נוסטלגיה,
חיוך שעולה על הפנים כשרואים מישהו מוכר.
תחושת צמרמורת קטנה,
אותה המחשבה על ההוא מהשמינית וכל האהבה.
תמונה מוכרת וידועה,
ריקודים על מרפסת עץ רעועה,
עוצמים עיניים,
נזכרים
המוסיקה ההיא שחודרת עמוק בפנים.
נוסטלגיה-
תחושה נפלאה,
להרגיש טוב עם מה שהיה.
6.5.05
(אותה נסיעה ברכבת לצלילים מוכרים ישנים נושנים)

נוסטלגיה
Started by coocoola, 10/05/2005 - 14:19
1 reply to this topic
#1
פורסם 10/05/2005 - 14:19
"...I woke up and I had a big idea
To buy a new soul at the start of every year
I paid up and it cost me pretty dear
"Here's a hymn to those that disappear
buying new soul/porcupine tree
"...כל יום מביטים אל המראה
ושונאים את מה שיש שם,
אבל הגוף רק סוחב ת'נשמה
אז נעזוב אותו בשקט... "
To buy a new soul at the start of every year
I paid up and it cost me pretty dear
"Here's a hymn to those that disappear
buying new soul/porcupine tree
"...כל יום מביטים אל המראה
ושונאים את מה שיש שם,
אבל הגוף רק סוחב ת'נשמה
אז נעזוב אותו בשקט... "
#2
פורסם 11/05/2005 - 14:26
כמו שאמרתי לך התחושה מאוד מוכרת..
מה שכן, סגנון הכתיבה פה הוא יותר כמו רשימת זכרונות מאשר שיר, כמו מן התמוגגות-
חסר לי קצת מבנה, או אולי המבנה שניסית לתת לשיר מעט כפוי.
"ריקודים על מרפסת עץ רעועה,
עוצמים עיניים,
נזכרים
המוסיקה ההיא שחודרת עמוק בפנים." יפה
מה שכן, סגנון הכתיבה פה הוא יותר כמו רשימת זכרונות מאשר שיר, כמו מן התמוגגות-
חסר לי קצת מבנה, או אולי המבנה שניסית לתת לשיר מעט כפוי.
"ריקודים על מרפסת עץ רעועה,
עוצמים עיניים,
נזכרים
המוסיקה ההיא שחודרת עמוק בפנים." יפה

"אהבה לפי דעתה זה ממש מצב הרסני: שניים זרים שפתאום רואים אחד את השני, או לא ממש רואים, מריחים, ותוך כלום נהיים מחוברים יותר מאח ואחות. מתחילים לישון יחד באותה המיטה אפילו שהם לא מאותה המשפחה. והרבה פעמים אלה שניים שהם לא ידידים לא מכירים לא חברים ורק שפוטים אחד על השניה, ושיהרס כל העולם. ובאמת, תסתכלי איזה הרס. מתים מאהבות אולי יותר הרבה ממה שמתים מסמים. אולי צריכים שיהיה גם לזה מסלול גמילה".
(אל תגידי לילה, עמוס עוז, עמ' 157).
Yes, כנראה ש you מצאת for this משמעות double !
(לקרוא עם מבטא אמריקאי חזק מדי, יעני heavy).
0 משתמשים קוראים נושא זה
0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים