מעבר לתוכן


תמונה
- - - - -

לילותיי


  • Please log in to reply
7 replies to this topic

#1 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 13/06/2006 - 20:20

אצלי בלילות,

המוזות מגיעות,

מערבבות רגשים עם צבעים וזכרונות,

הניצוץ החבוי שהיא באה והדליקה,

שורף לאיטו את אותה הנשמה,

והעיניים שבכל בוקר הודו לאל שבשמיים,

מחפשות עכשיו רמז באדמה.

הפרפרים בפנים חסרי שקט,

הנה סופם כמעט וקרב,

והנעימה שהיא פרטה בתוכי מאז ומתמיד,

הופכת למוזיקת רקוויאם אפלה.

זהו אמצע הקיץ לכולכם,

ועליי עדיין עלים יבשים נופלים,

מחבק עץ אחד שמאיים להתייבש,

ומשקה אותו בדמעות שלא הכרתי.

יש על החיים האלה? :-)


#2 א.פ

א.פ

    ברונזה

  • רשומים+
  • 768 הודעות:

פורסם 14/06/2006 - 17:19

אני משתתפת בהרגשה.
אבל השיר יפה ממש, זה לא מוזר שרוב השירים היפים יוצאים כשרע לנו?
"ימים שלמים עמדתי מול המראה עד שהבנתי שאני זה לא זה שתלה אותה"

"אלוהים יסלח לי- זה מקצועו....."


"תמיד השגתי עם חיוך ועם אקדח יותר ממה שהשגתי רק עם חיוך"


"כמה מתוק ומריר הכאב
רק בגללו אני מוכן להתאהב
בעיניים דומעות בחיוך רעב
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב...."

#3 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 16/06/2006 - 01:21

אני משתתפת בהרגשה.
אבל השיר יפה ממש, זה לא מוזר שרוב השירים היפים יוצאים כשרע לנו?



לא.

כשטוב לנו אנחנו לא מעריכים את זה מספיק בשביל שתהיה לנו מוזה.

למרות שכתבתי גם כשהיה לי טוב לפעמים. אפילו בהמשכים :)

יש על החיים האלה? :-)


#4 אורח - א/עצ(ל)ן

אורח - א/עצ(ל)ן
  • אורחים

פורסם 16/06/2006 - 03:09

אני משתתפת בהרגשה.
אבל השיר יפה ממש, זה לא מוזר שרוב השירים היפים יוצאים כשרע לנו?

אחת המעלות החשובות בכאב היא הידיעה שאנחנו חיים.
אחת הדרכים לאדם שיבחין שהוא חי - כאב .
אותה צרימה שיש לנו זורמת בכל רמ"ח איברינו גורמת לכל המערכות להנות מתחושה של חיים.
כאשר אנו מרגישים מספיק חיים אנחנו מתחברים ליצירתיות שלנו.
הכל מתחיל בזה שטוב לנו מדיי הכל כמו חלום , הצורך , הרצון לחשוב על המציאות מוריד את היצירתיות ....
ולכן אני האומנם לא רוקד כשעצוב ...אבל כותב זה בטוח

#5 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 17/06/2006 - 23:09

אחת המעלות החשובות בכאב היא הידיעה שאנחנו חיים.
אחת הדרכים לאדם שיבחין שהוא חי - כאב .
אותה צרימה שיש לנו זורמת בכל רמ"ח איברינו גורמת לכל המערכות להנות מתחושה של חיים.
כאשר אנו מרגישים מספיק חיים אנחנו מתחברים ליצירתיות שלנו.
הכל מתחיל בזה שטוב לנו מדיי הכל כמו חלום , הצורך , הרצון לחשוב על המציאות מוריד את היצירתיות ....
ולכן אני האומנם לא רוקד כשעצוב ...אבל כותב זה בטוח

מילים קשות אבל יותר מידי פלצני.
לא צריך כדי לרגש מישהו ביצירה שלך להתאמץ על גבול הפלצנות ;)

#6 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 17/06/2006 - 23:16

מילים קשות אבל יותר מידי פלצני.
לא צריך כדי לרגש מישהו ביצירה שלך להתאמץ על גבול הפלצנות ;)

פלצנות זה יחסי.... אתה מוביל :P

#7 Frik

Frik

    משהו קטן וטוב

  • רשומים+
  • 12100 הודעות:

פורסם 18/06/2006 - 00:46

מילים קשות אבל יותר מידי פלצני.
לא צריך כדי לרגש מישהו ביצירה שלך להתאמץ על גבול הפלצנות ;)



לא רואה איך התאמצתי ולא רואה איך הוא התאמץ להיות פלצן.

דווקא התחברתי למה שהוא כתב.

יש על החיים האלה? :-)


#8 אורח - Guest

אורח - Guest
  • אורחים

פורסם 18/06/2006 - 11:10

לא רואה איך התאמצתי ולא רואה איך הוא התאמץ להיות פלצן.

דווקא התחברתי למה שהוא כתב.

דווקא אני לא. <_<




0 משתמשים קוראים נושא זה

0 משתמשים, 0 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים