מעבר לתוכן


האם מותר?


1 reply to this topic

#1 אורח - ממש חשוב לי לדעת...

אורח - ממש חשוב לי לדעת...
  • אורחים

פורסם 02/05/2006 - 00:55

האם מותר לגברים לאונן? האם יש בנושא מחלוקת? אם לא, מה הסיבה לכך?

ואותו דבר לגבי נשים. האם מותר? האם יש מחלוקת? אם לא, מה הסיבה?

#2 rabbigil

rabbigil

    רב הקמפוס

  • מנהלי פורום
  • 126 הודעות:

פורסם 20/06/2006 - 11:12

ב"ה

לשואל הנכבד!

במענה לשאלתך:

האם מותר לגברים לאונן? האם יש בנושא מחלוקת? אם לא, מה הסיבה לכך?
ואותו דבר לגבי נשים. האם מותר? האם יש מחלוקת? אם לא, מה הסיבה?

מענה:

הנה למרות שהנושא הוא מן הדברים שהצניעות יפה להם,
אך מחמת חשיבות הנושא ואשר יש בו משום תועלת לרבים שנכשלים בשאלה חמורה זו,
אשתדל להציג את ההיבט היהודי-הלכתי לנושא זה.

ראשית, הבה 'נקרא לנער בשמו', אוננות = קרי: "איסור הוצאת זרע לבטלה".

א. "הוצאת זרע לבטלה", אנו מוצאים במקרא (חומש בראשית לח, ט)
"וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה
לבלתי נתן זרע לאחיו"

מה היה עושה "אונן"?
אומרים פרשני המקרא (בראשית רבה פה:, רש"י, אבן עזרא):
'ושחת ארצה' – "היה דש מבפנים וזורה מבחוץ". "היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ".
ומה היה עונשו?
"אמר רבי יוחנן (נדה יג,א) "כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה, שנאמר "וירא בעיני ה' אשר עשה,
וימת גם אותו",

'אוננות' ע"ש 'אונן'
ואולי מכאן נקראת "הוצאת זרע לבטלה" - בשפה המדוברת – בשם "אוננות", על שם "אונן".

'אוננות' באיש (גברים):

אסורה – חד משמעית – ואין חולק בדבר.

האיסור: - הלכה פסוקה ב"שולחן ערוך" - אסור להוציא שכבת זרע לבטלה
(ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה - שולחן ערוך על פי הזוהר),
לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ ... אבל אלו שמנאפין ביד,
ומוציאין שכבת זרע לא דיי שהוא איסור גדול, אלא שעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר:
"ידיכם, דמים מלאו" וכאילו הרגו נפש. (שולחן ערוך, חלק אבן העזר, הלכות אישות סימן כג).
וכן פסק הרמב"ם להלכה בספרו משנה תורה (ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה יח)

לכמה דעות האיסור הוא מן התורה,
(אור השנים יום ד מצות ל"ת קיט. אבל ראה בס' שערי הלכה ומנהג ח"ד סי' יז,
לרבי מליובאוויטש שכתב שלא מצא חבר לבעל אור השנים, שמנה איסור הוצאת זרע לבטלה כלאו מן התורה),
אך לדעת רבים האיסור הוא דרבנן, אך יסודו מן התורה.

מקור האיסור:

לדעת רבים הוא המפורש בעשרת הדברות "לא תנאף",
כלומר: לא תהא בך ניאוף, בין ביד ובין ברגל, וסוברים שאיסור זה מתייחס גם להוצאת זרע לבטלה.
ויש שלמדו, את האיסור מהפסוק 'ונשמרת מכל דבר רע' (דברים כג י) שלא יהרהר ביום,
ויבוא לידי טומאה בלילה (כתובות מו א; ע"ז כ ב).
שיטות שונות נאמרו לגבי האיסור ומקורו – ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך השחתת זרע.

חומר האיסור:

איסור הוצאת זרע לבטלה גדול הוא ועל פי הזוהר הק' הוא חמור מכל עבירות שבתורה.
על חומרת האיסור נוכל ללמוד מדברי חז"ל בתלמוד ובזוהר הק' וספרי הקבלה.
וכך נאמר בדברי חז"ל ובספרי גדולי ישראל:
"המוציא זרע לבטלה כאילו שופך דמים והורג את הנפש" (נידה יג א) - שמכל טיפה היה ראוי להיות נוצר זרע קודש (שו"ת חות יאיר סי' לא).
ועוד נאמר על המוציא זרע לבטלה שהוא "כאילו עובד עבודה זרה" "כאילו מביא מבול לעולם וחשוב כבהמה, וחייב מיתה"
בספרי חסידות חב"ד לא ייחדו את הדיבור בחומרת הנושא, מסיבות שונות,
אך די אם נצטט מילים ספורות מדברי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד בספר התניא (פרק ז')
ואלו דבריו: חמור עון זה – זרע לבטלה – וגדול הוא מעון ביאות אסורות - "בבחינת הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות
שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות".
בשיחות ומכתבי הרבי מליובאוויטש ציין מספר פעמים לכתבי האריז"ל, שחטא זה הוא הסיבה לאריכות הגלות, והוא מעכב את הגאולה.



העונש:

יש מי שכתב, שבעונש זה בנים מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות.
ודורשי רשומות אמרו הכל תלוי במז"ל - במ'וציא ז'רע ל'בטלה, היינו שכל הצרות באות לאדם על עוון זה.

סיבת האיסור:

אסור לאדם שיוציא זרע לבטלה, - האיסור 'לבטלה' איננו משום שהולך הזרע לאיבוד בלא הולדה,
אלא האיסור משום שמשליך זרעו במקום שלא הותר לו להשליך, כי הבורא יתברך גזר שלא ישליך הזכר את זרעו אלא בנקבה,
ובמקום שהוא מיוחד להשלכת זרע (שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ב).

חז"ל והפוסקים אסרו פעולות שונות, אשר גורמות להוצאת זרע:
אסור לאיש שיגע באמתו ואסור לאחוז באמתו כשמשתין, כמו כן לא יסתכל על המילה שלוף גם אסור לשלוח ידו במבושיו,
ואפילו מתחת לטבורו, כדי שלא יבוא לידי הרהור.

- חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפאר אחד מהם, שמעולם לא נסתכל במילה שלו,
ומהן מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו, מפני שליבו פונה מדברי הבאי לדברי האמת שהן אוחזות לבב הקדושים -
אסור לאיש שיקשה עצמו לדעת, שהמקשה עצמו לדעת הרי זה עבריין, והוא בנידוי,
וצריך לישון דווקא על הצדדים, שלא יבוא לידי קישוי.
אסור לאיש שיביא עצמו לידי הרהור, והיינו דווקא שמכווין עצמו ומשתקע בהרהור.
אסור לקרוא סיפורי אהבה ודברי חשק, שמגרה יצר הרע בעצמו, ואפילו לקרוא בספרי רפואה בעניין התשמיש קודם הנישואין אסור
לא יסתכל בבהמה ועוף כשמזדקקים זכר לנקבה, אך הלומדים חכמות טבעיות, וצריכים לדעת דרכי תשמישם של בעלי חיים,
או העוסקים במלאכתם וצריכים לטפל באיברי הרביה - מותרים, כי במלאכתם עוסקים.
הפוסקים דנו בתועלת התשובה ובדרכי תיקונים שונים למי שנכשל באיסור הוצאת זרע לבטלה, וכן בדרכי מניעה לחטא זה.

'אוננות' באשה (נשים):

מרבית גדולי ישראל שעסקו בנושא "הוצאת זרע לבטלה" לא הקדישו דברים לתחום 'אוננות' נשים,
בעיקר מחמת המציאות השונה באישה מבאיש, אך פוסקים ורבנים בני זמננו נדרשו לשאלה זו, ולאחר עיון בנושא,
אציג בזאת את מסקנת הדברים.

למעשה:

א) לדעת הפוסק הגדול ה"בן איש חי" בספריו "בן איש חי הלכות "ו"עוד יוסף חי הלכות" - מיוסד על דברי,
רבי יצחק לוריא ז"ל (האריז"ל) בספרו שער הכוונות – האיסור הוא לאשה כמו לאיש, הפגם שנוצר ממעשה זה של האישה,
הוא בדומה לפגם שנוצר ממעשה זה של האיש, וכפי שאצטט להלן מדבריו.
ב) הפוסק המפורסם הגאון רבי משה פיינשטיין בספרו - שאלות ותשובות "אגרות משה" – פוסק אף הוא לאיסור,
מזוויות הלכתיות שונות, לשיטתו האיסור באשה הוא מהטעמים המתוספים לאיסור באיש, לא מהטעמים הראשים,
שהודגשו בפוסקים באיסור באיש, וכפי שאצטט מדבריו להלן.
ג) אף לדעת שאר הפוסקים שלא מצאו מקור הלכתי "טהור" לאסור 'אוננות' באשה, וסבורים,
שאין אשה מוזהרת כלל על איסור השחתת זרע, וטעמם ונימוקם הוא:
1. שכן מה שייך השחתה והזרעה מכוונת מצד האשה, כאשר מדובר בתהליך טבעי, ולא תלוי ברצונה של האשה.
2. לשיטתם איסור השחתת זרע הוא דוקא באיש המצווה על מצות פריה ורביה, ואשה אינה מצווה בפריה ורביה,
ועל כן אין עליה איסור של השחתת זרע. (ספר "ברכי יוסף" להגאון חיד"א, יורה דעה סי' של"ה ס"ה)
אף על פי כן, אף לדעתם יש להמנע מכך, על מנת לקדש ולטהר את מחשבותינו, נפשנו נשמותינו ורוחינו לפני הבורא יתברך.

ציטוטים ומקורות – לענין 'אוננות' באשה:

א) רבי יוסף חיים מבגדד - בן איש חי הלכות, פרשת פקודי, שנה ראשונה, בנושא,
קריאת שמע שעל המטה, ואלו דבריו:
"בקריאת שמע זו שעל המטה יכווין לתקן עון קרי ושכבת זרע לבטלה, שיצא ממנו בין בשוגג בין במזיד,
שימותו הגופים הטמאים המלבישים לנשמות, שעשקה אותם הסטרא אחרא (כוחות הטומאה),
מכוח אותם טיפות של זרע שיצאו ממנו לבטלה, ויחזרו אותם הנשמות הקדושות לקדושה.
ויבואו בעולם הזה, כשאר כל נשמות הקדושות... וקריאת שמע זו תועיל גם לאשה, בעבור זרע היוצא ממנה,
מחמת ריבוי תאווה שמתעוררת בה. שעל זה נאמר: ונגע לא יקרב באהלך, זו אשתך - שנקראת אהל, ועיין בספר הכוונות:
ב) רבי יוסף חיים מבגדד - בספרו - עוד יוסף חי הלכות

"ועל השאלה השנית בעניין קריאת שמע שעל המיטה זה פשוט שגם נשים חייבין בה,
ושייכים גם כן בתיקון הנעשה לזכרים מצד טיפות הקרי למחות המזיקין הנבראים מהם,
כמו שכתוב בשער הכוונות שכתב רבנו (האר"י) ז"ל וזה לשונו:

ודע, כי כמו שיוצאין המזיקין אלו מן האדם- המוציא שכבת זרע לבטלה, להיותו בלי אשה.
כך האשה, בוראה מזיקין בלא איש וכו'"

ואלו הן דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות במילואן:

"ונמצא כי עיקר התיקון הוא שיכוין להמית ע"י הק"ש של מטתו אותם הגופים של המזיקים,
ועי"כ יוכל האיש הזה להעלות עם נפשו אותם הנשמות למעלה אל הקדושה לתקנם בכל לילה.
ודע כי כמו שיוצאין המזיקין אלו מן האדם המוציא שז"ל להיותו בלא אשה,
כך האשה בוראה מזיקין בלא איש,
וזה נרמז בפ' לא תאונה אליך רעה ר"ל לא תאונה אליך שאתה זכר הרעה שהיא לילית אשת זנונים,
ונגע לא יקרב כו' ר"ל נגע שהוא סמא"ל דכורא אל יקרב באהליך שהיא אשתך כמ"ש שובו לכם לאהליכם".

ג) תשובה הלכתית של הגאון הפוסק הרב משה פיינשטיין – שאלות ותשובות "אגרות משה", חלק אבן העזר א', סימן סט:

וזה תוכן דבריו:

מצאנו שני איסורי הרהור (הסתכלות באשה והרהור בה):

האחד: מן הפסוק "ונשמרת מכל דבר רע" – בגמרא מסכת כתובות דף מ"ו למדנו מפסוק זה,
"אמר רבי פנחס בן יאיר אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה", איסור זה חל אף על הרהור באשתו המותרת לו,
ואיסור הרהור זה כולל: איסור להסתכל באשה נדה, ובאשת איש אפילו מכוערת, בבעלי חיים כשנזקקין זה לזו,
והחשש הוא שמא מחמת ההרהור יבוא להוציא זרע לבטלה.

השני: מן הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם",
בגמרא מסכת ברכות דף י"ב למדנו – "אחרי עיניכם" – "זה הרהור עבירה" – כאן האיסור הוא לא מחשש של הוצאת זרע לבטלה,
אלא עצם ההרהור לעשות עבירת זנות הוא אסור, כמו שהתורה אסרה "הרהור עבודה זרה",
עצם ההרהור במחשבה לעבוד עבודה זרה הוא אסור והוא נלמד מהפסוק "אחרי לבבכם",
כך אסרה התורה את המחשבה לעבור עבירת זנות.

לכן: מכאן נובע ההבדל הבא, איסור ההרהור הראשון – שנלמד מהפסוק "ונשמרת מכל דבר רע" וסיבתו הוא התוצאה של ההרהור,
הגורם להוצאה זרע לבטלה – איסור זה לא שייך בנשים, היות ואפילו 'משמוש' אינו גורם להם דבר,
בודאי ש'הרהור' בלבד לא גורם להם כלום, אבל האיסור השני שנלמד מהפסוק "אחרי עיניכם" - "זה הרהור עבירה"
כאן האיסור הוא לא מחשש של הוצאת זרע לבטלה,
אלא עצם ההרהור לעשות עבירת זנות, כמו שהתורה אסרה "הרהור עבודה זרה", איסור זה חל גם על נשים
.

וקיים בנשים איסור נוסף והוא: האיסור על האשה להתנהג בפריצות מדין 'דת יהודית' – כמפורש בגמרא כתובות דף ע"ב.

סיכום הלכתי:

מכוח שני איסורים אלו, יתכן ויש לאסור 'אוננות' באשה, מעצם ההנהגה בפריצות, ושמא תבוא להרהר 'הרהור עבירת זנות'.


לסיום סיפור אור החיים בגוב האריות:

סיפר הרבי מליובאוויטש באחת משיחותיו הקדושות – שמעתי מכבוד קדושת מורי וחמי הרבי (רבי יוסף יצחק זצ"ל)
שאחד שאל אצל הרבי מהר"ש (רבי שמואל מליובאוויטש) בענין 'שמירת הברית',
אמר לו הרבי מהר"ש: שענין השמירה הוא כמו שהי'ה אצל האור החיים הקדוש, רבי חיים בן עטר זכותו יגן עלינו.

פעם נסע ה"אור החיים" עם שיירא במדבר, וכשהגיע שבת לא רצו – בני השיירא - לחכות לו עד צאת השבת - ונשאר לבדו,
ובא אליו אריה, הראה לו ה"אור החיים" את 'אות הברית', וכשראה - הארי - זאת, הנה לא זו בלבד שלא עשה לו מאומה,
אלא ששמרו מכל החיות, ואחרי שבת רכב עליו ה"אור החיים" ונסע עליו עד שהשיג את השיירא, עד כאן הסיפור.
הסביר - הרבי מליובאוויטש: - אמרו רבותינו ז"ל - "אין חי' רעה שולטת באדם אא"כ נדמה לה כבהמה",
ולכן כשראה האריה את 'אות הברית', ש'ברית' הוא לשון התקשרות, הי' ניכר בו במיוחד ה'צלם אלקים',
אמיתית ענינו של האדם,
אזי לא הי' לו שליטה עליו, ואדרבה, ענינו - של האריה - הוא אלא לשמשו.

וה' יתברך יצילנו מכל דבר רע, ונזכה לעבוד את ה' בקדושה ובטהרה, ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד,
ונזכה לקיום הכתוב: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו'", בגאולה האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.

בברכה
הרב משה אריאל הכהן רוט
ראש בית מדרש "בית מנחם"
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
גיל הכהן בליזובסקי
רב אוניברסיטת בן גוריון



הוספת תגובה



  


0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים