[gilkop]

the king of the zone, בתאריך 5/5/05 , 22:09, אמר/ה:

לכל הצדקנים שיצוצו: אני זוכר את השואה וכואב את השואה לא פחות מכם, אז תחסכו...
 

<{POST_SNAPBACK}>

365 ימים בשנה אתה יכול לספר בדיחות שואה, אז דוקא ביום הזיכרון לשואה אתה עושה את זה?
אם זה לא חוסר רגישות, אני לא יודע מה כן.
כנראה שאתה כן זוכר את השואה וכואב אותה פחות ממני.

[gilkop]

Guest, בתאריך 6/5/05 , 9:30, אמר/ה:

אלה שכואב להם על השואה רק ביום השואה כנראה שלא כואב להם כמה שהם חושבים

<{POST_SNAPBACK}>

חבל שליום הזיכרון לשואה אין משמעות לאנשים כמוכם.
השואה איתי ועם משפחתי כל השנה וכל החיים, יום אחד רק בשנה מוקדש למחשבות על השואה 24 שעות ביממה, זה היום האחרון בו צריך לספר בדיחות שואה.

[איה]

אני מבינה את הצורך בהומור שחור, וספציפית בבדיחות שואה, אבל קשה לי מאוד לשמוע או לקרוא אותן.
עצם הרעיון שמישהו מוכן לרדד ולשים ללעג את הטרגדיה הגדולה ביותר בתולדות האנושות, רק בשביל לזכות בכמה חיוכים מרירים, מבחיל אותי.

מלך האזור, קבל שני תוך 24 שעות, ותתחיל ללמוד קצת היסטוריה - לא נראה לי שתמשיך לכתוב בדיחות תפלות מן הזן הזה אחרי שתבין את עוצמות האסון.

[דרקולאללה]

the king of the zone, בתאריך 6/5/05 , 13:52, אמר/ה:

אוי באמת! אתם ממש סתומים...את רוצה ללמד אותי על מימדי האסון?
כתבתי לבעלי הומור בלבד...

<{POST_SNAPBACK}>

לא ממש
אתה "קצת" חסר טאקט
ובמיוחד ההערה הדבילית שלך לגבי היום פרישה של מראדונה
שזה אחד הדברים היותר מטומטמים שיצא לקרוא בזמן האחרון
קצת לחשוב על מי שקורא את זה ולא לרשום דברים שמשעשעים אותך ורק אותך

[אנדימקפרלן]

אני אישית לא אוהב בכלל בדיחות שואה אבל הגזמתם לגמרי. אני לא חושב שking (שאני כה מקווה שיש הומור טוב מאחורי השם שלך. אם זה קשור לישו אז כנראה שכן) לא מבין את גודל האסון או משמעותו. תנו קרדים. יותר מזה יש המוני דור שני ושלישי ואף ניצולים שמשצמשים בהומור. יש שאומרים שאם אנחנו יכולים לצחוק אז ניצחנו ויש שפשוט מתמודדים ככה. כמה מכם מספרים בדיחות על אסן התאומים, הצונאמי או בוסניה? זה אומר שלא תתרמו להם או שאתם מזלזלים במה שקרה? נכון שיש לנו רגישות אישית עצומה לשואה הספציפית אבל לא צריך לקפוץ מזה למסקנות על אישיות. וking סחתיין על גדלות הנפש להודות בחוסר טאקט של פרסום ביום השואה.

[אנדימקפרלן]

שוב. כן יש ניצולים שצוחקים. תקרא ספר של סוניה פילסר.
חוץ מזה האם אתה לא מספר בדיחות על צונאמי וכדומה?

[איה]

אנדי, זה הכל עניין של רגישויות:

בוא נגיד שלא הייתי מספרת בדיחת תאומים ב-11/9 למישהו שאיבד שם קרוב משפחה,
בוא נגיד שאני נזהרת שלא לספר בדיחות סרטן ליד אנשים שאני יודעת שהם רגישים לנושא.

אז נכון שיחסית מותר לנו לספר בדיחות שואה כי אנחנו יהודים, זה בערך כמו ההיגיון שלשחורים מותר לספר בדיחות גזעניות על שחורים, אבל ללבנים אסור.

לי אישית נשבר כבר לשמוע בדיחות שואה, כל בן אדם שאני מספרת לו שאני קשורה אישית ואקדמית לנושא, מרגיש את עצמו מחוייב לספר לי את הארסנל שעומד לרשותו... זה היה מביך בהתחלה, מכעיס בהמשך, ועכשיו זה רק גורם לי לצער עמוק - התמודדות באמצעות בדיחות דוחות, שאין בהן שום טעם אלא להיות בדיחות דוחות, היא לא התמודדות אמיתית בעיני, זו פשוט שפלות.

[coolthing]

אני דווקא לא מסכים איתך .
אולי זה באמת היה חוסר טאקט לעלות את זה דווקא ביום השואה עצמו ,
אבל התמודדות באמצעות הומור היא גם סוג של התמודדות , זה לא הדחקה של העניין ,
או הפגנת חוסר רצינות , או ידע , או זלזול ..
התמודדות כזאת יכולה להיות מאוד יעילה , ובהחלט עדיפה על חוסר התמודדות , או ידע , או כל השאר ...
הרבה משברים שאנשים עוברים ולא נוח להם לדבר על זה , אחת הדרכים להיפתח היא באמצעות הומור ..

בכל מקרה אולי זה באמת חוסר טאקט לספר בדיחות שואה לאנשים שיש להם קירבה אישית חזקה יותר לנושא , או שיותר רגישים / קשורים וכוליי ..
אבל לספר ככה בפורום ממש לא .. ואני לא בא בזלזול , אבל הבחור רשם מראש זהירות בדיחות שואה ,
אז מי שרגיש לנושא , לא היה צריך להיכנס מלכתחילה . ..

[אנדימקפרלן]

ציטוט

זו פשוט שפלות.

שפלות? שוב. ניצולים משתמשים בהומור. הם שפלים? ודור שני?
ואם סרבי צוחק על המלחמה שלו זה שפל?
king לא בא לסבתא ניצולה ואמר לה "שמעי בדיחה": הוא פירסם כאן. כמו אותו סרבי שיספר לחבר שלו על. או רוסי שיצחק על ההוצאות להורג של סטלין.
אני בהחלט חושב שהמעיקים שמעיקים עליך עם בדיחות (ואני לגמרי יכול להבין. בתור צמחוני, אלף אלפי הבדלות, מיציתי בדיחות על תאכל חסה) גרמו לך לשנוא כל אחד שאומר משהו דומה. גם אם זה בפורום כמו שcool אמר ומזהיר אנשים שלא יכנסו אם לא מתאים להם.