
כל הקלישאות
#1
פורסם 01/04/2005 - 16:56
כל הקלישאות על רגשות
אשר הטלתי ספק בקיומן
פתאום מתגוששות
פתאום מתאוששות
בתוכי
לא יאומן.
חדות הלשון לדביקותה מעובדת
מחשבה בהירה לתחושה משכרת אובדת
מסוקס, תרתי משמע, אך מתרכך
כמו מסומם - כל היום מחייך
איך נפלו גיבורים, איך?
הספר שלי:
http://gvanim.dpages...7324/120307.php
הבלוג שלי:
http://forum.bgu.co....blog&blogid=356
השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041
"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").
נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.
יש קוצית חדשה!!!
הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.
כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-
הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!
#2
פורסם 01/04/2005 - 16:59

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק
#3
פורסם 01/04/2005 - 17:09
אהבתי מאוד..
אז מה... את באה לפה הרבה? :סמיילי קורץ בשרמנטיות:
חדל עיזים..
אני לא בזול - אני בחינם!
באהבה ובמלחמה אין חוקים - בדיוק כמו בתור בסופר...!
סופר גיבור-
כשאני לא טובע!
#4
פורסם 01/04/2005 - 17:44
"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')
?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea
#5
פורסם 01/04/2005 - 20:00
רק שיימשך, רק שיימשך.
ובעיקר אותה תחושה, התחושת המשכרת.
התחברתי

"בלי אהבה אנחנו כמו ציפורים עם כנפיים שבורות..."
ניהול מערכות בריאות
מאמ"ץ {מניעת אלימות מינית בצעירים} - עבר לארכיון
#6
פורסם 02/04/2005 - 19:15
התחושה המשכרת.... החיוך המרוח על הפנים כל היום.
רק שיימשך, רק שיימשך.
ובעיקר אותה תחושה, התחושת המשכרת.
התחברתי
תודה למגיבים.
סימבה וספיידר גוט - בקרוב אצלכם

הספר שלי:
http://gvanim.dpages...7324/120307.php
הבלוג שלי:
http://forum.bgu.co....blog&blogid=356
השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041
"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").
נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.
יש קוצית חדשה!!!
הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.
כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-
הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!
#7
פורסם 03/04/2005 - 02:28
נפלא...
Song of the Master and Boatswain
At Dirty Dick’s and Sloppy Joe’s
We drank our liquor straight,
Some went upstairs with Margery,
And some , alas, with Kate;
And two by two like cat and mouse,
The homeless played at keeping house.
Ther Wealthy Meg, the Sailor’s Friend,
And Marion, cow-eyed,
Opened their arms to me, but I
Refused to step inside;
I was not looking for a cage
In which to mope in my old age.
T’he nightingale are sobbing in
The orchards of our mothers,
And hearts that we broke long ago
Have long been breaking others;
Tears are round, the sea is deep:
Roll them overboard and sleep.
Wystan Hugh Auden
#8
פורסם 07/04/2005 - 13:09
אבל כאן לפחות הבנתי את המסר, לשם שינוי, והוא ממש משמח.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."
- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)
"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר"
0 משתמשים קוראים נושא זה
0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים