מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

אנה לי ההילרית


  • Please log in to reply
15 replies to this topic

#1 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 05/11/2004 - 11:26

1

הכל החל בתקופה המקבילה לפני שנתיים. הייתי בטיול של אחרי הצבא ואחרי מחנה הקיץ בארה"ב. התחלתי בחוף המערבי ועברתי לאיטו של החוף המזרחי עובר מקרובי משפחה לקרובי משפחה.

לקראת סוף הטיול הגעתי לדודה-רבא נעמי באטלנטה. לא ראיתיה מאז גיל 7.
היא אירחה אותי בחום, הכינה לי מטעמים וריתקה אותי בסיפורי משפחה ובאילנות יוחסין.
בלילי האחרון בביתה נדדה שנתי. חשתי שדבר מה מושך אותי לעליית הגג. כסומא בעלטה טיפסתי על הסולם החורק שהוביל אותי לעליית הגג המאובקת. לא ידעתי את מה אני מחפש, אך הסקרנות והאדרנלין גברו בי מרגע לרגע והחישו את צעדי. מצאתי את עצמי הופך קופסאות, מזיז ארונות ומוריד ספרים ישנים מהספרייה שמטה לנפול.
לפתע, התעופף לו לרצפה גזיר עיתון מצהיב מאחד הספרים. ברגע שנחו עיני על הגזיר, ידעתי שמצאתי את מבוקשי שכלל לא ביקשתי.

הרמתי את גזיר העיתון מהרצפה וניגבתי את האבק מעליו. "רואים שהוא שכב כאן כמה עשרות שנים", הרהרתי לעצמי. באותיות טל ומטר היה כתוב בכותרת הדף: "אנה לי ההילרית". קראתי בשקיקה את שהיה כתוב בו. סופר שם על הילרית זקנה מהרי ההימלאיה בשם אנה לי שמרפאת כל מזור בגוף ובנפש. ניגבתי בהתרגשות את הזיעה הקרה ששטפה את מצחי. הייתכן שזה מה שחיפשתי במשך כל שנות בגרותי?

למחרת בבוקר זינקתי ממיטתי ישר לארוחת הבוקר הטעימה שחיכתה לי. נישקתי את דודתי על מצחה, והיא בתמורה תמהה על השד שנכנס בי. אמרתי לה שקרה לי משהו מיוחד בלילה, ושלפתי מכיסי את דף העיתון. שאלתי אותה: "ניי- תגידי, מה הסיפור של הדף הזה? של מי זה? ממתי יש לך את זה?". הדודה נעמי משכה בכתפיה ואמרה שלא ידעה כלום בעניין. סירבתי להאמין לה ודחקתי בה עוד ועוד, שתספר לי על מקור הדף, אך היא הייתה בשלה. חשתי שהיא מסתירה ממני משהו, אך לא רציתי להעיב על יחסינו והנחתי לה לנפשה.

לעת ערב, טיילתי עם הדודן מייק והחתולה האמיצה השחורה משחור קטרינה. עלינו וירדנו במעלה ובמורד הרחובות הפתלתלים והתלולים. האויר נהיה קריר, רמז לחורף הקרב ובא. בתי השכונה היו מקושטים בקישוטי הלווין. דלעות כתומות וגדולות עם פנים מצוירות שכבו להן על מפתני הבתים. בובות של מכשפות ושדים עיטרו את המרפסות. מייק התיש אותי עם המנטרה שלו על "שלום ואהבה", תוך כדי הגילוי המרטיט שהוא חושב שהמוכרות בערוץ הקניות הטלוויזיוני מדברות אליו במיוחד (האמת היא שנראה לי שגם אני הייתי חושב כך על עצמי, אם הייתי מעשן את כמויות הגראס שמייק עישן באותה תקופה). מחשבתי נדדה לה עד מהרה ממייק והזיותיו בהקיץ לגזיר העיתון שמצאתי בלילה שלפני. ניסיתי לחפש משמעות בכל העניין. ניסיתי להבין מה אני אמור לעשות כעת. האם עלי לנסוע לטיבט? האם ישנה באמת אישה בשם אנה לי שיכולה לרפא את כאבי? לתקן את נפשי התועה?
התחבטתי ונקרעתי ביני לבין עצמי. בין ההגיון שהיה חזק מדי אצלי מאז המקרה הארור, הגיון שדיכא כל סיכון וסיכוי, לבין תחושת הבטן העמומה שמשהו טוב יצמח מכל זה.
גמרתי אומר בלבי שהפעם אקח את הסיכון ואתמודד עם כל תוצאה שתבוא.

חלפו להם שני ירחים מאז הביקור אצל הדודה ניי. הספקתי לחזור ארצה ולעשות פסיכומטרי. עניין ההילרית וגזיר העיתון פרח לי מהראש בעיסוקי היום יום. לילה אחד, באה אלי בחלום אישה ישישה לבושה בשמלה לבנה, בצעיף ארגמן ובמטפחת טורקיז בוהקת. היא מלמלה כל מיני ניגונים אותם לא הבנתי. בתום הניגונים היא סימנה לי ביד לבוא אליה.

הקצתי בבוקר מהחלום וידעתי שהחלום היה תזכורת וסימן. למחרת כבר הייתי על מטוס שכר לטיבט. לא ידעתי למה לצפות ולמה לקוות, אך פיעמה בי תקווה גדולה, שהינה- אוכל להתהלך על-פני האדמה כאחד האדם. להרגיש. לאהוב.

מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#2 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 05/11/2004 - 11:27

2

אחרי שלושה ימים של נסיעה באוטובוס וכברת דרך ארוכה ומתישה הגעתי לכפר קטן על גדות נחל צלול ובין הרים רמים ולבנים משלג. הסתובבתי שעה ארוכה בכפר מחפש אחר מקום להניח בו את ראשי ללילה. משמצאתי מקום, אכלתי ארוחת ערב מוקדמת שכללה נזיד עדשים סמיך ומהביל ומעט לחם טרי ואוורירי שנאפה שעה קלה קודם לכן. שבע ומחודש כוחות החלטתי לתור את הכפר לפני רדת החשיכה. סבבתי בכפר וראיתי ילדים משחקים בחץ וקשת. ראיתי נשים טוות אפודות צמר לחורף הקר וגברים מקוששים עצים למדורה בקרבת הנחל. מבלי משים לב, השמש שקעה לה ותחושת עייפות וכבדות נפלה עלי. נרדמתי על סלע, ראשי למרגלות עץ אלון רחב. בשנתי חלמתי את אותו החלום שחלמתי בארץ. אישה זקנה סימנה לי בידה לבוא אליה לאחר שמלמלה מלמולים סתומים שלא הבנתי.

קמתי בבוקר לקול קריאת תרנגול. פקחתי את עיני שסונוורו מקרני השמש המלטפות. לאחר פיהוק קל זינקתי ממקומי רענן ומלא באנרגיה ליום חדש של גילויים, יום שישנה את שארית חיי. חזרתי לבית המשפחה המארחת למקלחת וארוחת בוקר. שאלתי את בעלת הבית בטיבטית הרצוצה שלמדתי מאתר אינטרנט שכוח-אל שמצאתי עוד בארץ, אם הכירה הילרית בשם אנה לי בכפר. היא השיבה לשלילה. יצאתי את הבית לכיוון מרכז הכפר בתקווה למצוא רמזים למיקומה של מרפאת הגוף והנפש. במרכז הכפר עמלו להם מספר גברים באיסוף עדר העיזים ובהובלתם לכיוון שטח המרעה שמעבר לנחל. שאלתי אותם לגבי אנה לי, אך תשובתם הייתה דומה לזו של בעלת הבית. במשך כל היום הסתובבתי בכפר בחיפושי אחר אנה, שואל אנשים שלא ידעו כלל על מי דיברתי. כך עברו להם יומיים בהם הפכתי כל אבן ואבן בכפר ובכפרים הסמוכים. העליתי חרס בידי. ייאוש החל אוחז בי, ומחשבות על אובדן התקווה למרפא למזור הנפש צפו בי. בערב סילקתי את חובי עם בעלת הבית והבהרתי לה שיהיה זה הלילה האחרון שלי אצלה. מדוכדך וקודר הלכתי לישון על הערסל שבמרפסת. בלילי האחרון בכפר חלמתי שוב, בפעם השלישית, על הזקנה מאירת הפנים שקוראת לי לבוא אליה. הפעם היא קרצה לי וחייכה אלי במין חיוך משונה שחשף שיניים צחורות להפליא.

בבוקר קמתי מצחוקה של ילדה שרכנה מעלי. שפשפתי את עיני והיא עשתה כמוני. חייכתי והיא צחקה. ליטפתי את שיער ראשה והיא ליטפה את ראשי. חשבתי לעצמי שמוזר מאוד שלא הבחנתי בילדה הזאת בחיפושי אחר אנה בכפר. הרי זכיתי להכיר את הכפר על מתי- מעט תושביו בשהייתי הקצרה שם. היא לפתה את ידי והובילה אותי אחריה על עבר הנחל. מדי פעם הייתה עוצרת ובעיניים שוחקות הייתה מסתכלת אל תוך עיני. חצינו את הנחל ושמנו פעמינו לעבר רכס ההרים שמעבר להר הגבוה הסמוך לכפר. על פסגת הר ירוק שכיפתו לבנה עמדה בקתה יתומה, עשן לבן עולה מארובתה. הילדה הובילה אותי למרגלות ההר והצביעה בידה הקטנה אל עבר הבקתה. כשסובבתי ראשי חזרה אל הילדה, היא כבר לא הייתה. רק עקבותיה על שכבת הקרח הדקה סימנו להן את דרכי חזרה. העפלתי אל עבר הפסגה מתנשם ומתנשף מהמאמץ ומחוסר החמצן. בפסגה שכנה לה בקתת עץ עם גינה קטנה ותרנגולים שהתרוצצו לכל עבר. נקשתי על הדלת שתי נקישות ובטרם הספקתי לנקוש את השלישית, נפתחה הדלת מעצמה. נכנסתי בהיסוס פנימה ובקצה החדר על כיסא נדנדה ישבה לה אישה זקנה לבושה בשמלה לבנה, עטויה בצעיף ארגמן ובמטפחת טורקיז בוהקת. היא סימנה לי בידה להתקרב אליה. ניגשתי אליה בחשש מה. היא סימנה לי לכרוע על ברכי. כרעתי על ברכי והיא הושיטה את ידה לעבר פני וליטפה את לחיי. הרגשתי שדרך הנגיעה שלה היא יודעת עלי הכל. קוראת את מחשבותי. לומדת את הכאב החבוי. רואה את הלב המצולק ואת הנפש המעונה. שאלתי: "אנה לי?". היא הנהנה והניחה אצבע על שפתי, כמו רצתה לומר לי שעלי להיות בשקט. היא העבירה את ידה על עיני ועצמה אותן. ידיה עברו למצחי ועיסו אותו. מחשבות החלו לצוף ולעלות בי. ראיתי את רינה ואת הילד הקטן שלה על ברכיה. ראיתי אותה מלמדת אותו נגינה בפסנתר וחלילית. ראיתי את רינה עם כיסוי ראש חגיגי לשבת. ראיתי אותה מסתירה את קרחתה המאולצת בכיסוי ראש חסר חן, חיוך מאולץ ומבויש על שפתיה. ראיתי את הילד הקט מביט באמו השוכבת ללא רוח חיים בבית-החולים, יוצא החוצה ובוכה מרות. ראיתי את הילד פוסע אל קברה הטרי, פסיעות מדודות ואינסופיות ביום אביב שמשי. ראיתי את רגבי העפר מכסים את זיכרון אמו. הוא בוכה ואומר קדיש, קולו הרך נשבר ונמוג.
לפתע, נקישת אצבע צרידה העירה אותי משרעפי. אנה לי קמה מכסא הנדנדה והובילה אותי לחדר שינה. היא ציוותה עלי לשכב לישון. למרות שלא הייתי עייף, שכבתי לישון. נרדמתי עד מהרה ובחלומי פקדו אותי כל אותם מראות שראיתי כשהניחה ידיה על מצחי.

אנה העירה אותי בחמש וחצי בבוקר. הזריחה הפציעה מעבר לרכס ההרים. היא הלכה לעבר נחל קטן בסמוך למרגלות ההר עליו שכנה בקתתה, וסימנה לי לבוא אחריה. היא התיישבה על גדות הנחל והחלה למלמל את אותם הניגונים הלא ברורים שראיתי בחלומותי. התיישבתי לידה והיא הניחה יד אחת על חזי ואת ידה השניה על רקתי. היא התבוננה אל תוך עיני והרגשתי איך היא מזרימה אנרגיה מהראש ללב. בן-רגע חשתי תעוקה ואיבדתי את הכרתי. כשחזרתי להכרה, אנה כבר לא הייתה שם. דמדומי השקיעה צבעו את השמיים בצבעים חמים ובוהקים. קמתי וניערתי את איברי. תחושות של שקט נפשי, של השלמה ושל רוגע עטפו אותי. ידעתי שנרפאתי. הבנתי שאוכל שוב להרגיש.

מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#3 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 05/11/2004 - 11:28

3

כמעט שנתיים חלפו מאז ראיתי את אנה לי ההילרית. מאז אותו רגע של חזרה להכרה, התחלתי להרגיש שוב. התחלתי לאהוב ולשנוא. לכאוב ולשמוח. למרות זאת, נותרתי עם תהיות לגבי העתיד. האם היה זה שווה? האם הרגשה קטנה של אושר יכולה להצדיק את המחיר של כאב גדול? האם להרגיש כאחד האדם, להיות פגיע ואנושי שווים רגע אחד של אהבה? קמצוץ של אושר?

יהיו התשובות לשאלותי אשר יהיו. חיי השתנו פעמיים. אני מהרהר לעיתים על אנה ועל הכפר הטיבטי המרוחק. יש לי כל-כך הרבה שאלות ומעט מאוד תשובות. אולי אשוב אליה ברבות הימים. אולי.



-----------------------------

כבר קראתם את בחברה להגנת הטבע?

כבר קראתם את ד"ר ג'קל?
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#4 Bluelook

Bluelook

    בלו

  • רשומים+
  • 17766 הודעות:

פורסם 06/11/2004 - 00:45

מדהים!

פשוט יפה!
אהבתי מאוד,במיוחד את הסוף של 2 ואת 3.
מרגש ומיוחד.
סימבה,אני חושבת שיש לך את זה!

Carpe Diem

Always code as if the person who will maintain your code is a maniac serial killer that knows where you live

אבל זה לא מפתיע, כולם עושים ביד לפני השינה.
חוץ מכל החארות שיש להם עם מי להזדיין לפני השינה. הם עושים ביד אחד לשני.


#5 ונדי

ונדי

    ברונזה

  • רשומים+
  • 809 הודעות:

פורסם 06/11/2004 - 23:08

מקסים!
*יש לנו שתי אזניים ורק פה אחד, כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות

פורום כלכלה
אתר אגודת הסטודנטים
רדיו אגודת הסטודנטים

#6 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 07/11/2004 - 17:29

תודה בלו. תודה ונדי.
:מסמיק:
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#7 rinana

rinana

    חשבתי שיהיה אחרת...

  • רשומים+
  • 4084 הודעות:

פורסם 10/11/2004 - 21:10

מדהים!!!!!!!!!
קירות סובבים אותנו, אפשר לעקוף אותם או לפרוץ דרכם. אבל לפעמים הם סוגרים עלינו. ואז יש פעמים שנפתחת לנו דלת, וצריך רק למצוא את האומץ לעבור דרכה...

#8 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 11/11/2004 - 00:09

מדהים!!!!!!!!!

<{POST_SNAPBACK}>

תודה כפרות...
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#9 קקטוס

קקטוס

    Ghost in the Machine

  • גנרלים בדימוס
  • 32885 הודעות:

פורסם 11/11/2004 - 01:08

נחמד מאוד. :)
מתקשים בקורסים מבוא לכלכלה א' או מבוא לכלכלה ב'? דברו איתי.

תמונה מצורפת


.Procrastinate now, don't put it off




מסתובבת פה כמו איזה נסיכה מורמת מעם, חושבת שאת יותר טובה מכולם.


#10 rinana

rinana

    חשבתי שיהיה אחרת...

  • רשומים+
  • 4084 הודעות:

פורסם 11/11/2004 - 02:37

תודה כפרות...

<{POST_SNAPBACK}>



כפרות אתה בעצמך :שורק:
קירות סובבים אותנו, אפשר לעקוף אותם או לפרוץ דרכם. אבל לפעמים הם סוגרים עלינו. ואז יש פעמים שנפתחת לנו דלת, וצריך רק למצוא את האומץ לעבור דרכה...

#11 Bluelook

Bluelook

    בלו

  • רשומים+
  • 17766 הודעות:

פורסם 11/11/2004 - 13:40

:מתגלגל: :מתגלגל: :מתגלגל: :מתגלגל:

כפרות אתה בעצמך  :שורק:

<{POST_SNAPBACK}>


Carpe Diem

Always code as if the person who will maintain your code is a maniac serial killer that knows where you live

אבל זה לא מפתיע, כולם עושים ביד לפני השינה.
חוץ מכל החארות שיש להם עם מי להזדיין לפני השינה. הם עושים ביד אחד לשני.


#12 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 20/11/2004 - 23:41

נתת לי אישור לבקר אז הנה.
חוסר קוהרנטית קל בין הטיסה למחרת בבוקר לבין הלמידה של השפה הטיבטית מאתר אינטרנט בארץ.
ושוב, למרות שמאוד אהבתי את הסיפור לא אהבתי את הסוף. לא יודעת מה יש לי מהסופים שלך, אני מצטערת שאני אומרת תמיד אותו הדבר אבל הם מותירים בי תחושה של פיספוס וגם הסגנון מאוד דומה "שנתיים עברו...אני חושב על... " ואז כמה תהיות.
בנוסף אתה חוטא לעיתים בקיטשיות "ידעתי שנרפאתי. הבנתי שאוכל שוב להרגיש. "
הקטע בו אתה מתעורר לראות את הילדה מצויין, והקטע בו יש תיאורים של האם ממש נוגע ללב והייתי מציעה להרחיב קצת.
אני מאוד נהנת מהשפה שלך ומההומור הקל שאתה מכניס לה "מבוקשי שלא ביקשתי" כאן ו-"שיחררה אנחות קטנות במבטא אוסטרלי מנומס" שם. הם דומאות מצויינות ואני חושבת שזה מאוד מייחד את הכתיבה שלך.

זהו, כל הפורום הזה רק מלא בביקורתיות שלי...
:מסמיק:
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"

#13 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 21/11/2004 - 00:09

נתת לי אישור לבקר אז הנה.
חוסר קוהרנטית קל בין הטיסה למחרת בבוקר לבין הלמידה של השפה הטיבטית מאתר אינטרנט בארץ.
ושוב, למרות שמאוד אהבתי את הסיפור לא אהבתי את הסוף. לא יודעת מה יש לי מהסופים שלך, אני מצטערת שאני אומרת תמיד אותו הדבר אבל הם מותירים בי תחושה של פיספוס וגם הסגנון מאוד דומה "שנתיים עברו...אני חושב על... " ואז כמה תהיות. 
בנוסף אתה חוטא לעיתים בקיטשיות "ידעתי שנרפאתי. הבנתי שאוכל שוב להרגיש. "
הקטע בו אתה מתעורר לראות את הילדה מצויין, והקטע בו יש תיאורים של האם ממש נוגע ללב והייתי מציעה להרחיב קצת.
אני מאוד נהנת מהשפה שלך ומההומור הקל שאתה מכניס לה "מבוקשי שלא ביקשתי" כאן ו-"שיחררה אנחות קטנות במבטא אוסטרלי מנומס" שם. הם דומאות מצויינות ואני חושבת שזה מאוד מייחד את הכתיבה שלך.

זהו, כל הפורום הזה רק מלא בביקורתיות שלי...
:מסמיק:

<{POST_SNAPBACK}>

תודה על הביקורת המדויקת והחדה. ציינת בדיוק את נקודות החולשה בסיפורים שלי.

אכן, הרגשתי שהסוף בהם קצת פשוט או בנאלי. נכון שהסגנון דומה. סוג של סגירת מעגל. אני מוצא שקשה מאוד לחבר סוף. בזה אני אכן צריך להשתפר.

קיטשיות? מה אם אני באמת מרגיש כך? האם זה עדיין קיטשי? אני חושב שקיטש הוא בכוונה, לא בתוצאה. ואולי לא... :הממ:

תודה שוב.
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#14 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 04/11/2005 - 02:45

נכתב לפני שנה...
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#15 number6

number6

    Things could be Different. But They're not

  • רשומים+
  • 8641 הודעות:

פורסם 06/11/2005 - 11:23

נכתב לפני שנה...

<{POST_SNAPBACK}>


מסכים. :כן:






:P

The reception's gotten fuzzy
The delicate balance has shifted
Put on your gloves and your black pumps
Let's pretend the fog has lifted
Now you see me
Now you don't
Now you say you love me
Pretty soon you won't
If we get our full three score and ten
We won't pass this way again
So kiss me with your mouth open
Turn the tires toward the street
And stay sweet





0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים