מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

ליבו לא דל


  • Please log in to reply
5 replies to this topic

#1 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 06/08/2005 - 18:48

ליבו לא צר מכדי להכיל את כל חלקי
רסיסים שמגיעים אליו בתום יום.
בדממה של כבוד הוא נותן למילותי
לעשות את שהם לא יכולים.

ליבו לא צר מכדי להכיל את הצער
שמלווה אותי אליו בתום יום.
בדממה של רוך הוא נוגע בגופי
עד שהוא מותר מכל החום.

ליבי כה גדוש בכאב המחלחל
שכמעט ולא נותר לו מקום
אך ליבו לא דל מכדי להבין
את אהבתי במילים לו ארקום.

ההודעה נערכה על ידי שיאנה: 14/08/2005 - 22:23

סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"

#2 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 06/08/2005 - 20:16

שיר יפה, למרות שהשורה האחרונה מרגישה לי מעט תלושה או שהודבקה באופן מלאכותי.
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#3 Lilush

Lilush

    :מתלהב:

  • רשומים+
  • 12178 הודעות:

פורסם 06/08/2005 - 20:59

אך ליבו לא דל מכדי מלהבין

<{POST_SNAPBACK}>


שיר יפה, אפשר להבין בכמה מובנים, מכל מקום - מתואר בשיר המצב האידיאלי שבעצם יש אצל מי לפרוק והוא גם מבין ויכול להכיל את כל תלאו היום. אחד כזה שבחזרה נותנים לו אהבה, וזה בעצם מצב מושלם וכיף, הרבה כיף.

רק דבר אחד - ה - מ' המודגשת היא מיותרת לדעתי, אני מניחה שהיא טעות הדפסה או שיפוץ תוך כדי קריאה, כי אני בספק אם ניתן להגיד "מכדי מ...". :)

אומרים שבלי רעש אין שקט...


#4 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 06/08/2005 - 21:09

שיר יפה, למרות שהשורה האחרונה מרגישה לי מעט תלושה או שהודבקה באופן מלאכותי.

<{POST_SNAPBACK}>

צודק, זה המסר שרציתי להעביר אבל בגלל החריזה זה יוצא קצת מאולץ, אני צריכה לחשוב איך ללטש.

מתואר בשיר המצב האידיאלי שבעצם יש אצל מי לפרוק והוא גם מבין ויכול להכיל את כל תלאו היום.

<{POST_SNAPBACK}>

בדיוק.

רק דבר אחד - ה - מ' המודגשת היא מיותרת לדעתי.

<{POST_SNAPBACK}>

צודקת תוקן, תודה.
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"

#5 zabot

zabot

    כל שיר חושף איזה סוד...

  • רשומים+
  • 11887 הודעות:

פורסם 07/08/2005 - 18:34

שיא, מרגש.
השיר עצמו מעולה, מעביר בדיוק את הרגש והכרת התודה עבור מושא השיר. :)
הערות קטנות:
בבית הראשון, האם בכוונה השורה השניה והרביעית לא מתחרזות?
והשורה האחרונה תשמע אולי פחות "תלושה" אם תורידי את המילה "אז". ותשאירי "את אהבתי במילים לו ארקום".

"אהבה לפי דעתה זה ממש מצב הרסני: שניים זרים שפתאום רואים אחד את השני, או לא ממש רואים, מריחים, ותוך כלום נהיים מחוברים יותר מאח ואחות. מתחילים לישון יחד באותה המיטה אפילו שהם לא מאותה המשפחה. והרבה פעמים אלה שניים שהם לא ידידים לא מכירים לא חברים ורק שפוטים אחד על השניה, ושיהרס כל העולם. ובאמת, תסתכלי איזה הרס. מתים מאהבות אולי יותר הרבה ממה שמתים מסמים. אולי צריכים שיהיה גם לזה מסלול גמילה".

(אל תגידי לילה, עמוס עוז, עמ' 157).


Yes, כנראה ש you מצאת for this משמעות double !
(לקרוא עם מבטא אמריקאי חזק מדי, יעני heavy).


#6 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 14/08/2005 - 22:26

בבית הראשון, האם בכוונה השורה השניה והרביעית לא מתחרזות?
והשורה האחרונה תשמע אולי פחות "תלושה" אם תורידי את המילה "אז". ותשאירי "את אהבתי במילים לו ארקום".

<{POST_SNAPBACK}>


לא בכוונה, בהתחלה לא התכוונתי בכלל לחרוז אבל זה יצא ככה בלי הרבה תשומת לב. בבית הראשון רציתי להגיד שאני, בעזרת מילים, יכולה לעשות מה שהילדים הפצועים מהשיר הקודם שלי לא מצליחים ( לפרוק את הכאב) ושהוא נותן לי את הבמה לעשות את זה. לא מצאתי דרך לחרוז ויותר חשוב לי המסר אז זה נשאר כך בנתיים.
לגבי ההערה השנייה, קיבלתי, תודה.
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים