17 replies to this topic

[שיאנה]

מוקדש לכל מי שאי-פעם עשיתי לו-


סרטים

בכל פעם, יוצרת יש מאין
מבחנים חסרי תכלית, לאהבה שכבר מוכחת.

שוב מעלה מתוך הרִיק
רגשות נטולי ביסוס, ליציבות שכבר ידועה.

וגם איתך, בונה מעל תהום
מצבי קיצון בדויים, לנורמליות שכבר קיימת.

אולי זה בגלל שחסרות לי סערות,
ואולי זה סתם כי אני מטומטמת.

[mipmip]

בכל פעם, יוצרת יש מאין
מבחנים חסרי תכלית, לאהבה שכבר מוכחת.

<{POST_SNAPBACK}>

מבחינת תוכן - אין ספק שאת אותם המילים בדיוק גם אני הייתי יכולה לכתוב.
מבחינת מבנה - לא ממש הצלחתי למצוא מקצב שבו השיר הסתדר לי בראש. אני מניחה שזה מכוון, אבל לי זה קצת מפריע.

[NoReality]

אולי זה בגלל שחסרות לי סערות,
ואולי זה סתם כי אני מטומטמת.

ספרי לי על זה...
אהבתי את השיר

[zabot]

תגלי שלרוב, האנשים הטובים רואים ישר דרך כל הסרטים האלה, ונשארים.

[נולי]

אהבתי. אני לא יודעת אם התכוונת ליצור שיר פאנצ'ליין, אבל פשוט לא יכלתי להפסיק לצחוק בסוף. ו בההחלט מסכימה עם התוכן.

[eliez]

אהבתי את השיר.
התוכן ממש טוב והסיום מעולה.
לגבי המבנה אני לא יודע.

[פריפ]

יופי.
תמשיכי ככה.. (לכתוב שירים)
אבל תרדי מהסרטים!
תאמיני באהבה!
לא צריך לבחון אותה כל הזמן..
אם היא לא קיימת, אז אין מה לבחון,
ואם היא קיימת, אז בטח שאין מה לבחון...
תחשבי על זה..

אהבתי מאוד את הכנות וההבנה שנראים בשיר.

[מרסו]

אהבתי את הנימה והכנות.

לא את הסיום של הבית האחרון

[אדון שוקו]

(לבקשת שיאנה, אני רושם את זה גם פה)

דקארט רשם פעם על אישתו: "אני בחורה, משמע אני מעבירה את בעלי המסכן סרטים". לאחר קצת 'שטיפה', הוא שינה את זה לנוסח היותר מוכר כיום.
אני לא יודע מחוויה אישית מה הדפקות הספציפיות של גברים, אבל אין ספק שמוטיב חוזר אצל הרבה נשים זה להעביר את הגבר שלהן בסרטים. יכול להיות שזה נובע מחוסר ביטחון עצמי, חרדת נטישה או סתם יצר נבזי. כל אלו הם סתם פסיכולוגיות בגרוש, והם לא ממש משנים - מה שמשנה זה שאתן שוות את זה. אתן יכולות לפעמים לשגע את השכל, וכשאתן מתחילות עם סרטים אנחנו מפנטזים על לעטוף את הפה החמוד שלכן עם מסקינטייפ, אבל אתן עדיין נהדרות. אפילו המעשים הכי קטנים שלכן מכילים אושר צרוף. מספיק חיבוק מבחורה אוהדת בשביל למחוק (אפילו אם לזמן קצר) את צרותייך. החיוך המעריך שלכן יכול לגרום לאדם להרגיש מייד כמו סופרמן. אם סיזיפוס היה יכול לראות כל בוקר את יקירתו מביטה עליו באהבה הוא היה שם סטיקר של "ימותו הקנאים" על הסלע וקורא לזה חדר כושר.
ואם את באמת אוהבת את הגבר שלך, קני לו את זה עבורך. אחרי הכל, חבל שהמסכן יעבור את הסרטים שלך

[שיאנה]

אהבתי. אני לא יודעת אם התכוונת ליצור שיר פאנצ'ליין, אבל פשוט לא יכלתי להפסיק לצחוק בסוף.     ו

<{POST_SNAPBACK}>

למעשה לא התכוונתי ליצור כלום- זו היתה הודעת SMS אחרי ויכוח ארוך, ארוך... בגלל זה אולי המבנה לא מסתדר להרבה מהמגיבים אבל כשאני מקריאה אצ זה בקול רם זה דווקא זורם לי סבבה וגם אותי זה הצחיק בדיעבד ולכן פירסמתי.

אהבתי את הנימה והכנות.

לא את הסיום של הבית האחרון

<{POST_SNAPBACK}>

בהחלט יש שם הרבה כנות, ואני מבינה שלא אהבת את השורות האחרונות, אבל לצערי נראה לי שזו האמת

(לבקשת שיאנה, אני רושם את זה גם פה)

<{POST_SNAPBACK}>

יופי!
זה בטוח יגרום לעוד כמה קוראות לחייך את אותו חיוך ענק שזה יצר אצלי, תודה שוקו.

[אנדימקפרלן]

אהבתי. כולל הסוף.

[באפי]

בס"ד

שיאנה, אהבתי את הכנות והישירות בשירך.
הטחת האמת הכואבת בפרצוף ללא כחל ושרק, זה מעשה אמיץ ולא פשוט (בשבילך לכתוב ובשבילנו להסתכל).

ותודה, שביקשת משוקו לשתף גם אותנו בהגיגיו (העתקתי את השורה המקסימה על סיזיפוס, תקבל עליה הרבה תמלוגים).
אגב, לא היה עדיף פשוט לחסום את המלים ע"י אטימת השפתיים של הבחור/ה בנשיקה, במקום במסקינטייפ
זה אמנם מסיר את התאים המתים, אבל הצד השני לא תמיד עובר על זה בשתיקה, והרי זה מה שרצית

[SimbaSoul]

חמוד ומדויק. אם לנשים לא היו סרטים, העולם היה מושלם (לפחות לגברים).

השורה שהכי אהבתי:

"אולי זה בגלל שחסרות לי סערות".

[לצאת אל העולם]

אהבתי לקרוא, מצחיק כמה שזה נכון..

זה בטוח יגרום לעוד כמה קוראות לחייך את אותו חיוך ענק שזה יצר אצלי, תודה שוקו.

<{POST_SNAPBACK}>

[Lilush]

אהבתי מאוד והתחברתי. כאילו נכתב עליי ובשבילי.
לפעמים נדמה שאנחנו מנסים ליצור לעצמנו בעיות למרות שהכל טוב ובסדר. לפעמים נדמה כאילו אנחנו רוצים או צריכים להתמודד עם משהו שהרבה פעמים הוא לא שגרתי, אולי בגלל ה"פלפל" שזה מוסיף לנו (או אולי בגלל שאנחנו מטומטמים ).
את הסוף דווקא אהבתי, כי למרות שהוא אולי משתמש במילה פחות "ספרותית" הוא אמיתי והרבה פעמים זו התשובה!