[איתמר ש.]

ראשי האוניברסטאות טוענים בסיכסוך הנוכחי שהאוצר הרשע* קיצץ בתקציב ההשכלה הגבוהה כ 30% משנת 2001, וזה בניגוד לאירופה בה חלה עליה בהשקעה של כ 30%, “עובדות” אלו הן ראיה למזימת פקידי האוצר - לייבש את האוניברסטאות ואז לכפות עליהן רפורמה כתמורה להחזרת תקציבים. למזלנו, תקציב המדינה, בניגוד לתקציב האוניברסיטה, הוא די שקוף - ואפשר לבדוק את הפרטים הללו.

פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, חזרה על הטענה בישבת המועצה של האגודה. לאחר הישיבה כאשר ניגשנו אליה מספר סטודנטים, שאלנו האם בקיצוץ זה היא כללה את ההפחתה של שכר לימוד,(שהרי 2001 היא השנה שבה הממשלה החליטה על קיצוץ שכ”ל ב 26%) היא ענתה לנו במפורשות שלא. ההפחתה היא מתקציב המדינה בלבד.

אז הלכתי לבדוק ולהלן הנותנים, כולל קישור לתקציבים :

2007 – 6.05
2006 5.94
2005 5.7
2004 5.4
2003 5.8
2002 5.8
2001 5.32
2000 5.25

ויש גם גרף :


אשמח להסברים והבהרות.

* אני מודה, זה מונח שלי..

[mipmip]

אתה חילקת את התקציב לפי סטודנטים?
כי זה יפה מאוד להרואת שהתקציב עלה רק שאם מספר הסטודנטים עלה פי שתיים אז זה לא ממש רלוונטי...

קח בחשבון שבכמה שנים האחרונות הצטרפו כמה אלפי סטודנטים למערכת האקדמית בארץ ביחס למה שהיה קודם לכן (סדר גודל של אוניברסיטה בינונית)

(ובלי קשר ביטלו 600 תקנים של מרצים, גם כן סדר גודל של אוניברסיטה בינונית).

[איתמר ש.]

mipmip, בתאריך 30/10/08 , 23:54, אמר/ה:

אתה חילקת את התקציב לפי סטודנטים?
כי זה יפה מאוד להרואת שהתקציב עלה רק שאם מספר הסטודנטים עלה פי שתיים אז זה לא ממש רלוונטי...

קח בחשבון שבכמה שנים האחרונות הצטרפו כמה אלפי סטודנטים למערכת האקדמית בארץ ביחס למה שהיה קודם לכן (סדר גודל של אוניברסיטה בינונית)

(ובלי קשר ביטלו 600 תקנים של מרצים, גם כן סדר גודל של אוניברסיטה בינונית).

1. זו לא היתה הטענה שלה.
2. איך את סופרת סטודנטים? גם את המכללות המתוקצבות תכניסי לממוצע? זה לא בדיוק מדוייק כי המכללות מקבלות תקציב הרבה יותר קטן מהאוניברסיטה.
3. אם נסכים לדרך שאת אומרת וחישוב יראה שתוספת הסטודנטים הובילה למצב של קיצוץ 30% בתקציב פר סטודנט, זה יהיה קיצוץ שאחראית עליו הכנסת וכל ח"כ שהצביע בעד, ולא האוצר.
4. לפי הועדות של דוח שוחט, משנת 1997 עד 2007 חל גידול של כ 100% במספר הסטודנטים - זאת אומרת שגם בהכנסות מסטודנטים היתה עליה שצריך לקזז איכשהו.

[mipmip]

איתמר ש., בתאריך 31/10/08 , 0:01, אמר/ה:

4. לפי הועדות של דוח שוחט, משנת 1997 עד 2007 חל גידול של כ 100% במספר הסטודנטים - זאת אומרת שגם בהכנסות מסטודנטים היתה עליה שצריך לקזז איכשהו.

אם נניח ששנה באוניברסיטה עולה 25,000 ש"ח שמתוכן נגיד 10,000 הסטודנט משלם (וזו הערכה גסה!) עדיין המדינה אמורה להוסיף 15,000 פר סטודנט לשנה!
אם המדינה מוסיפה פחות פר סטודנט (שזה למעשה מה שקרה) מי שצריך לממן את זה זה האוניברסיטאות וזה שווה ערך לירידה בתקציב.

בכל מקרה, אין לי כרגע אצלי את הנתונים המדוייקים, אבל על זה נאמר יש שלושה סוגי שקרים :"lies, damn lies, and statistics", כמעט על כל סטטיסטיקה שאתה תתן יהיה אפשר להביא סטטיסטיקה מקבילה שאומרת בדיוק הפוך.
וראינו את זה כבר אי אלו פעמים עם מערכת החינוך היסודי והתיכוני בארץ.

[עמית סלסהגאי]

mipmip, בתאריך 30/10/08 , 23:54, אמר/ה:

אתה חילקת את התקציב לפי סטודנטים?
כי זה יפה מאוד להרואת שהתקציב עלה רק שאם מספר הסטודנטים עלה פי שתיים אז זה לא ממש רלוונטי...

קח בחשבון שבכמה שנים האחרונות הצטרפו כמה אלפי סטודנטים למערכת האקדמית בארץ ביחס למה שהיה קודם לכן (סדר גודל של אוניברסיטה בינונית)

(ובלי קשר ביטלו 600 תקנים של מרצים, גם כן סדר גודל של אוניברסיטה בינונית).

שאני אבין, את מנסה לסתור את הטענה שלו או לחזק אותה?
אם מספר הסטודנטים עלה ומספר המרצים ירד, זה אומר שההוצאה פר סטודנט היא קטנה יותר.

אז התקציב שלהם בעצם גדל אפילו יותר ממה שהגרף מציין.

[mipmip]

עמית סלסהגאי, בתאריך 31/10/08 , 0:40, אמר/ה:

שאני אבין, את מנסה לסתור את הטענה שלו או לחזק אותה?
אם מספר הסטודנטים עלה ומספר המרצים ירד, זה אומר שההוצאה פר סטודנט היא קטנה יותר.

אז התקציב שלהם בעצם גדל אפילו יותר ממה שהגרף מציין.

למה? יש איזה קורלציה בין כמות המרצים וכמות הסטודנטים שאני מפספסת?
אם יש יותר סטודנטים יש יותר שעות לימוד, זה לא באמת משנה מי מלמד אותם.

וגם אם כן, מרצים זו ההוצאה היחידה של האוניברסיטה?
אין עוד הוצאות? אין מעבדות לתארים ראשונים? אין מלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים? לא צריך עוד תרגולים לכל ההסטודנטים בתואר ראשון? לא צריך עוד שעות לימוד לכל הסטודנטים החדשים שהצטרפו? לא צריך לקנות ציוד, ולתחזק מעבדות שסטודנטים לתארים מתקדמים יוכלו לחקור בהם? לא צריך לקנות ספרים לספריה?

הסטטיסטיקה כמו שאני מכירה וזוכרת אותה (הנתונים הם ממה שאני זוכרת, אין לי את הזמן למצוא אותם כי אני צריכה להגיש תזה תוך כמה ימים. אם להיות כנים, אין לי זמן גם לדיון הזה..)
זה שההוצאות הקבועות נשארו קבועות, והאוצר נתן לאוניברסיטאות כסף כאילו מספר הסטודנטים הוא קבוע ולא בעלייה וזה הוביל לכל הקיצוצים שמדברים עליהם עכשיו (תקנים של מרצים, תרגוליפ, מעבדות וכן הלאה).
אתה מתאר את זה כאילו זה שני דברים שקרו במקביל וזה לא נכון - זה סיבה ותוצאה. לא היו תקציבים (האוניברסיטאות לא קיבלו כספים כמו שהם חשבו שהן יקבלו - בין אם בצדק ובין אם לא בצדק), ודרך התתמודדות היתה קיצוצים - קיצוץ בתקנים, קיצוץ בשעות תרגול, קיצוץ בנק"ז לתואר, וקיצוץ בקורסי בחירה. ופשוט הגענו לשלב שבו אם ימשיכו לקצץ בדברים האלה התארים לא יהיו שווים כלום. אז הגיע הזמן להתחיל לקבל תקציבים לפי סטודנטים בפועל, לא לפי כמות הסטודנטים שתוכנן שיהיו לפני 10 שנים.

(וזה בלי קשר לעובדה שאני חושבת שהאוניברסיטאות צריכות להראות בדיוק לאן כל הכספים שלהם יוצאים, ושצריך להעלות את שכר הלימוד, פשוט להגיד שהתקציב עלה ב20% זה טוב ויפה אבל אם כמותהסטודנטים עלתה ב100% אז תקציב שעלה ב20% זה לא בדיוק עוזר...)

[איתמר ש.]

יש את המצגת הזו, שהכינו אותה במל"ג, הנתונים קצת יותר מפורטים, אבל שוב, לפי מה שאני מבין לא תואמים לנתונים של תקציב המדינה.
איפשהו יש טעות.

שקופית 4 קשורה לענייננו :



 ועדת_כספים_250608_BB.ppt (449.5K)
מספר הורדות: 116

[קקטוס]

מזכרוני המעורפל ממה שאמרה כרמי בנאום שלה, היא תיארה את "ההתייעלות" שהאוניברסיטאות חוייבו בהן, והסבירה שכמות הסטודנטים עלתה כדי להגדיל הכנסות והיא גם בפירוש הזכירה (וזה כתוב גם בדו"ח שלי) שמספר הסטודנטים עלה מבלי שתהיה עלייה מתאימה בתשתית ההוראה.
אם זה נכון, האוניברסיטאות הן אלה שצריכות לקחת אחריות על המצב הזה. אם האוצר נתן תקציב בהתאם לכמות סטודנטים קבועה, והאוניברסיטה משתמשת בתקציב הזה ומגדילה את מספר הסטודנטים שהיא מקבלת, התוצאה היא באחריותה.

[דורון סער]

איתמר ש., בתאריך 31/10/08 , 1:22, אמר/ה:

יש את המצגת הזו, שהכינו אותה במל"ג, הנתונים קצת יותר מפורטים, אבל שוב, לפי מה שאני מבין לא תואמים לנתונים של תקציב המדינה.
איפשהו יש טעות.

שקופית 4 קשורה לענייננו :

תקציב_עפי_מלג.png

ועדת_כספ...50608_BB.ppt

לא ברור במצגת למה הכוונה "תקציב רגיל מקורי". יש גם תקציב לא רגיל משומש?

[דורון סער]

לא מגיב לענין, בתאריך 31/10/08 , 13:40, אמר/ה:

צחוקים.

זה פשוט הדרך להסביר את הסתירה בנתונים.
האוצר מפרסם את התקציב הכולל, ואילו האוניברסיטאות מפרסמות רק חלק ממנו.

[omerle]

אגב, תהיה מבחינת הקשר בין תקציב לרמת ההשכלה הגבוהה:
האם הקשר הוא ישיר בין גודל התקציב לאיכות ההוראה?
האם אותו מרצה טוב יוריד בכוונה את הרמה של ההרצאות שלו אם השכר שלו ישחק?
האם מרצה רע ישנה את דרכיו אם יקבל עוד 300 ש"ח בחודש?

ואם האוניברסיטה מכניסה 100% יותר סטודנטים ב 10 שנים, עד כמה יעזרו מבנים חדשים בהודרת הצפיפות בכיתות? עד כמה יגדל הסגל של קורסים כאלה ואחרים ויתן מענה יותר טוב? ושוב, האם הגדלת סגל הקורס בהכרח משפרת את הישגי הסטודנטים?

לטעמי זה קל מדי לכרוך את התקציב באיכות, אבל יש פרמטרים אחרים שיכולים להשפיע על האיכות ואינם דורשים שינוי תקציבי

[mipmip]

omerle, בתאריך 1/11/08 , 7:59, אמר/ה:

אגב, תהיה מבחינת הקשר בין תקציב לרמת ההשכלה הגבוהה:
האם הקשר הוא ישיר בין גודל התקציב לאיכות ההוראה?
האם אותו מרצה טוב יוריד בכוונה את הרמה של ההרצאות שלו אם השכר שלו ישחק?
האם מרצה רע ישנה את דרכיו אם יקבל עוד 300 ש"ח בחודש?

ואם האוניברסיטה מכניסה 100% יותר סטודנטים ב 10 שנים, עד כמה יעזרו מבנים חדשים בהודרת הצפיפות בכיתות? עד כמה יגדל הסגל של קורסים כאלה ואחרים ויתן מענה יותר טוב? ושוב, האם הגדלת סגל הקורס בהכרח משפרת את הישגי הסטודנטים?

לטעמי זה קל מדי לכרוך את התקציב באיכות, אבל יש פרמטרים אחרים שיכולים להשפיע על האיכות ואינם דורשים שינוי תקציבי

לגבי השאלה הראשונה -
מרצה טוב לא יוריד בכוונה את רמת הלימוד שלו, ומרצה רע לא יעלה אותה בכוונה.
אתם מודדים כאן את המרצים לפי יכוללת הלימוד שלהם כשבעצם זה לא הדבר שבזכותו הם קיבלו את העבודה.
הם לא רוצים ללמד, הם חייבים. גם מישהו שממש ממש רוצה אם אין לו יכולות לימוד בסיסיות זה פשוט לא יעבוד. אני בטוחה שכולנו מכירים כמה מרצים כאלה.
מי שמקבל משרות באוניברסיטה הם החוקרים הטובים. ולהיות חוקר טוב לא אומר כלום על יכולתך כמרצה, זה סט שונה לגמרי של תכונות ולפעמים סותר.
אז כל עוד האוניברסיטה שמה את המחקר לפני ההוראה לא יהיה שיפור באיכות ההוראה.

הפתרון לגדעתי - גם ככה המרצים מקבלים תוספת שכר על השעות שהם מלמדים, אז פשוט לא להכריח אותם. ברגע שלא מכריחים אותם אפשר גם לא לתת לגרועים ללמד.
מי שרוצה שילמד ויקבל את התוספת, ומי שלא לא. עדיין יש להם כמה וכמה אינטרסים ללמד (מעבר למשכורת, הם יוכלו מהלימודים למשוך את הסטודנטים הטובים למעבדות שלהם - כי בלי סטודנטים טובים אין מעבדות אין מחקר אין גרנטים ואין מאמרים, ויש עניין של כבוד של "מרצה באוניברסיטה", ויש אפילו כמה שעושים את זה אידיאולוגית, כי חשוב להם לחנך את הדור הבא - נשבעת לכם!) רק שאז הם יהיו חייבים להתאמץ כדי ללמד כי אחרת יקחו מהם את זה.
המרצים יתמקדו בטח בקורסי הבחירה שזה התחומים שהם באמת אוהבים, קורסים ללא מרצים יקבלו מרצים מן החוץ, ואני בכלל חושבת שקורסי מבוא אין שום סיבה שמרצים ילמדו, עדיף לתת אותן לדוקטורנטים, אבל מילא.

לגבי השאלה השנייה -
הדבר הכי פחות בעייתי לאוניברסיטה זה לבנות מבנים חדשים. בניית מבנים חדשים נעשית מכספי תרומות. תורמים אוהבים לבנות בניינים חדשים כי אז יש בניינים עם השם שלהם עליהם. בדרך כלל בניינים חדשים זה ממש לא הבעיה. אתה תקבל כספי תרומות לבניית בניינים הרבה לפני שתקבל כסף לכל דבר אחר, כולל מלגות למעוטי יכולת או לסטודנטים לתארים מתקדמים או לציוד למחקר או לא יודעת מה.

אבל - כשמה שהקיצוץ בתקציב עושה זה מפחית בודקי תרגילים, כך שאתה לא יכול לקבל פידבק על מה שעשית, מפחית שעות תרגול כך שיש לך רק שעה תרגול במקום שעתיים, ויש 40 איש בכיתה במקום 25, מוריד לך נקודות מהתואר עבור אותו כסף (156 במקום 160 - זה פחות שני קורסים נוספים שהיית יכול/צריך ללמוד), וגורם למבחר קטן יותר של קורסי בחירה אז כן - קיצוץ בתקציב משפיע באופן ישיר על איכות ההוראה ואיכות התואר.