מעבר לתוכן


תמונה

כל אתמולינו/נטליה גינצבורג*


  • Please log in to reply
3 replies to this topic

#1 nocturnal

nocturnal

    נגמלת לאט

  • רשומים+
  • 1107 הודעות:

פורסם 13/03/2009 - 21:07

מישהו קרא?

אני פשוט מאוהבת בסופרת הזאת.
בלי להגזים, קראתי את הספר הזה 7-8 פעמים ובימים האחרונים הוא שוב הורד מהמדף ל"ניעור אבק".
וסתם, התחשק לי לשתף. :)
אני מאוהבת בסגנון המאופק שלה. פעם קראתי ריאיון איתה והיא אמרה:"אני לא צריכה למרוח לדמויות שלי חרא על הפרצוף כדי שיראו שהן סובלות"...
כיף חיים בפורום ספרים































#2 איה

איה

    המניבה

  • רשומים+
  • 2710 הודעות:

פורסם 14/03/2009 - 16:41

קראתי את "כל אתמולינו" לפני 7 שנים, ואני מודה שאז לא כל כך אהבתי אותו.
א-ב-ל, אני משוכנעת שמאז הטעמים שלי התחדדו והשתבחו, ואם את ממליצה על הספר, יש לי הרגשה שהיום אני אחשוב עליו דברים אחרים :)

עוד ספרים ברשימת "נחשבים לספרי מופת, לא אהבתי אותם פעם, מעניין מה אחשוב היום": מיכאל שלי/עמוס עוז, נפשות מתות/ניקולאי גוגול, גיא אוני/שולמית לפיד.
"אל תשכח שזנב הוא לא רק זנב, ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו!"

#3 nocturnal

nocturnal

    נגמלת לאט

  • רשומים+
  • 1107 הודעות:

פורסם 15/03/2009 - 01:26

קראתי את "כל אתמולינו" לפני 7 שנים, ואני מודה שאז לא כל כך אהבתי אותו.
א-ב-ל, אני משוכנעת שמאז הטעמים שלי התחדדו והשתבחו, ואם את ממליצה על הספר, יש לי הרגשה שהיום אני אחשוב עליו דברים אחרים :)

עוד ספרים ברשימת "נחשבים לספרי מופת, לא אהבתי אותם פעם, מעניין מה אחשוב היום": מיכאל שלי/עמוס עוז, נפשות מתות/ניקולאי גוגול, גיא אוני/שולמית לפיד.



בטח ממליצה.
אבל גם על דברים אחרים שלה; קולות הערב, העיר והבית, ולנטינו, ככה זה קרה ומיקלה שלי.
כיף חיים בפורום ספרים































#4 spring spirit

spring spirit

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 358 הודעות:

פורסם 16/03/2009 - 14:34

"מיכאל שלי" הוא ספר עגמומי מאד שמשרה אווירת קדרות מהסוג היותר מעיק, אבל שווה לקרוא אותו בשביל ציטוט אחד כואב מאד, לקראת סוף הספר, כאשר חנה הרומנטית-דרמטית, הסוערת, מביטה בבעלה העדין והמשעמם, שעשה הכל כדי לרצות אותה, בעת שישן, ואומרת, ספק לו ספק לעצמה:

"האמנם נמות אתה ואני בלי לגעת זה בזה אפילו פעם אחת? לגעת, להתערבב.. ללכת לאיבוד זה בתוך זה, התכה, הלחמה, צמיחה פנימה, התמזגות ממארת?"


אני אשכרה מרגישה כמו מורה לספרות לרגע, אבל בי המשפט הזה נגע במקום מאד עמוק, כל הספר מתאר חיי בינוניות רגשית, מעט מאד אהבה ויותר מדי בדידות.

זה ספר עצוב מאד.
אנושית, אנושית מדי




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים