פורסם 12/08/2005 - 17:50
הי אלה, אני מצרפת שני מערכי שיעור:
הראשון נכתב עבור חוגי-סיירות, זו פעולה הנמשכת שעה וחצי, היא מיועדת לפסח לילדים בגילאי בית הספר היסודי.
השני נכתב עבור גשר, זו פעולה קצרה, המיועדת לתלמידי תיכון.
"ואלו הן עשרת המכות"
מטרה:
לימוד עשרת המכות בצורה חווייתית.
הציוד הדרוש:
כרטיסיות עשרת המכות
מיץ פטל
2 בקבוקים
קערה
קשיות
2 כוסות
גירים
קוביית קרח עם סוכריות (ראו הסבר בהכנות לפעולה)
מטפחת
ליפסטיק
הכנות לפעולה:
1.מצלמים את נספח 1 (כרטיסיות עשרת המכות) בהגדלה ומכינים כרטיסיות.
2.ממלאים שני בקבוקים במיץ פטל מדולל.
3.ממלאים קערה במיץ פטל מדולל.
4.מכינים לפחות יום לפני הפעילות בקופסא אטומה קוביית קרח עם סוכריות – ממלאים את הקופסא במים ומוסיפים סוכריות כמס' החניכים בקבוצה, מכניסים למקפיא והופכים את הקופסא מדי פעם בכדי שהסוכריות יתפזרו.
מהלך הפעולה:
לעולם לא נוכל לדעת האם עשרת המכות באמת התרחשו או שאולי מדובר במנחוס שבמקרה נפל על מצרים או בדמיון חולני במיוחד של מחבר התנ"ך. מה שבטוח הוא שהמכות, פרוורטיות ככל שיהיו, הן חלק מהמיתולוגיה היהודית ומן הראוי להכיר אותן.
את ההיכרות נעשה באמצעות 10 משימות (כנגד עשרת המכות), כל משימה תזכה את חניכי הקבוצה בכרטיס המכה המתאימה עד שלבסוף יהיו בידי הקבוצה כל עשרת המכות. אם נשאר זמן אפשר לשחק עם הכרטיסים משחקי סדר וזיכרון (אבל רוב הסיכויים שלא יישאר זמן!).
חשוב להסביר לחניכים בתום כל משימה את המסר שמאחוריה, וכן לתת הקדמה כללית בנוגע לסיפור יציאת מצרים. חג פסח כשר ושמח!
דם - תחרות שתיית מיץ פטל (דמוי דם)
מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות, כל קבוצה צריכה להסתדר בטור מאחורי קו הזינוק (לפני המרוץ…). מציבים שני בקבוקי פטל במרחק גדול מקו הזינוק.
מטרת כל קבוצה: לחסל ראשונה את בקבוק הפטל.
איך? כל חניך בתורו רץ לעבר הבקבוק, שותה כמה שיכול, סוגר את הבקבוק, רץ בחזרה לקבוצה, נותן "כיף" לחניך שאחריו ורק אז החניך הבא יכול לרוץ לשתות מהבקבוק. ממשיכים בריטואל עד שאחת מהקבוצות מנצחת.
מסר – במכת הדם כל מקורות המים של המצרים הפכו לדם וכשניסו לשתות הם יכלו לשתות רק דם!
צפרדע – תחרות קפיצות צפרדע
מסדרים את הקבוצה מאחורי אותו קו זינוק שימושי, מסבירים (אם צריך) איך קופצים קפיצות צפרדע (ברכיים כפופות, ידיים קדימה, נעזרים בידיים בכדי להתקדם ומשתדלים לא להרגיש מפגרים). מטרת כל חניך: להגיע ראשון לקו הסיום בקפיצות צפרדע.
מסר – במכת צפרדע כל מצרים התמלאה צפרדעים שכיסו כל חלקה טובה.
כינים – שאיבת מיץ פטל (תחליף זול לדם) ממלאים קערה במיץ פטל, ונותנים לכל חניך קשית. מטרת כל הקבוצה: לא להשאיר זכר למיץ הפטל. איך? כולם ביחד שואבים בעזרת הקשיות את המיץ כמה שיותר מהר.
מסר – במכת כינים המצרים התמלאו בכינים שמצצו להם את הדם מכל הגוף (ולא רק מהראש כפי שעושות הכינים הרחמניות שלנו).
ערוב – תופסת טורפים ונטרפים מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות – קבוצה אחת תהיה קבוצת הטורפים, והשנייה קבוצת הנטרפים. מטרת הטורפים: לאכול את הנטרפים ע"י תפיסתם. מטרת הנטרפים: "להימלט כל עוד נפשם בם". ניצחון: כשהטורפים תפסו את כל הנטרפים. (המלצה: כדאי לאחר הניצחון לעשות סיבוב שני שבו הנטרפים יהיו הטורפים בכדי לשקם את שרידי הגאווה הקבוצתית שלהם).
מסר – במכת ערוב חיות אכזריות השתלטו על מצרים ואכלו את הצאן והבקר של המצרים.
דבר – הכנת שיקויים מספרים לחניכים שבמכת הדבר החיות ששרדו במכות הקודמות נפגעו במחלות קשות. מבקשים מהם שידמיינו שהם עכשיו חרטומי מצרים שמנסים להציל את החיות ועליהם להכין שיקויי מרפא. איך? מחלקים לשתי קבוצות כל קבוצה מכינה שיקוי מחומרים טבעיים בתוך כוס ואח"כ גם צריכה להסביר את ההגיון הצרוף העומד מאחורי מרכיבי השיקוי.
מסר – במכת דבר מחלות קשות פגעו בחיות. כמו-כן מזכירים את קיום החרטומים ותפקידם בכוח.
שחין – צביעה בגיר החניכים מקבלים גירים, כותשים אותם וצובעים אחד את פרצוף השני. (ואם מוצאים אבני גיר וצובעים בעזרתן - הרי זה משובח!).
מסר – במכת השחין המצרים חלו במחלת עור שגרמה לעורם להיות לבנבן.
ברד – קרח עם סוכריות עומדים במעגל ומעבירים בין החניכים את קוביית הקרח שהוכנה מבעוד מועד. מטרת כל חניך: להחזיק כמה שיותר זמן את הקוביה בידיו. לבסוף הקרח נמס/נשבר והקבוצה יכולה לאכול את הסוכריות שהוחבאו בתוכו.
מסר – במכת הברד, ברד כבד ירד על מצרים (כל כדור ברד היה בגודל קוביית קרח ענקית!) והרס את התבואה.
ארבה – הארבה בא! משחקים כמו "הקדרים באים" רק שבמקום לצעוק "הקדרים באים" צועקים "הארבה בא". בוחרים חניך אחד שיעמוד במרחק מהקבוצה הוא "הארבה". בהינתן האות (החניך צועק "הארבה בא") הקבוצה צריכה לרוץ למקום בו עמד "הארבה", ו"הארבה" צריך לרוץ למקום בו עמדה הקבוצה ולנסות לתפוס בדרך כמה שיותר חניכים מהקבוצה. כל חניך שנתפס מצטרף לכוחות "הארבה" עד שלבסוף כל החניכים הופכים ל"ארבה".
מסר – במכת הארבה הרבה ארבה (שמזכיר חגב) נחתו במצרים וכילו את התבואה בצורה המונית.
חושך – ללכת בעיניים עצומות בוחרים חניך שלהלן יכונה "החשוך" (על משקל "השרוף"), הוא מתרחק קצת מהקבוצה ובזמן זה הקבוצה מחביאה את כרטיס מכת החושך באיזשהו מקום. "החשוך" חוזר, מכסים את עיניו במטפחת וכעת תפקידו הוא למצוא את הכרטיס שהוחבא באמצעות קריאות הכיוון של הקבוצה ("לך קדימה 5 צעדים", "עכשיו לצד שמאל"…).
מסר – במכת החושך אפלה מוחלטת ירדה על מצרים, והמצרים ניסו 3 ימים לגשש את דרכם.
בכורות – מריחת ליפסטיק מכיוון שאין לנו שום רצון לגרום לטראומות קשות בקרב החניכים לא נדגים את מכת בכורות, אבל נחזק את הזהות היהודית שלהם ע"י מריחת ליפסטיק! מכת בכורות הייתה יכולה לפגוע בכל תושבי מצרים - עברים ומצרים כאחד, בני-ישראל נצלו מהמכה ע"י כך שמרחו על משקופי בתיהם דם. אנחנו נזדהה אתם ע"י סימון קבוצתי בעזרת ליפסטיק (עדיף, אם יש, צבענים טבעיים כגון פועה, ואז אפשר גם להזכיר את פועה המיילדת העברית הידועה).
מסר – במכת בכורות כל בכורות מצרים מתו באותו לילה, ואילו בכורות ישראל נצלו ע"י כך שסימנו את עצמם.
יחידת פעילות קצרה בנושא תחבורה ציבורית בשבת בערי מדינת ישראל
מטרות הפעילות:
1. התלמידים יכירו את הבעייתיות הטמונה בתחבורה ציבורית בשבת.
2. התלמידים יבינו את הצדדים השונים של המתרס בנושא.
3. התלמידים יבינו שעל-מנת להגיע לפתרונות הוגנים, עליהם להיות סובלניים.
שלבי הפעילות:
שלב ראשון – הפעלה חווייתית
המנחה תזמן 9 מתנדבים, ותציג בפניהם את הסיטואציה הבאה – הם תושבי עיר, המורכבת מחילונים, מסורתיים ודתיים, וקיימת בה תחבורה ציבורית מינימלית בשבת. כל אחד מהם מייצג תושב אחר, וכל אחד מהם צריך לחשוב על משפט שאותו תושב היה אומר בהתחשב במאפייניו.
המנחה תקריא בקול את מאפייני התושבים, בזמן שתחלק לכל אחד מן המתנדבים את הכרטיסייה שעליה רשומים מאפייניו:
מנחם-מנדל – חרדי החי בשכונה מעורבת, נשוי לשרה-פייגה, מבקש לקיים אורח חיים חרדי על-פי אמונתו.
שרה-פייגה – חרדית, אשתו של מנחם-מנדל, מבקשת להשרות בביתה אווירת שבת קודש.
אריה-לייב – בנם של הזוג החרדי, נמצא בתהליך גיבוש זהות דתית, ובוהה בחלון במכוניות העוברות ושבות במבטים נוגים.
פנחס הקטן – בנם של הזוג החרדי, כבן 4, אינו מבין "מה זאת?" (אינו מבין מי נוסע בשבת).
מנשה התימני – נהג אוטובוס, שומר מסורת, יוצא לעבודה בליל שבת בכדי לפרנס את משפחתו.
מני – חילוני נשוי לציפי, חושש מפני החבר הפרוע של בנו, אשר אמור להסיע את הבן, ומציע לו את האוטובוס כחלופה.
ציפי – חילונית, נשואה למני, מציעה לבן לנסוע במונית, אך ממורמרת על עלויות הנסיעה הגבוהות.
אריק – בנם של הזוג החילוני, כועס על החרדים אשר אינם מאפשרים לו תחבורה ציבורית זמינה יותר.
פיני – חברו של אריק, קיבל לפני שבועיים רשיון, מתכנן לבדוק לאיזו מהירות רכבו יכול להגיע.
כל אחד מהמתנדבים, יאמר משפט קצר שמאפיין את התושב שאותו הוא מייצג.
לאחר שכל מתנדב אמר את המשפט, המנחה תאמר להם להגיד את המשפטים ביחד, בזה אחר זה, מבלי להפסיק עד שתיווצר אנדרלמוסיה שלמה (אפשר להוסיף תנועות...).
שלב שני - דיון
שאלות אשר ישמשו בסיס לדיון:
מה לדעתכם היה ניתן ללמוד מן ההפעלה שעשינו עכשיו?
מה אתם יודעים על תחבורה ציבורית בשבת? האם נתקלתם אי פעם בבעיה הקשורה לנושא?
אתם מבינים את הבעייתיות הן מן הצד החילוני, והן מן הצד הדתי?
איך ניתן לשלב בין חופש התנועה, חופש האמונה וחופש הפרט?
שלב שלישי – סיכום
המנחה תיעזר בדברים שנאמרו על-ידי המשתתפים לצורך הבהרת המסר של הפעילות – בכדי להגיע לפתרונות שיתאימו לשני הצדדים, יש ליצור קרקע פורייה להקשבה ולהסכמיות.
"אל תשכח שזנב הוא לא רק זנב, ויותר משהזנב קשור לבעליו, בעליו קשור אליו!"
אורח - אלה
