מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

בסכנת הכחדה


  • Please log in to reply
17 replies to this topic

#1 קקטוס

קקטוס

    Ghost in the Machine

  • גנרלים בדימוס
  • 32885 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 02:37

בסכנת הכחדה.
אויר.
זה מה שהוא רוצה. אויר.
אני פשוט לא נותנת לו לנשום, הוא אומר, אני חונקת אותו ממש ולא משאירה לו אויר לנשימה.
אין לו אויר. הוא צריך אויר נקי, קצת זמן שאני אתן לו, ואחרי שהוא יתאפס על עצמו ויארגן לעצמו הכול בראש, אז נהיה בסדר.
שאלתי אותו כמה זמן.
הוא גירד בראשו.

זמן.
הזמן מרפא הכול.
זה כאילו אני לוקחת לו את כל הזמן שנותר, הוא אומר, שתמיד תמיד אנחנו יחד ולא נשאר לו זמן לחיות, והוא צריך את הזמן הזה.
קצת הפוגה, שאני אתן לו לנוח, ככה אחרי שהוא יתכנן לעצמו הכול מההתחלה ויבהיר לעצמו כל מיני דברים שהתבלגנו לו בראש לאחרונה, אז נהיה בסדר גמור.
שאלתי אותו כמה לנוח.
הוא דחף את ידיו לכיסים.

מנוחה.
הוא הכי רוצה מנוחה.
כי אני מה זה מעייפת אותו, הוא אומר, אני משאירה אותו בעיניים פקוחות והוא לא ישן טוב. הוא לא נח מספיק והרי זה ברור שאי אפשר להמשיך ככה.
הוא מוכרח להירגע, באמת מבקש שאני אקח צעד אחד אחורה, אולי אחרי שאני אניח לו קצת להיות כל מה שהוא, קצת אתרחק, באמת לא הרבה, אז הכול ילך כמו שצריך.
שאלתי אותו לאיזה מרחק.
הוא הסב את ראשו.

מרחב.
נו, מה לעשות שהוא צריך מרחב.
אני מתקרבת יותר מדי, הוא אומר, וזה כבר כאילו אנחנו כמו בנאדם אחד וכל פעם שהוא מסובב את הראש, אני שם. אין לו מקום לעצמו וזה כל מה שהוא מבקש, קצת מרחב.
הוא מבקש להיות רחוק ממני, הוא צריך להתגעגע אלי. ככה אחרי שהוא יבין עד כמה הוא זקוק לי באמת, אז הוא יחזור והפעם זה באמת יעבוד.
שאלתי אותו כמה להתגעגע.
הוא נשך את שפתיו.

להתגעגע.
כי הגעגוע מקרב לבבות.
אני הפכתי לדבר שגרתי, הוא אומר, כזה חלק גדול מהחיים שלו ושזה בכלל לא הוגן כלפי שהוא ייקח אותי כמובן מאליו, וממילא כל הריגוש מתאדה לאט לאט וכשאין ריגוש אז המצב ממש על הפנים.
אז טיפה שקט הוא רוצה, לא לדבר וגם לא להגיד כל כך הרבה דברים, גם מתי שזה יבוא זה יבוא, ואז זה יהיה ענייני ולא מיותר כמו שעכשיו, ואז הכול ידפוק שיגעון.
שאלתי אותו כמה שקט.
הוא השפיל מבט.

שקט.
כי לפעמים שתיקה שווה אלף מילים.
כמה אני מדברת, הוא אומר, כל כך הרבה שהוא מפסיק לעקוב בשלב מסוים, מאבד עניין וזה לא טוב. נכון? נכון שזה לא טוב? ומה הטעם בלהישאר ביחד אם כבר אין בשביל מה? ואם יחד זה לא מסתדר אז לא כדאי לבדוק אם עדיף לשנינו, בעצם, להיות לבד?
הוא רוצה להיות לבד. הוא שכח איך זה להיות לבד, איך זה לאכול לבד ולישון לבד ולחשוב לבד ואפילו לנשום לבד! זה בלתי אפשרי להיות שני אנשים יחד מבלי להיות קודם כל אחד לעצמו.

שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי.

הוא אמר שכן, בטח, אבל פחות, כבר לא ממש אהבה, שהוא לא יודע, אולי לא, אז לא, לא נראה לו, לא.

אהבה.
והוא רוצה אחת אמיתית.
שאלתי אותו למי אכפת.
הוא הביט בי צורה משונה.
חייכתי אליו. הדמעות באו הרבה לאחר מכן.
מתקשים בקורסים מבוא לכלכלה א' או מבוא לכלכלה ב'? דברו איתי.

תמונה מצורפת


.Procrastinate now, don't put it off




מסתובבת פה כמו איזה נסיכה מורמת מעם, חושבת שאת יותר טובה מכולם.


#2 zabot

zabot

    כל שיר חושף איזה סוד...

  • רשומים+
  • 11887 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 03:22

את ענקית.
אין לי מילים :חיבוק:

"אהבה לפי דעתה זה ממש מצב הרסני: שניים זרים שפתאום רואים אחד את השני, או לא ממש רואים, מריחים, ותוך כלום נהיים מחוברים יותר מאח ואחות. מתחילים לישון יחד באותה המיטה אפילו שהם לא מאותה המשפחה. והרבה פעמים אלה שניים שהם לא ידידים לא מכירים לא חברים ורק שפוטים אחד על השניה, ושיהרס כל העולם. ובאמת, תסתכלי איזה הרס. מתים מאהבות אולי יותר הרבה ממה שמתים מסמים. אולי צריכים שיהיה גם לזה מסלול גמילה".

(אל תגידי לילה, עמוס עוז, עמ' 157).


Yes, כנראה ש you מצאת for this משמעות double !
(לקרוא עם מבטא אמריקאי חזק מדי, יעני heavy).


#3 קקטוס

קקטוס

    Ghost in the Machine

  • גנרלים בדימוס
  • 32885 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 12:20

את ענקית.
אין לי מילים :חיבוק:

<{POST_SNAPBACK}>


:מסמיק:

אם כך, בקרוב אני אפרסם עוד סיפור... :שורק:
מתקשים בקורסים מבוא לכלכלה א' או מבוא לכלכלה ב'? דברו איתי.

תמונה מצורפת


.Procrastinate now, don't put it off




מסתובבת פה כמו איזה נסיכה מורמת מעם, חושבת שאת יותר טובה מכולם.


#4 rinana

rinana

    חשבתי שיהיה אחרת...

  • רשומים+
  • 4084 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 12:32

אהבתי את זה כששמעתי אותך מקריאה את זה.

אהבתי את זה יותר עכשיו כשקראתי את זה לבד ושמעתי אותך מקריאה לי את זה בתוך הראש.

זה נגע לי פה - בתוך הלב.
קירות סובבים אותנו, אפשר לעקוף אותם או לפרוץ דרכם. אבל לפעמים הם סוגרים עלינו. ואז יש פעמים שנפתחת לנו דלת, וצריך רק למצוא את האומץ לעבור דרכה...

#5 number6

number6

    Things could be Different. But They're not

  • רשומים+
  • 8641 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 13:16

ממש יפה קקטוס זה נורא נוגע. מתי כתבת את זה?

The reception's gotten fuzzy
The delicate balance has shifted
Put on your gloves and your black pumps
Let's pretend the fog has lifted
Now you see me
Now you don't
Now you say you love me
Pretty soon you won't
If we get our full three score and ten
We won't pass this way again
So kiss me with your mouth open
Turn the tires toward the street
And stay sweet


#6 Mad Hatter

Mad Hatter

    פועל נקיון בדימוס

  • גנרלים בדימוס
  • 11577 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 13:28

קקטוס, זה יפהפה! :מסמיק:
שלפוחיתוס-שתנוס-פלטיניומוס
כֻּל כַּלְבּ BGU-מוֹ...

#7 קקטוס

קקטוס

    Ghost in the Machine

  • גנרלים בדימוס
  • 32885 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 13:39

ממש יפה קקטוס זה נורא נוגע. מתי כתבת את זה?

<{POST_SNAPBACK}>


גיל 17. אולי אפילו 16.
מתקשים בקורסים מבוא לכלכלה א' או מבוא לכלכלה ב'? דברו איתי.

תמונה מצורפת


.Procrastinate now, don't put it off




מסתובבת פה כמו איזה נסיכה מורמת מעם, חושבת שאת יותר טובה מכולם.


#8 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 17:50

קקטוס- חששת שזה יהיה עממי מדי. לדעתי, ברוב הפעמים הפשטות היא הגאונות האמיתית.

נוגע ללב.
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#9 mipmip

mipmip

    הבחורה עם הציפור

  • גנרלים בדימוס
  • 19316 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 19:51

רק להסכים עם שני דברים שנאמרו -
מסכימה עם סימבה - פשטות גאונית.
ומסכימה עם ריננה, היה כיף לשמוע את זה, והיה כיף לקרוא את זה ולשמוע אותך אומרת את זה בראש שלי...
בלילות שישי, במוצאי שבת
אוהבים הרבה, מדברים מעט
מנגנים דואט ובבת אחת,
הצלילים עולים והלב נרעד
נישאים הם סחור וסחור
הוא גיטרה היא כינור.



רגע, אז עכשיו אני צריכה לשנות את היוזר לmipBA ?

#10 coocoola

coocoola

    מוכרת לי מפעם...

  • רשומים+
  • 2267 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 21:26

אז אני לא זכיתי לשמוע אותך מקריאה את זה...
אבל קראתי את זה לעצמי איך שאני חשבתי שצריך לקרוא את זה... (מקווה שלא הרסתי לעצמי ;))
אני מוכרחה לומר שהחזרת אותי כמעט שנה אחורה בזמן וגרמת לפצעים ישנים להפתח...
תיארת דברים רבים כלכך שאישית היו לי קשים להתמודדות...
ועכשיו... חצי שנה כמעט, אחרי שנסגר לי המעגל הזה.. אחרי שנפתחו הפצעים האלה בגלל או בזכות מה שכתבת.. אני מבינה שבעצם המשכתי הלאה... ושבאמת באמת הכל רק זיכרון...
ושוב, כתמיד אני אומרת לך תודה :מסמיק:
"...I woke up and I had a big idea
To buy a new soul at the start of every year
I paid up and it cost me pretty dear
"Here's a hymn to those that disappear
buying new soul/porcupine tree

"...כל יום מביטים אל המראה
ושונאים את מה שיש שם,
אבל הגוף רק סוחב ת'נשמה
אז נעזוב אותו בשקט... "

#11 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 21:48

בסכנת הכחדה.
אויר.
זה מה שהוא רוצה. אויר.
אני פשוט לא נותנת לו לנשום, הוא אומר, אני חונקת אותו ממש ולא משאירה לו אויר לנשימה.
אין לו אויר. הוא צריך אויר נקי, קצת זמן שאני אתן לו, ואחרי שהוא יתאפס על עצמו ויארגן לעצמו הכול בראש, אז נהיה בסדר.
שאלתי אותו כמה זמן.
הוא גירד בראשו.

זמן.
הזמן מרפא הכול.
זה כאילו אני לוקחת לו את כל הזמן שנותר, הוא אומר, שתמיד תמיד אנחנו יחד ולא נשאר לו זמן לחיות, והוא צריך את הזמן הזה.
קצת הפוגה, שאני אתן לו לנוח, ככה אחרי שהוא יתכנן לעצמו הכול מההתחלה ויבהיר לעצמו כל מיני דברים שהתבלגנו לו בראש לאחרונה, אז נהיה בסדר גמור.
שאלתי אותו כמה לנוח.
הוא דחף את ידיו לכיסים.

מנוחה.
הוא הכי רוצה מנוחה.
כי אני מה זה מעייפת אותו, הוא אומר, אני משאירה אותו בעיניים פקוחות והוא לא ישן טוב. הוא לא נח מספיק והרי זה ברור שאי אפשר להמשיך ככה.
הוא מוכרח להירגע, באמת מבקש שאני אקח צעד אחד אחורה, אולי אחרי שאני אניח לו קצת להיות כל מה שהוא, קצת אתרחק, באמת לא הרבה, אז הכול ילך כמו שצריך.
שאלתי אותו לאיזה מרחק.
הוא הסב את ראשו.

מרחב.
נו, מה לעשות שהוא צריך מרחב.
אני מתקרבת יותר מדי, הוא אומר, וזה כבר כאילו אנחנו כמו בנאדם אחד וכל פעם שהוא מסובב את הראש, אני שם. אין לו מקום לעצמו וזה כל מה שהוא מבקש, קצת מרחב.
הוא מבקש להיות רחוק ממני, הוא צריך להתגעגע אלי. ככה אחרי שהוא יבין עד כמה הוא זקוק לי באמת, אז הוא יחזור והפעם זה באמת יעבוד.
שאלתי אותו כמה להתגעגע.
הוא נשך את שפתיו.

להתגעגע.
כי הגעגוע מקרב לבבות.
אני הפכתי לדבר שגרתי, הוא אומר, כזה חלק גדול מהחיים שלו ושזה בכלל לא הוגן כלפי שהוא ייקח אותי כמובן מאליו, וממילא כל הריגוש מתאדה לאט לאט וכשאין ריגוש אז המצב ממש על הפנים.
אז טיפה שקט הוא רוצה, לא לדבר וגם לא להגיד כל כך הרבה דברים, גם מתי שזה יבוא זה יבוא, ואז זה יהיה ענייני ולא מיותר כמו שעכשיו, ואז הכול ידפוק שיגעון.
שאלתי אותו כמה שקט.
הוא השפיל מבט.

שקט.
כי לפעמים שתיקה שווה אלף מילים.
כמה אני מדברת, הוא אומר, כל כך הרבה שהוא מפסיק לעקוב בשלב מסוים, מאבד עניין וזה לא טוב. נכון? נכון שזה לא טוב? ומה הטעם בלהישאר ביחד אם כבר אין בשביל מה? ואם יחד זה לא מסתדר אז לא כדאי לבדוק אם עדיף לשנינו, בעצם, להיות לבד?
הוא רוצה להיות לבד. הוא שכח איך זה להיות לבד, איך זה לאכול לבד ולישון לבד ולחשוב לבד ואפילו לנשום לבד! זה בלתי אפשרי להיות שני אנשים יחד מבלי להיות קודם כל אחד לעצמו.

שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי.

הוא אמר שכן, בטח, אבל פחות, כבר לא ממש אהבה, שהוא לא יודע, אולי לא, אז לא, לא נראה לו, לא.

אהבה.
והוא רוצה אחת אמיתית.
שאלתי אותו למי אכפת.
הוא הביט בי צורה משונה.
חייכתי אליו. הדמעות באו הרבה לאחר מכן.

<{POST_SNAPBACK}>


:סוגד:

אין לי שום דבר להוסיף, כולם פה אמרו הכל לפניי,
היה נפלא לשמוע את זה, כל הדרך הגשה הייתה פשוט תמימה ומקסימה,
נוגע ללב, מרגיש הזדהות,
קקטוסייה, זה יפהפה, אני מחכה לעוד (ואני אומר את זה בשם עוד רבים וטובים).

יש על החיים האלה? :-)


#12 shir

shir

    happy when it rains

  • רשומים+
  • 1875 הודעות:

פורסם 22/12/2004 - 23:46

:כפיים:
ממש יפה, אהבתי!

serenity now, insanity later

:The Positive thinking poem

Little bird in the sky
You look up and it shits in your eye
You don't mind and you don't cry
You just thank God that cows don't fly

תמונה מצורפת
*אופטימיות זהירה *סיפור קצרצר ללא שם *בעייתי *עניין של מזל *1945 *בסוף היום *החדש *מרקו פולו *אנשי הלילה *לב כפוי טובה
העקשנות משתלמת!





#13 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 27/02/2005 - 19:42

בסכנת הכחדה.
אויר.
זה מה שהוא רוצה. אויר.
אני פשוט לא נותנת לו לנשום, הוא אומר, אני חונקת אותו ממש ולא משאירה לו אויר לנשימה.
אין לו אויר. הוא צריך אויר נקי, קצת זמן שאני אתן לו, ואחרי שהוא יתאפס על עצמו ויארגן לעצמו הכול בראש, אז נהיה בסדר.
שאלתי אותו כמה זמן.
הוא גירד בראשו.

זמן.
הזמן מרפא הכול.
זה כאילו אני לוקחת לו את כל הזמן שנותר, הוא אומר, שתמיד תמיד אנחנו יחד ולא נשאר לו זמן לחיות, והוא צריך את הזמן הזה.
קצת הפוגה, שאני אתן לו לנוח, ככה אחרי שהוא יתכנן לעצמו הכול מההתחלה ויבהיר לעצמו כל מיני דברים שהתבלגנו לו בראש לאחרונה, אז נהיה בסדר גמור.
שאלתי אותו כמה לנוח.
הוא דחף את ידיו לכיסים.

מנוחה.
הוא הכי רוצה מנוחה.
כי אני מה זה מעייפת אותו, הוא אומר, אני משאירה אותו בעיניים פקוחות והוא לא ישן טוב. הוא לא נח מספיק והרי זה ברור שאי אפשר להמשיך ככה.
הוא מוכרח להירגע, באמת מבקש שאני אקח צעד אחד אחורה, אולי אחרי שאני אניח לו קצת להיות כל מה שהוא, קצת אתרחק, באמת לא הרבה, אז הכול ילך כמו שצריך.
שאלתי אותו לאיזה מרחק.
הוא הסב את ראשו.

מרחב.
נו, מה לעשות שהוא צריך מרחב.
אני מתקרבת יותר מדי, הוא אומר, וזה כבר כאילו אנחנו כמו בנאדם אחד וכל פעם שהוא מסובב את הראש, אני שם. אין לו מקום לעצמו וזה כל מה שהוא מבקש, קצת מרחב.
הוא מבקש להיות רחוק ממני, הוא צריך להתגעגע אלי. ככה אחרי שהוא יבין עד כמה הוא זקוק לי באמת, אז הוא יחזור והפעם זה באמת יעבוד.
שאלתי אותו כמה להתגעגע.
הוא נשך את שפתיו.

להתגעגע.
כי הגעגוע מקרב לבבות.
אני הפכתי לדבר שגרתי, הוא אומר, כזה חלק גדול מהחיים שלו ושזה בכלל לא הוגן כלפי שהוא ייקח אותי כמובן מאליו, וממילא כל הריגוש מתאדה לאט לאט וכשאין ריגוש אז המצב ממש על הפנים.
אז טיפה שקט הוא רוצה, לא לדבר וגם לא להגיד כל כך הרבה דברים, גם מתי שזה יבוא זה יבוא, ואז זה יהיה ענייני ולא מיותר כמו שעכשיו, ואז הכול ידפוק שיגעון.
שאלתי אותו כמה שקט.
הוא השפיל מבט.

שקט.
כי לפעמים שתיקה שווה אלף מילים.
כמה אני מדברת, הוא אומר, כל כך הרבה שהוא מפסיק לעקוב בשלב מסוים, מאבד עניין וזה לא טוב. נכון? נכון שזה לא טוב? ומה הטעם בלהישאר ביחד אם כבר אין בשביל מה? ואם יחד זה לא מסתדר אז לא כדאי לבדוק אם עדיף לשנינו, בעצם, להיות לבד?
הוא רוצה להיות לבד. הוא שכח איך זה להיות לבד, איך זה לאכול לבד ולישון לבד ולחשוב לבד ואפילו לנשום לבד! זה בלתי אפשרי להיות שני אנשים יחד מבלי להיות קודם כל אחד לעצמו.

שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי.

הוא אמר שכן, בטח, אבל פחות, כבר לא ממש אהבה, שהוא לא יודע, אולי לא, אז לא, לא נראה לו, לא.

אהבה.
והוא רוצה אחת אמיתית.
שאלתי אותו למי אכפת.
הוא הביט בי צורה משונה.
חייכתי אליו. הדמעות באו הרבה לאחר מכן.

<{POST_SNAPBACK}>



מרשים. ועוד יותר שכתבת את זה בגיל 16-17. מאוד אמיתי, ומבליטים את זה ביטויי הלשון היומיומית-סלנגית כמו "מה זה מעייפת אותו". מעורר המון הזדהות והרבה אנטגוניזם לבחור (הוריד שלי במצח התנפח). אבל לפחות משהו טוב אחד יצא מהבחור - השיר הזה...
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#14 luli

luli

    משתמשת סקטוריאלית

  • רשומים+
  • 402 הודעות:

פורסם 27/02/2005 - 21:58

כזו בגרות ורגישות בגילאי תיכון יש בד"כ רק לתסריטאים שכותבים על גיל ההתבגרות במבט לאחור...
יש לך יכולת התבוננות מרשימה והקטע מאוד מרגש ואמיתי...
יופי, יופי :)
Down on my knees crawling though the streets again
Surrendered to my needs so I can breathe the air
Youre my evergreen Regents Park in spring
It takes me to a place where I can dream again

Cause today it all looks black and white wish it would change
We cant keep painting colours when its grey

Dont hesitate cause you will bleed
A thousand tears wont wash it clean
Dont hesitate cause you can free yourself
Evergreen evergreen

#15 arco-iris

arco-iris

    אי שם מעבר...

  • רשומים+
  • 7843 הודעות:

פורסם 27/02/2005 - 22:25

:o

וואו!
מדהים!
אנורקסיה להמונים!

"ילד הברי הרבה לחלום אותו חלום לא מובן,
מראשו העגול נשאר רק חריץ קטן.
הילדים האחרים הרחיקוהו ממשחקים בגן,
והוא היה הולך תמיד עם שארדונה לבן."


arco-iris - נערה בהפרעה

<{POST_SNAPBACK}>

טוב. לילה טוב, פסיכית.תמונה מצורפת

<{POST_SNAPBACK}>



לפעמים, ניסויים מצליחים...




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים