מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

ערפל


  • Please log in to reply
2 replies to this topic

#1 Baskineli

Baskineli

    חזיר קפיטליסטי

  • גנרלים בדימוס
  • 5472 הודעות:

פורסם 02/06/2006 - 20:38

בזמן האחרון נעלמים לי אנשים. חברים שהיו, ולאט לאט דועכים לאחור, מחייכים אליי ועושים צעד אחורה. חיוך מהוסס נוסף, ועוד צעד, עד שהערפל בולע אותם. עוברים עוד מספר שבועות, אני עדיין שומע את קולם דרך הערפל, אבל גם הוא לאט לאט מתרחק ממני, נהיה עמום יותר ויותר, עד שכבר אי אפשר להבדיל בין מילים, ואז יום אחד - שקט.

אני איש של לילה. לילה זה הזמן הקסום של היממה. היממה מתחלקת לשני חלקים, החלק שלהם והחלק שלי. שלי זה החלק בו אני שייך לעצמי, מתפזר בתוך הלילה, נהיה אחד, והחלק שלהם זה החלק בו אני מנסה לישון, כי אם לא, הם משתלטים עלי, ממלאים את ראשי ולא נותנים לי לנשום. לנשום לרווחה, זה דבר שמאוד קשה לעשות באמצע היום, אלא אם כן אני נמצא על דשא, שוכב על הגב ובוהה בשמיים. השמיים באמצע היום תמיד מזכירים לי את הלילה, שלוים, ללא מטרדים, שקטים וכמה מסובכים, ככה פשוטים.

הערפל נהיה סמיך יותר ויותר, אני כמעט יכול לתפוס אותו ביד. מבט חטוף למטה מגלה שאני עדיין רואה את כפות רגליי, ואני מחליט לצאת לחפש. אחרי שני צעדים זהירים אני מגלה שהקרקע די ישרה, ומתחיל ללכת בצורה יותר בטוחה. אין מכשולים, אין כלום, ואני מרגיש חופשי במיוחד, מוגן בתוך הערפל הזה. צעד רודף צעד, מגביר את המהירות, ופתאום מוצא את עצמי רץ, רץ בבדידות הערפל, לא שומע כלום, לא רואה כלום, לא מרגיש כלום. כלום, חוץ מהקיר שראיתי יותר מדי מאוחר, או יותר נכון לומר, הרגשתי יותר מדי חזק.

אז, תוך כדי מישוש המצח המדמם (מזל שאין זעזוע מוח), הבנתי שנמאס לי. נמאס לי מהערפל המזדיין הזה שנכנס לאזניים ולא נותן לשמוע, נכנס לפה ולא נותן לנשום, נכנס למוח ולא נותן לחשוב. נכנס ללב, ולא נותן להרגיש. התחלתי לנפנף חזק חזק בידיים, בנסיון להעיף אותו, אך די במהרה הבנתי שזה לא מועיל יותר מדי. נשענתי על הקיר עם כל הגב, והתחלתי לחשוב. לאט לאט גלשתי למטה עד שמצאתי את עצמי בישיבה מזרחית, אותה אני כל כך אוהב, ונשמתי את הערפל. פתאום, ראיתי שהוא נהיה יותר שקוף. הפעלתי את יכולת הסקת המסקנות המבריקה שלי, ונשפתי עוד פעם. יש! נעלם!

הוצאתי את כל האוויר מהראות, ונשמתי. לאט. חזק. ארוך. ראיתי את הערפל נעלם לאט לאט, וזה נתן לי כוח להמשיך לשאוף אותו פנימה. בשלב מסויים הרגשתי שאני כבר מלא, ורציתי להפסיק, אבל אז גיליתי שנהיה יותר ויותר קל, ופשוט המשכתי לשאוף את הערפל.

...

ואז ראיתי אותה. שמעתי אותה כל הזמן הזה, רצה, בועטת, זועקת, וצעקתי לה חזרה, אבל היא לא שמעה. שמעתי רק שקט, ואז ראיתי את הערפל נעלם לאט לאט, והתחלתי להבחין באנשים מסביב. ואז ראיתי אותה, שואפת את הערפל פנימה! חייכתי חיוך רחב ורצתי אליה, לחבקה.

#2 באפי

באפי

    כסף

  • רשומים+
  • 3118 הודעות:

פורסם 03/06/2006 - 17:12

אהבתי. מאד.
החל מהדימוי של הערפל, וכלה באופן שבו פיתחת אותו.
בתחילה, הערפל שמכסה את סביבותיך וגורם לאובדן חברים, שספק מכוסים, ספק מתכסים בו.
(מצד אחד, הם אלו שצועדים לעבר הערפל, ומצד שני הם מחייכים אליך ומהססים בצעדיהם).
בהמשך, אתה מחליט להתמודד איתו בדרכים שונות. חלקן נכשלות (ריצה בתוכו) ואחרות מצליחות (שאיפתו לתוכך
-התמודדות פנימית וממוקדת שהופכת למוצלחת יותר מאשר התמודדות חיצונית חסרת יעד מסויים?).
לבסוף, את אותה הדרך שעבר הדובר, ושככל הנראה כל אחד צריך לעבור בעצמו, מבצעת גם הבחורה.
היא מסייעת לערפל להתפזר עוד יותר, וכך הם מסוגלים לראות אנשים נוספים, כמו גם אחד את השני.

הבית השני, אליו התחברתי יותר מכולם, הוא נהדר.
יחד עם זאת, המיקום שלו נראה קצת תלוש ולא מתחבר לשאר חלקיו של הקטע המקסים שלך.
דוקטורנטית בפסיכולוגיה קוגניטיבית (מחקרית), מתרגלת לשעבר במבוא לסטטיסטיקה, הסקה סטטיסטית ופסיכולוגיה ניסויית
מעבירה שיעוריים פרטיים במקצועות אלו ובתוכנות סטטיסטיות (SPSS, STATISTICA ו-SAS)
לפרטים: 050-9008703

#3 שיאנה

שיאנה

    הלוחשת לתולעים

  • רשומים+
  • 2738 הודעות:

פורסם 04/06/2006 - 21:36

יפה ונוגה, למרות הסוף המשמח.
סטודנטים כותבים יקרים, אם אתם לא רוצים תגובה ביקורתית (עם פוטנציאל לקטלנית), נא ציינו זו בשרשור או בה"פ ובא לציון גואל.

הציטוט החודשי:
"כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית: הכוח מושך אליו את האישיות הפתולוגית. אין זאת שהכוח משחית, אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. לאנשים כאלה יש נטיה להשתכר מאלימות, מצב שהם מתמכרים לו על נקלה."

- מיסיון החסות
נוסח ט"ז (פסיקה)


"אל לי לפחוד, הפחד הוא קוטל הבינה
הפחד הוא המוות הקטן המביא כיליון מוחלט
אעמוד בפני פחדי, אניח לו לחלוף סביבי ובעדי
וכאשר יחלוף על פני, אפנה את עיני רוחי ואראה את נתיבו
במקום שעמד הפחד לא יהיה דבר
רק אני איוותר
"




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים