שיתקן את המקטורן שלו למרות שהוא עשוי ללא רבב. במקום שהאב ישב ליד מיטת בנו הגוסס, הוא נאלץ לתקן את המקטורן של הבורגני, וכשבנו מת, הוא מרחיק מעליו את המקטורן, כדי שהדמעות לא יזלגו עליו ויקלקלו אותו. ההשתעבדות של האדם הפשוט למנגנון הבורגני, קורעת לב במקרה הזה.

את הלאומיות הפטריוטית ניתן למצוא לאורך כל הספר בהתייחסות של הילדים אל המגרש כאל מולדת מקודשת, ובנאמנות העיוורת שלהם למנהיגי החבורות הנתפסים כמצביאים לכל דבר ועניין. הקרבות בין החבורות התחילו מכיוון שקבוצת הגן הבוטני איימה על ילדי רחוב פאל ב"איינשטנד" - מילה גרמנית שמשמעותה הכרזת מלחמה. לא קשה לראות בספר משל ליחסים הסבוכים שבין ההונגרים לגרמנים, ואכן מהר מאוד מתפתחת בין החבורות איבה שמבוססת על שנאת האחר, והם מוצאים את עצמם נלחמים על "הכבוד" ועל "הבית" (נשמע מוכר? עכשיו תחשבו על תוצאות המלחמה בין שתי החבורות).

העיור מופיע בתחילת הספר ובסופו. בתחילה מוסבר למה הילדים של רחוב פאל רואים במגרש הגרוטאות אוצר של ממש - בבודפשט הצפופה יש פינה אחת שבה הם יכולים לשחק בחופשיות. בסוף הספר מתבהרת האירוניה - הילדים נלחמו על שטח שמיועד לבניה, כך שמלחמתם הייתה לשווא, ובודאי שמותו של נמצ'ק היה לשווא. שוב נחשפת הטראגיות של המלחמה - אנשים מקריבים את חייהם למען אידיאל שברגע אחד יכול להפוך למיותר. אזור הונגריה הוא אזור שהיו תקופות שבהן כמעט בכל עשור הוא הוגדר אחרת - פעם השטח היה שייך למעצמה זו, ופעם למעצמה אחרת, פעם לעם זה ופעם לעם אחר. האם מותם של האנשים שהגנו על האזור היה הכרחי וכדאי? ספק. במקרה של מגרש הגרוטאות ברחוב פאל מתגלה שהמלחמה על "המולדת" הייתה לא יותר מאשר מלחמה על שטח נדל"ני שלילדים לא הייתה כל יכולת "לכבוש" אותו. המלחמה שלהם הייתה רק משחק ילדים, את המלחמה האמיתית לא מנהלים עם כדורי בוץ או התגוששויות, אלא עם עורכי דין ושטרי קניין. זו המלחמה בעולם המודרני. ההוכחה לכך שהילדים עוד לא התבגרו, היא שהם עדיין מנסים לשרוד בעולם המודרני באמצעי המלחמות של העולם הפרה-מודרני. ועכשיו, אחרי כל מה שנכתב כאן, תנסו לדמיין מה קרה לנערים האלו כעבור עשר או עשרים שנים כחיילים אוסטרו-הונגרים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

עלק ספר ילדים... ;)



מזכיר בהרבה פנים את "בעל זבוב", גם הוא סוג של ספר ילדים מעניין, אבל מכיל בלאגן שלם של מלחמות בן דמוקרטיות לדיקטטורות וכל מיני כאלה...
אני בכל מקרה מאוד אהבתי את הנערים מרח' פאל כילד, ואפילו קניתי אותו לא מזמן... (גם במסגרת המבצע של בנק הפועלים).. אלא שלא הספקתי לקרוא אותו מאז, ועוררת בי כאן פלאשבקים מטורפים...
תבורכי.
www.games.co.il

נפתח! כולכם מוזמנים!

#3 איה

איה

    המניבה

  • רשומים+
  • 2710 הודעות:

פורסם 08/01/2007 - 18:54

מזכיר בהרבה פנים את "בעל זבוב", גם הוא סוג של ספר ילדים מעניין, אבל מכיל בלאגן שלם של מלחמות בן דמוקרטיות לדיקטטורות וכל מיני כאלה...
אני בכל מקרה מאוד אהבתי את הנערים מרח' פאל כילד, ואפילו קניתי אותו לא מזמן... (גם במסגרת המבצע של בנק הפועלים).. אלא שלא הספקתי לקרוא אותו מאז, ועוררת בי כאן פלאשבקים מטורפים...
תבורכי.

איזה קטע!
בדיוק השבוע יצא לקרוא על "בעל זבוב", ובאמת תוך כדי שקראתי את "הנערים מרחוב פאל" חשבתי לא מעט על "בעל זבוב".

זה לא מקרי ש"בעל זבוב" נכתב לאחר מלחה"ע השנייה, והוא הרבה הרבה יותר אלים ומדאיג, ו"הנערים" נכתב בז'אנר הילד הגיבור שהיה הרבה יותר נפוץ בכתיבה המודרנית לפני המלחמה, וגם הרבה יותר תמים. בסה"כ יש הרבה כבוד בין שתי החבורות, הם משחקים בלהיות חיילים, וחלק ניכר מהזמן מוקדש לקביעת החוקים הג'נטלמניים של המלחמה. למרות זאת, הם מבינים שזה משחק, והיחיד שלא מבין את זה, הוא נמצ'ק, שמשלם מחיר יקר על חוסר ההבנה שלו. ב"בעל זבוב", זו לא סיטואציה של משחק, אלא מציאות חדשה שאליה הילדים נקלעים, ושבה הם זונחים את כל הנורמות והכללים שהיו נהוגים, הם ממש לא נלחמים בג'נטלמניות, אלא משחררים יצרים חייתים שמפחיד לגלות את קיומם.

זה יכול להיות ממש מעניין לעשות השוואה בין ספרי ילדים מהמאה העשרים! שני הספרים מבקרים את המודרניות והחוליים שבה. אבל "בעל זבוב", שנכתב לאחר מלחה"ע השנייה, מקצין הרבה יותר את הביקורת, מהסיבה הפשוטה שהמלחמה גרמה לסופרים לראות באדם את החיה ולא את הג'נטלמן.
"אל תשכח שזנב הוא לא רק זנב, ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו!"

#4 catch24

catch24

    התפסן בשדה השאפים

  • רשומים+
  • 5232 הודעות:

פורסם 09/01/2007 - 03:06

איזה קטע!
בדיוק השבוע יצא לקרוא על "בעל זבוב", ובאמת תוך כדי שקראתי את "הנערים מרחוב פאל" חשבתי לא מעט על "בעל זבוב".

זה לא מקרי ש"בעל זבוב" נכתב לאחר מלחה"ע השנייה, והוא הרבה הרבה יותר אלים ומדאיג, ו"הנערים" נכתב בז'אנר הילד הגיבור שהיה הרבה יותר נפוץ בכתיבה המודרנית לפני המלחמה, וגם הרבה יותר תמים. בסה"כ יש הרבה כבוד בין שתי החבורות, הם משחקים בלהיות חיילים, וחלק ניכר מהזמן מוקדש לקביעת החוקים הג'נטלמניים של המלחמה. למרות זאת, הם מבינים שזה משחק, והיחיד שלא מבין את זה, הוא נמצ'ק, שמשלם מחיר יקר על חוסר ההבנה שלו. ב"בעל זבוב", זו לא סיטואציה של משחק, אלא מציאות חדשה שאליה הילדים נקלעים, ושבה הם זונחים את כל הנורמות והכללים שהיו נהוגים, הם ממש לא נלחמים בג'נטלמניות, אלא משחררים יצרים חייתים שמפחיד לגלות את קיומם.

זה יכול להיות ממש מעניין לעשות השוואה בין ספרי ילדים מהמאה העשרים! שני הספרים מבקרים את המודרניות והחוליים שבה. אבל "בעל זבוב", שנכתב לאחר מלחה"ע השנייה, מקצין הרבה יותר את הביקורת, מהסיבה הפשוטה שהמלחמה גרמה לסופרים לראות באדם את החיה ולא את הג'נטלמן.

בזמנו, השוויתי בין ה"הנערים מרחוב פאל" לבין "הכיתה המעופפת" של אריך קסטנר (יומן קריאה אי שם בעבר)
אמנם "הכיתה המעופפת" הוא ספר הרבה יותר "לילדים", אבל יש ביניהם לא מעט נקודות דומות :
מלחמה בין שתי חבורות של ילדים על מגרש משחקים (מגרש ריק).
הילד הקטן שהופך לגיבור (אולי)

מה שאני זוכר מ"הכיתה המעופפת" זה דווקא שהסיום הפוך למה שאיה תארה כאן (התבגרות-wise)
ג'וני, שהוא ילד יתום, מכריז בתום לב :"אין ספק שלי יהיו חיים יפים" או משהו כזה...

אבל בשביל להוסיף תוכן אמיתי לדיון, אני צריך לקרוא שוב את הספרים...

Unattended children will be given an espresso and a Texas Firefighters 2008 calendar

RACISM IS IGNUNT: Because there are so many other great reasons to hate people on an individual basis

תמונה מצורפתפורום RAINBOW - הפרוטוקולים של מתרוממי ציון תמונה מצורפת


#5 TheStoryTeller

TheStoryTeller

    Everybody needs a Story

  • מנהלים ראשיים
  • 12904 הודעות:

פורסם 14/01/2007 - 02:10

את הכיתה המעופפת קראתי לא פעם. בכלל, בתור ילד הייתי בולע ספרים של אריך קסטנר "אמיל והבלשים", "אמיל והתאומים", "אורה הכפולה", "האיש הקטן" "האיש הקטן והעלמה הקטנה", "35 במאי" ובטח שכחתי כמה.. התחושה העיקרית מהספרים של אריך קסטנר היא שבטוח יהיה סוף טוב, ישנה איזו אווירת עליצות אצלו בספרים, גם אם הדברים נראים רע כרגע.
כשקראתי את "בעל זבוב" זה היה בחרדה גמורה וציפייה למוות נוראי בכל רגע. ואכן, חזרזיר מת. אז קצת קשה לי לראות דמיון בין "בעל זבוב" לבין הכיתה המעופפת", למשל. אבל כנראה שהספרים האלה לא ממש דומים.
את מחניים ניסיתי לקרוא פעם אחת כשהייתי צעיר מדי. היה לי קשה עם השפה, כזכור לי, ועיצבנו אותי כל השמות ההונגרים האלה (למרות שאני הונגרי!!).. הפסד שלי כנראה...
תמונה מצורפת

".I have never seen a wild thing sorry for itself. A little bird will fall dead, frozen from a bough, without ever having felt sorry for itself"
D. H. Lawrence


My Show
"המחשב שלך יכול להציל את העולם"

All is fair in love , war and getting laid.
TheStoryTeller 2009

Story is the foundation of all entertainment. You must have a good story, otherwise it's just masturbation.
תודה לJane Doe

חולה על הסמיילי הזה.
תמונה מצורפת

v=bNF_P281Uu4
I'm feeling lucky


#6 ברק ג

ברק ג

    כסף

  • רשומים+
  • 5845 הודעות:

פורסם 16/01/2007 - 17:38

התפיסה שלי של בעל זבוב ושל מחניים שונה בתכלית. להערכתי מדובר בשני המקרים על מה שיקרה לכל חברה של נערים בגילאים הנ"ל שאין עליהם פיקוח. כל מי שהיה בקרבי מכיר תופעות דומות, כמו הצעירות והותיקות בפלוגות ותיקות. זה חלק מהגנום הגברי.
Homer: Are you saying you're never going to eat any animal again? What about bacon?
Lisa: No.
Homer: Ham?
Lisa: No.
Homer: Pork chops?
Lisa: Dad, those all come from the same animal.
Homer: Heh heh heh. Ooh, yeah, right, Lisa. A wonderful, magical animal.

משחק בדילמת האסיר איטרטיבית רבת משתתפים ומוגבלת בזמן




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים