מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

בין לבין


  • Please log in to reply
7 replies to this topic

#1 א.פ

א.פ

    ברונזה

  • רשומים+
  • 768 הודעות:

פורסם 30/03/2006 - 22:58

ובתוך בין עוזבי
בשעות בין חושך לאור
ידעתי בסוד את אשר לא תאמר
שאדם לא יאהבני כפי שאהבת

ובתוך כל השקט
מנסה לחייך, בפה מלא מנשיקותייך
זוכרת את מגע גופך בלילותייך
ומבינה, שאיש לא יאהב אותי כפי שאהבת

ובתוך כל הכאב
מתוך כל הדמעות, שזולגות במקום מילים
אני מבינה שאינך רוצה להיות האביר
להצילני מעצמי
ושאף אחת, לא בעבר, ולא בהווה
ואולי אף לא באהבתך הראשונה
תאהב, או אהבה אותך
כפי שאני אוהבת עתה.
"ימים שלמים עמדתי מול המראה עד שהבנתי שאני זה לא זה שתלה אותה"

"אלוהים יסלח לי- זה מקצועו....."


"תמיד השגתי עם חיוך ועם אקדח יותר ממה שהשגתי רק עם חיוך"


"כמה מתוק ומריר הכאב
רק בגללו אני מוכן להתאהב
בעיניים דומעות בחיוך רעב
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב...."

#2 אורח - תשע

אורח - תשע
  • אורחים

פורסם 31/03/2006 - 21:34

א.פ,
אני חייבת לומר שמעניין לראות את השינוי שאת עוברת בכתיבה שלך.
השיר עצוב, מעניין, לא נכנס למלכודות-קיטש (כמעט. אני חייבת לסייג את עצמי. מצטערת).

לא הבנתי מדוע

זוכרת את מגע גופך בלילותייך

ולא "בלילות",
והאם החזרה:

ובתוך בין עוזבי

מכוונת.
אני אשמח להסבר.

נהניתי לקרוא.

#3 Cory

Cory

    כי ה A+

  • רשומים+
  • 527 הודעות:

פורסם 31/03/2006 - 23:06

שוב פעם , אני אוהבת את הכתיבה שלך אולי בגלל הסגנון שלטעמי מעביר הרבה במילים פשוטות
ואולי פשוט כי אני מצליחה להתחבר
. .

. .

#4 א.פ

א.פ

    ברונזה

  • רשומים+
  • 768 הודעות:

פורסם 01/04/2006 - 14:55

תשע, דבר ראשון ממש נהנתי לקרוא את הביקורת שלך, המילה בלילותייך ולא בלילות היא מכוונת מתוך היכרות של סיטואציה. המילים בתוך בין הן באמת סוג של חזרה מכוונת בגלל ריטואל שחוזר. ברור לי לחלוטין שנכנסתי למלכודות קיטש כי זה האופי שלי התהייה שלי אם המלכודות האלה מתמעטות על הזמן ואם הן מתאימות כאן לשיר?
"ימים שלמים עמדתי מול המראה עד שהבנתי שאני זה לא זה שתלה אותה"

"אלוהים יסלח לי- זה מקצועו....."


"תמיד השגתי עם חיוך ועם אקדח יותר ממה שהשגתי רק עם חיוך"


"כמה מתוק ומריר הכאב
רק בגללו אני מוכן להתאהב
בעיניים דומעות בחיוך רעב
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב...."

#5 אורח - תשע

אורח - תשע
  • אורחים

פורסם 01/04/2006 - 16:32

תשע, דבר ראשון ממש נהנתי לקרוא את הביקורת שלך, המילה בלילותייך ולא בלילות היא מכוונת מתוך היכרות של סיטואציה. המילים בתוך בין הן באמת סוג של חזרה מכוונת בגלל ריטואל שחוזר. ברור לי לחלוטין שנכנסתי למלכודות קיטש כי זה האופי שלי התהייה שלי אם המלכודות האלה מתמעטות על הזמן ואם הן מתאימות כאן לשיר?


אז קודם כל, כדי לוודא שלא העלבתי אותך או משהו, אני לא חושבת שקיטש הוא אוטומטית שלילי. אני יודעת שאני לא הטיפוס שקיטש תמיד עושה לו טוב, אבל אני יודעת שגם יש כאלה שכן. ובגלל זה אני לא חושבת שאת צריכה להתאים את עצמך לקוראים.
מה שכן, אבולוציה בכתיבה זה תמיד דבר שנחמד להתבונן בו.

השיר נקרא כשלם, וזורם טוב.
ההמנעות מחריזה עשתה אותו מפוכח יותר לדעתי.

בכל אופן, שיר נחמד.
יהיה נחמד לקרוא את הבאים שלך :)

#6 א.פ

א.פ

    ברונזה

  • רשומים+
  • 768 הודעות:

פורסם 03/04/2006 - 16:29

אל דאגה! לא נפגעתי, אני לעולם לא נפגעת מביקורת שהיא לעניין ובונה.
ובשבילך להיות קצת קיטשית זה לפעמים נחמד, כדאי לך לנסות (אבל לא יותר מדי אחרת מתמכרים) ;)
"ימים שלמים עמדתי מול המראה עד שהבנתי שאני זה לא זה שתלה אותה"

"אלוהים יסלח לי- זה מקצועו....."


"תמיד השגתי עם חיוך ועם אקדח יותר ממה שהשגתי רק עם חיוך"


"כמה מתוק ומריר הכאב
רק בגללו אני מוכן להתאהב
בעיניים דומעות בחיוך רעב
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב...."

#7 מרסו

מרסו

    כוסית הרים מצויה.

  • רשומים+
  • 2616 הודעות:

פורסם 05/04/2006 - 08:32

היפוך/הנגדה מעניינת של סיווג האהבה.

הסוף הוא משהו שנוח לנו לחשוב אותו - מעניין אם זה באמת כך.

אהבתי את "מנסה לחייך, בפה מלא מנשיקותייך"
דניאל.ב


הספר שלי:

http://gvanim.dpages...7324/120307.php

הבלוג שלי:

http://forum.bgu.co....blog&blogid=356

השיר האחרון שפרסמתי:
http://forum.bgu.co....howtopic=297041

"אַךְ אָנוּ בְּאוֹן נִזְקֹפָה
אֶת רֹאשֵׁנוּ גֵּא אֶל-עָל." ("הם לא ישברו אותנו").



נשיא מועדון המעריצים העולמי של שלומית אהרון.

יש קוצית חדשה!!!


הערה: לא מגיב/מבקר סיפורים ב"סטודנטים כותבים". לא לקחת זאת אישית.



כבר לא הומו-מחמד של אף אחד
-

הצופה מספר אחד, והיחיד (פרט שולי) של ערוץ הכנסת!

#8 לנה

לנה

    תנו לפיות לחיות

  • רשומים+
  • 550 הודעות:

פורסם 05/04/2006 - 23:17

ובתוך בין עוזבי
בשעות בין חושך לאור
ידעתי בסוד את אשר לא תאמר
שאדם לא יאהבני כפי שאהבת

ובתוך כל השקט
מנסה לחייך, בפה מלא מנשיקותייך
זוכרת את מגע גופך בלילותייך
ומבינה, שאיש לא יאהב אותי כפי שאהבת

ובתוך כל הכאב
מתוך כל הדמעות, שזולגות במקום מילים
אני מבינה שאינך רוצה להיות האביר
להצילני מעצמי
ושאף אחת, לא בעבר, ולא בהווה
ואולי אף לא באהבתך הראשונה
תאהב, או אהבה אותך
כפי שאני אוהבת עתה.



צובט את הלב,הכתיבה שלך לדעתי מאוד יפה ומעבירה מעולה את המסר
מה שהזחל מכנה קץ העולם
העולם מכנה פרפר

ריצ'ארד באך




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים