מעבר לתוכן


תמונה
* * * * * 1 הצבעות

שעורי בית בהסטוריה


  • Please log in to reply
8 replies to this topic

#1 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 15/01/2007 - 17:38

שעורי בית בהיסטוריה

שעורי הבית שלי בהיסטוריה לא מוגשים כעבודת בית לקוראים אלה להפך. אלה שעורי הבית שאני מכין ומגיש לפורום. אשתדל לעדכן כאן מדי פעם וצר לי אם ההקפצה של השרשור תצור התקוממות. כדי להקל על מעקב אחרי השרשור יהיו הדברים שלי ממוספרים.

בשרשור זה אני לא מתכוון לצור דיון. למעוניינים בדיון יפתח שרשור נפרד.

1
"מאז 1948 ניגשו המנהיגים הערבים לבעיית א"י בצורה בלתי אחראית ... הם נצלו את העם הפלסטינאי לצרכים פוליטיים אנוכיים. הרי זה מגוחך, ויכול אני לומר אפילו נפשע"

חוסיין מלך ירדן, 1960

2
"צורך גדול יש להם לבריות ב"מיתוס" למילוי התודעה והדמיון שלהם"

מוסא עלמי 1948

3
"אומות אירופה המערבית גינו את עמדתה של ישראל על אף שערבו לבטחונה ... הן הבינו כי ... תלותן במקורות האנרגיה אינה מניחה להן להסתכן בזעמם של הערבים."

אל-הית'ם על-איובי, אסטרטג צבאי ערבי-פלשטינאי, 1974

4
ב24.11.1975 הכריז בבירות, פארוק קדומי, אז ראש המחלקה המדינית של אש"פ כי כל היהודים שברחו ממדינות ערביות מאז 1948 מוזמנים "לחזור ולקבל את מלוא זכויותיהם."

בראיון לניוזוויק שהתפרסם ב17 אותו חודש אמר קדומי ש"הגיטו הציוני הזה של א"י חייב להחרב."

5
ב25.11.1975 , יום לאחר הצעתו של פארוק קאדומי הגדיל והוסיף "הפיקוד המהפכני" ברדיו בגדד הצעה "לחזור" באופן מיוחד ל140,000 יהודים ממוצא עירקי החיים בישראל. זמן קצר לאחר מכן ב11.12.1975התפרסמה ההצעה לכלל יהודי עירק לחזור, במודעה מיוחדת בניו-יורק טיימס, בטורונטו סטאר ובלה מונד. ההצעה לא כללה יהודים שהם ציונים שכן "הללו ... הם גזענים ... פועלים נגד הערבים הפלשתינאים..."

לעומת זאת ב1941, זמן קצר אחרי פוגרום ביהודי עירק, אמר שר המשפטים העירקי ש"היהדות - לא הציונות" - היא "סכנה לאנושות". ב1975 - השנה בה פורסמה ההצעה העירקית הוצא להורג בבגדד יהודי אזרח הולנד באשמת ריגול לטובת ישראל.

6
בנובמבר 1947 התקבלה החלטת האו"ם לחלוקת א"י למדינה ערבית ומדינה יהודית (החלטה 181 ב). בדצמבר אותה שנה החלה פורענות ערבית ביפו. להלן תיאור קצר שלה, מתורגם מערבית, מתוך "סוד הפורענות" מאת מוחמד נימר אל-הווארי:

"...יפו היתה רותחת! בכל שניה שחלפה שמעת שמועה חדשה, ומדקה לדקה גדלו הבדתות והשקרים עד שלבסוף קיבל אותם הציבור כאמת לאמיתה. כאשר שקעה השמש היו רבים מעושי-דברו של המופתי מסיירים ברחובות במכוניות פרטיות ובמשאיות וקוראים אל הבריות: ' הוי, עם! הוי, אנשים! הוי, גיבורים! עזרו... הצילו... עצרו את התקפות היהודים! הם תקפו את אחיכם במנשיה; הם שדדו את רכושם; שרפו את בתיהם ואנסו את נשיהם ובנותיהם. הם עשו מעשי זוועה ואכזריות נגד אחיכם!' בתוך דקות ספורות היו תושבי יפו המוסתים והנסערים צועקים ויורים באויר! 'עליהם! עליהם! על ת"א עיר הרשעים!' .. בקבוצות וביחידים המשיכו במצעדם ובינהם, מאחוריהם או לפניהם צעדו עושי דברו של המופתי, שהקלו ראש בכוחם של היהודים..."

#2 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 15/01/2007 - 18:15

7
ב"ישראל: הקמתה של מדינה" (לונדון, 1951) גורס הארי סייצ'ר ש"כוחות החוץ הערבים" במרץ 1948 כללו 2500 סורים, 2500 עיראקים, "כמה מאות" לבנונים ומצרים וכן גם מוסלמים מיגוסלביה.

לפי פרוטוקול וועדת החקירה הפרלמנטרית העיראקית דיווח הגנרל איסמאעיל צפוואת לוועדה של הליגה לענייני א"י שמספרם הכולל של המתנדבים הערבים במלחמת 1948 היה 7700 איש.

#3 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 15/01/2007 - 19:17

8

בראיון לח'באר אל-יום מ11.10.1947 סיפק עזאם פחה, המזכיר הכללי של הליגה הערבית "שלוש תכונות של המלחמה העתידה: האמונה במות-גיבורים כדרך לגן-עדן, האפשרויות של תאוות-בשרים, ואהבתם של בדואים לטבח לשמו."

#4 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 17/01/2007 - 18:45

9
בספטמבר 1947 התכנסה הועדה המדינית של הליגה הערבית בצופר שבלבנון. הועדה הציעה לממשלות הערביות לקבל את המפונים ולדאוג להם.

הצעות דומות בעיקרן הוגשו לעצרת האו"ם בדצמבר 1951 ע"י:
-דואי אנדרסון, סמנכ"ל, המכון לענייני הציבור.
-ארצ'יבל מקליש, אוניברסיטת הרוורד.
-הנרי אטקינסון, איגוד הכנסיות לשלום.
-איוון לי הולט, בישופ מיתודיסטי של מיזורי
-קנת סקוט לאטורט, נשיאכנס הבאפטיסטים האמריקאים.
-דניאל מארש, נגיד אוניברסיטת בוסטון.
-ג'יימס ת. שוטוול, קרן קארנגי.
-ג'יימס ג' פטון, נשיא איגוד האיכרים הבין לאומי והקואופרטיבי.
-נורמן ב. נש, הבישוף האפיסקופאלי של מסצוסטס

ועוד...

#5 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 17/01/2007 - 18:52

10
במסיבת עיתונאים בקהיר ב15.5.1948 אמר עזאם פחה, המזכיר הכללי של הליגה הערבית (זאת בהתייחס למלחמה שעתידה להקרה "מלחמת העצמאות") : "זו תהיה מלחמת-השמד וטבח שייזכר לדורות... בדומה לשחיטות המונגולים ומסעי הצלב"

הציטוט מתוך הניו- יורק טיימס 16.5.1948 .

#6 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 18/01/2007 - 10:08

11

בתקופת מלחמת 1948 עודדו מדינות ערב את ערביי ישראל לעזוב את הארץ:
-חביב עיסא, עורך "אל-הודא", יומון ערבי 8.6.1951 ניו-יורק.
-אקונומיסט 15.5.1948
- ב2.10.1948 עדות שמיעה באקונומיסט להודעות ברדיו מטעם הוועד הערבי העליון "שהמריצו את כל הערבים בחיפה לעזוב"

מתוך דו"ח הוועד היועץ שליד הנשיא טרומן, 7.3.1951 : "מנהיגים ערבים קראו לערביי א"י לצאת בהמוניהם...כפי שעולה מהעובדות המוכחות..."

12
ב26.2.1948 פנתה מועצת פועלי חיפה העברית את תושבי חיפה הערבים (איזכור לפנייה זו מופיע גם בדו"ח היומי של מטה משטרת המחוז הבריטית, CID מאותו היום)

"שנים על שנים אנו חיים יחד בחיפה עירנו... אל תפחדו: אל תחריבו את בתיכם במו ידיכם... אל תמיטו אסון על עצמכם בפינוי שלא לצורך ובמעמסות שתקבלו עליכם...אבל בעיר הזאת חיפה, שלכם ושלנו, השערים פתוחים לעבודה, לחיים ולשלום לכם ולמשפחותיכם."

13
לפי האקונומיסט (לונדון)מ1.10.1948 נשארו בחיפה נכון ל28.4.1948 4,000 עד 6,000 מתוך 62,000 ערבים שגרו בעיר.

14
למרות שהמקרה של חיפה מהווה את הכלל (ניו-יורק טיימס 23.10.1979) ידועים מקרים בהם אילץ צה"ל ערבים שפתחו באש זמן קצר לאחר שנכנעו לעזוב כדי למנוע מ"המון עוין ומזויין להשאר בעורף שלנו, מקום שם יוכל לסכן את נתיב ההספקה" (יצחק רבין ז"ל, בראיון לניו-יורק טיימס 23.10.1979 )

שליטת הערבים בכביש שבין חוף הים לירושלים "בודדה כמעט לגמרי את היהודים בירושלים, למעלה מ90000 " ... "אילו נפלה ירושלים היתה המהלומה הפסיכולוגית למדינה היהודית שבחיתוליה מזיקה יותר מכל מכה שתונחת ע"י 20 חטיבות מזויינות." (יצחק רבין," זכרונות רבין" [אנגלית] בוסטון וטורונטו, ליטל, בראון, 1979 עמ' 22-24 .)

15
דו"ח המכון ללימודים פלסטינאים בביירות, מאת פיטר דוֹד וחלים בראכת, 1969, קובע שרוב הפליטים הערבים לא גורשו ב1948 וש68% מהם עזבו מבלי שראו אפילו חייל ישראלי. בעניין הספציפי של חיפה מצטט הדו"ח את הצהרת הוועדה הלאומית הערבית של חיפה בתזכיר למדינות הערביות מיום ה 27.4.1950 :
""יציאת התושבים הערבים...הייתה יציאה מרצון ובוצעה על-פי בקשתינו...המשלחת הערבית בקשה בגאווה את פינוי הערבים ואת העברתם לארצות הערביות השכנות...אנו שמחים מאוד להצהיר שהערבים שמרו על כבודם ומסורתיהם בגאווה ובגדולה."

#7 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 24/01/2007 - 10:23

16
בין 1948 ל1967 טענה ירדן לסיפוח "הגדה המערבית". תושבי "הגדה" היו ערבים ולא קראו לעצמם פלסטינאים.

באותה התקופה שמש המושג "פלשתינה" בשיח הערבי בהקשר של החדרת " מדינה יהודית לתוך הסביבה או השטח שבעיני הערבים הוא שלהם בלבד, 'האיזור הערבי' " (הקטע המצוטט מתוך "קפריסין וא"י" הרצאתו של הלורד קאראדון באוניברסיטת שיקגו, המרכז ללימודי המזרח התיכון, 17.2.1976 )

דברים דומים משתקפים מנאומו של נשיא מצרים דאז, גמאל עבד אל-נאצר מיום ה26.7.1956 : "חורבנה של פלשתינה ע"י האינפריאליסטים" היה "התקפה על הלאומיות הערבית", זו "המאחדת אותנו מן האוקיאנוס האטלנטי ועד למפרץ!"

#8 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 28/01/2007 - 11:26

17

במאמר "מוחמד חסין הייכל מדבר על מלחמה ושלום במזרח התיכון" בגליון סתיו 1971 של כתב העת ללימודים פלסתינאיים, סוכר הייכל (עורך העיתון המיצרי הרשמי 'אל-אהראם')את הטקטיקה הערבית ללחימה בישראל כפי שעוצבה מחדש לאחר מלחמת 1967 . נקודת המוצא של המאמר היא שבהנתן המצב שיהיה זה בלתי אפשרי למחוק את ישראל באופן צבאי על מדינות ערב לצאת למלחמה בזירה הכלכלית, דיפלומטית ותעמולתית. המלחמה תערך זמן רב יותר אך אחת תהיה התוצאה.

הייכל קרא לשינוי ברטוריקה הערבית - לא עוד איום השמדה אלה אסטרטגיה שתדחוק את ישראל לגבולות שאינם ניתנים להגנה ולבידוד דיפלומטי וכלכלי. הייכל ניבא ש"נסיגה מלאה"..."תחרוץ את דינה של מדינת ישראל כולה".

במאמר זה הצטרף הייכל לזרם המרכזי בעולם הערבי.

18
מתוך "האסטרטגיה הערבית העתידית לאור המלחמה הרביעית", מאמר בשבועון 'שואון פלסטינה' (ביירות) אוקטובר 1974 ; מאת אל-היית'ם אל-איובי:
"דימוייה של ישראל כאומה חלשה המוקפת אויבים השואפים להשמידה התנדף (אחרי 1967) והוחלף בדימוי של אומה תוקפנית הקוראת תגר על דעת הקהל העולמית".

אל-איובי ידוע גם בשם אבו-חמאם, היה מנהיג צבאי בחזית העממית, אל"מ בצבא הסורי ואסטרטג לענייני ישראל. הוא טען שמלחמת גרילה נגד ישראל תשיג את מטרתה.

#9 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 31/01/2007 - 02:31

18
עוד מתוך "האסטרטגיה הערבית העתידית לאור המלחמה הרביעית", מאמר בשבועון 'שואון פלסטינה' (ביירות) אוקטובר 1974 ; מאת אל-היית'ם אל-איובי:
אל איובי ממליץ על "שיחות שלום" לשם אחיזת עיניים, ולהמשיך ביחד עם זאת במצב של "לא שלום", להתמיד ב"לחץ מוסרי ביחד עם מתיחות צבאית מאוזנת בקפידה..." למען "הצלחת האסטרטגיה הערבית החדשה". בגלל ש"אבדות בנפש עודן נקודה כאובה לאויב" יכולות פעולות "גרילה" לשחוק את בטחונה העצמי של ישראל ואת "האמונה" של העולם ב"שוטר הישראלי" (תמצית ממסקנות המאמר)




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים