מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

רגעים אחרים


  • Please log in to reply
4 replies to this topic

#1 באפי

באפי

    כסף

  • רשומים+
  • 3118 הודעות:

פורסם 07/12/2005 - 11:59

הוא לא ביקש את ידי וברח איתה לאלסקה.
הוא לא שבר את לבי והרסיסים לא חרקו תחת מגפיו השחורות.
הוא לא שכח את שמי, ואת צמתי שנפרמה לצמיתות בכיתה ב'.
לא, אין איש בחדר להאשים במראה עיניי.

יש רק מראה ודמות מצולקת מולה.
אני מתבוננת ללא ניע, לוחשת אל עצמי, והמראה משקפת את דמעותיי.
זו רק את.
לא הקירות סביבך, לא האדריכל שתיכנן אותם, לא הקבלן שבנה אותם כך שייסגרו עלייך מכל צד.
זו רק את.

מאחוריי, תלויים על הקיר מדפי זיכרונות ישנים.
לצידי, שולחן עץ עמוס לעייפה בקלסרים נוטפי צבע בוהק, מתפקעים במידע על ההווה.
אולי אמצא בהם שם או כתובת, אעלה על אוטובוס ואסע מכאן.
המראה מהפנטת, אם קודם הסטתי את מבטי, הרי שכעת איני יכולה לחדול מלהביט.
אין נוסחאות, אין תיאוריות, אין מבחנים.
זו רק את.

נשמעת דפיקה בדלת.
ומעברה הזמנה לבבית מפי האדם שגר ממול, להצטרף אליו לסרט על העולם, בתוך קירותיו הלבנים שלו.
לעתים אני נזכרת שזו רק אני בחדר, אך לא בתוך הבית.
יש רגעים בהם עומדת לפניי מראה, ויש רגעים בהם ניצבת גם דלת.
דוקטורנטית בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), מתרגלת לשעבר במבוא לסטטיסטיקה, הסקה סטטיסטית ופסיכולוגיה ניסויית
מעבירה שיעוריים פרטיים במקצועות אלו ובתוכנות סטטיסטיות (SPSS, STATISTICA ו-SAS)
לפרטים: 050-9008703

#2 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 08/12/2005 - 11:56

מעולה! פשוט מעולה. או שמא - פשוט ומעולה.

אני אוהב איך שאת מארגנת את הדברים "בחדר" - עבר מאחור, הווה בצידך, הדימוי של המראה.
מעביר תחושה שלך עם עצמך בהתמודדות.

את מפיקה בשיר את המיטב מהחדר עם פריצות לבחוץ לעיתים.
נהניתי.

יש על החיים האלה? :-)


#3 באפי

באפי

    כסף

  • רשומים+
  • 3118 הודעות:

פורסם 08/12/2005 - 12:28

מעביר תחושה שלך עם עצמך בהתמודדות.

<{POST_SNAPBACK}>

עלית על זה, פריק.
זהו בדיוק הרעיון של הקטע.

בחלק הראשון, ניסיתי לתת הקדמה מעט אירונית, על תיאורי האהבה הנכזבת הנפוצים בחברה.
בחלק השני, על כל משפט ארוך עם תירוצים שונים שנהגתי להשתמש בהם,
רשמתי משפט תגובה בן שלוש מלים בלבד. סוג של דיאלוג פנימי עם עצמי.
החלק השלישי הוא הסתכלות על המציאות, באור אחר, כבר אין דרך חזרה.
והחלק האחרון, כתוב בנימה יותר אופטימית. על כך שבתוך נקודת המבט המפוכחת וחסרת הרחמים,
אנחנו לא באמת לבד. מעין מציאת נקודת איזון.

נ.ב. תודה :מסמיק: .
דוקטורנטית בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), מתרגלת לשעבר במבוא לסטטיסטיקה, הסקה סטטיסטית ופסיכולוגיה ניסויית
מעבירה שיעוריים פרטיים במקצועות אלו ובתוכנות סטטיסטיות (SPSS, STATISTICA ו-SAS)
לפרטים: 050-9008703

#4 zabot

zabot

    כל שיר חושף איזה סוד...

  • רשומים+
  • 11887 הודעות:

פורסם 09/12/2005 - 01:28

נפלא. דיברת מגרוני..

"אהבה לפי דעתה זה ממש מצב הרסני: שניים זרים שפתאום רואים אחד את השני, או לא ממש רואים, מריחים, ותוך כלום נהיים מחוברים יותר מאח ואחות. מתחילים לישון יחד באותה המיטה אפילו שהם לא מאותה המשפחה. והרבה פעמים אלה שניים שהם לא ידידים לא מכירים לא חברים ורק שפוטים אחד על השניה, ושיהרס כל העולם. ובאמת, תסתכלי איזה הרס. מתים מאהבות אולי יותר הרבה ממה שמתים מסמים. אולי צריכים שיהיה גם לזה מסלול גמילה".

(אל תגידי לילה, עמוס עוז, עמ' 157).


Yes, כנראה ש you מצאת for this משמעות double !
(לקרוא עם מבטא אמריקאי חזק מדי, יעני heavy).


#5 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 10/12/2005 - 10:40

היה מעניין לקרוא סוג גילוי עצמי מפתיע (ומפתיע שאנחנו עוד מופתעים ברגעים הללו)
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים