מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

נער פלא


  • Please log in to reply
6 replies to this topic

#1 זיו

זיו

    משתדל

  • רשומים+
  • 11586 הודעות:

פורסם 04/07/2005 - 18:21

לפני חודש התחלתי לכתוב שירים. זה לא כ"כ הצליח לי , אז החלטתי לנסות לכתוב סיפורים. אם גם זה לא יצליח , אני אאלץ לחזור למוסיקה...


נער פלא

את כיתה ז' העברתי בכפ"ס.
בתחילת השנה עשו לנו איזה מבחן למציאת גאונים, במטרה לנתב את היצירתיות שלהם לחשיבה אנליטית.
דווקא הכיתה שלי, שזוהתה ככיתת החנונים מתוך עשר הכיתות הפיקה רק 'גאון' אחד, אותי, וגם זה רק בגלל שזה היה מביך שאף אחד מאצלנו לא עבר את הסף המקורי.
כל יום רביעי , לפני שכל רכבת התלמידים הגיעה, הינו מתכנסים טרוטי עיניים בשבע בבוקר.
כמו כל ילד טוב, נענתי לדרישה היחידה של המורה, וקניתי חוברת קטנה, עם שאלות קצרות וענייניות, אבל כאלה שגם המבוגרים נהיו נבוכים מחוסר היכולת להבין אפילו את השאלה.
בהתאם לתוצאות המבחנים, אני לא ממש התאמתי, והייתי בוהה במספרים והאותיות. אפילו לשמוע או לקרוא בעצמי את השאלות הקצרות לא הייתי מסוגל.
עד היום זה קורה לי לפעמים. מצבים שאני לא יודע לאיפה הזמן נשאב בהם. כאילו המוח עובד על ניוטרל, והקילומטרז' לא התקדם כל אותו זמן, וכמה שאני לא אבהה במספר הזה, אני אגיע למסקנה שהעולם נעצר.

בשבילי , לפעמים, הזמן באמת נעצר.

נעזוב את הדשבורד, ונחזור אל הפריים האחרון.
מכל אותן שעות בוקר הזויות, אני זוכר איזה בחור שידע לענות על חלק מהשאלות. או לפחות קרא אותן , ודיבר עליהן עם המורה.
כמו אז גם עכשיו , אני לא יודע איך קוראים לו. אני רק זוכר את הלסת הגרומה, ואת טון הדיבור הבוטח. יופי לא היתה התכונה החזקה אצלו, אבל הוא דיבר ממש כמו מבוגר.

בסוף אותה שנה, חזרתי להיות קיבוצניק.
עברו להן שנתיים, ופתאום הוא מגיח למועדון הנוער שלנו, דרך המסך, בעודי יושב עם שניים מחברי.
זו היתה תוכנית של ג'קי לוי , והוא ישב שם בתור נציג הדור הצעיר.
אני, בהתרגשות אדירה, כמו אדם הגווע ברעב שמצא בהפתעה ארוחת תשומת לב דשנה, שאגתי בהתלהבות לחברי ששהו במחיצתי: הי!!! אני מכיר אותו!!! הוא למד איתי ב....
כמו איזה ירח דקיק, המחזיר קצת מן הזוהר של השמש שריצדה לנו על המסך, התחלתי לפרט את ההיסטוריה המפוארת.
החברים, שלא התרגשו מהביישן המתעורר, זיפזפו אחרי כמה דקות של כבדות טלויזיונית למשהו אחר.

אני המשכתי לעבוד בגידולי שדה, והוא המשיך להתארח אצל ג'קי ואצלי עוד כמה פעמים.
אבל הקסם החל להתפוגג, ואני שהתחלתי לקבע דיעות במספר נושאים, קיבלתי קסם משלי. קסם שאינו מפיץ אור למרחקים. קסם שמתפרץ כמו לבה ששורפת את מי שבדרכה.

נעזוב את הר הגעש ונחזור אל הפריים האחרון.
אחרי אותן הופעות של דעיכה, הוא נעלם לי מהזיכרון. עברו עוד כמה שנים , ובעודי שוכב במיטה, מתוסכל מעוד נערה שלא עמדה בחום של הלבה, הוא שוב עולה לי בדימיון.
אותה לסת גרומה,
אותו טון מרשים ומדוייק.
וכיאה לחלמן שכמוני וכיאה לכאלה שעות, אני מתחיל להרהר:
לאן הוא נעלם?
מה הוא עושה עכשיו?
בטח הוא נשאר בצבא! הוא בטח מתכנן עכשיו כל מיני טילים, שעפים לחלל ומגיעים לירח!!!
הרי כבר אז הוא היה רציני, וככה סתם הוא לא היה נעלם! אחרת הוא כבר מזמן הוא היה מתארח שוב אצלי בסלון. בתור מנהל של איזה אירגון, או סתם פרוייקט. מביע את דעתו בחדות אופיינית, על איזה נושא חשוב, כיאה לאדם מבוגר.

אבל אולי הוא הקדים?
מידי פעם יצא לי לעזור לאורן בפרדס, ואני נשבע לכם , פרי שמבשיל מהר מידי, תמיד נופל ונרקב, או שסתם עורבים שחורים באים ומנקבים אותו כמו גבינה שוויצרית.

אבל אולי רק בגלל שאני נשארתי קצת ילד, אני טועה, והוא בכלל נשאר קצת מבוגר?

#2 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 04/07/2005 - 20:32

אוקי בוליק, הרעיון טוב מאוד והכתיבה די קולחת וזורמת. אהבתי את הקטע של "נעזוב את הדשבורד" "נעזוב את הר הגעש " וכיו"ב. זה שטיק חביב, אבל השימוש בו יכול להיעשות רק פעם אחת, והפעם הזו היא כאן.

כמה וכמה הערות קטנות לגבי מילים ופיסוק:
"כל יום רביעי , לפני שכל רבבת התלמידים מגיעה," > "הייתה מגיעה"

"בהתאם לדרישה"-"בהתאם למבחנים"> שורה אחר שורה. אולי כדאי למצוא מילה אחרת במקום "בהתאם".

"קיצר" > מיותר.

"יחד עם קבלת המצוות" > "קבלת עול המצוות".

"ארוחת צומת לב דשנה" > "תשומת לב"

"כמו איזה ירח דקיק, המחזיר קצת מן הזוהר של השמש שריצדה לנו על המסך," - דימוי יפה!

"אבל הקסם התחיל להתפוגג" > משום מה "החל להתפוגג" נשמע לי טוב יותר.

" קיבלתי קסם משלי. קסם שאינו מפיץ אור למרחקים. קסם שמתפרץ כמו לבה ששורפת את מי שבדרכה" - גם יפה.

"וכיאה לחלמן " > אני לא חושב שיש דבר כזה חלמן. אולי חלמאי. אולי תבדוק במילון? :)

"פרי שמבשיל מהר מידי, תמיד נופל ונרקב" - יפה.

"אבל אולי רק בגלל שאני נשארתי קצת ילד,
אני טועה," > זה לא שיר. "אני טועה" צריך להיות באותה השורה של "אבל אולי".

בגדול, סיפור טוב. יש להקפיד בפעם הבאה להוסיף מירכאות לציטוטים של דמויות בסיפור...
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#3 זיו

זיו

    משתדל

  • רשומים+
  • 11586 הודעות:

פורסם 04/07/2005 - 21:36

כל הדברים שהערת היו נכונים ומראים שהשקעת בקריאה, תודה :)
תיקנתי!

#4 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 04/07/2005 - 21:45

אניטיימ, בוליק, אניטיימ.

רואים שיש לך כתיבה אינטיליגנטית. אתה רק צריך לתעל אותה בדרך הנכונה.
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#5 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 05/07/2005 - 10:59

לפני חודש התחלתי לכתוב שירים. זה לא כ"כ הצליח לי , אז החלטתי לנסות לכתוב סיפורים. אם גם זה לא יצליח , אני אאלץ לחזור למוסיקה...

<{POST_SNAPBACK}>

מעטים עד אימה הם הדברים שניתן להעשות טובים בהם תוך חודש.
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"

#6 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 05/07/2005 - 18:05

אהבתי את הדימויים שלך ואת המחשבה שהובילה את הסיפור (ואת כתיבתו) ומופיעה בסיום.
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#7 אורח - אורח_בוליק_*

אורח - אורח_בוליק_*
  • אורחים

פורסם 05/07/2005 - 18:38

אהבתי את הדימויים שלך ואת המחשבה שהובילה את הסיפור (ואת כתיבתו) ומופיעה בסיום.

<{POST_SNAPBACK}>

תודה, זה בדיוק הדברים שגם אני אהבתי בו.




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים