מעבר לתוכן


מאמר של מלינובסקי!!!!!


2 replies to this topic

#1 אורח - אורח_MIMI_*

אורח - אורח_MIMI_*
  • אורחים

פורסם 29/02/2008 - 20:23

הייי!!!

למישהו יש סיכום של המאמר- Malinowski B., The Subject, Method
and Scope of this Inquiry
introduction), in Argonauts of the

?

תודהההה!

#2 אורח - אורח/ת

אורח - אורח/ת
  • אורחים

פורסם 01/03/2008 - 12:19

Malinowsky - The Subject, Matter and Scope of this Inquiry
סיכום לבוחן

I
הפאפוא-גיאנים הם סוחרים ונווטים מצוינים. סחורות שונות (כלי חרס, סירות קאנו, וכו') מיוצרות במקומות שונים ונסחרות בין איים במרחקים גדולים.
הקולה – נתיב מסחר רב הקף הכולל את האיים וגם את גינאה החדשה. יש לו חשיבות כלכלית גדולה והוא משפיעה על הרעיונות, שאיפות והשקפת העולם של אנשי השבטים

II
יש להציג את המסקנות של כל מחקר מדעי בצורה ישירה וכנה. בכימיה ופיזיקה מציגים את סדר הניסויים, הכלים שבהם נעשה שימוש, משך הניסויים ואומדנים שבוצעו. במדעים פחות מדויקים כמו ביולוגיה לא ניתן לעשות זאת בצורה כל כך קפדנית אבל בכל זאת מתארים את כל תנאי הניסוי. באתנוגרפיה, זה לא בוצע בעבר, אע"פ שהצורך בשקיפות גדול, ומחקרים מציגים מסקנות הנובעות מתוך נתונים מעורפלים.
מחקר אתנוגרפי הוא בעל חשיבות מדעית רק אם ניתן לראות את הקו המחבר בין הנתונים שמציג החוקר לבין מסקנותיו.
באתנוגרפיה החוקר הוא למעשה כלי המחקר וההיסטוריון. המקורות שלו הם ההתנהגות והזיכרון של אנשים, וקיים הבדל גדול מאוד בין האופן בו החומר הגולמי נאסף לבין האופן בו הוא מוצג לבסוף.

III - תיאור תחילת עבודתו של מלינובסקי באיים
בשבועות הראשונים ביקורים ארוכים בכפרים ללא הצלחה ביצירת קשר עם הילידים או להשיג נתונים למחקר, ושקיעה בשעמום. המלווה הלבן שלו לא מבין ולא מעונין בגישה אתנוגרפית לילידים והוא מקווה שבביקורים בכפר לבדו יהיה יותר קל.
בביקור הבא הוא מחלק טבק ויוצר אווירה שיתוף פעולה. מתחיל להסתכל על טכנולוגיה. מצליח להבין מספר מונחים ושמות של כלי עבודה ולא יותר, בעיקר בגלל שהוא לא דובר את שפתם באופן שותף. כדי לאסוף פרטים הוא עורך מפקד אוכלוסיה ומשרטט אילן יוחסין. כל זאת הוא עדין "חומר מת" ולא מאפשר הבנה של ההתנהגות הילידים, בגלל שהוא לא מאפשר להבין את הפרשנות של הילידים או את אורח החיים השבטי (the hang of tribal life).
המידע שהתקבל מלבנים אחרים היה מאוד לא מעודד – למרות שהם חיו שנים בקרב הילידים, הם לא ידעו כלום אודותם. המושגים של הלבנים לא היו עקביים ומדויקים ומלאים דעות קדומות האופיניות לכומר/סוחר/מושל ורחוקות מלהיות אוביקטיביות, מדעיות.
העקרונות (המדעיים והפשוטים) לעבודה אתנוגרפית טובה הם:
1. ידע מוקדם בשיטות מחקר אתנוגרפיות
2. תנאי עבודה טובים – מגורים הרחק מלבנים אחרים, קרוב מאוד לילידים
3. ידיעת דרכים מיוחדות לאיסוף וסידור החומר שנאסף.

IV - תנאי עבודה טובים:
ניתוק מלבנים ומגורים מתוך מחנה הילידים. טוב שיש מחנה לבנים באזור לאספקה ולזמנים קשים, אבל הוא צריך להיות מספיק מרוחק כך שלא תברח אליו בכל רגע לצורך הינפשות. כך שתאלץ לשהות בכפר גם "מעבר לשעות העבודה" וכך תחשף למנהגים ולאמונות הרבה יותר טוב מאשר דרך אינפורמנט (מודיע).
להיות ממש בקשר עם הילידים משמעו שאפון החיים איתן הופך להיות טבעי לאתנוגרף.
מלינובסקי מתאר שלא עבר הרבה זמן והוא התחיל להיות מעורה בחיי הכפר, לחכות לפסטיבלים, להבין את הרכילות. לראות חיי משפחה, בישולים וארוחות. הפרטים שלא תמיד היו דרמטיים אבל תמיד היו בעלי משמעות, הוו את האווירה לחייו ולחיי הילידים.עם הזמן הילידים התרגלו לנוכחותו, כאחד שדוחף את האף לכל מקום ומחלק טבק. לאחר מכן הוא כבר שם לב לכל האירועים הקטנים – הגעת המכשף, ריבים בכפר – שקרו מתחת לאפו. בנוסף הייתה לו אפשרות לחקור באופן מיידי כל אירוע ברגע התרחשותו וכך לקבל את מרב הפרטים. הוא גם התחיל להבין את ערכי המקום, מהי התנהגות מקובלת ומה לא, ולמעשה הגיע לקשר אמיתי עם הילידים.

V - הכרת התאוריות המדעיות:
האתנוגרף צריך לאסוף את הנתונים גם בדרך אקטיבית. זה לא אומר שעליו להגיע עם דעות קדומות אלא עם מגוון שאלות מחקר ומוכנות לשנות את היפותזת המחקר בהתאם לנתונים. עליו להגיע מוכן לשטח וזאת ע"י הכרת התאוריות המדעיות.
דוגמאות לתאוריות מדעיות שהאתנוגרף משתמש בהם:
• האתנולוגים (מורגן, טיילר) הראו את החשיבות בניתוח מעמיק של מידע ממסיונרים ומטיילים תוך כדי מציאת הטפל בתאוריהם והתעלמות ממנו.
• הבנת מושג הanimism (בעל המשמעות) לעומת "עבודת השטן" (מושג חסר משמעות)
• כלי מיתוח פסיכולוגיים
• רקע סוציולוגי תאורתי של דורקהיים ופרייזר
תאור ה"פרא" (savage) ע"י המדע המודרני כפרט בחברה בעלת סדר וחוקים העוסק בפעילויות מסודרות ובעל יכולת אומנותית, ולא כפי שתואר פעם כחסר מנהגים, בעל התנהגות חייתית, פועל רק ע"פ אינסטינקטיים וחסר רגשות אנושיים.
לכן תפקידו של האתנוגרף הוא לתאר את מבנה החברה, החוקים והתופעות שנצפו באופן מדוייק ומלא. לא רק התופעות המיוחדות אלא תאור כלל האספקטים של החיים – לא רק טכנולוגיה או מבנה חברתי או דת – צריך לתאר את הכל ביחד

VI - שיטת העבודה – statistic documentation by concrete evidence:
כל הנתונים מקורם במקור החמקני ביותר – האדם. ולכן צריך לדעת איך לארגן אותם. הילידים עובדים לפי החוקים אבל לא מבינים אותם, בגלל שהם מסתכלים מבפנים. תפקיד האתנוגרף הוא לאסוף את המידע ולנתח אותו מבחוץ.
דרכים לניתוח:
הצגת מקרה דמיוני או בחינת מקרה אמיתי עדיפות על שאלות ישירות ליליד כדוגמת: "כיצד היית מגיב לכך וכך"? בחינת מקרה אמיתי תאפשר בחינת דעות רבות ובחינת התהליכים שמתרחשים בעקבות ארוע (ביצוע פשע). המתודה המדעית מראה לחוקר את טווח החקירה האפשרי וגם את הכוונים הרלונטים לחקירה.
השוואה בין ארועים שנצפו תוביל למציאת החלקים החסרים, הדורשים המשך מחקר. לדוגמא, השוואה בין אופן ניהול מלחמה, מסעות מחקר וחגיגות שבטיות תוביל להבנת הממשל השבטי ותגלה את כווני המחקר שעדין לא בוצע.
כתיבת ראשונית של המחקר גם מגלה נתונים חסרים. צריך לכתוב טיוטה, להמשיך מחקר, לכתוב טיוטה נוספת וכן הלאה, עד שמתקבלת תמונה מלאה.
צריך למצות את מירב המידע מכל מקרה, ע"י טבלאות ודיאגרמות, אילנות יוחסין מפורטים, תרשימי זרימה לאופן המסחר, מילון מונחים, מפות מסוגים שונים
האתנוגרף צריך להצהיר בגלוי מהם נתונים שנאספו ומהן מסקנותיו שלו.

VII – תאור ההתנהגות - imponderabilia of actual life
תאור השלד כמו באופן שתאור לעיל מפספס את החיים, הבשר והדם, בחיי השבט. הוא מתאר רק את ה"מה?" ולא את ה"איך"? אבל האתנוגרף שחי בתוך הכפר יכול להגיע גם ל"איך" – the imponderabilia of actual life – שגרת היום, טון הדיבור, חברויות ויריבויות. צריך לתעד פרטים אלו באופן מדעי, אבל לא שטחי כי אם באופן שיעביר את תפיסת הילידים.
לדוגמא כדי לתאר מהם "חיי משפחה" צריך לתאר הרבה פרטים ואינטראקציות קטנות. באופן דומה צריך להתיחס לתאור חיי הילידים ותת דגש לאספקטים "אינטימיים" במסחר, בשלטון וכו'.
צריך להתיחס לאופן שבו מבוצעות פעילויות – לחיוניות וההתלהבות/אדישות בהן. צריך לרשום נתונים כבר מתחילת העבודה, משום שנתונים מסויימים עלולים להראות בהמשך כשגרה ולהשכח. צריך לרשום את השגרה לצד הדברים החריגים.
בזמן תעוד ארועים שבטיים צריך לתעד בנוסף לתהליך הטקס גם את התנהגות הקהל וכך להבין את חשיבות הטקס עבור בני השבט. כדאי שהחוקר גם ישתתף בעצמו בארועים/חגיגות וכך יקבל אספקט נוסף שלהם.

VIII – ה"רוח" - דעות הילידים
בנוסף לתאור השלד ואופן הביצוע, צריך לתעד גם את הרגשות ומחשבות של הילידם לגבי הארועים השונים. כיצד זה אפשרי? דרך מחשבתם של הילידים מעוצבת ע"י המסורת והשפה והיא די דומה עבור כולם. לכן צריך למצוא את דרכי החשיבה השגרתיות, שמתאימות למוסדות ולתרבות של קהילה מסוימת. כדאי להשתמש בשפת הילידים ובדרכי הקיטלוג שלהם. מלינובסקי מציין שככל שעבודתו התקדמה הוא כתב את העובדות יותר ויותר בשפה המקורית. תוך כדי העבודה הוא יצר את ה corpus inscriptionum Kiriwiniensium – ספר הכתב הקיוויריני שבעצמו הוא נושא למחקר.

IX – סיכום
דרך העבודה האתנוגרפית:
1. ארגון החומר בדרך של concrete statistical documentation
2. הוספת הimponderabilia of actual life – ההתנהגות האנושית הנלוות לשלד
3. תיאור המנטליות הילידית באמצעות ביטויים משפת הילידים
דרך עבודה זו תביא למציאת ה native's point of view והבנת הערכים והשאיפות של התרבות הנחקרת, ומקור האושר שלה. ע"י השוואה לתרבות הילידים, נוכל לגלות דברים על התרבות שלנו, וכך נצדיק את המחקר.

#3 אורח - אורח_MIMI_*

אורח - אורח_MIMI_*
  • אורחים

פורסם 01/03/2008 - 19:17

תודה רבה!!!



הוספת תגובה



  


0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים