מעבר לתוכן


- - - - -

ריקנות


  • Please log in to reply
13 replies to this topic

#1 אורח - תשע

אורח - תשע
  • אורחים

פורסם 25/08/2005 - 22:09

לפעמים היא חושבת עליו, ומשתדלת מאוד לשוות למחשבותיה אופי מיני; רק כדי להרגיש בטוחה שהוא מפסיד משהו. כשהיא לא מצליחה היא פונה אל המראה הגדולה שבחדר ובוחנת את עצמה. מועכת את הלחיים, או מחפשת שערות תועות באזור הגבה. זה מעביר את הזמן.
היא לא בדיוק מתגעגעת. יותר משועממת. אבל ההרגשה כמעט אותה הרגשה, וקשה לה שלא לבלבל את הרעב הזה עם השני. את שני החללים ביחד.
היא אולי תבלה עוד קצת זמן מול המראה, או תשתעשע בתכנון מותה (שיהיה טרגי), אבל יודעת שבסוף תלך לישון, והיום יתמזג אל המחרת כשאינה עדה לכך.

תמיד בסוף הדמות שבמראה פורפת כפתור, משתחלת ממכנסי הכותנה, ומתיישבת לבושה בטי-שירט ובתחתונים על שולי השמיכה. הדמות מושכת מעלה, במעלה המיטה, איבריה נעלמים מחוץ למסגרת, ורק זוג רגליים יחפות עוד מגיחות מדי פעם, ובסוף נעלמות גם הן מתחת לשמיכה.
במיטה זרוק ספר. בחודשים האחרונים שוכב שם קובץ של סמואל בקט, שברוב הלילות מוסט הצידה, כדי לפנות לה מקום.
את בקט היא קוראת בלי להבין, אבל תמיד מתפעלת מצירופי המילים המופלאים, הבלתי אפשריים. מדי פעם בליל המילים נרקם לסיטואציה קצרה, משהו פשוט, אדם בקופסא, ומתפרק שוב מקשריו.
לפעמים היא מתפתה לקרוא בו מעט, ומוותרת מהר. מכבה את האור, ומתהפכת.
הלילה לא נוגע בה. לא זורם דרך החלונות, לא משתף אותה בקולותיו הקטנים: בצרצרים, בכלבים הנובחים, או בגרגור המכוניות, המאחרות אל תוך השעות הקטנות.
מחשבותיה עצלות ואמורפיות, מבלבלות את עירנותה.

בלילות עולמה עומד בה כמו מים. מכביד, מדכא, חסר כיוון. והוא אינו שייך לה, ריק, ורחב, ובודד. והיא, בנכותה הרגשית, טובעת באמצעיתו.
וזה טרגי.

בבוקר היא תקום,
משתדלת לשוות למחשבותיה אופטימיות.
רק כדי להרגיש בטוחה שהיא עלולה להפסיד משהו.


18-23.8.2005

#2 SimbaSoul

SimbaSoul

    פליט ניו-זילנדי

  • רשומים+
  • 13096 הודעות:

פורסם 26/08/2005 - 00:30

בואי באמת נקרא לזה פרוזה. התגעגעתי לסוג הכתיבה הזה. יפה.
מחזרו ציוד אלקטרוני ואפילו תקבלו על זה כסף!

"שקר החן והבל הניופי" (משלי ל"א, ל' / סימבה ס"ו, ל')

?Other rappers diss me, say my rhymes are sissy. Why? 'cause I rap about reality? Like me and grandma drinking a cup of tea


#3 arco-iris

arco-iris

    אי שם מעבר...

  • רשומים+
  • 7843 הודעות:

פורסם 26/08/2005 - 00:58

-_-
אהבתי.
אנורקסיה להמונים!

"ילד הברי הרבה לחלום אותו חלום לא מובן,
מראשו העגול נשאר רק חריץ קטן.
הילדים האחרים הרחיקוהו ממשחקים בגן,
והוא היה הולך תמיד עם שארדונה לבן."


arco-iris - נערה בהפרעה

<{POST_SNAPBACK}>

טוב. לילה טוב, פסיכית.תמונה מצורפת

<{POST_SNAPBACK}>



לפעמים, ניסויים מצליחים...

#4 אורח - דסי

אורח - דסי
  • אורחים

פורסם 26/08/2005 - 01:03

לפעמים היא חושבת עליו, ומשתדלת מאוד לשוות למחשבותיה אופי מיני; רק כדי להרגיש בטוחה שהוא מפסיד משהו. כשהיא לא מצליחה היא פונה אל המראה הגדולה שבחדר ובוחנת את עצמה. מועכת את הלחיים, או מחפשת שערות תועות באזור הגבה. זה מעביר את הזמן.
היא לא בדיוק מתגעגעת. יותר משועממת. אבל ההרגשה כמעט אותה הרגשה, וקשה לה שלא לבלבל את הרעב הזה עם השני. את שני החללים ביחד.
היא אולי תבלה עוד קצת זמן מול המראה, או תשתעשע בתכנון מותה (שיהיה טרגי), אבל יודעת שבסוף תלך לישון, והיום יתמזג אל המחרת כשאינה עדה לכך.

תמיד בסוף הדמות שבמראה פורפת כפתור, משתחלת ממכנסי הכותנה, ומתיישבת לבושה בטי-שירט ובתחתונים על שולי השמיכה. הדמות מושכת מעלה, במעלה המיטה, איבריה נעלמים מחוץ למסגרת, ורק זוג רגליים יחפות עוד מגיחות מדי פעם, ובסוף נעלמות גם הן מתחת לשמיכה.
במיטה זרוק ספר. בחודשים האחרונים שוכב שם קובץ של סמואל בקט, שברוב הלילות מוסט הצידה, כדי לפנות לה מקום.
את בקט היא קוראת בלי להבין, אבל תמיד מתפעלת מצירופי המילים המופלאים, הבלתי אפשריים. מדי פעם בליל המילים נרקם לסיטואציה קצרה, משהו פשוט, אדם בקופסא, ומתפרק שוב מקשריו.
לפעמים היא מתפתה לקרוא בו מעט, ומוותרת מהר. מכבה את האור, ומתהפכת.
הלילה לא נוגע בה. לא זורם דרך החלונות, לא משתף אותה בקולותיו הקטנים: בצרצרים, בכלבים הנובחים, או בגרגור המכוניות, המאחרות אל תוך השעות הקטנות.
מחשבותיה עצלות ואמורפיות, מבלבלות את עירנותה.

בלילות עולמה עומד בה כמו מים. מכביד, מדכא, חסר כיוון. והוא אינו שייך לה, ריק, ורחב, ובודד. והיא, בנכותה הרגשית, טובעת באמצעיתו.
וזה טרגי.

בבוקר היא תקום,
משתדלת לשוות למחשבותיה אופטימיות.
רק כדי להרגיש בטוחה שהיא עלולה להפסיד משהו.
18-23.8.2005

<{POST_SNAPBACK}>



אנחנו מכירים? :unsure:

#5 FriendsFanatic

FriendsFanatic

    מה שצריך לקרות יקרה בכל דרך :)

  • רשומים+
  • 2576 הודעות:

פורסם 26/08/2005 - 03:24

אני לא מגיבה פה בד"כ כי אני קצת מרגישה שאני לא מבינה מספיק( :מסמיק: ) וגם לא כותבת בעצמי,
אבל תשע, אהבתי מאד והתחושה עוברת כל כך מדויק, אלי לפחות...

:)
אם תמשיכי לעשות מה שכבר עשית, תקבלי מה שכבר קיבלת

#6 אורח - תשע

אורח - תשע
  • אורחים

פורסם 26/08/2005 - 17:08

<מסמיקה>
תודה על התגובות.
ממש חששתי לפרסם את זה.
:)

#7 לנה

לנה

    תנו לפיות לחיות

  • רשומים+
  • 550 הודעות:

פורסם 27/08/2005 - 21:29

מעבר לעובדה שזה יפה, נראה לי שמסתתר שם עצב מאוד גדול(מעבר לזה שמועבר לקוראים) וזו תחושה שמאוד קשה לקום איתה בבוקר למרות שבאמת קמים וממשיכים הלאה...
מה שהזחל מכנה קץ העולם
העולם מכנה פרפר

ריצ'ארד באך

#8 בלוזמן

בלוזמן

    לא סתם ברונזה - רשום+!

  • רשומים+
  • 319 הודעות:

פורסם 31/08/2005 - 16:52

"או תשתעשע בתכנון מותה (שיהיה טרגי)...

הלילה לא נוגע בה. לא זורם דרך החלונות, לא משתף אותה בקולותיו הקטנים: בצרצרים, בכלבים הנובחים, או בגרגור המכוניות, המאחרות אל תוך השעות הקטנות.
מחשבותיה עצלות ואמורפיות, מבלבלות את עירנותה.

בלילות עולמה עומד בה כמו מים. מכביד, מדכא, חסר כיוון. והוא אינו שייך לה, ריק, ורחב, ובודד. והיא, בנכותה הרגשית, טובעת באמצעיתו.
וזה טרגי."

הבדידות. כמה מוכר...

יפה!!
"Somtimes I feel like I've been tied to the whipping post"
the Allman Brothers

"Love is just like a ball and chain"
Janis Joplin

#9 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 01/09/2005 - 10:17

אוהב את הכתיבה שלך.

והזכרת לי שגם אצלי שוכב איזה קובץ בקט ליד המיטה
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#10 אורח - רותם

אורח - רותם
  • אורחים

פורסם 11/10/2005 - 11:14

לא אהבתי כל כך. בנאלי, למרות שחמוד.
הזדהתי עם

היא לא בדיוק מתגעגעת. יותר משועממת. אבל ההרגשה כמעט אותה הרגשה, וקשה לה שלא לבלבל את הרעב הזה עם השני. את שני החללים ביחד.

וגם הקטע של לכתוב על הדמות שמתפשטת כעל "הבחורה שבמראה" היה אתנחתא אומנותית נחמדה. בעיות בדימוי גוף? :)

#11 פינקי פוק

פינקי פוק

    מתחיל/ה להבין בדיחות פורום

  • רשומים
  • 250 הודעות:

פורסם 11/10/2005 - 21:53

תשע היקר/ה

הטקסט מוקפד וכל מילה מתחברת מגניב לאחותה. יש רצף טוב ומאוד נעים לקרוא.

אהבתי במיוחד את הציטוט הבא:

הדמות מושכת מעלה, במעלה המיטה, איבריה נעלמים מחוץ למסגרת, ורק זוג רגליים יחפות עוד מגיחות מדי פעם, ובסוף נעלמות גם הן מתחת לשמיכה.
במיטה זרוק ספר. בחודשים האחרונים שוכב שם קובץ של סמואל בקט, שברוב הלילות מוסט הצידה, כדי לפנות לה מקום.
את בקט היא קוראת בלי להבין, אבל תמיד מתפעלת מצירופי המילים המופלאים, הבלתי אפשריים. מדי פעם בליל המילים נרקם לסיטואציה קצרה, משהו פשוט, אדם בקופסא, ומתפרק שוב מקשריו.



#12 mor

mor

    אלק בתולה.. !

  • רשומים+
  • 17520 הודעות:

פורסם 11/10/2005 - 22:31

כתיבה נהדרת.
נהניתי.

Mor is less

מורפייס מורפייס מורפייס מורפייס . . .

אלק בתולה מאמסטרדם
דוריצ'י-יש פרסום רע

"יש ישות רעה שממשיכה לגדול ולהתפשט, והיא עושה שורה ועוד שורה.
כן, רבותי, האף שלה כואב והיא יושבת ומתנפחת וחושבת שהיא מספר אחת במדינה. ואני לא מדבר על שחקנים ולא על זונות - אני מדבר על המערכת הבנקאית, שמזיינת אותנו בתחת" / כהנא צדק

#13 אורח - אורח_יוסי_*

אורח - אורח_יוסי_*
  • אורחים

פורסם 13/11/2006 - 00:33

נהנתי לקרוא

#14 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 15/11/2006 - 14:03

תודה על ההקפצה אורח, לא ראיתי את זה כשפורסם ומאוד נהנתי מהקטע עכשיו. יפה ומוקפד.
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים