מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

דמיינו לכם תסכול


  • Please log in to reply
7 replies to this topic

#1 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 08/09/2005 - 20:24

"עד מה בך הייתי שמח
כל מה שאחזתי פורח
וכל מה שהייתי טורח
בחייך הייתי אורח"



דמיינו לכם תסכול.
עכשיו תמתחו אותו לצדדים ולגובה. באמצע יש כתם אדום. כשהתסכול היה קטן הוא היה ברור יותר. היה לו אפילו שם. עכשיו זה כתם באמצע.
דמיינו לכם החמצה. לא אחת כזו של כדור שלא נכנס לסל. אחת כזו של כדור שגדול מכפי הסל. לעולם לא תוכלו להכניס אותו.

עכשיו תסתכלו רחוק - רואים משהו? נכון. זה אני. אתם מזהים אותי? אה, אני יודע שלא. איבדתי את עצמי היום. הוא יחזור עוד שבוע. אולי יותר. אולי בכלל לא.
אז אתם שואלים למה אני שונה? זה די פשוט. מה שהייתם צריכים לדמיין לפני כן אצלי הוא המציאות. כל קשר לדמיון מקרי בהחלט.

נסו להסתכל בפנים. אתם רואים מה קורה שם? אה, לא? ואם אני אתן לכם את המשקפת רנטגן הזו?
היי, למה אתם נבהלים? אולי לא הייתי צריך לתת לכם אותה מלכתחילה. אל תברחו, אל תיבהלו, אני מבטיח שלא תיפגעו. אני לא הולך למוטט לכם שום חומה.

קוראים לזה תסכול, קוראים לזה החמצה. אמרתי לכם לדמיין את זה, בדיוק כדי שלא תיבהלו. אז מה אם זה יותר גדול?
קוראים לזה תסכול. התסכול מזה שמישהי שאתם אוהב בפנים יוצאת עם אחר.לא איתך.
קוראים לזה החמצה. כי במקום לשיר לה סרנדות מחוץ לחלון, הרגת את הקשר בהתחלה.
קוראים לזה תסכול. התסכול מזה שאתה לא יכול להגיד לה יותר שהיא מקסימה. הכי מקסימה. שהיא אחת הבחורות המיוחדות שהכרת. שכל דבר בה הוא כל כך מיוחד ושונה ונפלא יותר מכל האחרות. ואתה לא יכול להגיד לה את זה יותר. ואתה לא יכול להראות לה את זה. ואתה לא תוכל לעולם.
קוראים לזה החמצה. כי זה קשר שהלך לאיבוד. שגווע. שמת. שלא יקום לתחייה.
קוראים לזה תסכול. לדמיין אותה עם אחר. יושבת, צוחקת, נהנית איתו. איתו, לא איתך.
קוראים לזה החמצה. החמצה הדדית.
ועכשיו שניהם חלק ממך. או שאתה הם.

כן. שמעתי מה אתם אומרים. שאם צינור מקולקל אז צריך להחליף אותו, כדי לתת למים לזרום טוב יותר. וזה יקח זמן עד שאני אתקן את הצינור, אבל אז המים יזרמו שוב.
חבל שלא הייתם פה קודם, הייתם רואים שהמים כבר נגמרו, שכבר אין בשביל מה להחליף את הצינור.
פשוט שלפתי אותו החוצה וזרקתי אותו. שכולם יראו. והנה, איזה קטע. אין יותר מים.
ומה אמרתם עכשיו? שתבוא אחת אחרת? אני מכיר אתכם, אתם לא מאמינים בזה בעצמכם, אל תספרו לי סיפורים.
תקווה? איך אייתתם את זה? אל תצחיקו אותי. המילה הזאת לא מאמינה בעצמה.

אז רגע, מה? אתם בורחים? אתם הולכים? אני לא אפגע בכם. אני מבטיח.
מה, עכשיו אתם מתקרבים? לאן אתם באים בכלל? אין לי מה לתת לכם. אני תסכול, אני החמצה. אל תתקרבו לרע.

רגע, אם אתם כבר פה, אפשר בבקשה טובה? אם תמצאו את ארז תגידו לו שאני מצטער, לא התכוונתי לפצוע אותו אנושות. לא ידעתי שאלו דמעות של חומצה.
חשבתי שזה כמו בכל הפעמים.

אז אתם תדברו איתו? תודה.
עכשיו אתם באמת יכולים ללכת.

יש על החיים האלה? :-)


#2 Lilush

Lilush

    :מתלהב:

  • רשומים+
  • 12178 הודעות:

פורסם 08/09/2005 - 20:47

ארז היקר,

אני פה ואני לא רוצה ללכת!
אני פה ואני לא מפחדת להתקרב לרע, לא לתסכול ולא להחמצה.
אני פה ואני לא הולכת להשמיע לך שום "קלישאות".
אני פה ואני כן מתכוונת להביט, בתקווה שזה יקרה מבלי שתתן לי משקפת.
אני פה ואני כן יודעת שאתה בחור חזק.
אני פה ואני כן יודע שאתה פה, שתמצא את עצמך מהר ותתגבר.

אין ספק שכולנו נתקלים באכזבות כאלו ואחרות בכל התחומים בחיינו, השאלה היא איך מתמודדים איתם ומה לוקחים מההתמודדות איתם.
אתה רוצה לאבד את עצמך לשבוע? לגיטימי! כי לפעמים צריך! לפעמים צריך את החופש, את השחרור, את האובדן העצמי. ויותר מזה - לעתים צריך גם את האבדון, כי בלעדיו לא נדע להעריך את החיים.

הקטע כתוב יפה, פחות אהבתי את התוכן מבחינה רגשית, בגלל כל הפספוס שיש שם - פספסת מישהי, פספסת את האמונה, פספסת את התקווה. אני מקווה בשבילך שתמצא אותן במהרה. שכולן יתחדשו לפי איך שמתאים ונוח לך.

ארז, יהיה טוב (למרות שזה בטח נשמע לך קצת דמיוני) ואני מקווה שעמוק בפנים אתה יודע את זה כמוני!


:חיבוק: :חיבוק: :חיבוק: :חיבוק:

אומרים שבלי רעש אין שקט...


#3 zabot

zabot

    כל שיר חושף איזה סוד...

  • רשומים+
  • 11887 הודעות:

פורסם 08/09/2005 - 21:14

מעולם, אבל מעולם, לא תיארו תחושה שלי בצורה כל כך מדויקת. אני.. בלי מילים. השארת אותי בלי מילים. או אולי כמה.
התסכול, ותחושת ההחמצה- משאירים אותך ריקני כל כך, כאילו אין מים יותר. אתה צודק, זאת באמת התחושה. והאמת היא שמפחיד להתסכל בפנים לרגש כזה אצל מישהו אחר, ולדעת שאין מה להגיד כדי להרגיע אותו, כשאני יודעת בעצמי שהתחושה אצלי היא חזקה, ואני נלחמת בה, יום-יום נלחמת בה, ורוב הזמן מנצחת -גם בזכותך. אין מים. יש מים. יש מים.
בדיוק הכתם האדום הזה, שגדל ומתעצם עד שפתאום אני מן ילדה אדומה קטנה וממורמרת, מחמיצה פנים מול תחושת ההחמצה הזו, שכנראה שאני, עם הציפיות והתקוות שלי- נידונתי להתמודד איתה עד תום, למצות את כל ההליכים, לבדוק את כל ההשפעות הצדדיות, את תוצרי הלוואי.
מישהי אחרת, זה כואב, זה נורא, זה הורס אותך מבפנים ואין איך להסביר או לגרום לזה להעלם. פשוט יום אחד קמים בבוקר ומנגבים את הדמעות הפנימיות (אלה הכי צורבות, שמת לב?), וממשיכים להאמין הלאה כי זה מה שיש, ויש. יש הרבה. בסוף, כל מה שנשאר זה להאמין, ולדעת שגם זה עובר.
ובנתיים, רק בשביל הרקורד, אני פה. אם תרצה בזה.

"אהבה לפי דעתה זה ממש מצב הרסני: שניים זרים שפתאום רואים אחד את השני, או לא ממש רואים, מריחים, ותוך כלום נהיים מחוברים יותר מאח ואחות. מתחילים לישון יחד באותה המיטה אפילו שהם לא מאותה המשפחה. והרבה פעמים אלה שניים שהם לא ידידים לא מכירים לא חברים ורק שפוטים אחד על השניה, ושיהרס כל העולם. ובאמת, תסתכלי איזה הרס. מתים מאהבות אולי יותר הרבה ממה שמתים מסמים. אולי צריכים שיהיה גם לזה מסלול גמילה".

(אל תגידי לילה, עמוס עוז, עמ' 157).


Yes, כנראה ש you מצאת for this משמעות double !
(לקרוא עם מבטא אמריקאי חזק מדי, יעני heavy).


#4 arco-iris

arco-iris

    אי שם מעבר...

  • רשומים+
  • 7843 הודעות:

פורסם 08/09/2005 - 21:29

שכחת את הגוש בגרון :(
:בכיין:
אנורקסיה להמונים!

"ילד הברי הרבה לחלום אותו חלום לא מובן,
מראשו העגול נשאר רק חריץ קטן.
הילדים האחרים הרחיקוהו ממשחקים בגן,
והוא היה הולך תמיד עם שארדונה לבן."


arco-iris - נערה בהפרעה

<{POST_SNAPBACK}>

טוב. לילה טוב, פסיכית.תמונה מצורפת

<{POST_SNAPBACK}>



לפעמים, ניסויים מצליחים...

#5 NoReality

NoReality

    NoReality - It's wishful thinking!

  • רשומים+
  • 1787 הודעות:

פורסם 08/09/2005 - 21:37

ארז, זוכר [url="http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=43463#"]מאתמול...[/url]?
תרשה לי לצטט מישהו...
[/QUOTE]אין לך מושג באיזה עיתוי השיר הזה בא
התחברתי בצורות שאת לא יכולה לדמיין.
[QUOTE]

ואני לא אברח - מבטיחה.

"Jim, what is it that you want to be loved for?" Ayn Rand, "Atlas Shrugged"

Sapere Aude

Despair.com
מריקודים סוערים עם העט והנייר...
שאריות של מחשבה (הבלוג...)

#6 Bluelook

Bluelook

    בלו

  • רשומים+
  • 17766 הודעות:

פורסם 09/09/2005 - 16:53

תמיד פה
תמיד לשרותך
לא אברח
מבטיחה!

מאוד אהבתי, מאוד התחברתי.

התסכול מרוקן, ההרגשה שאין איך לצאת מזה תוקעת אותך במקום, הרצון להשתחרר הוא חזק.
ככל שאתה שוקע יותר עמוק במחשבות שלך, מעביר בראש את הסרט של "מה היה קורה אם.." קדימה ואחורה, אתה נתקע יותר ויותר. הוא לא עוזב את המחשבות שלך, הסרט הזה הוא צבעוני ויפה, מושקע.
אתה מנסה לקחת נשימה עמוקה.
להביט קדימה ולהגיד לעצמך שזה לא סוף העולם.
ואז באים כל הסיפורים על הדגים בים, מעייף..
אתה שואל הרבה "למה" ולא מקבל תשובות.
לפעמים התזמון גרוע
לפעמים אתם פשוט לא מתאימים
אבל כשאתה נטול תקווה, כשאין לליבך במה להיתפס, כשאין תהיות ואשליות, אתה מתחזק
אתה מתגבר מהר יותר
כשאתה מבין שאין סיכוי, אתה לא נותן לדימיון להתפרע
אם רק יכולנו לבטל את האופציה הזו של אסוציאציות במוח, למחוק את החלק הזה של הזיכרון ולא לחשוב על זה יותר
אבל גם זה יבוא
גם זה יעבור
תנער את עצמך ותגיד :let it go

Carpe Diem

Always code as if the person who will maintain your code is a maniac serial killer that knows where you live

אבל זה לא מפתיע, כולם עושים ביד לפני השינה.
חוץ מכל החארות שיש להם עם מי להזדיין לפני השינה. הם עושים ביד אחד לשני.


#7 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 12/09/2005 - 19:10

:no:

#8 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 14/09/2005 - 12:52

תודה רבה לכל המגיבים. :)

יש על החיים האלה? :-)





0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים