מעבר לתוכן


תמונה

אלף שמשות זוהרות/ חוסייני חאלד*


  • Please log in to reply
12 replies to this topic

#1 hannale

hannale

    כסף

  • רשומים+
  • 1155 הודעות:

פורסם 15/02/2008 - 21:04

אתמול התחלתי את הספר במשמרת לילה והיום אחה"צ סיימתי אותו,
פשוט ספר שקשה להניח אותו בצד ...

אתחיל בזה שאת "רודף העפיפונים" של חאלד חוסייני טרם קראתי, בעוונותי,
תמיד יותר קשה לי עם ספרות זרה כי אני מרגישה שאני לא אתחבר
אבל ברור לי עכשיו שזה הספר הבא שאני קונה ...

לגבי הנוכחי - זה ספר על נשים, ועל דיכוי, ועל אהבה, ועל ייאוש, ועל תקווה, ועל זוועות ...
זה ספר שהכניס אותי לעולם זר לי לחלוטין וגרם לי להתחבר אליו ולהרגיש את הכאב הגדול שעולה מתוכו ...
מעבר לחווית הסיפור שכתוב מדהים וסוחף הרגשתי הרבה למידה אישית על הזוועות של מי שחי בתוך אלימות ודיכוי בלתי פוסקים - הן בתוך הבית והן בחוץ ...

בשורה התחתונה - אני ממליצה בחום

ס סב סב קוץ' מילגה





never say never

#2 אורח - אורח_דוס_*

אורח - אורח_דוס_*
  • אורחים

פורסם 19/02/2008 - 13:24

אני שמעתי שהוא מקסים מכל מי ששאלתי אולם כולם מציינים שהוא לא טוב כמו רודף העפיפונים (הגיע הזמן שתקראי באמת!), אז אולי הרווחת שעדיין לא קראת אותו כי יכלת באמת להנות ממנו ללא השוואות, מצד שני, אולי כשתקראי את רודף העפיפונים תגידי שהוא לא כמו אלף שמשות זוהרות...

#3 hannale

hannale

    כסף

  • רשומים+
  • 1155 הודעות:

פורסם 21/02/2008 - 17:30

אני שמעתי שהוא מקסים מכל מי ששאלתי אולם כולם מציינים שהוא לא טוב כמו רודף העפיפונים (הגיע הזמן שתקראי באמת!), אז אולי הרווחת שעדיין לא קראת אותו כי יכלת באמת להנות ממנו ללא השוואות, מצד שני, אולי כשתקראי את רודף העפיפונים תגידי שהוא לא כמו אלף שמשות זוהרות...



מצד שלישי הבנתי שרודף העפיפונים זה יותר על גברים ואלף שמשות הוא על נשים שזה נושא שלכשעצמו מעניין אותי הרבה יותר :)

אבל אני אקרא, אני אקרא, מבטיחה ... :)

ס סב סב קוץ' מילגה





never say never

#4 viki_b

viki_b

    מתחיל/ה להבין בדיחות פורום

  • רשומים
  • 145 הודעות:

פורסם 09/03/2008 - 19:44

אני אהבתי, סיפור יפה, נוגע ללב על תרבות כל כך שונה וכל כך רחוקה ממני.
את רודף העפיפונים דווקא לא כל כך אהבתי...
"עוד לא הכל ניסיתי, עוד לא אהבתי דיי" תמונה מצורפת

#5 hannale

hannale

    כסף

  • רשומים+
  • 1155 הודעות:

פורסם 13/03/2008 - 02:40

אני שמעתי שהוא מקסים מכל מי ששאלתי אולם כולם מציינים שהוא לא טוב כמו רודף העפיפונים (הגיע הזמן שתקראי באמת!), אז אולי הרווחת שעדיין לא קראת אותו כי יכלת באמת להנות ממנו ללא השוואות, מצד שני, אולי כשתקראי את רודף העפיפונים תגידי שהוא לא כמו אלף שמשות זוהרות...



קיימתי את הבטחתי וקראתי :)

ובאמת הוא יופי של ספר, אבל הוא לא כמו אלף שמשות זוהרות ...

כשקוראים את שניהם פשוט יש תחושה שהרבה חוזר על עצמו, אז זה לא מפתיע/ מדהים/ מזעזע / מטלטל כמו בפעם הראשונה.
בטח לא כשקוראים אותם בהפרש של שבועיים

ס סב סב קוץ' מילגה





never say never

#6 Romba

Romba

    3 שנים חיכיתי לרגע הזה ועכשיו... מה כותבים פה?

  • רשומים+
  • 585 הודעות:

פורסם 13/03/2008 - 03:50

אהבתי את הספר מאוד. יותר מאשר את רודף העפיפונים (שאותו קראתי קודם). הסיפור היה נשמע יותר אמין (טוב חוץ מהקטע שהאהוב שלה נשאר בחיים, מצליח לחזור לעיר ועוד למצוא אותה ובסוף הם גם ביחד. זה קצת הוליוודי מדי לטעמי). אולי כי יכולתי להזדהות עם נקודת המבט הנשית יותר טוב. בכל אופן - מומלץ.

#7 Atman

Atman

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 451 הודעות:

פורסם 15/03/2008 - 11:16

אתמול התחלתי את הספר במשמרת לילה והיום אחה"צ סיימתי אותו,
פשוט ספר שקשה להניח אותו בצד ...

אתחיל בזה שאת "רודף העפיפונים" של חאלד חוסייני טרם קראתי, בעוונותי,
תמיד יותר קשה לי עם ספרות זרה כי אני מרגישה שאני לא אתחבר
אבל ברור לי עכשיו שזה הספר הבא שאני קונה ...

לגבי הנוכחי - זה ספר על נשים, ועל דיכוי, ועל אהבה, ועל ייאוש, ועל תקווה, ועל זוועות ...
זה ספר שהכניס אותי לעולם זר לי לחלוטין וגרם לי להתחבר אליו ולהרגיש את הכאב הגדול שעולה מתוכו ...
מעבר לחווית הסיפור שכתוב מדהים וסוחף הרגשתי הרבה למידה אישית על הזוועות של מי שחי בתוך אלימות ודיכוי בלתי פוסקים - הן בתוך הבית והן בחוץ ...

בשורה התחתונה - אני ממליצה בחום


מונח אצלי על המדף בבית אבל עוד לא יצא לי לקרוא אותו ממש (הוא הבא בתור). מה שכן, קיבלתי רושם ראשוני על הספר (תוך קריאה של מספר קטעים רנדומליים מההתחלה ומהאמצע) ועל-פניו נראה שאני פחות אוהב אותו מאת "רודף העפיפונים" (אם כי שוב, זו הערכה ראשונית בלבד).
לאור העניין שמתגלה כאן בחיי הנשים באפגניסטן, אני ממליץ על "מוכר הספרים מקאבול" של אוסנה סיירסטאד. זהו ספר המתאר סיפור אמיתי של משפחה אפגנית משכילה (יחסית) בקאבול לאחר שחרורה מידי הטאליבאן. העלילה לא מעולה, אבל המסר מאוד אותנטי.
[color=#33CCFF]

ויצאתי לחפש לי את הפרצה
שדרכה אכנס לבוסתן הפורח
תוך כדי ריצה, קפיצה, הצצה
שמעתי קול מאחוריי
"הגנב בורח"

(מאיר אריאל)

#8 אורח - אורח_מיכאל_*

אורח - אורח_מיכאל_*
  • אורחים

פורסם 16/03/2008 - 23:32

אהבתי את הספר מאוד. יותר מאשר את רודף העפיפונים (שאותו קראתי קודם). הסיפור היה נשמע יותר אמין (טוב חוץ מהקטע שהאהוב שלה נשאר בחיים, מצליח לחזור לעיר ועוד למצוא אותה ובסוף הם גם ביחד. זה קצת הוליוודי מדי לטעמי). אולי כי יכולתי להזדהות עם נקודת המבט הנשית יותר טוב. בכל אופן - מומלץ.


קראתי את שניהם, אבל בסדר הנכון. לטעמי ושוב לטעמי שניהם מצוינים, אבל עם כל הכבוד לספר השני, "רודף העפיפונים" נמצא בסקלה אחרת לגמרי. לדעתי חאלד חוסייני לא הצליח לחדש יותר מדי בספרו השני. בקטעים רבים הרגשתי שהוא כותב דברים שישמעו טוב, ויגרמו לסיפרו להימכר, בחלקים אחרים הרגשתי שהוא דווקא מנסה לצייר תמונה שתזכה באהדת הקוראים הליברלים/פמיניסטים. לעומתו "רודף העפיפונים" שידר סוג של כנות אמיתית ומרגשת. לטעמי אין מקום לחלק את הקריאה בשני הספרים כקריאה שמתאימה לנשים/גברים.
אם בספרו העתידי חאלד לא יחזור לאותה אותנטיות מחשבתית ורגשית שאופיינה את "רודף האפיפונים", לצערי מבחינתי לפחות הוא יהפוך להיות מאותם אנשים שניחנו בכישרון יוצא דופן, אך דוחקים אותו בשל ההצלחה והרצון לייצר בכח רבי מכר.

#9 דוס

דוס

    חייבת לעבור לגור באזור גשום...

  • רשומים+
  • 8441 הודעות:

פורסם 04/04/2008 - 11:13

אהבתי את הספר מאוד. יותר מאשר את רודף העפיפונים (שאותו קראתי קודם). הסיפור היה נשמע יותר אמין (טוב חוץ מהקטע שהאהוב שלה נשאר בחיים, מצליח לחזור לעיר ועוד למצוא אותה ובסוף הם גם ביחד. זה קצת הוליוודי מדי לטעמי). אולי כי יכולתי להזדהות עם נקודת המבט הנשית יותר טוב. בכל אופן - מומלץ.

יואו! קראתי את הספויילר בטעות ועשית אותי מאושרת! איזה יופי!

ועכשיו לספר - קוראת אותו עכשיו ומאוד מאוד נהנת אם כי הבכי הזה כבר מתיש אותי, מה רע בקצת רגעי אושר????????
את רודף העפיפונים קראתי לפני בעך שנה או שנתיים ואני חושבת שבגלל זה אני לא משווה בין שני הספרים כל הזמן, בכלל, הספר הזה שונה לדעתי לחלוטין מרודף העפיפונים ולכל אחד הקס שלו, מבחינתי הם טובים כמעט באותה המידה (רודף העפיפונים טיפה יותר מוצלח, אבל אין מה לעשות, יש רגרסיה לממוצע ואחרי כל ספר מדהים בד"כ יבוא ספר פחות מדהים).
השם הוא דוּס, לא דוֹס!

#10 אורח - אורח/ת

אורח - אורח/ת
  • אורחים

פורסם 27/06/2008 - 02:56

נשים בחשכת אפגניסטן

חוסייני חאלד, אלף שמשות זוהרות, הוצאת מטר 2007


על 'אלף שמשות זוהרות' נגזר להיות "מספר שתיים", כלומר נתון להשוואה בלתי פוסקת עם אחיו הבכור – "רודף העפיפונים" המצליח. ההשוואה לא עושה איתו חסד. למרות ש'אלף שמשות זוהרות' כתוב היטב, יש בו עושר לשוני, הוא מספר סיפור מעניין ונוגע ללב ונקרא בשטף – רודף העפיפונים טוב ממנו. וכאילו לא די בכך, בחר הסופר למקם את דמויותיו באותו מקום – אפגניסטן השסועה ולמודת הקרבות – ובאותן התקופות - החל בתקופת שלטונו הנדיב של השח, דרך ההפיכה הקומוניסטית והמלחמות הפנימיות עד לשלטונם האכזרי של הטאליבן.
בעוד גיבורי "רודף העפיפונים" היו שני נערים אפגאניים, גיבורותיו של 'אלף שמשות זוהרות' הן שתי נשים שנולדו בהפרש של 19 שנה זו מזו. מריאם נולדה בשנת 1959 וליילה בשנת 1978. האחת נולדה אל תוך מציאות עגומה כבת בלתי רצויה, השניה נולדה אל תוך משפחה חמה ואוהבת. גורל חייהן היה אמור להיות שונה בתכלית, אך המלחמה המתמשכת גרמה לכך שחייהן ישתלבו בקשר מוזר וקשה. תיאור חייהן של שתי הנשים הללו אינו קל לקריאה. חאלד חוסייני מתאר בפירוט רב וללא רחמים את האלימות והייאוש שהיו מנת חלקן, את התקוות הגדולות וגם הקטנות שהתנפצו אל סלע המציאות האכזרית. הדבר קשה פי כמה כאשר זוכרים שלמרות שהסיפור וגיבוריו בדויים, הרי סיפור חייהם מבוסס על מציאות שהייתה קיימת עד לא מזמן באפגניסטן, ואת השלכותיה הקשות אפשר לראות עד היום. אם ב'רודף העפיפונים' נחשפים חייהם הקשים של האזרחים באפגניסטן עקב המלחמות הרבות ובמיוחד עקב שלטון האימים של הטאליבן, ב'אלף שמשות זוהרות' אנו מתוודעים לקשייהן של הנשים, שהיו קשים עשרות מונים מפני שמעבר לתלאות הקיום, השלטון נתן לגברים את היכולת לשלוט בהן באופן מוחלט. אשה היתה תלויה לחלוטין ברצונותיו של בעלה, העצמאות שניתנה לה היתה גרועה משל ילד. לא מעט גברים ניצלו כוח זה לרעה, אם משום אופיים הקשה, אם משום שלא הכירו דרך אחרת.
כן, יש גם תקווה בספר, אבל רוב הזמן היה לי קשה למצוא אותה. יש בספר גם תמימות, רחמים ובסופו של דבר גם אומץ לב – לבן של גיבורות הסיפור ושל אנשים בודדים נוספים שהמציאות לא השחיתה את ליבם. אבל זה קורה לעיתים רחוקות. בניגוד משווע לשמו, רק קרני שמש בודדות מאירות מידי פעם את חשכת החיים המתוארים בספר. 'אלף שמשות זוהרות' זורק את הקורא מאות שנים אחורנית, אל אפגניסטן של שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. אל קאבול, שהייתה עיר משגשגת והפכה עיר חרבה, אל אנשיה שהתמודדו עם מציאות יומיומית של הפצצות והרג ברחובות, אל אמהות שלא נותרה בידן ברירה אלא למסור את ילדיהן לבתי יתומים כדי שלא יגוועו ברעב, אל שלטון הטאליבן שהרג ועינה אנשים במסווה של אכיפת מצוות האיסלם, והרס את הארץ כולה.

אנו רגילים לראות את אפגניסטן מההיבט הפוליטי, אולם 'אלף שמשות זוהרות' פותח דווקא צוהר אנושי אל האנשים הרגילים שחיים שם, והופך אותם לממשיים.

#11 באגס באני

באגס באני

    ברונזה

  • רשומים+
  • 621 הודעות:

פורסם 28/06/2008 - 17:19

נשים בחשכת אפגניסטן

חוסייני חאלד, אלף שמשות זוהרות, הוצאת מטר 2007


על 'אלף שמשות זוהרות' נגזר להיות "מספר שתיים", כלומר נתון להשוואה בלתי פוסקת עם אחיו הבכור – "רודף העפיפונים" המצליח. ההשוואה לא עושה איתו חסד. למרות ש'אלף שמשות זוהרות' כתוב היטב, יש בו עושר לשוני, הוא מספר סיפור מעניין ונוגע ללב ונקרא בשטף – רודף העפיפונים טוב ממנו. וכאילו לא די בכך, בחר הסופר למקם את דמויותיו באותו מקום – אפגניסטן השסועה ולמודת הקרבות – ובאותן התקופות - החל בתקופת שלטונו הנדיב של השח, דרך ההפיכה הקומוניסטית והמלחמות הפנימיות עד לשלטונם האכזרי של הטאליבן.
בעוד גיבורי "רודף העפיפונים" היו שני נערים אפגאניים, גיבורותיו של 'אלף שמשות זוהרות' הן שתי נשים שנולדו בהפרש של 19 שנה זו מזו. מריאם נולדה בשנת 1959 וליילה בשנת 1978. האחת נולדה אל תוך מציאות עגומה כבת בלתי רצויה, השניה נולדה אל תוך משפחה חמה ואוהבת. גורל חייהן היה אמור להיות שונה בתכלית, אך המלחמה המתמשכת גרמה לכך שחייהן ישתלבו בקשר מוזר וקשה. תיאור חייהן של שתי הנשים הללו אינו קל לקריאה. חאלד חוסייני מתאר בפירוט רב וללא רחמים את האלימות והייאוש שהיו מנת חלקן, את התקוות הגדולות וגם הקטנות שהתנפצו אל סלע המציאות האכזרית. הדבר קשה פי כמה כאשר זוכרים שלמרות שהסיפור וגיבוריו בדויים, הרי סיפור חייהם מבוסס על מציאות שהייתה קיימת עד לא מזמן באפגניסטן, ואת השלכותיה הקשות אפשר לראות עד היום. אם ב'רודף העפיפונים' נחשפים חייהם הקשים של האזרחים באפגניסטן עקב המלחמות הרבות ובמיוחד עקב שלטון האימים של הטאליבן, ב'אלף שמשות זוהרות' אנו מתוודעים לקשייהן של הנשים, שהיו קשים עשרות מונים מפני שמעבר לתלאות הקיום, השלטון נתן לגברים את היכולת לשלוט בהן באופן מוחלט. אשה היתה תלויה לחלוטין ברצונותיו של בעלה, העצמאות שניתנה לה היתה גרועה משל ילד. לא מעט גברים ניצלו כוח זה לרעה, אם משום אופיים הקשה, אם משום שלא הכירו דרך אחרת.
כן, יש גם תקווה בספר, אבל רוב הזמן היה לי קשה למצוא אותה. יש בספר גם תמימות, רחמים ובסופו של דבר גם אומץ לב – לבן של גיבורות הסיפור ושל אנשים בודדים נוספים שהמציאות לא השחיתה את ליבם. אבל זה קורה לעיתים רחוקות. בניגוד משווע לשמו, רק קרני שמש בודדות מאירות מידי פעם את חשכת החיים המתוארים בספר. 'אלף שמשות זוהרות' זורק את הקורא מאות שנים אחורנית, אל אפגניסטן של שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. אל קאבול, שהייתה עיר משגשגת והפכה עיר חרבה, אל אנשיה שהתמודדו עם מציאות יומיומית של הפצצות והרג ברחובות, אל אמהות שלא נותרה בידן ברירה אלא למסור את ילדיהן לבתי יתומים כדי שלא יגוועו ברעב, אל שלטון הטאליבן שהרג ועינה אנשים במסווה של אכיפת מצוות האיסלם, והרס את הארץ כולה.

אנו רגילים לראות את אפגניסטן מההיבט הפוליטי, אולם 'אלף שמשות זוהרות' פותח דווקא צוהר אנושי אל האנשים הרגילים שחיים שם, והופך אותם לממשיים.

לדעתי הוא מתגמד לעומת רודף העפיפונים
"אצלי הכל בסדר ולא חשוב אם לא אמצא תשובה
אצלי הכל בסדר היום כבר לא מתים נקודה!"
[font="Comic Sans MS"]

#12 hannale

hannale

    כסף

  • רשומים+
  • 1155 הודעות:

פורסם 07/07/2008 - 09:44

אני דווקא יותר התחברתי אליו מאשר לרודף העפיפונים

כמו שכבר אמרתי בשרשור אחר- יש לזה שני הסברים אפשריים-
או בגלל שאותו קראתי קודם או בגלל שהנושא באלף שמשות הוא נשים ...

ס סב סב קוץ' מילגה





never say never

#13 mipmip

mipmip

    הבחורה עם הציפור

  • גנרלים בדימוס
  • 19316 הודעות:

פורסם 12/08/2008 - 10:03

השרשורים אוחדו
בלילות שישי, במוצאי שבת
אוהבים הרבה, מדברים מעט
מנגנים דואט ובבת אחת,
הצלילים עולים והלב נרעד
נישאים הם סחור וסחור
הוא גיטרה היא כינור.



רגע, אז עכשיו אני צריכה לשנות את היוזר לmipBA ?




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים