מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

פירות מיובשים


  • Please log in to reply
9 replies to this topic

#1 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 10/02/2006 - 19:20

פירות מיובשים (10.2.2006)

מסדר את מילות העבר לרווחה,
סיעוד עצמי לשירי באורחה,
העלאה פנימית שתהיה לסעודה ערוכה.
פירות מיובשים של אנחות ורחשים,
שרטוטים מקובצצים
של מרירות מסוקרת אשר הומתקה,
של אינטימיות מסוכרת שתויקה,
לבל תזרק
אל החלל המפרק
בטבעיות כל דבר,
נחמות מלאכותיות להתרפק
על רגש משתק
על טעם משומר.
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#2 אורח - תשע

אורח - תשע
  • אורחים

פורסם 10/02/2006 - 20:04

מרסו, השיר גרם לי ממש לחייך.
גרם לי להזכר בכל הפעמים בהן (מסיבה זו או אחרת) הוצאתי את כל השירים שלי מקופסת הנעליים שבה הם נמצאים, וישבתי על השטיח לקרוא אותם.
השיר חמוד. משחקי המילים מתוקים.

נ.ב. אני מצטערת אם השיר לא נועד להיות "חמוד" או "מתוק". אלו האסוציאציות שעלו בי שגרמו לי להרגיש ככה כלפיו.

#3 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 10/02/2006 - 22:01

עובדה הסטורית שהיא גם נקודה למחשבה-
היישום של רעיון השימור של מזון תרם רבות ליכולת לערוך הפלגות ארוכות.
(עכשיו לך תבנה שעון שיוכל למדוד את הזמן במדוייק בזמן שהספינה מטלטלת)

#4 לני

לני

    מתחיל/ה להבין בדיחות פורום

  • רשומים
  • 264 הודעות:

פורסם 11/02/2006 - 00:16

מרסו זה ממש יפה. רעיון נהדר.
להעלות נוסטלגיות על עצמך...
ולפעמים גם נופלים כל מיני פתקים ודפים קרועים מאיזה
פנקס או מחברת ומתפזרים במיטה ואתה אף פעם לא אוסף את כולם.
כמו פירורים.
אהבתי מאוד. :)

#5 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 11/02/2006 - 12:53

תודה על התגובות וההערות

לני-
אני לא יודע אם זה היה "להעלות נוסטלגיה על עצמי" - זה יותר לקרוא מחדש את מה שהרגשתי ולבדוק את ההבדלים בחלוף הזמן (לעיתים מפתיע לגלות שהרגשתי איקס, שחזיתי מראש וואי ולמרות זאת...)

בועז-
אני חושש שלא ירדתי לסוף דעתך אבל מה שרשמת הזכיר לי אינפורמציה שלמדתי לאחד המבחנים (כנראה תגובה סטודנטיאלית מובהקת בעת הבחינות)

תשע-
לא "הגדרתי" לעצמי עם איזו תחושה אמורים "לצאת" מהשיר, ככה שכנראה יהיה עליי לשאת את הדין של החמוד ;)
האמת שחששתי שדווקא ינזפו בי על איזה דימוי אבל לא משנה (כנראה החבאתי אותו טוב).

--

מרכז הכובד של השיר היה אמור להיות הדימוי בין פרי מיובש ליצירה/זכרון בעיבוד הזמן. לפי התגובות אני מבין ומבין למה דווקא הסידור/העריכה נקראים כמרכזיים. חפיף
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#6 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 12/02/2006 - 00:37

מרסו

#7 באפי

באפי

    כסף

  • רשומים+
  • 3118 הודעות:

פורסם 12/02/2006 - 10:34

כתבתי אתמול תגובה, אבל היא נמחקה, אז הנה שחזור.
ממש אהבתי. הדימויים קולעים בצורה מוצלחת לרגשות.
רציתי לציין את אלו שאהבתי במיוחד, אבל זה פשוט ללחוץ על כפתור ציטוט.
יחד עם זאת, אני לא מסכימה שהזכרונות הם נחמות מלאכותיות.
הידיעה שמשהו נפלא קרה לך בעבר , נותנת תקווה שיקרה דבר דומה בעתיד
ושרידי התחושה המתוקה של פעם מחזקים את האדם גם בחייו הנוכחיים.
אמנם יש מקרים בהם אנשים חיים שוב ושוב את עברם, במקום להמשיך הלאה,
ובמקרה כזה אסכים עם ה"מלאכותיות" שבעניין.
התחברתי למטאפורות של הזכרונות כפירות מיובשים, והתחושות העולות מהם כטעמים משומרים.
מרסו, אתה כשרון אמיתי.
דוקטורנטית בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), מתרגלת לשעבר במבוא לסטטיסטיקה, הסקה סטטיסטית ופסיכולוגיה ניסויית
מעבירה שיעוריים פרטיים במקצועות אלו ובתוכנות סטטיסטיות (SPSS, STATISTICA ו-SAS)
לפרטים: 050-9008703

#8 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 12/02/2006 - 16:40

האמת? לא הבנתי. קראתי כמה פעמים ורק עד שהגעתי לתגובות התבהרה לי התמונה.
:מסמיק:
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"

#9 בועז ח

בועז ח

    ברונזה

  • רשומים+
  • 767 הודעות:

פורסם 12/02/2006 - 17:59

מרסו

היכולת לשמר היא היכולת לתפוס, להבין ולהתבטא. היכולת להפליג למרחק היא היכולת לכתוב כראוי.

#10 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 14/02/2006 - 22:45

שיאנה- את בחברה טובה (כרגיל)

בועז- מאוד יפה מה שרשמת

באפי- תודה. היה מעניין לקרוא את הערותיך
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים